בשלוש התוכניות הקרובות ננסה לפצח את הקפיצה המחשבתית הנדרשת לבניין הכוח של צה"ל. התוכנית הראשונה מניחה הקשר היסטורי רחב מאוד כדי להבין את האתגר המערכתי ואת הפוטנציאל הטכנולוגי למענה. כדי לחבר את הפוטנציאל הטכנולוגי לעלות על הגל החדש שיעזור לנו להתמודד עם האתגר. בתוכנית הראשונה נעסוק בשלושה גלים של מהפכות צבאיות.
התוכנית פורסמה לראשונה ב29.10.18 ברצועת הפודקאסטים של גלי צה"ל. https://tinyurl.com/ybknsp88
בשלוש התוכניות הקרובות ננסה לפצח את הקפיצה המחשבתית הנדרשת לבניין הכוח של צה"ל. התוכנית הראשונה מניחה הקשר היסטורי רחב מאוד כדי להבין את האתגר המערכתי ואת הפוטנציאל הטכנולוגי למענה. כדי לחבר את הפוטנציאל הטכנולוגי לעלות על הגל החדש שיעזור לנו להתמודד עם האתגר. בתוכנית הראשונה נעסוק בשלושה גלים של מהפכות צבאיות.
התוכנית פורסמה לראשונה ב29.10.18 ברצועת הפודקאסטים של גלי צה"ל. https://tinyurl.com/ybknsp88
בתוכנית השניה ננסה להבין מול מה צה"ל צריך להיות בנוי נכון ורלוונטי, ומה ההזדמנויות הטכנולוגיות שמתפרצות לחיינו. זה חשוב כדי להבטיח. התוכנית פורסמה לראשונה ב 13.11.18 ברצועת הפודקסטים של גל"צ https://tinyurl.com/ybknsp88
בתוכנית השניה ננסה להבין מול מה צה"ל צריך להיות בנוי נכון ורלוונטי, ומה ההזדמנויות הטכנולוגיות שמתפרצות לחיינו. זה חשוב כדי להבטיח. התוכנית פורסמה לראשונה ב 13.11.18 ברצועת הפודקסטים של גל"צ https://tinyurl.com/ybknsp88
בתוכנית השלישית אנחנו מצביעים על הפוטנציאל החדש והשינוי הנדרש. כדי לייצר חדשנות צבאית רדיקלית ...שתשנה את אופי המלחמה.
התוכנית שודרה לראשונה ב 27.11.18 ברצועת הפודקאסטים של גלי-צה"ל. https://tinyurl.com/ybknsp88
בתוכנית השלישית אנחנו מצביעים על הפוטנציאל החדש והשינוי הנדרש. כדי לייצר חדשנות צבאית רדיקלית ...שתשנה את אופי המלחמה.
התוכנית שודרה לראשונה ב 27.11.18 ברצועת הפודקאסטים של גלי-צה"ל. https://tinyurl.com/ybknsp88
Back on Track - Latinesque/ Kevin MacLeod
רישיון __https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/ן_) מקור: https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426 אמן: https://incompetech.com/Back on Track - Latinesque/ Kevin MacLeod
רישיון __https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/ן_) מקור: https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426 אמן: https://incompetech.com/
בפרק נתאר מקרה בוחן מתקופת מלחמת העולם השניה, שעשוי לעורר השראה רלוונטית לצה"ל של היום. נשמע מפתיע? בצדק. טכנולוגיות האש, המודיעין, השיט והטיסה התפתחו כמה דורות מאז. אולם גיבוש התשובה לשאלה איך נלחם צבא ומהם כלי המלחמה שלו, אינה נשענת רק על מה שמצוי בקצה הטכנולוגיה של אותה התקופה. אלא איך משלבים אותם, ואיך מנטרלים את עוצמת היריב.
במילים אחרות: הנחות יסוד ותפיסות לחימה. אויב נחות (הצי הגרמני) שמממש אסטרטגיה של התשת העורף (או שיירות אספקה) בעזרת טקטיקה של העלמות והיטמעות בשטח. ומולו, אויב עוצמתי יותר (הצי בריטי) שמפתח תפיסה מבצעית חדשה תוך כדי לחימה, של תשלובת מודרנית, לשעתה, של סנסורים, כלי נשק מתואמים ועיבוד מידע מתקדם.
קרדיטים מוסיקלים:
Guess who
__השיר__ מאת ____ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Exotic Battle
_השיר__ מאת __ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Atlantean Twilight
0:46 / 2:51
Kevin MacLeod
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Navajo Night
Audionautix
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Hero's Theme
0:52 / 1:42
Twin Musicom
קולנועי | דרמטי
אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Ghost Processional (Alternate)
0:27 / 1:46
Kevin MacLeod
קולנועי | כהה
אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Big Horns Intro
0:09
Audionautix
קולנועי | דרמטי
אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Gymnopedie No 2
0:17 / 2:39
Kevin MacLeod
קלאסית | רגוע
אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
On the Verge
האומן: Joseph Mcdade
כתובת האישור: https://josephmcdade.com/music
בפרק נתאר מקרה בוחן מתקופת מלחמת העולם השניה, שעשוי לעורר השראה רלוונטית לצה"ל של היום. נשמע מפתיע? בצדק. טכנולוגיות האש, המודיעין, השיט והטיסה התפתחו כמה דורות מאז. אולם גיבוש התשובה לשאלה איך נלחם צבא ומהם כלי המלחמה שלו, אינה נשענת רק על מה שמצוי בקצה הטכנולוגיה של אותה התקופה. אלא איך משלבים אותם, ואיך מנטרלים את עוצמת היריב.
במילים אחרות: הנחות יסוד ותפיסות לחימה. אויב נחות (הצי הגרמני) שמממש אסטרטגיה של התשת העורף (או שיירות אספקה) בעזרת טקטיקה של העלמות והיטמעות בשטח. ומולו, אויב עוצמתי יותר (הצי בריטי) שמפתח תפיסה מבצעית חדשה תוך כדי לחימה, של תשלובת מודרנית, לשעתה, של סנסורים, כלי נשק מתואמים ועיבוד מידע מתקדם.
קרדיטים מוסיקלים:
Guess who
__השיר__ מאת ____ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Exotic Battle
_השיר__ מאת __ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Atlantean Twilight
0:46 / 2:51
Kevin MacLeod
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Navajo Night
Audionautix
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Hero's Theme
0:52 / 1:42
Twin Musicom
קולנועי | דרמטי
אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Ghost Processional (Alternate)
0:27 / 1:46
Kevin MacLeod
קולנועי | כהה
אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Big Horns Intro
0:09
Audionautix
קולנועי | דרמטי
אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
Gymnopedie No 2
0:17 / 2:39
Kevin MacLeod
קלאסית | רגוע
אתה יכול להשתמש בשיר הזה בכל אחד מהסרטונים שלך, אך עליך לכלול את הפרטים הבאים בתיאור הסרטון:
__השיר__ מאת __האמן__ מאושר לשימוש ברישיון __שם_רישיון__ (__כתובת_אתר_של הרישיון_)
מקור: __כתובת_אתר של_הרצועה__
אמן: _כתובת_האתר_של_האמן_
On the Verge
האומן: Joseph Mcdade
כתובת האישור: https://josephmcdade.com/music
ערצב 19 הוא נקודת שיא של טרנספומציה צבאית. מבצע לתקיפת 19 סוללות טק"א, והשמדת מערך הטק"א הסורי במלחמת שלום הגליל. בין הכשלון במלחמת יום הכיפורים ובין ההצלחה במלחמת שלום הגליל ביצע חיל האוויר מהפכה זרועית בעניינים צבאים, שכתוצאה ממנה הצליח להביס את מערך הטק"א הסורי, והמחיש לברית המועצות את אוזלת ידה מול היכולת הטכנו-מבצעית של צה"ל. המהפכה התגלמה ביכולת מערכתית, מטוסים, טילים, אמצעי מודיעין ול"א, אך חידושיה היו גם בתחומי התכנון השליטה והעברת המידע. הטראומה של הכשלון גרמה לכך שהמענה התאפיין ביתירות רבה.
בחלק השני דברנו עם ד"ר מאיר פינקל על שיאו של התהליך, ומה ניתן ללמוד ממנו גם היום.
ערצב 19 הוא נקודת שיא של טרנספומציה צבאית. מבצע לתקיפת 19 סוללות טק"א, והשמדת מערך הטק"א הסורי במלחמת שלום הגליל. בין הכשלון במלחמת יום הכיפורים ובין ההצלחה במלחמת שלום הגליל ביצע חיל האוויר מהפכה זרועית בעניינים צבאים, שכתוצאה ממנה הצליח להביס את מערך הטק"א הסורי, והמחיש לברית המועצות את אוזלת ידה מול היכולת הטכנו-מבצעית של צה"ל. המהפכה התגלמה ביכולת מערכתית, מטוסים, טילים, אמצעי מודיעין ול"א, אך חידושיה היו גם בתחומי התכנון השליטה והעברת המידע. הטראומה של הכשלון גרמה לכך שהמענה התאפיין ביתירות רבה.
בחלק השני דברנו עם ד"ר מאיר פינקל על שיאו של התהליך, ומה ניתן ללמוד ממנו גם היום.
"ערצב 19" הוא מבצע מפואר של חיל האוויר להשמדת הטק"א במלחמת שלום הגליל, 9 שנים לאחר הכישלון מולם במלחמת יוה"כ. תת-אלוף במילואים הדוקטור מאיר פינקל חקר את תהליך השינוי הזה שביצע חיל האוויר, וכתב על כך בגיליון החגיגי הכפול 20 ו-21 של בין ההקטבים. בפרק, פינקל מספר בתמצית על 9 שנים של תהליכי שינוי, ומה ניתן ללמוד מהם היום.
בחלק הראשון דברנו על השינויים המהותיים באופני הפעולה של חיל האוויר במודיעין, בפיקוד ובשליטה באמצעי הלחימה, ובאימונים. תהליך של תשע שנים של ישום לקחים מכשלון המלחמה הצורב.
"ערצב 19" הוא מבצע מפואר של חיל האוויר להשמדת הטק"א במלחמת שלום הגליל, 9 שנים לאחר הכישלון מולם במלחמת יוה"כ. תת-אלוף במילואים הדוקטור מאיר פינקל חקר את תהליך השינוי הזה שביצע חיל האוויר, וכתב על כך בגיליון החגיגי הכפול 20 ו-21 של בין ההקטבים. בפרק, פינקל מספר בתמצית על 9 שנים של תהליכי שינוי, ומה ניתן ללמוד מהם היום.
בחלק הראשון דברנו על השינויים המהותיים באופני הפעולה של חיל האוויר במודיעין, בפיקוד ובשליטה באמצעי הלחימה, ובאימונים. תהליך של תשע שנים של ישום לקחים מכשלון המלחמה הצורב.
הפרק הנוכחי עסקנו ב"דיפלומטיה צבאית". תת-אלוף ארז מייזל, ראש חטיבת קשרי החוץ בצה"ל, שמסיים כעת את תפקידו, מעמיק ומסביר כיצד היחסים של צה"ל עם צבאות זרים ועם ארגונים בטחוניים, תורמים לאפקטיביות המבצעית.
איך נמנעה הדרדרות למלחמה באירוע ירי הנ"ט במוצב אביבים בספטמבר 2019? מה עלול לקרות אם האמריקאים בסיני יעזבו? אלה שחוצצים ביננו לבין המצרים לפי הנספח הצבאי להסכם השלום. איך מנהלים את היחסים בגבולות ישראל? ובכלל, מדוע צה"ל צריך דיפלומטים במדים? עוד הפתעות וגילויים על הקרנת עוצמה.
ידע רב על סוגיות קרובות, ניתן לקרא בגיליון 24-25 של בין הקטבים.
קרדיטים מוזיקלים
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
RPG D&D Ambience - Baroque Noble Party Baroque Music, People Speaking, Glasses Clinging
Three_Kinds_of_Suns_Nirma Rockwell
סאונד אפקט של גונג: http://www.orangefreesounds.com/gong-sound-effect/
The sound effect is permitted for commercial use under license Creative Commons Attribution 4.0 International License https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/
דיווח על אירועי 1 בספטמבר 2019, כאן חדשות - https://www.youtube.com/watch?v=YeGQb7FlQSw
דיווח על אירועי 1 בספטמבר 2019, חדשות 13 - https://www.youtube.com/watch?v=WPgMaVz48po
הפרק הנוכחי עסקנו ב"דיפלומטיה צבאית". תת-אלוף ארז מייזל, ראש חטיבת קשרי החוץ בצה"ל, שמסיים כעת את תפקידו, מעמיק ומסביר כיצד היחסים של צה"ל עם צבאות זרים ועם ארגונים בטחוניים, תורמים לאפקטיביות המבצעית.
איך נמנעה הדרדרות למלחמה באירוע ירי הנ"ט במוצב אביבים בספטמבר 2019? מה עלול לקרות אם האמריקאים בסיני יעזבו? אלה שחוצצים ביננו לבין המצרים לפי הנספח הצבאי להסכם השלום. איך מנהלים את היחסים בגבולות ישראל? ובכלל, מדוע צה"ל צריך דיפלומטים במדים? עוד הפתעות וגילויים על הקרנת עוצמה.
ידע רב על סוגיות קרובות, ניתן לקרא בגיליון 24-25 של בין הקטבים.
קרדיטים מוזיקלים
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
RPG D&D Ambience - Baroque Noble Party Baroque Music, People Speaking, Glasses Clinging
Three_Kinds_of_Suns_Nirma Rockwell
סאונד אפקט של גונג: http://www.orangefreesounds.com/gong-sound-effect/
The sound effect is permitted for commercial use under license Creative Commons Attribution 4.0 International License https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/
דיווח על אירועי 1 בספטמבר 2019, כאן חדשות - https://www.youtube.com/watch?v=YeGQb7FlQSw
דיווח על אירועי 1 בספטמבר 2019, חדשות 13 - https://www.youtube.com/watch?v=WPgMaVz48po
פרק נוסף בסדרה של מקרי בוחן של טרנספורמציה צבאית. והפעם, מהפכה דיגיטלית בפיקוד העורף.
האלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד העורף, פרסם מאמר בגיליון 20-21 של בין הקטבים, אשר מתאר את התהליך שהוביל בפיקוד ועליו נדבר הפעם. בעזרת כמה סיפור מרתקים, נלמד על התהליך האסטרטגי, החל מהגדרת הצורך בשינוי, דרך זיהוי הפוטנציאלים המאפשרים אותו, ועד לשימוש בטכנולוגיות המידע בפעילות המבצעית בפיקוד. מפקד פיקוד העורף מספר בפתיחות ראויה לציון איך מהערכת מצב/פגיעות הוא הבין שאין לו ברירה אלא לייצר שינוי בפיקוד, להביא ערך מוסף לגופים העמיתים איתו הוא עובד, הוא חתר לנצחונות מהירים דרכם יכולו להסביר שהרעיון החדש עובד. שני דברים קרו במקביל – התאמות במטה המבצעי, ושינוי במערכות המידע המבצעיות.
קרדיטים מוזיקלים
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Apprehensive_at_Best של Biz Baz Studio
Militaire Electronic
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100442
Kevin MacLeod
פרק נוסף בסדרה של מקרי בוחן של טרנספורמציה צבאית. והפעם, מהפכה דיגיטלית בפיקוד העורף.
האלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד העורף, פרסם מאמר בגיליון 20-21 של בין הקטבים, אשר מתאר את התהליך שהוביל בפיקוד ועליו נדבר הפעם. בעזרת כמה סיפור מרתקים, נלמד על התהליך האסטרטגי, החל מהגדרת הצורך בשינוי, דרך זיהוי הפוטנציאלים המאפשרים אותו, ועד לשימוש בטכנולוגיות המידע בפעילות המבצעית בפיקוד. מפקד פיקוד העורף מספר בפתיחות ראויה לציון איך מהערכת מצב/פגיעות הוא הבין שאין לו ברירה אלא לייצר שינוי בפיקוד, להביא ערך מוסף לגופים העמיתים איתו הוא עובד, הוא חתר לנצחונות מהירים דרכם יכולו להסביר שהרעיון החדש עובד. שני דברים קרו במקביל – התאמות במטה המבצעי, ושינוי במערכות המידע המבצעיות.
קרדיטים מוזיקלים
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Apprehensive_at_Best של Biz Baz Studio
Militaire Electronic
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100442
Kevin MacLeod
מפקד זרוע היבשה לשעבר, האלוף במיל' גיא צור מתאר כיצד הוביל תהליך למידה לפיתוח תפיסת תמרון יבשתי רלוונטי ותוכנית בניין כוח תומכת אותו. דרך ראיון זה ניתן להבין את ההגיונות מאחורי התפיסה העדכנית שבבסיס התר"ש הנוכחי, ולהכיר את הדינמיקות של תהליכי בניין הכוח.
קרדיטים מוסיקלים:
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Exotic_Battle
_ Exotic Battle__ מאת __ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/))
מקור: __ https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100451
אמן: _ https://incompetech.com/
מפקד זרוע היבשה לשעבר, האלוף במיל' גיא צור מתאר כיצד הוביל תהליך למידה לפיתוח תפיסת תמרון יבשתי רלוונטי ותוכנית בניין כוח תומכת אותו. דרך ראיון זה ניתן להבין את ההגיונות מאחורי התפיסה העדכנית שבבסיס התר"ש הנוכחי, ולהכיר את הדינמיקות של תהליכי בניין הכוח.
קרדיטים מוסיקלים:
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Exotic_Battle
_ Exotic Battle__ מאת __ Kevin MacLeod __ מאושר לשימוש https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/))
מקור: __ https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100451
אמן: _ https://incompetech.com/
מה קורה, כאשר הדרגים הבכירים ביותר בצבא, יוצאים למלחמה כאשר אין להם הבנה משותפת של הבעיה הצבאית ופתרונה? חוסר הסכמה על שיטת ההפעלה של הכוחות יכול לפגוע דרמטית בעוצמת הכח הצבאי גם אם הכוח כשיר ומוכן. הנושא טעון, כיון שהעדרה של "לכידות תפיסתית" משפיע על האמון בין מפקדים וחיילים, במלחמה ולאחריה.
בחלק הזה, נדבר על התופעה במלחמת לבנון השניה, ובפרט על הקרב בבינת ג'בל, עם תת-אלוף במילואים הדוקטור מאיר פינקל, שחקר את הנושא, וכתב על המושג בגיליון 14 של "בין הקטבים", בספרו ה"רמטכ"ל" שיצא לאור, ובספר ה"מטכל" שמתוכנן לצאת לאור בקרוב.
קרדיטים מוזיקלים
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Chariots of War & jungle @ Aakash Gandhi
מקורות נוספים:
סרט של ערוץ 10 על לבנון השניה - https://www.youtube.com/watch?v=T_oWQ7z5rK0
גיורא איילנד, לא נרדם בלילות, ידיעות ספרים, 2018
עפר שלחו ויואב לימור, שבויים בלבנון – האמת על מלחמת לבנון השניה, ידיעות אחרונות ספרי חמד 2007
דו"ח וינוגרד הרמטכ"ל, מאת מאיר פינקל, הוצאת מערכות-מודן, 2018 תמונה של אודי אדם ודני חלוץ מאתר דובר צה"ל
מה קורה, כאשר הדרגים הבכירים ביותר בצבא, יוצאים למלחמה כאשר אין להם הבנה משותפת של הבעיה הצבאית ופתרונה? חוסר הסכמה על שיטת ההפעלה של הכוחות יכול לפגוע דרמטית בעוצמת הכח הצבאי גם אם הכוח כשיר ומוכן. הנושא טעון, כיון שהעדרה של "לכידות תפיסתית" משפיע על האמון בין מפקדים וחיילים, במלחמה ולאחריה.
בחלק הזה, נדבר על התופעה במלחמת לבנון השניה, ובפרט על הקרב בבינת ג'בל, עם תת-אלוף במילואים הדוקטור מאיר פינקל, שחקר את הנושא, וכתב על המושג בגיליון 14 של "בין הקטבים", בספרו ה"רמטכ"ל" שיצא לאור, ובספר ה"מטכל" שמתוכנן לצאת לאור בקרוב.
קרדיטים מוזיקלים
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Chariots of War & jungle @ Aakash Gandhi
מקורות נוספים:
סרט של ערוץ 10 על לבנון השניה - https://www.youtube.com/watch?v=T_oWQ7z5rK0
גיורא איילנד, לא נרדם בלילות, ידיעות ספרים, 2018
עפר שלחו ויואב לימור, שבויים בלבנון – האמת על מלחמת לבנון השניה, ידיעות אחרונות ספרי חמד 2007
דו"ח וינוגרד הרמטכ"ל, מאת מאיר פינקל, הוצאת מערכות-מודן, 2018 תמונה של אודי אדם ודני חלוץ מאתר דובר צה"ל
הפרק נתאר את הופעותיה בצה"ל, מהו תפקידם המכריע של קציני המטה בזיהוי התופעה, כיצד ניתן להציף אותה וכיצד להתמודד איתה – כשמתכוננים למלחמה, ובמלחמה עצמה.
ממשיכים בראיון עם חוקר התופעה, תא"ל במיל' הדוקטור מאיר פינקל, ראש תחום המחקר במרכז דדו.
קרדיטים מוזיקלים:
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Cavalry @ Aakash Gandhi
תמונה: אלוף פצ"ן גבי אשכנזי, הרמטכ"ל שאול מופז, אלוף עוזי דיין ורה"מ אהוד ברק בסיור בצפון אחרי הנסיגה [צילום: עמוס בן-גרשום/לע"מ]
הפרק נתאר את הופעותיה בצה"ל, מהו תפקידם המכריע של קציני המטה בזיהוי התופעה, כיצד ניתן להציף אותה וכיצד להתמודד איתה – כשמתכוננים למלחמה, ובמלחמה עצמה.
ממשיכים בראיון עם חוקר התופעה, תא"ל במיל' הדוקטור מאיר פינקל, ראש תחום המחקר במרכז דדו.
קרדיטים מוזיקלים:
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Cavalry @ Aakash Gandhi
תמונה: אלוף פצ"ן גבי אשכנזי, הרמטכ"ל שאול מופז, אלוף עוזי דיין ורה"מ אהוד ברק בסיור בצפון אחרי הנסיגה [צילום: עמוס בן-גרשום/לע"מ]
מגפת ה COVID-19 כבר שינתה את העולם באופנים רבים. שאלה מרכזית שדורשת חקירה בחודשים הקרובים היא השפעת המגפה והשלכותיה הפוליטיות והכלכליות על המאבק האלים המתמשך בין מדינת ישראל לבין איראן ושלוחיה.
ראיינתי את חוקר מרכז דדו, לייזר ברמן, על מאמר שהוא כתב בנושא: "ויהי אחרי המגפה": השפעת מגפות על עימותים מתמשכים
קרדיטים מוזיקלים:
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
מגפת ה COVID-19 כבר שינתה את העולם באופנים רבים. שאלה מרכזית שדורשת חקירה בחודשים הקרובים היא השפעת המגפה והשלכותיה הפוליטיות והכלכליות על המאבק האלים המתמשך בין מדינת ישראל לבין איראן ושלוחיה.
ראיינתי את חוקר מרכז דדו, לייזר ברמן, על מאמר שהוא כתב בנושא: "ויהי אחרי המגפה": השפעת מגפות על עימותים מתמשכים
קרדיטים מוזיקלים:
פתיח Back on Track – Latinesque
Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
ראיון עם מפקד מרכז דדו - תא"ל ערן אורטל על התוכנית הרב-שנתית "תנופה".
בחלק הזה דברנו על עקרונות התוכנית, הבעיה המערכתית ותוכנית לפתרונה בעזרת מיצוי הגל הטכנולוגי.
קרדיטים:
פתיח Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Chariots of War & jungle @ Aakash Gandhi
דובר צהל – כוכבי כנס הצגת תרש תנופה https://youtu.be/mthf5_l0wDA
דובר צהל – כוכבי בטקס סיום קורס טיס 29.6.19 - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html
כתבה של "כאן חדשות", התוכנית החדשה של צה"ל, מתוך חדשות הערב 13.2.20 https://youtu.be/g81nNiDlxFU
אהוד בנאי - כולם יודעים [ מתוך קליפ של כאן חינוכית] - https://youtu.be/y2lpR-mlQTw
דין דין אביב – את מוכרת דין דין אביב - מוכרת לי מפעם (קליפ) https://youtu.be/Nba8UzXpseQ
ראיון עם מפקד מרכז דדו - תא"ל ערן אורטל על התוכנית הרב-שנתית "תנופה".
בחלק הזה דברנו על עקרונות התוכנית, הבעיה המערכתית ותוכנית לפתרונה בעזרת מיצוי הגל הטכנולוגי.
קרדיטים:
פתיח Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Chariots of War & jungle @ Aakash Gandhi
דובר צהל – כוכבי כנס הצגת תרש תנופה https://youtu.be/mthf5_l0wDA
דובר צהל – כוכבי בטקס סיום קורס טיס 29.6.19 - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html
כתבה של "כאן חדשות", התוכנית החדשה של צה"ל, מתוך חדשות הערב 13.2.20 https://youtu.be/g81nNiDlxFU
אהוד בנאי - כולם יודעים [ מתוך קליפ של כאן חינוכית] - https://youtu.be/y2lpR-mlQTw
דין דין אביב – את מוכרת דין דין אביב - מוכרת לי מפעם (קליפ) https://youtu.be/Nba8UzXpseQ
בפרק הקודם הצגנו את תפיסת הנצחון ותר"ש תנופה. כעת, נעמיק מעט בתפיסה בעזרת מפקד מרכז דדו, תת-אלוף ערן אורטל, שנשען בתשובותיו גם על ידע היסטורי רחב.
קרדיטים:
פתיח Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Chariots of War & jungle @ Aakash Gandhi
דובר צהל – כוכבי כנס הצגת תרש תנופה https://youtu.be/mthf5_l0wDA
דובר צהל – כוכבי בטקס סיום קורס טיס 29.6.19 - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html
כתבה של "כאן חדשות", התוכנית החדשה של צה"ל, מתוך חדשות הערב 13.2.20 https://youtu.be/g81nNiDlxFU
אהוד בנאי - כולם יודעים [ מתוך קליפ של כאן חינוכית] - https://youtu.be/y2lpR-mlQTw
דין דין אביב – את מוכרת דין דין אביב - מוכרת לי מפעם (קליפ) https://youtu.be/Nba8UzXpseQ
בפרק הקודם הצגנו את תפיסת הנצחון ותר"ש תנופה. כעת, נעמיק מעט בתפיסה בעזרת מפקד מרכז דדו, תת-אלוף ערן אורטל, שנשען בתשובותיו גם על ידע היסטורי רחב.
קרדיטים:
פתיח Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Chariots of War & jungle @ Aakash Gandhi
דובר צהל – כוכבי כנס הצגת תרש תנופה https://youtu.be/mthf5_l0wDA
דובר צהל – כוכבי בטקס סיום קורס טיס 29.6.19 - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5538013,00.html
כתבה של "כאן חדשות", התוכנית החדשה של צה"ל, מתוך חדשות הערב 13.2.20 https://youtu.be/g81nNiDlxFU
אהוד בנאי - כולם יודעים [ מתוך קליפ של כאן חינוכית] - https://youtu.be/y2lpR-mlQTw
דין דין אביב – את מוכרת דין דין אביב - מוכרת לי מפעם (קליפ) https://youtu.be/Nba8UzXpseQ
השיחה עם תא"ל במיל' הדוקטור מאיר פינקל עוסקת בהשפעת הדרג המדיני על הדרג הצבאי בנושא התעצמות צבאית, ובמיפוי הכוחות הפועלים בתכנון הרב-שנתי בתוך המטה הכללי.
הרקע לשיחה הוא ספרו החדש של פינקל "המטכ"ל - כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן".
תת-אלוף במיל' הדוקטור מאיר פינקל הוא ראש תחום המחקר במרכז דדו, ולשעבר מפקד המרכז.
קרדיטים:
פתיח וסגיר - Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
בנימין נתניהו בהצהרה על הצוללות בפתח ישיבת הממשלה מספר 75, נובמבר 2016, https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/848/053.html
עוזי רובין, מנכ"ל Rubicon Ltd בכנס השנתי השישי בנושא מוכנות העורף, שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS,, יולי 2013 https://www.youtube.com/watch?v=M6y4wbEHhro&ab_channel=TAUVOD
ח"כ עופר שלח, יו"ר ועדת המשנה לבניין הכוח בועחו"ב, מציג ממסקנות וועדה מיוחדת שבדקה את יישום התוכנית הצבאית הרב-שנתית "גדעון", ספטמבר 2017, YNET.
השיחה עם תא"ל במיל' הדוקטור מאיר פינקל עוסקת בהשפעת הדרג המדיני על הדרג הצבאי בנושא התעצמות צבאית, ובמיפוי הכוחות הפועלים בתכנון הרב-שנתי בתוך המטה הכללי.
הרקע לשיחה הוא ספרו החדש של פינקל "המטכ"ל - כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן".
תת-אלוף במיל' הדוקטור מאיר פינקל הוא ראש תחום המחקר במרכז דדו, ולשעבר מפקד המרכז.
קרדיטים:
פתיח וסגיר - Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
בנימין נתניהו בהצהרה על הצוללות בפתח ישיבת הממשלה מספר 75, נובמבר 2016, https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/848/053.html
עוזי רובין, מנכ"ל Rubicon Ltd בכנס השנתי השישי בנושא מוכנות העורף, שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS,, יולי 2013 https://www.youtube.com/watch?v=M6y4wbEHhro&ab_channel=TAUVOD
ח"כ עופר שלח, יו"ר ועדת המשנה לבניין הכוח בועחו"ב, מציג ממסקנות וועדה מיוחדת שבדקה את יישום התוכנית הצבאית הרב-שנתית "גדעון", ספטמבר 2017, YNET.
מאמר אודיו ראשון!
מאמרם של אלוף (מיל') ניצן אלון ודנה פרייזלר-סווירי סוקר את מאפייני המערכה שבין המלחמות (המב"ם), את ההקשר האסטרטגי והמדיני שבו הן התפתחו, את הזיקה ביניהן למלחמה ולביטחון השוטף ואת התנאים הנחוצים להמשכן. זאת מתוך הבנה כי המב"ם משתנות בהתאם לשינויים בסביבה האסטרטגית, ושימור חופש הפעולה וההרתעה הישראלית ידרשו שינויים והתאמות.
קישור למאמר - https://bit.ly/2NjkBSI
מאמר אודיו ראשון!
מאמרם של אלוף (מיל') ניצן אלון ודנה פרייזלר-סווירי סוקר את מאפייני המערכה שבין המלחמות (המב"ם), את ההקשר האסטרטגי והמדיני שבו הן התפתחו, את הזיקה ביניהן למלחמה ולביטחון השוטף ואת התנאים הנחוצים להמשכן. זאת מתוך הבנה כי המב"ם משתנות בהתאם לשינויים בסביבה האסטרטגית, ושימור חופש הפעולה וההרתעה הישראלית ידרשו שינויים והתאמות.
קישור למאמר - https://bit.ly/2NjkBSI
מאמר נוסף בסדרת מאמרי האודיו שלנו!
תקציר המאמר -
מקבלי ההחלטות בישראל אמנם אינם יודעים מתי תיפתח המלחמה הבאה בלבנון נגד חזבאללה, אך הם בהחלט יכולים כבר עתה להחליט לשם מה ישראל תילחם. כותב המאמר מציע שהתשובה לשאלה "לשם מה" היא שלילת יכולתו של חזבאללה לשקם את כוחו הצבאי לאחר המלחמה, באופן שיוביל הלכה למעשה להסרת האיום הצבאי המרכזי על ישראל בזירה הצפונית. מכך על צה"ל לגזור את משימותיו הצבאיות ולתכנן את שלבי המלחמה השונים, לרבות את המערכה "ביום שאחרי", במטרה למנוע את התעצמותו המחודשת של חזבאללה. טענה מרכזית שמוצגת במאמר הינה כי לצורך כך על צה"ל להתמקד בפגיעה ביכולות התמ"ס של חזבאללה משום שכיום הן אלה המאפשרות לו להרתיע את צה"ל מפעולה נגד מאמצי ההתעצמות של הארגון בסוריה ובלבנון.
קישור למאמר - https://bit.ly/3xXXBuZ
קריין: ישורון תורג'מן
מאמר נוסף בסדרת מאמרי האודיו שלנו!
תקציר המאמר -
מקבלי ההחלטות בישראל אמנם אינם יודעים מתי תיפתח המלחמה הבאה בלבנון נגד חזבאללה, אך הם בהחלט יכולים כבר עתה להחליט לשם מה ישראל תילחם. כותב המאמר מציע שהתשובה לשאלה "לשם מה" היא שלילת יכולתו של חזבאללה לשקם את כוחו הצבאי לאחר המלחמה, באופן שיוביל הלכה למעשה להסרת האיום הצבאי המרכזי על ישראל בזירה הצפונית. מכך על צה"ל לגזור את משימותיו הצבאיות ולתכנן את שלבי המלחמה השונים, לרבות את המערכה "ביום שאחרי", במטרה למנוע את התעצמותו המחודשת של חזבאללה. טענה מרכזית שמוצגת במאמר הינה כי לצורך כך על צה"ל להתמקד בפגיעה ביכולות התמ"ס של חזבאללה משום שכיום הן אלה המאפשרות לו להרתיע את צה"ל מפעולה נגד מאמצי ההתעצמות של הארגון בסוריה ובלבנון.
קישור למאמר - https://bit.ly/3xXXBuZ
קריין: ישורון תורג'מן
מאמר שלישי בסדרת מאמרי האודיו שלנו!
תקציר המאמר -
צה"ל מהווה שחקן מעצמתי בממד הסייבר, אך מעמד זה עתיד להישחק. בשנים האחרונות מתרחב מעגל המדינות והשחקנים התת-מדינתיים הפעילים בממד זה כמרחב לחימה. צה"ל השכיל לזהות תופעה זו בראשיתה, אך טרם השלים את ההשתנות הנחוצה לשימור עליונותו הצבאית בממד. בעוד שבעשור האחרון זכו מאמצי איסוף המידע וההגנה בסייבר בצה"ל לתנופה, בסייבר ההתקפי נותר פוטנציאל רב לא ממומש. בכדי לשמר את עליונותו הצבאית בממד הסייבר על צה"ל לפעול בדומה לשאר מעצמות הסייבר העולמיות, ולאמץ תפיסות מבצעיות ומבנים ארגוניים חדשים. שינוי זה יאפשר לו להרתיע, להתריע ולסכל איומים קיברנטיים, ומתוך כך לשחוק את יכולות אויביו. רק כך ישיג צה"ל את "קפיצת המדרגה" הנדרשת וישמר את עליונותו בממד.
קישור למאמר - https://bit.ly/3tr0JvW
קריין: גור מורד
מאמר שלישי בסדרת מאמרי האודיו שלנו!
תקציר המאמר -
צה"ל מהווה שחקן מעצמתי בממד הסייבר, אך מעמד זה עתיד להישחק. בשנים האחרונות מתרחב מעגל המדינות והשחקנים התת-מדינתיים הפעילים בממד זה כמרחב לחימה. צה"ל השכיל לזהות תופעה זו בראשיתה, אך טרם השלים את ההשתנות הנחוצה לשימור עליונותו הצבאית בממד. בעוד שבעשור האחרון זכו מאמצי איסוף המידע וההגנה בסייבר בצה"ל לתנופה, בסייבר ההתקפי נותר פוטנציאל רב לא ממומש. בכדי לשמר את עליונותו הצבאית בממד הסייבר על צה"ל לפעול בדומה לשאר מעצמות הסייבר העולמיות, ולאמץ תפיסות מבצעיות ומבנים ארגוניים חדשים. שינוי זה יאפשר לו להרתיע, להתריע ולסכל איומים קיברנטיים, ומתוך כך לשחוק את יכולות אויביו. רק כך ישיג צה"ל את "קפיצת המדרגה" הנדרשת וישמר את עליונותו בממד.
קישור למאמר - https://bit.ly/3tr0JvW
קריין: גור מורד
המאמר עונה על השאלה מהו תמרון רב־ממדי על־ידי הצגה של ארבעת המרכיבים בתפיסת התמרון החדשה: פעולה רב־זרועית, כושר חשיפת האויב על־ידי הכוח בשטח, יכולת השמדה מוגברת ושיפור שרידות הכוח. את החזון ללחימה רב־ממדית מגישים הכותבים בצורת סיפור (תרחיש). במרכז הסיפור עומד ניר איש מילואים שעזב את הצבא טרם התפתחה הלחימה הרב־ממדית, וחוזר להילחם לאחר היעדרות ממושכת. ניר לומד, תוך כדי המלחמה, כיצד נראה התמרון החדש של צה"ל. דרך נקודת מבטו אנחנו לומדים על הקטלניות החדשה שרכש התמרון הצה"לי ועל הכלים שאפשרו זאת: רפורמה ארגונית, שינוי תרבותי וקפיצת מדרגה טכנולוגית
קריינות - יחידת הבט.
המאמר עונה על השאלה מהו תמרון רב־ממדי על־ידי הצגה של ארבעת המרכיבים בתפיסת התמרון החדשה: פעולה רב־זרועית, כושר חשיפת האויב על־ידי הכוח בשטח, יכולת השמדה מוגברת ושיפור שרידות הכוח. את החזון ללחימה רב־ממדית מגישים הכותבים בצורת סיפור (תרחיש). במרכז הסיפור עומד ניר איש מילואים שעזב את הצבא טרם התפתחה הלחימה הרב־ממדית, וחוזר להילחם לאחר היעדרות ממושכת. ניר לומד, תוך כדי המלחמה, כיצד נראה התמרון החדש של צה"ל. דרך נקודת מבטו אנחנו לומדים על הקטלניות החדשה שרכש התמרון הצה"לי ועל הכלים שאפשרו זאת: רפורמה ארגונית, שינוי תרבותי וקפיצת מדרגה טכנולוגית
קריינות - יחידת הבט.
תפיסת ההפעלה לניצחון במעגל ראשון מעוררת דיון מקצועי ער, ויכוחים ראויים ו... לא מעט ציניות. במאמר זה פורס הכותב את גישתו לגבי הרפורמה המרכזית הנדרשת לדעתו במבנה הכוח הצה"לי. מהותה – ניצול תמרון בשטח האויב לחשיפתו ושלילת יכולת השיגור שלו, "להדליק את האור ולכבות את האש". גישה זו ממוקמת בתוך תפיסת ההפעלה לניצחון, אך לטענת הכותב נדרשת להיות מרכזית ודומיננטית יותר. על־מנת להעמיד את הדיון בתוך הקשר תפיסתי ואסטרטגי פורס הכותב שלוש גישות עקרוניות נפוצות בשיח התפיסתי הנוכחי וטוען כי הגישה שהוצגה היא המתאימה יותר לצה"ל.
קריינות - יחידת הבט
תפיסת ההפעלה לניצחון במעגל ראשון מעוררת דיון מקצועי ער, ויכוחים ראויים ו... לא מעט ציניות. במאמר זה פורס הכותב את גישתו לגבי הרפורמה המרכזית הנדרשת לדעתו במבנה הכוח הצה"לי. מהותה – ניצול תמרון בשטח האויב לחשיפתו ושלילת יכולת השיגור שלו, "להדליק את האור ולכבות את האש". גישה זו ממוקמת בתוך תפיסת ההפעלה לניצחון, אך לטענת הכותב נדרשת להיות מרכזית ודומיננטית יותר. על־מנת להעמיד את הדיון בתוך הקשר תפיסתי ואסטרטגי פורס הכותב שלוש גישות עקרוניות נפוצות בשיח התפיסתי הנוכחי וטוען כי הגישה שהוצגה היא המתאימה יותר לצה"ל.
קריינות - יחידת הבט
מהו תפקיד המילואים בצה"ל? גישתו של בן־גוריון לפיה "הסדיר יבלום והמילואים יכריע" נזנחה עם השנים וכיום מרבית כוחות המילואים עוסקים בבט"ש ורמת כשירותם המבצעית אינה הולמת את אשר צפוי להם בזמן מלחמה. מאמר זה יתאר את תהליך הדעיכה במעמד מערך המילואים וינתח את מקורותיו ואת השלכותיו. לבסוף, יציע המאמר שורה של המלצות לשיפור בכשירות המערך בהתאם לתפיסת הניצחון ולתר"ש תנופה.
קריינות: ישורון תורג'מן
מהו תפקיד המילואים בצה"ל? גישתו של בן־גוריון לפיה "הסדיר יבלום והמילואים יכריע" נזנחה עם השנים וכיום מרבית כוחות המילואים עוסקים בבט"ש ורמת כשירותם המבצעית אינה הולמת את אשר צפוי להם בזמן מלחמה. מאמר זה יתאר את תהליך הדעיכה במעמד מערך המילואים וינתח את מקורותיו ואת השלכותיו. לבסוף, יציע המאמר שורה של המלצות לשיפור בכשירות המערך בהתאם לתפיסת הניצחון ולתר"ש תנופה.
קריינות: ישורון תורג'מן
מאמר נוסף בפרוייקט #ביןהדרכים!
מטרת המאמר היא הבהרת מרכזיותה של המהלומה הרב־ממדית בתפיסת הפעולה המתגבשת של צה"ל, וחשיבותה בקיצור משך הלחימה ובהשגת ניצחון ישראלי. המאמר מסביר את עיקרי תפיסת הפעולה הצה"לית ולאורה את התכלית, את המהות ואת הרב־ממדיות של המהלומה. הרב־ממדיות של המהלומה תתבטא בשני אופנים: בצד האדום מדובר על פגיעה באויב על שלל מערכיו בממדים השונים, ובצד הכחול, שילוב כוחות רב־זרועיים בצה"ל כדי לייצר אפקט דרמטי של הלם אצל האויב. המחבר מתאר את ייחודה של המהלומה האווירית ואתגריה, תוך התייחסות לדרך שעבר חיל האוויר בשנים האחרונות לביסוס יכולתו המשמעותית למימושה.
לקריאת המאמר - https://bit.ly/3v8NTny
קריין: גור מורד
מאמר נוסף בפרוייקט #ביןהדרכים!
מטרת המאמר היא הבהרת מרכזיותה של המהלומה הרב־ממדית בתפיסת הפעולה המתגבשת של צה"ל, וחשיבותה בקיצור משך הלחימה ובהשגת ניצחון ישראלי. המאמר מסביר את עיקרי תפיסת הפעולה הצה"לית ולאורה את התכלית, את המהות ואת הרב־ממדיות של המהלומה. הרב־ממדיות של המהלומה תתבטא בשני אופנים: בצד האדום מדובר על פגיעה באויב על שלל מערכיו בממדים השונים, ובצד הכחול, שילוב כוחות רב־זרועיים בצה"ל כדי לייצר אפקט דרמטי של הלם אצל האויב. המחבר מתאר את ייחודה של המהלומה האווירית ואתגריה, תוך התייחסות לדרך שעבר חיל האוויר בשנים האחרונות לביסוס יכולתו המשמעותית למימושה.
לקריאת המאמר - https://bit.ly/3v8NTny
קריין: גור מורד
במסגרת תהליך העבודה לתר״ש "תנופה" הובלתי מטעם הרמטכ״ל את צוות ההגנה הרב-ממדית. בעיני הכותב נכון בתקופה זו להשקיע יותר ביכולות ההתקפיות למיניהן על מנת להביא לפגיעה הנדרשת באויב בזמן מלחמה, אך ערכם של הישגי ההתקפה בהחלט תלוי באיכות ההגנה הפועלת לצידם. במאמר זה ינסה הלוי, להביא את ניתוח האיומים, את ההזדמנויות שישנן ובעיקר את המשלימות החשובה שיכולה להיווצר בין יכולות ההתקפה לבין יכולות ההגנה.
במסגרת תהליך העבודה לתר״ש "תנופה" הובלתי מטעם הרמטכ״ל את צוות ההגנה הרב-ממדית. בעיני הכותב נכון בתקופה זו להשקיע יותר ביכולות ההתקפיות למיניהן על מנת להביא לפגיעה הנדרשת באויב בזמן מלחמה, אך ערכם של הישגי ההתקפה בהחלט תלוי באיכות ההגנה הפועלת לצידם. במאמר זה ינסה הלוי, להביא את ניתוח האיומים, את ההזדמנויות שישנן ובעיקר את המשלימות החשובה שיכולה להיווצר בין יכולות ההתקפה לבין יכולות ההגנה.
לאור אתגרי צה"ל של ימינו מול צבאות הטרור, חמאס וחזבאללה, צה"ל נדרש להגדיל את אפקטיביות התמרון הצה"לי. כך קבע הרמטכ"ל ביציאה לדרך בסדנת הניצחון, וכך מגדירה תפיסת ההפעלה שהופצה זה מכבר. כותב המאמר, מפקדה השני של עוצבת הקומנדו הישראלית, מבקש להציע שכלול לדפוס הפעולה שיביא לקפיצת המדרגה הנדרשת. בשונה מהניסיון ההיסטורי, שמלמד כי שיטות גרילה אומצו ע"י ה'חלש' במלחמתו כנגד ה'חזק', מציע כותב שורות אלו כי שיטות הגרילה, הנמצאות בלב תחום הקומנדו, ישולבו באופן רחב ויאומצו ע"י הצבא הסדור והחזק באזור. הקמת עוצבת הקומנדו לפני חמש שנים הוסיפה כלי מבצעי בארגז הכלים של צה"ל, ושימוש מושכל בכלי זה, כשצורת קרב פשיטה תחזור להיות 'מלכת הקרב' באופן תעשייתי ורחב, כחלק בלתי נפרד מלוחמה רב-מימדית, תוכל להוות רכיב משמעותי בניצחון המיוחל.
לאור אתגרי צה"ל של ימינו מול צבאות הטרור, חמאס וחזבאללה, צה"ל נדרש להגדיל את אפקטיביות התמרון הצה"לי. כך קבע הרמטכ"ל ביציאה לדרך בסדנת הניצחון, וכך מגדירה תפיסת ההפעלה שהופצה זה מכבר. כותב המאמר, מפקדה השני של עוצבת הקומנדו הישראלית, מבקש להציע שכלול לדפוס הפעולה שיביא לקפיצת המדרגה הנדרשת. בשונה מהניסיון ההיסטורי, שמלמד כי שיטות גרילה אומצו ע"י ה'חלש' במלחמתו כנגד ה'חזק', מציע כותב שורות אלו כי שיטות הגרילה, הנמצאות בלב תחום הקומנדו, ישולבו באופן רחב ויאומצו ע"י הצבא הסדור והחזק באזור. הקמת עוצבת הקומנדו לפני חמש שנים הוסיפה כלי מבצעי בארגז הכלים של צה"ל, ושימוש מושכל בכלי זה, כשצורת קרב פשיטה תחזור להיות 'מלכת הקרב' באופן תעשייתי ורחב, כחלק בלתי נפרד מלוחמה רב-מימדית, תוכל להוות רכיב משמעותי בניצחון המיוחל.
צבאות מדינתיים במערב מתקשים לשמר את עליונותם הצבאית ביחס לאויבים חדשים, ממעצמות עולות, כגון סין ועד לצבאות טרור, כגון חזבאללה. המאמר טוען כי ייתכן ועצם הציפייה של אותן מדינות לשמר את יתרונם הטכנולוגי־צבאי לאורך זמן, הוא אשליה יקרה שראוי לוותר עליה. המחבר מציע גישה חלופית לשימור עליונות במסגרתה על אותם צבאות, ללמוד להילחם ללא עליונות טכנולוגית ועם דגש על ממדים "רכים" של עליונות, כגון אימונים ותחבולה.
צבאות מדינתיים במערב מתקשים לשמר את עליונותם הצבאית ביחס לאויבים חדשים, ממעצמות עולות, כגון סין ועד לצבאות טרור, כגון חזבאללה. המאמר טוען כי ייתכן ועצם הציפייה של אותן מדינות לשמר את יתרונם הטכנולוגי־צבאי לאורך זמן, הוא אשליה יקרה שראוי לוותר עליה. המחבר מציע גישה חלופית לשימור עליונות במסגרתה על אותם צבאות, ללמוד להילחם ללא עליונות טכנולוגית ועם דגש על ממדים "רכים" של עליונות, כגון אימונים ותחבולה.
מבצע "מוקד", שפתח את מלחמת ששת הימים, נחשב עד היום לאחד המבצעים האוויריים הנועזים והמבריקים ביותר בתולדות הכוח האווירי. חיל האוויר הישראלי תקף את חיל האוויר המצרי בהפתעה מוחלטת והשמיד אותו לחלוטין בעודו על הקרקע, במבצע שארך שלוש שעות.
במבצע "מוקד" הדגים חיל האוויר הישראלי את היכולת הייחודית של הכוח האווירי לרכז מאמץ ולתקוף מספר רב של מטרות במקביל בזמן קצר מאד. יכולת זו באה לידי ביטוי בחיבור טוב בין יכולות מודיעיניות לאיסוף ויכולות אופרטיביות לבין תכנון ושליטה. הצלחה התלויה במידה רבה בכך שלכוח האווירי תינתן אפשרות להגיח בהפתעה. לטענת כותבי המאמר, בעקבות "מוקד" השקיע חיל האוויר מאמץ גדול בתכנון ובביצוע מהלכי פתיחה למערכות השונות. מהלכים אלה אכן הצליחו לרוב, אולם לא תמיד השפעתם על התוצאות הסופיות של המערכות הייתה משמעותית, למעט מבצע "מוקד" עצמו. הסיבה לכך הייתה תהליך עיצובי ותכנוני לא מעמיק ולא שלם, שלא חיבר בין המהלך הפותח לבין המשך המערכה וסיומה.
חלקו של חיל האוויר ומעורבותו בתהליך המלא היו חלקיים.
מכאן עולה השאלה האם ייתכן שההצלחה המסחררת של מבצע "מוקד" קיבעה את החשיבה בחיל האוויר ומיקדה אותה במהלך הפתיחה על חשבון ההסתכלות הכוללת על המערכה? לצורך דיון בשאלה זו עוסק המאמר ברלוונטיות הרעיונות העומדים מאחורי מבצע "מוקד" – מתקפת מנע ומתקפה מקדימה – במלחמות סימטריות ואסימטריות מ-1967 ועד ימינו, התבוננות בתהליך למידה שהתקיים בחיל האוויר בתחילת שנות האלפיים ועד כמה יושמו התובנות אליהן הגיע החיל.
קריין: גור מורד
מבצע "מוקד", שפתח את מלחמת ששת הימים, נחשב עד היום לאחד המבצעים האוויריים הנועזים והמבריקים ביותר בתולדות הכוח האווירי. חיל האוויר הישראלי תקף את חיל האוויר המצרי בהפתעה מוחלטת והשמיד אותו לחלוטין בעודו על הקרקע, במבצע שארך שלוש שעות.
במבצע "מוקד" הדגים חיל האוויר הישראלי את היכולת הייחודית של הכוח האווירי לרכז מאמץ ולתקוף מספר רב של מטרות במקביל בזמן קצר מאד. יכולת זו באה לידי ביטוי בחיבור טוב בין יכולות מודיעיניות לאיסוף ויכולות אופרטיביות לבין תכנון ושליטה. הצלחה התלויה במידה רבה בכך שלכוח האווירי תינתן אפשרות להגיח בהפתעה. לטענת כותבי המאמר, בעקבות "מוקד" השקיע חיל האוויר מאמץ גדול בתכנון ובביצוע מהלכי פתיחה למערכות השונות. מהלכים אלה אכן הצליחו לרוב, אולם לא תמיד השפעתם על התוצאות הסופיות של המערכות הייתה משמעותית, למעט מבצע "מוקד" עצמו. הסיבה לכך הייתה תהליך עיצובי ותכנוני לא מעמיק ולא שלם, שלא חיבר בין המהלך הפותח לבין המשך המערכה וסיומה.
חלקו של חיל האוויר ומעורבותו בתהליך המלא היו חלקיים.
מכאן עולה השאלה האם ייתכן שההצלחה המסחררת של מבצע "מוקד" קיבעה את החשיבה בחיל האוויר ומיקדה אותה במהלך הפתיחה על חשבון ההסתכלות הכוללת על המערכה? לצורך דיון בשאלה זו עוסק המאמר ברלוונטיות הרעיונות העומדים מאחורי מבצע "מוקד" – מתקפת מנע ומתקפה מקדימה – במלחמות סימטריות ואסימטריות מ-1967 ועד ימינו, התבוננות בתהליך למידה שהתקיים בחיל האוויר בתחילת שנות האלפיים ועד כמה יושמו התובנות אליהן הגיע החיל.
קריין: גור מורד
חיל האוויר וצה"ל במלחמת ששת הימים - קריאה מחודשת בספרו של עזר ויצמן "לך שמים, לך ארץ" המבקשת, לאור פתיחת הארכיונים של צה"ל לאחר 50 שנים למלחמה, לשפוך אור על משמעותו של מבצע מוקד על הכרעת המלחמה בכלל, וניתוח האופן בו ויצמן תפס את מקומו של חיל האוויר במלחמה וביחס למשימת צה"ל. "שילוביות נוסח ויצמן הייתה הפעלה נפרדת למטרה כללית משותפת - ניצחון", כותב מחבר המאמר, ובכך מנסח את ההיסט ומסביר מדוע השתרשה בזיכרון הישראלי ההבנה כי אותו מבצע שפתח את המלחמה נתפס כזה שהכריע אותה, למרות שניכר כי לא אלו היו פני הדברים בעיני כל הנוגעים בדבר. הכותב מבקש להצביע על קושי היסטורי ועכשווי כאחד, על יכולתו של צה"ל מבחינה תרבותית, ואף גנטית אולי, ליישם את תורת הקרב המשולב.
קריין: ישורון תורג'מן
חיל האוויר וצה"ל במלחמת ששת הימים - קריאה מחודשת בספרו של עזר ויצמן "לך שמים, לך ארץ" המבקשת, לאור פתיחת הארכיונים של צה"ל לאחר 50 שנים למלחמה, לשפוך אור על משמעותו של מבצע מוקד על הכרעת המלחמה בכלל, וניתוח האופן בו ויצמן תפס את מקומו של חיל האוויר במלחמה וביחס למשימת צה"ל. "שילוביות נוסח ויצמן הייתה הפעלה נפרדת למטרה כללית משותפת - ניצחון", כותב מחבר המאמר, ובכך מנסח את ההיסט ומסביר מדוע השתרשה בזיכרון הישראלי ההבנה כי אותו מבצע שפתח את המלחמה נתפס כזה שהכריע אותה, למרות שניכר כי לא אלו היו פני הדברים בעיני כל הנוגעים בדבר. הכותב מבקש להצביע על קושי היסטורי ועכשווי כאחד, על יכולתו של צה"ל מבחינה תרבותית, ואף גנטית אולי, ליישם את תורת הקרב המשולב.
קריין: ישורון תורג'מן
Brigadier general Eran Ortal will explain what is design and how should senior military leadership use this powerful approach in order to improve there ability to understand and cope with a complex and dynamic reality.
Picture Credit: * Government Press Office * ARAD SHLOMO
Music Credits:
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
(הוקלט באנגלית לטובת שותפינו בסדנה בינ"ל)
Brigadier general Eran Ortal will explain what is design and how should senior military leadership use this powerful approach in order to improve there ability to understand and cope with a complex and dynamic reality.
Picture Credit: * Government Press Office * ARAD SHLOMO
Music Credits:
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
(הוקלט באנגלית לטובת שותפינו בסדנה בינ"ל)
"מדברים על... ולא יודעים לעשות את..." מהווה אמירה גנרית היכולה להתאים לתחומים חדשניים רבים בכלל ולתחומי הטכנולוגיה והדיגיטל בפרט. בתוכנית הרב שנתית של צה"ל – 'תנופה', הדיגיטל מהווה את אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר, יתר על כן ההשתנות (הטרנספורמציה) הדיגיטלית. מחד, אין מפקד בכיר בצה"ל שלא מדבר על ההשתנות הדיגיטלית, כמו גם יודע לחברה היטב לפן המבצעי, כמנוף להשגת עליונות (במימדים הקלאסיים: האוויר, הים, והיבשה, אך גם במימד הלחימה הדיגיטלי). מאידך, השאלות הגדולות צצות ועולות דווקא בהקשרי ההשתנות התרבותית, או במילים אחרות, איך ההשתנות בתרבות הצה"לית מאגברת, יחד עם הזדמנויות הדיגיטל, את יכולות צה"ל ובתוך כך יצירת תהליכים ארגוניים עם הגיונות מערכתיים חדשים, מתואמים ומותאמים.
קריין: גור מורד
"מדברים על... ולא יודעים לעשות את..." מהווה אמירה גנרית היכולה להתאים לתחומים חדשניים רבים בכלל ולתחומי הטכנולוגיה והדיגיטל בפרט. בתוכנית הרב שנתית של צה"ל – 'תנופה', הדיגיטל מהווה את אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר, יתר על כן ההשתנות (הטרנספורמציה) הדיגיטלית. מחד, אין מפקד בכיר בצה"ל שלא מדבר על ההשתנות הדיגיטלית, כמו גם יודע לחברה היטב לפן המבצעי, כמנוף להשגת עליונות (במימדים הקלאסיים: האוויר, הים, והיבשה, אך גם במימד הלחימה הדיגיטלי). מאידך, השאלות הגדולות צצות ועולות דווקא בהקשרי ההשתנות התרבותית, או במילים אחרות, איך ההשתנות בתרבות הצה"לית מאגברת, יחד עם הזדמנויות הדיגיטל, את יכולות צה"ל ובתוך כך יצירת תהליכים ארגוניים עם הגיונות מערכתיים חדשים, מתואמים ומותאמים.
קריין: גור מורד
פרק המבוא לקורס השתנות צבאית של מרכז דדו. הפרק עוסק במושגים ובגישות המרכזיות בתחום ההשתנות הצבאית ומעניק למאזין היכרות ראשונית עם התחום. נשמע על הוגים שונים ונבין למה כל לובש מדים שרוצה לקחת חלק בתהליך השינוי שעובר צהל בימים אלה צריך להכיר את היסודות התיאורטיים וההיסטוריים של תפיסת ההפעלה החדשה
מגיש: סא"ל איתי חימינס, רע"ן פיתוח הידע, מרכז דדו
פרק המבוא לקורס השתנות צבאית של מרכז דדו. הפרק עוסק במושגים ובגישות המרכזיות בתחום ההשתנות הצבאית ומעניק למאזין היכרות ראשונית עם התחום. נשמע על הוגים שונים ונבין למה כל לובש מדים שרוצה לקחת חלק בתהליך השינוי שעובר צהל בימים אלה צריך להכיר את היסודות התיאורטיים וההיסטוריים של תפיסת ההפעלה החדשה
מגיש: סא"ל איתי חימינס, רע"ן פיתוח הידע, מרכז דדו
"אין דבר מעשי יותר מתאוריה טובה", אמר קורט לוין. עניינו של מאמר זה הוא בהגות צבאית ובהעמדת תאוריה חדשה – מסגרת תפיסתית, המאפשר לנו להבין טוב יותר כיצד הגיע צה"ל לעליונות צבאית בעשורים האחרונים וגם כיצד היא נשחקה. באמצעות בחינת מקרי מבחן פותחה טרמינולוגיה חדשה – "תשלובת התגוננות־תקיפה", כצורה המערכתית המסבירה כיצד נקלע צה"ל ל"תחרות המטחים" ולהתמודדות מול דחיקה אסטרטגית. המשֹגה זאת מאפשרת לנו לקדם באופן משמעותי את ההבנה ואת החשיבה על בניין הכוח והפעלתו בכדי לחזור להובלה בתחרות האסטרטגית.
"אין דבר מעשי יותר מתאוריה טובה", אמר קורט לוין. עניינו של מאמר זה הוא בהגות צבאית ובהעמדת תאוריה חדשה – מסגרת תפיסתית, המאפשר לנו להבין טוב יותר כיצד הגיע צה"ל לעליונות צבאית בעשורים האחרונים וגם כיצד היא נשחקה. באמצעות בחינת מקרי מבחן פותחה טרמינולוגיה חדשה – "תשלובת התגוננות־תקיפה", כצורה המערכתית המסבירה כיצד נקלע צה"ל ל"תחרות המטחים" ולהתמודדות מול דחיקה אסטרטגית. המשֹגה זאת מאפשרת לנו לקדם באופן משמעותי את ההבנה ואת החשיבה על בניין הכוח והפעלתו בכדי לחזור להובלה בתחרות האסטרטגית.
שיחה בין ליאור רשף ומר שמואל שמואל, ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, המבוססת על מאמרו, שהתפרסם ב"בין הקטבים" בנושא "הפתולוגיה של העליונות". במהלך השיחה מסביר מר שמואל מדוע אין דבר כזה עליונות צבאית, ומרחיב על מאמרו מתי הפתולוגיה התפתחה במיוחד בהיסטוריה הישראלית וכיצד היא משפיעה גם על בניין הכח ויחסי צבא-חברה.
הפודקאסט הנו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית"
לשמיעת המאמר המוקלט של מר שמואל שמואל ראו - "הפתולוגיה של העליונות" - #ביןהדרכים10
שיחה בין ליאור רשף ומר שמואל שמואל, ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, המבוססת על מאמרו, שהתפרסם ב"בין הקטבים" בנושא "הפתולוגיה של העליונות". במהלך השיחה מסביר מר שמואל מדוע אין דבר כזה עליונות צבאית, ומרחיב על מאמרו מתי הפתולוגיה התפתחה במיוחד בהיסטוריה הישראלית וכיצד היא משפיעה גם על בניין הכח ויחסי צבא-חברה.
הפודקאסט הנו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית"
לשמיעת המאמר המוקלט של מר שמואל שמואל ראו - "הפתולוגיה של העליונות" - #ביןהדרכים10
שיחה בין ליאור רשף לדנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, המבוססת על מאמר שיתפרסם בקרוב בכתב העת "בין הקטבים", בנושא "המב"ם - עבר, הווה ועתיד". השיחה עוסקת במערכות שבין המלחמות, אותן מוביל צה"ל בעשור האחרון, ברקע ההיסטורי של המב"ם ובהשפעות של המב"ם על צה"ל היום ועל כיוונים אפשריים להתפתחות המב"ם בעתיד.
למאמר המוקלט - #ביןהדרכים1 - המערכה שבין המלחמות - אלוף (מיל') ניצן אלון ודנה פרייזלר-סווירי
שיחה בין ליאור רשף לדנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, המבוססת על מאמר שיתפרסם בקרוב בכתב העת "בין הקטבים", בנושא "המב"ם - עבר, הווה ועתיד". השיחה עוסקת במערכות שבין המלחמות, אותן מוביל צה"ל בעשור האחרון, ברקע ההיסטורי של המב"ם ובהשפעות של המב"ם על צה"ל היום ועל כיוונים אפשריים להתפתחות המב"ם בעתיד.
למאמר המוקלט - #ביןהדרכים1 - המערכה שבין המלחמות - אלוף (מיל') ניצן אלון ודנה פרייזלר-סווירי
שיחה בין ליאור רשף וסא"ל (במיל') דביר פלג, חוקר במרכז דדו, המבוססת על מאמרו שהתפרסם בבין הקטבים בנושא שחיקת העליונות של צה״ל הנובעת מהשתנות האויבים ואימוץ אש מדויקת מנגד. בשיחה מסביר דביר למה חשוב שצבא יחזיק מודעות ומסגרת תיאורטית, תוך הדגמת אופן התפתחות המסגרת התיאורטית כתחרות למידה בין צה״ל לאויביו. ההמשגה החדשה שהמציע דביר במאמרו מאפשרת לנו לקדם באופן משמעותי את ההבנה והחשיבה על בניין הכוח והפעלתו בכדי לחזור להובלה בתחרות האסטרטגית.
לשמיעת המאמר המוקלט - #ביןהדרכים14 - מטריות, קשתות ובועות: שוחקי העליונות הצבאית של ישראל.
שיחה בין ליאור רשף וסא"ל (במיל') דביר פלג, חוקר במרכז דדו, המבוססת על מאמרו שהתפרסם בבין הקטבים בנושא שחיקת העליונות של צה״ל הנובעת מהשתנות האויבים ואימוץ אש מדויקת מנגד. בשיחה מסביר דביר למה חשוב שצבא יחזיק מודעות ומסגרת תיאורטית, תוך הדגמת אופן התפתחות המסגרת התיאורטית כתחרות למידה בין צה״ל לאויביו. ההמשגה החדשה שהמציע דביר במאמרו מאפשרת לנו לקדם באופן משמעותי את ההבנה והחשיבה על בניין הכוח והפעלתו בכדי לחזור להובלה בתחרות האסטרטגית.
לשמיעת המאמר המוקלט - #ביןהדרכים14 - מטריות, קשתות ובועות: שוחקי העליונות הצבאית של ישראל.
המאמר נכתב ופורסם כשהאלוף חליוה שימש כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, ועודו רלוונטי לבניין הכח הצה"לי בפרט ועל חשיבה של "אוקיינוסים כחולים" בכלל.
תקציר המאמר: צה"ל לכוד במעגל קסמים שבו כל מבצע דורש יותר השקעה ומספק פחות הישגים. עלות הפלטפורמות שעומדות במרכז הרכש והמו"פ מתייקרת באופן מעריכי, והאחזקה, הלוגיסטיקה והתחמושת גם כן, כך ש"אורך הנשימה" – משך הזמן שצה"ל מסוגל להמשיך במבצע – מתקצר. שילוב של תפיסת מודיעין ואש מנגד עם פלטפורמות מתקדמות מייקר את העוצמה הצבאית, ללא צמיחה מקבילה בתועלת האסטרטגית. כך לכוד צה"ל במלכודת של "עוד מאותו דבר", שכל מאמץ להשתחרר ממנה אפקטיבי פחות מקודמו. הבעיה נובעת מהימנעות מקרב יבשתי ומכישלון להחיל רשתיות בכוחות המתמרנים. הטמעת טכנולוגייה רשתית ברמה הטקטית הזאת יכולה לספק מענה זול (יחסית) למשבר העומד בפני צה"ל, ולאפשר לו להעז לסמוך שוב על כוחותיו המתמרנים.
מתוך "בין הקטבים", גיליון מס' 9, בניין הכח - חלק ג', דצמבר 2016
קריין: גור מורד
המאמר נכתב ופורסם כשהאלוף חליוה שימש כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, ועודו רלוונטי לבניין הכח הצה"לי בפרט ועל חשיבה של "אוקיינוסים כחולים" בכלל.
תקציר המאמר: צה"ל לכוד במעגל קסמים שבו כל מבצע דורש יותר השקעה ומספק פחות הישגים. עלות הפלטפורמות שעומדות במרכז הרכש והמו"פ מתייקרת באופן מעריכי, והאחזקה, הלוגיסטיקה והתחמושת גם כן, כך ש"אורך הנשימה" – משך הזמן שצה"ל מסוגל להמשיך במבצע – מתקצר. שילוב של תפיסת מודיעין ואש מנגד עם פלטפורמות מתקדמות מייקר את העוצמה הצבאית, ללא צמיחה מקבילה בתועלת האסטרטגית. כך לכוד צה"ל במלכודת של "עוד מאותו דבר", שכל מאמץ להשתחרר ממנה אפקטיבי פחות מקודמו. הבעיה נובעת מהימנעות מקרב יבשתי ומכישלון להחיל רשתיות בכוחות המתמרנים. הטמעת טכנולוגייה רשתית ברמה הטקטית הזאת יכולה לספק מענה זול (יחסית) למשבר העומד בפני צה"ל, ולאפשר לו להעז לסמוך שוב על כוחותיו המתמרנים.
מתוך "בין הקטבים", גיליון מס' 9, בניין הכח - חלק ג', דצמבר 2016
קריין: גור מורד
מתוך "בין הקטבים" מס' 34, בשיתוף קורס מפקדי אוגדות, בנושא מצביאות
משה דיין היה דמות שנויה במחלוקת, אך ללא ספק הייתה לדמותו השפעה רבה על אופי המדינה והצבא. מאמר זה יסקור את התנהלותו לאורך השנים, גם כאשר היה הרמטכ"ל וגם כאשר היה שר, מכיוון שונה מהרגיל. הכותב שם הדגש על דיין ה"מנהל" ופחות על דיין ה"מנהיג", ולכן יפורטו יותר ההיבטים האזרחיים שבשגרה ופחות היבטים צבאיים ומלחמתיים. כיום חלק נכבד מההתנהלות של דיין לא הייתה מתקבלת על הדעת, למשל העובדה שרוב זמנו היה פנוי למחשבות וריק מפגישות או התפרצות לבסיס מבלי להתייחס לש"ג. אך זה גם הייחוד הטמון בו ובדרך פעולתו, "אסטרטגיה מתהווה", כלומר אדם העושה את הנכון למציאות העכשווית ומסתייג מהליכים קבועים שמתבצעים ללא מחשבה.
קריין: ישורון תורג'מן
מתוך "בין הקטבים" מס' 34, בשיתוף קורס מפקדי אוגדות, בנושא מצביאות
משה דיין היה דמות שנויה במחלוקת, אך ללא ספק הייתה לדמותו השפעה רבה על אופי המדינה והצבא. מאמר זה יסקור את התנהלותו לאורך השנים, גם כאשר היה הרמטכ"ל וגם כאשר היה שר, מכיוון שונה מהרגיל. הכותב שם הדגש על דיין ה"מנהל" ופחות על דיין ה"מנהיג", ולכן יפורטו יותר ההיבטים האזרחיים שבשגרה ופחות היבטים צבאיים ומלחמתיים. כיום חלק נכבד מההתנהלות של דיין לא הייתה מתקבלת על הדעת, למשל העובדה שרוב זמנו היה פנוי למחשבות וריק מפגישות או התפרצות לבסיס מבלי להתייחס לש"ג. אך זה גם הייחוד הטמון בו ובדרך פעולתו, "אסטרטגיה מתהווה", כלומר אדם העושה את הנכון למציאות העכשווית ומסתייג מהליכים קבועים שמתבצעים ללא מחשבה.
קריין: ישורון תורג'מן
שיחה של ליאור רשף עם ד"ר (סא"ל במיל') משה אלבו העוסקת בהשתנות הצבאית של חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה. תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים, אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה הארוכה מול ישראל.
האסטרטגיה של חזבאללה עברה, להערכתו של אלבו, שינוי מתפיסת הגנה של "עמידה איתנה" לתפיסת התקפה, ומתפיסת "ניצחון באי הפסד", "לניצחון בנקודות" במערכה הבאה. יתירה מזאת, ההשתנות המערכתית שחזבאללה עבר בעשור האחרון, לא קשורה רק להיבט הצבאי, אלא גם להיבט התפיסתי-רעיוני: חזבאללה כבר לא תופס עצמו כ-"מגן לבנון" גרידא, אלא כארגון בעל אסטרטגיה מדינתית ואזורית, שפועל לממשה הלכה למעשה.
תהליך זה מגלם הזדמנות עבור צה"ל בניהול המערכה מול חזבאללה במב"מ ובחירום. מנגד, הארגון מציב איום אסטרטגי גובר לישראל, בעיקר בתרחיש של הידרדרות למערכה לא מתוכננת, ובאובדן היוזמה הישראלית.
הפודקאסט מבוסס על מאמרו של ד"ר אלבו בגיליון "בין הקטבים" בנושא מעג"ש. לקריאת המאמר כנסו - למידה והשתנות בחזבאללה: בדרך לתפיסת הפעלה חדשה
שיחה של ליאור רשף עם ד"ר (סא"ל במיל') משה אלבו העוסקת בהשתנות הצבאית של חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה. תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים, אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה הארוכה מול ישראל.
האסטרטגיה של חזבאללה עברה, להערכתו של אלבו, שינוי מתפיסת הגנה של "עמידה איתנה" לתפיסת התקפה, ומתפיסת "ניצחון באי הפסד", "לניצחון בנקודות" במערכה הבאה. יתירה מזאת, ההשתנות המערכתית שחזבאללה עבר בעשור האחרון, לא קשורה רק להיבט הצבאי, אלא גם להיבט התפיסתי-רעיוני: חזבאללה כבר לא תופס עצמו כ-"מגן לבנון" גרידא, אלא כארגון בעל אסטרטגיה מדינתית ואזורית, שפועל לממשה הלכה למעשה.
תהליך זה מגלם הזדמנות עבור צה"ל בניהול המערכה מול חזבאללה במב"מ ובחירום. מנגד, הארגון מציב איום אסטרטגי גובר לישראל, בעיקר בתרחיש של הידרדרות למערכה לא מתוכננת, ובאובדן היוזמה הישראלית.
הפודקאסט מבוסס על מאמרו של ד"ר אלבו בגיליון "בין הקטבים" בנושא מעג"ש. לקריאת המאמר כנסו - למידה והשתנות בחזבאללה: בדרך לתפיסת הפעלה חדשה
למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך זה ממחיש את הקושי וגם את ההכרח בקיומם של תהליכי למידה חדשניים בהובלת המטה הכללי.
קריין: גור מורד
למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך זה ממחיש את הקושי וגם את ההכרח בקיומם של תהליכי למידה חדשניים בהובלת המטה הכללי.
קריין: גור מורד
מאמרו של תא"ל ערן אורטל מגיליון "בין הקטבים", בניין הכח חלק א'', ינואר 2016
"במלחמה אין פרס למקום השני" (עומר ברדלי)
בעשורים האחרונים הלחמה היבשתית איבדה את מרכזיותה בעיני מקבלי החלטות, לטובת הממד האווירי. הוויתור המתמשך על הפעלת כוח יבשתי מותיר את היזמה ליריבינו שעברו תהליך הסתגלות לעצמה האווירית הישראלית. הסתגלות האויב נטלה את האפקטיביות מתפיסת השילוביות אוויר-יבשה ("השלב החמישי בלוחמת היבשה") ומחייבת את צה"ל לעבור לגישה מתקדמת יותר ("השלב השישי"): בנייה של ממד אנכי מבוסס כטב"מים ורחפנים במסגרת הכוח היבשתי שיהפוך כך למסגרת טקטית המאתרת ותוקפת מטרות על-בסיס הממד האווירי שלה ורשתות תקשורת המחברות בין סנסורים לאמצעי תקיפה מגוונים. כדי לממש את התפיסה החדשה נדרש להתגבר על חסמים ארגוניים, נדרש מאמץ עיקש מצד מפקדים ושינוי תפיסתי ומבני של הארגון הצבאי.
קריין: גיא ישראלי
מאמרו של תא"ל ערן אורטל מגיליון "בין הקטבים", בניין הכח חלק א'', ינואר 2016
"במלחמה אין פרס למקום השני" (עומר ברדלי)
בעשורים האחרונים הלחמה היבשתית איבדה את מרכזיותה בעיני מקבלי החלטות, לטובת הממד האווירי. הוויתור המתמשך על הפעלת כוח יבשתי מותיר את היזמה ליריבינו שעברו תהליך הסתגלות לעצמה האווירית הישראלית. הסתגלות האויב נטלה את האפקטיביות מתפיסת השילוביות אוויר-יבשה ("השלב החמישי בלוחמת היבשה") ומחייבת את צה"ל לעבור לגישה מתקדמת יותר ("השלב השישי"): בנייה של ממד אנכי מבוסס כטב"מים ורחפנים במסגרת הכוח היבשתי שיהפוך כך למסגרת טקטית המאתרת ותוקפת מטרות על-בסיס הממד האווירי שלה ורשתות תקשורת המחברות בין סנסורים לאמצעי תקיפה מגוונים. כדי לממש את התפיסה החדשה נדרש להתגבר על חסמים ארגוניים, נדרש מאמץ עיקש מצד מפקדים ושינוי תפיסתי ומבני של הארגון הצבאי.
קריין: גיא ישראלי
חדשנות משבשת בעולם העסקי היא הדפוס פעולה שאפשרה למתחרים קטנים כמו ויקיפדיה ואפל לנצח את מעצמות השוק. השיטה היא יצירת שוק חדש, בו המעצמות ההגמוניות לא פועלות, ששוחק את מרכזיות השוק בו המעצמה נהנית מדומיננטיות מוחלטת. ניתן לאתר חדשנות משבשת גם במלחמות הא-סימטריות של ישראל, בהן האויב שוחק את העליונות של צה"ל. חדשנות משבשת צבאית כזו הופיעה גם בהיסטוריה הצבאית העולמית. החדשנות המשבשת של אויבי ישראל מבוססת על שימוש ברקטות, טילים ומנהרות, כדי לאיים על העורף הישראלי דרך עקיפת צה"ל. לאחר תיאור תופעת החדשנות המשבשת בביטחון, המחבר ממליץ לצה"ל לשאול פרקטיקות מהעולם העסקי, ובייחוד מהניסיון של חברות ממוסדות שהצליחו להתמודד עם חדשנות משבשת.
קריין: ישורון תורג'מן
חדשנות משבשת בעולם העסקי היא הדפוס פעולה שאפשרה למתחרים קטנים כמו ויקיפדיה ואפל לנצח את מעצמות השוק. השיטה היא יצירת שוק חדש, בו המעצמות ההגמוניות לא פועלות, ששוחק את מרכזיות השוק בו המעצמה נהנית מדומיננטיות מוחלטת. ניתן לאתר חדשנות משבשת גם במלחמות הא-סימטריות של ישראל, בהן האויב שוחק את העליונות של צה"ל. חדשנות משבשת צבאית כזו הופיעה גם בהיסטוריה הצבאית העולמית. החדשנות המשבשת של אויבי ישראל מבוססת על שימוש ברקטות, טילים ומנהרות, כדי לאיים על העורף הישראלי דרך עקיפת צה"ל. לאחר תיאור תופעת החדשנות המשבשת בביטחון, המחבר ממליץ לצה"ל לשאול פרקטיקות מהעולם העסקי, ובייחוד מהניסיון של חברות ממוסדות שהצליחו להתמודד עם חדשנות משבשת.
קריין: ישורון תורג'מן
מתוך "בין הקטבים" 8, המטה הכללי - חלק א', 2016
למידה ארגונית היא תהליך מורכב - במיוחד בארגון גדול ומבוזר כמו צה"ל. תהליכי למידה נשענים לא רק על תקשורת בין-מדרגית, אלא גם על התרבות שבה התקשורת הזאת מתקיימת. ללא למידה מערכתית משותפת ושיטתית, בעיקר בין הפיקודים למטה הכללי מתחים ומחלוקות לא ייפתרו וישליכו על האפקטיביות המבצעית, כפי שהתרחש במלחמת לבנון השנייה. תקופה זו הדגימה את הגורמים שעלולים לעכב למידה משותפת, כוללים חסמים אישיים, תרבותיים, ארגוניים ופסיכולוגיים-קוגניטיביים.
לקריאת המאמר כנסו לקישור
קריין: גור מורד
מתוך "בין הקטבים" 8, המטה הכללי - חלק א', 2016
למידה ארגונית היא תהליך מורכב - במיוחד בארגון גדול ומבוזר כמו צה"ל. תהליכי למידה נשענים לא רק על תקשורת בין-מדרגית, אלא גם על התרבות שבה התקשורת הזאת מתקיימת. ללא למידה מערכתית משותפת ושיטתית, בעיקר בין הפיקודים למטה הכללי מתחים ומחלוקות לא ייפתרו וישליכו על האפקטיביות המבצעית, כפי שהתרחש במלחמת לבנון השנייה. תקופה זו הדגימה את הגורמים שעלולים לעכב למידה משותפת, כוללים חסמים אישיים, תרבותיים, ארגוניים ופסיכולוגיים-קוגניטיביים.
לקריאת המאמר כנסו לקישור
קריין: גור מורד
האם המצביא נראה שונה מוושינגטון? הסופרת וההיסטוריונית האמריקאית ברברה טוכמן עוסקת בהרצאתה, משנת 1972 בווסטפוינט, בנושא המצביאות ממספר נקודות מבט. טוכמן מציגה בתחילה מספר תכונות אופי אשר בראייתה הן משמשות מרכיבי יסוד באישיות המצופה מהמצביא, כגון שיקול דעת, כוח רצון, שלווה ומשימתיות. ניכר מהמאמר כי טוכמן רואה בתכונות אלה מעין אבני יסוד אוניברסליות למצביאים צבאיים באשר הם. בה בעת מציגה טוכמן את הבעייתיות של תפקיד המצביא בעידן שבו מתרבים סימני השאלה לגבי תכלית הפעלת הכוח הצבאי, וטשטוש של הגבולות שנוצר בשל כך בין הדרג המדיני לבין דרג הצבאי, ובין סוגיות אזרחיות לבין סוגיות צבאיות.
תרגום: מר שמואל שמואל
מתוך גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות. יוני 2021
לקריאת המאמר
קריינית : יעל יקל
האם המצביא נראה שונה מוושינגטון? הסופרת וההיסטוריונית האמריקאית ברברה טוכמן עוסקת בהרצאתה, משנת 1972 בווסטפוינט, בנושא המצביאות ממספר נקודות מבט. טוכמן מציגה בתחילה מספר תכונות אופי אשר בראייתה הן משמשות מרכיבי יסוד באישיות המצופה מהמצביא, כגון שיקול דעת, כוח רצון, שלווה ומשימתיות. ניכר מהמאמר כי טוכמן רואה בתכונות אלה מעין אבני יסוד אוניברסליות למצביאים צבאיים באשר הם. בה בעת מציגה טוכמן את הבעייתיות של תפקיד המצביא בעידן שבו מתרבים סימני השאלה לגבי תכלית הפעלת הכוח הצבאי, וטשטוש של הגבולות שנוצר בשל כך בין הדרג המדיני לבין דרג הצבאי, ובין סוגיות אזרחיות לבין סוגיות צבאיות.
תרגום: מר שמואל שמואל
מתוך גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות. יוני 2021
לקריאת המאמר
קריינית : יעל יקל
תודעת העליונות הצבאית האמריקאית נסדקה בעקבות קפיצת המדרגה הטכנולוגית של סין ושל רוסיה, ובשל מהלכיהן האגרסיביים בזירה הבינ"ל שהגבירו את השפעתן גם במחיר חיכוך עם ארה"ב. המאמר יבחן את ההתמודדות האמריקאית עם הצורך לקדם חדשנות צבאית ולהוביל תהליכי ארגון מחדש ובניין כוח כדי לשמר את העליונות שממנה נהנתה עד כה. המשבר העמוק שחווה העולם נוכח המגפה לא דוחק לשוליים את התחרות בין המעצמות על הובלת הסדר העולמי. ההתקדמות הטכנולוגית בעולמות עיבוד המידע, הסייבר, החלל, AI, IOT ועוד, מהווה מרחב של תחרות בו נאבקות המעצמות על דומיננטיות ועליונות. ההיטל של התחרות המתקיימת במרחבים כלכליים, טכנולוגיים ומדעיים על חדשנות ועליונות צבאית, הוא ישיר.
מתוך "בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה. לקריאת המאמר
קריין: גור מורד
תודעת העליונות הצבאית האמריקאית נסדקה בעקבות קפיצת המדרגה הטכנולוגית של סין ושל רוסיה, ובשל מהלכיהן האגרסיביים בזירה הבינ"ל שהגבירו את השפעתן גם במחיר חיכוך עם ארה"ב. המאמר יבחן את ההתמודדות האמריקאית עם הצורך לקדם חדשנות צבאית ולהוביל תהליכי ארגון מחדש ובניין כוח כדי לשמר את העליונות שממנה נהנתה עד כה. המשבר העמוק שחווה העולם נוכח המגפה לא דוחק לשוליים את התחרות בין המעצמות על הובלת הסדר העולמי. ההתקדמות הטכנולוגית בעולמות עיבוד המידע, הסייבר, החלל, AI, IOT ועוד, מהווה מרחב של תחרות בו נאבקות המעצמות על דומיננטיות ועליונות. ההיטל של התחרות המתקיימת במרחבים כלכליים, טכנולוגיים ומדעיים על חדשנות ועליונות צבאית, הוא ישיר.
מתוך "בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה. לקריאת המאמר
קריין: גור מורד
השהייה הממושכת של צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון (1985-2000) ממשיכה לעמוד במוקד הדיון הציבורי בישראל על אף הזמן הרב שעבר מאז הנסיגה. מאמר זה מבקש להוסיף נקודת מבט ייחודית לדיון זה. לצורך כך, המאמר מציג בחינה תיאורטית והיסטורית חדשה של מלחמות ישראל, ובתוך כך של תקופת השהייה ברצועת הביטחון, באמצעות השימוש במושג 'מלחמת התשה'. השימוש במושג זה מאפשר לראשונה להבין את תקופה זו כחלק מדפוס החוזר על עצמו בהיסטוריה הצבאית של ישראל, במסגרתו ישראל נקלעת לתקופות ממושכת של לחימה בעצימות נמוכה (1953-1956, 1967-1973, 1985-2000, 2006-כיום) בעקבות מלחמות שהסתיימו מבלי שהיריב זנח את שאיפתו להביס את ישראל.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב'. לקריאת המאמר
קריין: גור מורד
השהייה הממושכת של צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון (1985-2000) ממשיכה לעמוד במוקד הדיון הציבורי בישראל על אף הזמן הרב שעבר מאז הנסיגה. מאמר זה מבקש להוסיף נקודת מבט ייחודית לדיון זה. לצורך כך, המאמר מציג בחינה תיאורטית והיסטורית חדשה של מלחמות ישראל, ובתוך כך של תקופת השהייה ברצועת הביטחון, באמצעות השימוש במושג 'מלחמת התשה'. השימוש במושג זה מאפשר לראשונה להבין את תקופה זו כחלק מדפוס החוזר על עצמו בהיסטוריה הצבאית של ישראל, במסגרתו ישראל נקלעת לתקופות ממושכת של לחימה בעצימות נמוכה (1953-1956, 1967-1973, 1985-2000, 2006-כיום) בעקבות מלחמות שהסתיימו מבלי שהיריב זנח את שאיפתו להביס את ישראל.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב'. לקריאת המאמר
קריין: גור מורד
הגנה פעילה כרגל רביעית בתפיסת הביטחון - מה ניתן ללמוד ממבצע "צוק איתן"?
מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, מר יניב פרידמן והגב' דנה פרייזלר-סווירי
תפיסת הביטחון של ישראל בראשיתה העמידה את שלוש הרגליים – ההרתעה, ההתרעה וההכרעה. בחלוף השנים, הצטרפה "רגל" ההגנה להביטחון לאור התעצמות האיום הטילי כפי שבא לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה. מאמר זה עורך דיון תפיסתי במעמדו של מרכיב ההגנה בתפיסת הביטחון הלאומי. מבצע "צוק איתן" משמש כבסיס לדיון במאמר, המנסה לבחון שני נושאים: האיזון בין הגנה להתקפה בתפיסת הביטחון והפער בין הדרג המדיני והצבאי בתפיסת תפקיד ההגנה.
פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 4, הגנה ועורף. לקריאת המאמר
קריין: גור מורד
הגנה פעילה כרגל רביעית בתפיסת הביטחון - מה ניתן ללמוד ממבצע "צוק איתן"?
מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, מר יניב פרידמן והגב' דנה פרייזלר-סווירי
תפיסת הביטחון של ישראל בראשיתה העמידה את שלוש הרגליים – ההרתעה, ההתרעה וההכרעה. בחלוף השנים, הצטרפה "רגל" ההגנה להביטחון לאור התעצמות האיום הטילי כפי שבא לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה. מאמר זה עורך דיון תפיסתי במעמדו של מרכיב ההגנה בתפיסת הביטחון הלאומי. מבצע "צוק איתן" משמש כבסיס לדיון במאמר, המנסה לבחון שני נושאים: האיזון בין הגנה להתקפה בתפיסת הביטחון והפער בין הדרג המדיני והצבאי בתפיסת תפקיד ההגנה.
פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 4, הגנה ועורף. לקריאת המאמר
קריין: גור מורד
במעבר למלחמות מוגבלות המבוססות על התשה, התמקדו אויבי ישראל התמקדו באיום על העורף הישראלי, בעיקר באמצעות נשק תלול מסלול. שינוי זה הביא את החזית האזרחית למרכז העימות (במיוחד מאז מלחמת לבנון השנייה), וההגנה עליה הפכה להיות תפקידו המרכזי של צה"ל. המתח העיקרי בתפקיד הזה הוא בין התגוננות, קרי הרצון לשמור על מיגון ועל חיי אדם מצד אחד, לבין הצורך לאפשר שגרת חיים רגילה ככל הניתן, מצד שני. בד בבד, טענת המאמר היא שהמחוזות של פיקוד העורף מייצגים את הרמה המקומית־ – מערכתית המתאימה להתמודד עם מתח זה, באמצעות מיפוי האיומים והצרכים ויצירת מענה דיפרנציאלי. ניהול המתח וההצלחה בהגנה העל העורף מונעת הישגים מהאויב ומשפיעה על המערכה כולה.
קריין: גיא ישראלי
במעבר למלחמות מוגבלות המבוססות על התשה, התמקדו אויבי ישראל התמקדו באיום על העורף הישראלי, בעיקר באמצעות נשק תלול מסלול. שינוי זה הביא את החזית האזרחית למרכז העימות (במיוחד מאז מלחמת לבנון השנייה), וההגנה עליה הפכה להיות תפקידו המרכזי של צה"ל. המתח העיקרי בתפקיד הזה הוא בין התגוננות, קרי הרצון לשמור על מיגון ועל חיי אדם מצד אחד, לבין הצורך לאפשר שגרת חיים רגילה ככל הניתן, מצד שני. בד בבד, טענת המאמר היא שהמחוזות של פיקוד העורף מייצגים את הרמה המקומית־ – מערכתית המתאימה להתמודד עם מתח זה, באמצעות מיפוי האיומים והצרכים ויצירת מענה דיפרנציאלי. ניהול המתח וההצלחה בהגנה העל העורף מונעת הישגים מהאויב ומשפיעה על המערכה כולה.
קריין: גיא ישראלי
השינויים באופי הלחימה, מה שמכונה "מהפכה בעניינים צבאיים", הם בעלי השפעות
מרחיקות לכת על יכולת הקרנת הכוח. מאמר זה דן בעליונות הצבאית האמריקאית וטוען
שזליגה של "מהפכת טכנולוגיות המידע בעניינים צבאיים" (RMA IT) אל כוחות צבא רבים
ברחבי העולם מערערת עליונות זו, ולכן משפיעה על יכולת הקרנת הכוח של ארצות
הברית בעולם, ובכלל זה באזורנו. לאור זאת טוען המאמר שארצות הברית תצטרך לבחור
בין מספר חלופות לפעולה, הנעות בין נסיגה מתפקידיה בזירה הבין־לאומית ובין מציאת
דרכים חדשניות להקרנת כוחה הצבאי. בחלקו האחרון עוסק המאמר בהשלכות הדברים
על ישראל, וביניהן האפשרות שהיא תהפוך לבסיס אמריקאי חיוני באזור.
פורסם ב"בין הקטבים", גיליון "בדרך לטרנספורמציה צבאית", יולי 2019
קריין: גור מורד
השינויים באופי הלחימה, מה שמכונה "מהפכה בעניינים צבאיים", הם בעלי השפעות
מרחיקות לכת על יכולת הקרנת הכוח. מאמר זה דן בעליונות הצבאית האמריקאית וטוען
שזליגה של "מהפכת טכנולוגיות המידע בעניינים צבאיים" (RMA IT) אל כוחות צבא רבים
ברחבי העולם מערערת עליונות זו, ולכן משפיעה על יכולת הקרנת הכוח של ארצות
הברית בעולם, ובכלל זה באזורנו. לאור זאת טוען המאמר שארצות הברית תצטרך לבחור
בין מספר חלופות לפעולה, הנעות בין נסיגה מתפקידיה בזירה הבין־לאומית ובין מציאת
דרכים חדשניות להקרנת כוחה הצבאי. בחלקו האחרון עוסק המאמר בהשלכות הדברים
על ישראל, וביניהן האפשרות שהיא תהפוך לבסיס אמריקאי חיוני באזור.
פורסם ב"בין הקטבים", גיליון "בדרך לטרנספורמציה צבאית", יולי 2019
קריין: גור מורד
בעשור האחרון אנו עדים לשינוי בתרבות האסטרטגית של צה"ל - מעבָר לגישה של חדשנות באמצעות חיזוי. מאמר זה מצביע על השינוי ודן בגורמים שאפשרו אותו, כמקרה בוחן מעניין לשינוי מפתיע של תרבות אסטרטגית. המאמר מציע שלושה גורמים לשינוי: בשלות תפיסתית־מחשבתית בדרג הבכיר; סוכני שינוי שנחשפו לרעיונות על חשיבה מערכתית ושינויים באופי המלחמה; קבוצה של "עצמאים" המפיצה התנהלות חדשנית. כתב העת "בין הקטבים" הוא מסגרת המאפשרת ביטוי לקהילה הצבאית ולרעיונות של שינויים צבאיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בגיליון "בדרך לטרנספורמציה צבאית", יולי 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
בעשור האחרון אנו עדים לשינוי בתרבות האסטרטגית של צה"ל - מעבָר לגישה של חדשנות באמצעות חיזוי. מאמר זה מצביע על השינוי ודן בגורמים שאפשרו אותו, כמקרה בוחן מעניין לשינוי מפתיע של תרבות אסטרטגית. המאמר מציע שלושה גורמים לשינוי: בשלות תפיסתית־מחשבתית בדרג הבכיר; סוכני שינוי שנחשפו לרעיונות על חשיבה מערכתית ושינויים באופי המלחמה; קבוצה של "עצמאים" המפיצה התנהלות חדשנית. כתב העת "בין הקטבים" הוא מסגרת המאפשרת ביטוי לקהילה הצבאית ולרעיונות של שינויים צבאיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בגיליון "בדרך לטרנספורמציה צבאית", יולי 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
המטה הכללי המודרני הראשון היה המטכ"ל הפרוסי, שהוקם כתוצאה מהתבוסה הפרוסית לנפוליאון בתחילת המאה ה־19. עד היום, מהווה המטכ"ל הפרוסי דגם לכל הצבאות המודרניים, וניתן לזהות בעיות ויתרונות מבניים במטות כלליים בכל העולם דרך עיון עמוק במטכ"ל הפרוסי־גרמני. לצורך כך, המאמר מציג וסוקר את ההתפתחות הארגונית שלו מאז הקמתו עד ערב מלחמת העולם השנייה, אז אוייש במיוחד על ידי קצינים שהוכשרו לכך; את מקומו של המטכ"ל בתכנון ובפיקוד מבצעים יבשתיים; את החידושים של הרפורמות הפרוסיות־גרמניות.
בתפיסה השוואתית, נראה שהמתחים הקיימים בצה"ל דומים לאלה שהופיעו בצבא הגרמני ב־1914: בניין הכוח מול המטכ"ל, המטכ"ל לעומת השטח והפער בין תכנון לבין יישום.
המאמר פורסם בבין הקטבים, גיליון המטה הכללי-חלק ג', דצמ' 2017
קריין: ישורון תורג'מן
המטה הכללי המודרני הראשון היה המטכ"ל הפרוסי, שהוקם כתוצאה מהתבוסה הפרוסית לנפוליאון בתחילת המאה ה־19. עד היום, מהווה המטכ"ל הפרוסי דגם לכל הצבאות המודרניים, וניתן לזהות בעיות ויתרונות מבניים במטות כלליים בכל העולם דרך עיון עמוק במטכ"ל הפרוסי־גרמני. לצורך כך, המאמר מציג וסוקר את ההתפתחות הארגונית שלו מאז הקמתו עד ערב מלחמת העולם השנייה, אז אוייש במיוחד על ידי קצינים שהוכשרו לכך; את מקומו של המטכ"ל בתכנון ובפיקוד מבצעים יבשתיים; את החידושים של הרפורמות הפרוסיות־גרמניות.
בתפיסה השוואתית, נראה שהמתחים הקיימים בצה"ל דומים לאלה שהופיעו בצבא הגרמני ב־1914: בניין הכוח מול המטכ"ל, המטכ"ל לעומת השטח והפער בין תכנון לבין יישום.
המאמר פורסם בבין הקטבים, גיליון המטה הכללי-חלק ג', דצמ' 2017
קריין: ישורון תורג'מן
איום הטילים שינה את פני המלחמה בישראל, תוך הצמדת העורף האזרחי לחזית הלחימה, במיוחד מאז מלחמת המפרץ. מערך ההגנה האווירית מהווה מענה מערכתי לאיום זה, וטמון בו גם פוטנציאל לשינויים מהפכניים בתפיסת הביטחון הישראלית; לא רק בענייני הגנה, אלא גם בהכרעה, בהרתעה ובהתרעה. מחקר זה סוקר את השינויים שכבר התגלו כתוצאה מהטמעתה של הגנה אווירית פעילה בשדה הקרב, מפרט את האתגרים שעימם מתמודד מערך ההגנה האווירית, ומציין תחומים אסטרטגיים מערכתיים וטקטיים שבהם לא מוצה הפוטנציאל של טכנולוגיית היירוט. כמו־כן, מוצעים נתיבי התקדמות בפיתוח ובשימוש של טכנולוגיות יירוט, כדי למצות את הפוטנציאל הזה, לא רק לצורכי הגנה קלאסיים אלא גם בהקשרים התקפיים.
התפרסם ב"בין הקטבים" גיליון 4 - הגנה ועורף.
קריין: גיא ישראלי
איום הטילים שינה את פני המלחמה בישראל, תוך הצמדת העורף האזרחי לחזית הלחימה, במיוחד מאז מלחמת המפרץ. מערך ההגנה האווירית מהווה מענה מערכתי לאיום זה, וטמון בו גם פוטנציאל לשינויים מהפכניים בתפיסת הביטחון הישראלית; לא רק בענייני הגנה, אלא גם בהכרעה, בהרתעה ובהתרעה. מחקר זה סוקר את השינויים שכבר התגלו כתוצאה מהטמעתה של הגנה אווירית פעילה בשדה הקרב, מפרט את האתגרים שעימם מתמודד מערך ההגנה האווירית, ומציין תחומים אסטרטגיים מערכתיים וטקטיים שבהם לא מוצה הפוטנציאל של טכנולוגיית היירוט. כמו־כן, מוצעים נתיבי התקדמות בפיתוח ובשימוש של טכנולוגיות יירוט, כדי למצות את הפוטנציאל הזה, לא רק לצורכי הגנה קלאסיים אלא גם בהקשרים התקפיים.
התפרסם ב"בין הקטבים" גיליון 4 - הגנה ועורף.
קריין: גיא ישראלי
בפיקוד העורף עוצבו בשנתיים האחרונות (נכון לעת כתיבת מאמר זה, יולי 2019) תפיסה אסטרטגית חדשה וארגון שנועד לממש אותה. מהות התפיסה - מיצוי טכנולוגיות המידע מצד אחד, ומרכזיות פיקוד העורף ביחס לשותפיו במשק האזרחי מצד שני, כדי לאפשר מענה מתאים וטוב יותר לעורף בחירום. על תהליך גיבוש התפיסה ועל אופן מימושה כותב מפקד פיקוד העורף במאמר זה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
בפיקוד העורף עוצבו בשנתיים האחרונות (נכון לעת כתיבת מאמר זה, יולי 2019) תפיסה אסטרטגית חדשה וארגון שנועד לממש אותה. מהות התפיסה - מיצוי טכנולוגיות המידע מצד אחד, ומרכזיות פיקוד העורף ביחס לשותפיו במשק האזרחי מצד שני, כדי לאפשר מענה מתאים וטוב יותר לעורף בחירום. על תהליך גיבוש התפיסה ועל אופן מימושה כותב מפקד פיקוד העורף במאמר זה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
למבצע "צוק איתן" היבטים רבים, ומן ההיבט של המלחמה התקשורתית נראה לעיתים שחמאס ניצח. על פניו קשה להבין מדוע נכשל צה"ל בגיוס תמיכה בינלאומית למרות מאמצים רבים שנעשו.
אומנם איכות התוצר של דובר צה"ל הייתה גבוהה יותר מזו של חמאס, אך ההסברה של חמאס הגיעה לקהלים רבים יותר וצברה תמיכה גדולה יותר. חלק מהצלחת חמאס נובע מהמבנים הרשתיים שחמאס מפעיל בהפצת תעמולתו, בניגוד לדובר צה"ל, בעוד שהמאמץ ההסברתי הישראלי התמקד בפועל בשכנוע המשוכנעים, ולא הגיע לקהלי יעד חדשים. גם ניהול לקוי של משאבים השפיע על כישלון דובר צה"ל לנצח במלחמה התקשורתית.
לדובר צה"ל יש כוח אדם איכותי ומשאבים רבים יותר מלאויב, אבל להשגת ניצחון בהסברה נדרשת השתנות עמוקה, ובמרכזה פנייה מכוונת לתקשורת העולמית ובפרט הערבית.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון רשתיות וחשיבה רשתית, נוב' 2015.
קריין: ישורון תורג'מן
למבצע "צוק איתן" היבטים רבים, ומן ההיבט של המלחמה התקשורתית נראה לעיתים שחמאס ניצח. על פניו קשה להבין מדוע נכשל צה"ל בגיוס תמיכה בינלאומית למרות מאמצים רבים שנעשו.
אומנם איכות התוצר של דובר צה"ל הייתה גבוהה יותר מזו של חמאס, אך ההסברה של חמאס הגיעה לקהלים רבים יותר וצברה תמיכה גדולה יותר. חלק מהצלחת חמאס נובע מהמבנים הרשתיים שחמאס מפעיל בהפצת תעמולתו, בניגוד לדובר צה"ל, בעוד שהמאמץ ההסברתי הישראלי התמקד בפועל בשכנוע המשוכנעים, ולא הגיע לקהלי יעד חדשים. גם ניהול לקוי של משאבים השפיע על כישלון דובר צה"ל לנצח במלחמה התקשורתית.
לדובר צה"ל יש כוח אדם איכותי ומשאבים רבים יותר מלאויב, אבל להשגת ניצחון בהסברה נדרשת השתנות עמוקה, ובמרכזה פנייה מכוונת לתקשורת העולמית ובפרט הערבית.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון רשתיות וחשיבה רשתית, נוב' 2015.
קריין: ישורון תורג'מן
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מצביאות. אוגוסט 2021.
קריין: גור מורד
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מצביאות. אוגוסט 2021.
קריין: גור מורד
מאמרו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מציג את תפיסתו למהות המפקד הבכיר, המצביא הצה"לי. המצביא, הוא טוען, נדרש בראש ובראשונה להנהיג תהליך פיתוח ידע למצב הייחודי שבו נתונה המערכת בראשה הוא עומד, ולפתח מענה מותאם להקשר החדש. מתוך כך, עליו להיות אינטלקטואל, אך גם איש מעשה הרותם את סביבתו לצורך יישום המענה. לבסוף, נדרש המצביא לאומץ, לא רק בשדה הקרב כי אם על מנת שיהיה ביקורתי כלפי עצמו וסביבתו, נכון להכיר בפערים ומעז לשנותם.
מאמר זה מבוסס על שיחת הרמטכ"ל עם לומדי קורס פיקודי בכיר, ופורסם ב"בין הקטבים", גיליון "מצביאות" (אוגוסט 2021).
מאמרו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מציג את תפיסתו למהות המפקד הבכיר, המצביא הצה"לי. המצביא, הוא טוען, נדרש בראש ובראשונה להנהיג תהליך פיתוח ידע למצב הייחודי שבו נתונה המערכת בראשה הוא עומד, ולפתח מענה מותאם להקשר החדש. מתוך כך, עליו להיות אינטלקטואל, אך גם איש מעשה הרותם את סביבתו לצורך יישום המענה. לבסוף, נדרש המצביא לאומץ, לא רק בשדה הקרב כי אם על מנת שיהיה ביקורתי כלפי עצמו וסביבתו, נכון להכיר בפערים ומעז לשנותם.
מאמר זה מבוסס על שיחת הרמטכ"ל עם לומדי קורס פיקודי בכיר, ופורסם ב"בין הקטבים", גיליון "מצביאות" (אוגוסט 2021).
קיימת סברה שמלחמת קוסובו מהווה תקדים היסטורי שבו כוח אווירי לבדו נחל הצלחה בהכרעת אויב. מאז ועד היום, בשלושת סבבי הלחימה מול חמאס בעזה ובמלחמת לבנון השנייה, נשען צה"ל בעיקר על כוחו של חיל האוויר בניסיון לשחזר את הצלחת נאט"ו מקוסובו. אולם מבצע "עמוד ענן" בלבד הסתיים ללא הכנסת כוחות קרקעיים לרצועת עזה, בעוד מבצע "עופרת יצוקה", מערכת "צוק איתן" ומלחמת לבנון השנייה הצריכו הכנסת כוחות תמרון ללחימה. מאמר זה מבקש לבחון את היכולת של צבאות לנצח מלחמות מול ישויות תת- מדינתיות באמצעות אש מהאוויר בלבד, תוך שהוא סוקר מקרי-בוחן כגון מלחמת קוסובו, מלחמת המפרץ, מלחמות עיראק ועימותי ישראל בזירות השונות. במקרה הישראלי אופי העימותים עבר תהליך שינוי ומחירי ההכרעה הפכו גבוהים מדי, ולכן, הלכה למעשה, אימץ צה"ל אסטרטגיית לחימה של "כיסוח דשא" שאינה מנסה להביא לשינוי פוליטי עמוק, אלא מבקשת להחזיר את השקט ולהרתיע את אויביה של ישראל.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד במלחמת ששת הימים", יוני 2017.
קריין: גיא ישראלי
קיימת סברה שמלחמת קוסובו מהווה תקדים היסטורי שבו כוח אווירי לבדו נחל הצלחה בהכרעת אויב. מאז ועד היום, בשלושת סבבי הלחימה מול חמאס בעזה ובמלחמת לבנון השנייה, נשען צה"ל בעיקר על כוחו של חיל האוויר בניסיון לשחזר את הצלחת נאט"ו מקוסובו. אולם מבצע "עמוד ענן" בלבד הסתיים ללא הכנסת כוחות קרקעיים לרצועת עזה, בעוד מבצע "עופרת יצוקה", מערכת "צוק איתן" ומלחמת לבנון השנייה הצריכו הכנסת כוחות תמרון ללחימה. מאמר זה מבקש לבחון את היכולת של צבאות לנצח מלחמות מול ישויות תת- מדינתיות באמצעות אש מהאוויר בלבד, תוך שהוא סוקר מקרי-בוחן כגון מלחמת קוסובו, מלחמת המפרץ, מלחמות עיראק ועימותי ישראל בזירות השונות. במקרה הישראלי אופי העימותים עבר תהליך שינוי ומחירי ההכרעה הפכו גבוהים מדי, ולכן, הלכה למעשה, אימץ צה"ל אסטרטגיית לחימה של "כיסוח דשא" שאינה מנסה להביא לשינוי פוליטי עמוק, אלא מבקשת להחזיר את השקט ולהרתיע את אויביה של ישראל.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד במלחמת ששת הימים", יוני 2017.
קריין: גיא ישראלי
קולונל בדימוס (ד"ר) דאגלס מק'גרגור הוא מהקולות הבולטים הקוראים זה שנים לטרנספורמציה רדיקלית בכוחות המזוינים האמריקאים בכלל ובכוחות היבשה בפרט. מק'גרגור זכה לתהילה במלחמת המפרץ הראשונה על מעורבותו בקרב מול משמר הרפובליקה, והוא נחשב למפקד שדה בולט. מק'גרגור מקדיש את חייו, האינטלקטואלים להצבעה על המשבר הפרדיגמטי שבו נתון צבא ארה"ב, לתפיסתו, ועל הדרכים לצאת ממנו. מאמר זה, שפורסם בכתב העת של המטכ"ל האמריקאי (JFQ) ב־2011 ,ממשיך את ספריו "לשבור את הפלנקס" (1997), ו"השתנות תחת אש" (2003). המאמר קורא לארגון הכוח האמריקאי ביחידות טקטיות רב־מימדיות תוך שבירת הארגון הזרועי המסורתי ומיצוי טכנולוגיות של העידן הדיגיטלי. יחידות אלה ייהנו מעצמאות טקטית ופו"שית רבה יותר, ותהיינה מסוגלות לקיים צורת לחימה מבוזרת המתאימה יותר לעידן האש המדויקת בשדה הקרב. בספרו האחרון "Victory of Margin " (2016) מובאות חמש דוגמאות היסטוריות על הקשר בין בניין כוח צופה עתיד לניצחונות בשדה הקרב.
קריין: ישורון תורג'מן
קולונל בדימוס (ד"ר) דאגלס מק'גרגור הוא מהקולות הבולטים הקוראים זה שנים לטרנספורמציה רדיקלית בכוחות המזוינים האמריקאים בכלל ובכוחות היבשה בפרט. מק'גרגור זכה לתהילה במלחמת המפרץ הראשונה על מעורבותו בקרב מול משמר הרפובליקה, והוא נחשב למפקד שדה בולט. מק'גרגור מקדיש את חייו, האינטלקטואלים להצבעה על המשבר הפרדיגמטי שבו נתון צבא ארה"ב, לתפיסתו, ועל הדרכים לצאת ממנו. מאמר זה, שפורסם בכתב העת של המטכ"ל האמריקאי (JFQ) ב־2011 ,ממשיך את ספריו "לשבור את הפלנקס" (1997), ו"השתנות תחת אש" (2003). המאמר קורא לארגון הכוח האמריקאי ביחידות טקטיות רב־מימדיות תוך שבירת הארגון הזרועי המסורתי ומיצוי טכנולוגיות של העידן הדיגיטלי. יחידות אלה ייהנו מעצמאות טקטית ופו"שית רבה יותר, ותהיינה מסוגלות לקיים צורת לחימה מבוזרת המתאימה יותר לעידן האש המדויקת בשדה הקרב. בספרו האחרון "Victory of Margin " (2016) מובאות חמש דוגמאות היסטוריות על הקשר בין בניין כוח צופה עתיד לניצחונות בשדה הקרב.
קריין: ישורון תורג'מן
המאמר עוסק בהשפעת המהפכה בעניינים צבאיים (RMA) על תחום כוח האדם בצה"ל. נטען כי המהפכה הנוכחית בעניינים צבאיים, RMA 4.0, עשויה לאפשר לצה"ל להתמודד עם אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר בתחום כוח האדם – השחיקה באתוס הלוחם והירידה ברצון לשרת ולפקד בחֵילות השדה. שחיקה זו היא בחלקה תוצר של המהפכה הקודמת בעניינים צבאיים שגרמה להסטת מרכז הכובד של העשייה הצבאית משדה הקרב לעבר "לוחמה מנגד", המתבססת על תשלובות אש ומודיעין. המחבר ממליץ לצה"ל לאמץ את ההזדמנות במהפכה הרביעית להעצמה טכנולוגית של הכוחות הלוחמים בשדה הקרב. זאת, באופן שלדעת המחבר יעצים את התמרון, יחזק את יכולת ההכרעה ויצוק משמעות מחודשת ומושכת יותר בעבור הלוחם.
מתוך "בין הקטבים", גיליון בניין כח אדם.
קריין: רועי וינברג
המאמר עוסק בהשפעת המהפכה בעניינים צבאיים (RMA) על תחום כוח האדם בצה"ל. נטען כי המהפכה הנוכחית בעניינים צבאיים, RMA 4.0, עשויה לאפשר לצה"ל להתמודד עם אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר בתחום כוח האדם – השחיקה באתוס הלוחם והירידה ברצון לשרת ולפקד בחֵילות השדה. שחיקה זו היא בחלקה תוצר של המהפכה הקודמת בעניינים צבאיים שגרמה להסטת מרכז הכובד של העשייה הצבאית משדה הקרב לעבר "לוחמה מנגד", המתבססת על תשלובות אש ומודיעין. המחבר ממליץ לצה"ל לאמץ את ההזדמנות במהפכה הרביעית להעצמה טכנולוגית של הכוחות הלוחמים בשדה הקרב. זאת, באופן שלדעת המחבר יעצים את התמרון, יחזק את יכולת ההכרעה ויצוק משמעות מחודשת ומושכת יותר בעבור הלוחם.
מתוך "בין הקטבים", גיליון בניין כח אדם.
קריין: רועי וינברג
זוכה מקום שלישי בפרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית, שנת 2020!
הדיפלומטיה הצבאית הימית מורכבת ומגוונת יותר משימוש אגרסיבי בכוח הימי כמו בימים עברו, ויכולה לספק תרומה ממשית לאינטרסים אסטרטגיים ישראליים, תוך שילוב של עוצמה קשה ורכה. הדיפלומטיה הימית נמצאת בספרות המחקרית בשלוש קטגוריות: שיתוף פעולה, שכנוע וכפייה, באמצעותן ניתן לאותת ליריבים ולבני ברית על כוונותינו ועל יכולותינו בשגרה ובחירום. בהודו, מדינה שבה קיים יחס למרחב הימי, שאפשר להקיש ממנו דוגמה לישראל, אפשר להבחין איך המנהיגות הצבאית והפוליטית מקדמת את הדיפלומטיה הימית כחלק אינטגרלי מאסטרטגיה רבתי של המדינה, ואילו אצלנו הדיפלומטיה הימית נתפסת עדיין ככלי טקטי. לכן, עלינו ללמוד למצות את פוטנציאל העוצמה הימית שלנו בגופי התכנון והחשיבה בצבא ובמדינה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "דיפלומטיה צבאית", מרס 2020
קריין: ישורון תורג'מן
זוכה מקום שלישי בפרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית, שנת 2020!
הדיפלומטיה הצבאית הימית מורכבת ומגוונת יותר משימוש אגרסיבי בכוח הימי כמו בימים עברו, ויכולה לספק תרומה ממשית לאינטרסים אסטרטגיים ישראליים, תוך שילוב של עוצמה קשה ורכה. הדיפלומטיה הימית נמצאת בספרות המחקרית בשלוש קטגוריות: שיתוף פעולה, שכנוע וכפייה, באמצעותן ניתן לאותת ליריבים ולבני ברית על כוונותינו ועל יכולותינו בשגרה ובחירום. בהודו, מדינה שבה קיים יחס למרחב הימי, שאפשר להקיש ממנו דוגמה לישראל, אפשר להבחין איך המנהיגות הצבאית והפוליטית מקדמת את הדיפלומטיה הימית כחלק אינטגרלי מאסטרטגיה רבתי של המדינה, ואילו אצלנו הדיפלומטיה הימית נתפסת עדיין ככלי טקטי. לכן, עלינו ללמוד למצות את פוטנציאל העוצמה הימית שלנו בגופי התכנון והחשיבה בצבא ובמדינה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "דיפלומטיה צבאית", מרס 2020
קריין: ישורון תורג'מן
תר"ש תנופה מגלם השתנות עמוקה שצה"ל עובר לאורה של 'תפיסת ההפעלה לניצחון'. גיבוש התר"ש היה רצוף אתגרים, מקור חלקם בבעיות היסוד של מערכת בניין הכוח וחלקם ייחודי לעת הנוכחית. לצורך התמודדות עם אתגרים אלה קיימנו תהליך שונה מבעבר, תהליך שמטרתו היתה לגבש תכנית לאור תפיסה מטכ"לית מרכזית, לבנות שפה משותפת וליצור בסיס ידע משותף לכל השותפים. תכנית 'תנופה' והתהליך בו גובשה מהווים מקרה מבחן לגבי יכולתה של מערכת בניין הכוח הצה"לית להשתנות ולגבי יכולתו של צה"ל להוביל רפורמות משמעותיות בעולם ההתעצמות בשיתוף עם הזרועות, כאשר ערך הניצחון במלחמה ניצב במרכז העשייה.
מגיליון 28-30: עליונות צבאית ותר"ש תנופה
קריין: רועי וינברג
תר"ש תנופה מגלם השתנות עמוקה שצה"ל עובר לאורה של 'תפיסת ההפעלה לניצחון'. גיבוש התר"ש היה רצוף אתגרים, מקור חלקם בבעיות היסוד של מערכת בניין הכוח וחלקם ייחודי לעת הנוכחית. לצורך התמודדות עם אתגרים אלה קיימנו תהליך שונה מבעבר, תהליך שמטרתו היתה לגבש תכנית לאור תפיסה מטכ"לית מרכזית, לבנות שפה משותפת וליצור בסיס ידע משותף לכל השותפים. תכנית 'תנופה' והתהליך בו גובשה מהווים מקרה מבחן לגבי יכולתה של מערכת בניין הכוח הצה"לית להשתנות ולגבי יכולתו של צה"ל להוביל רפורמות משמעותיות בעולם ההתעצמות בשיתוף עם הזרועות, כאשר ערך הניצחון במלחמה ניצב במרכז העשייה.
מגיליון 28-30: עליונות צבאית ותר"ש תנופה
קריין: רועי וינברג
מבצע להשגת עליונות אווירית היה גם בעבר נדבך מרכזי בפתיחתה של מערכה. מבצע "מוקד", שהתרחש בפתיחתה של מלחמת ששת הימים, לא היה יוצא דופן בהקשר זה, אולם הביצוע יוצא הדופן שהיה פרי מודיעין מדויק, תכנון קפדני ויכולת הוצאה לפועל גבוהה, מיצבו את המבצע כדוגמה המובהקת של מבצע עליונות אווירית. מאמר זה עוסק בעשייה המודיעינית שהינה ראשית הצירים לכל פעילות מבצעית, מתוך כוונה לבחון את השונה והדומה בחלוף השנים, ובעיקר מה יידרש היום על מנת לאפשר הוצאתו לפועל של מבצע עליונות אווירית מכריע. כבסיס לדיון יוצגו בקצרה מקרי עבר דומים, ותתואר עיקרי העשייה המודיעינית שקדמה למבצע "מוקד". לאחר מכן יוצגו עיקרי השינויים אצל יריבינו ושינויים מרכזיים גם בצד "הכחול", במיוחד בעולמות המידע. אל מול שינויים אלו תיבחן היכולות לממש לקחים ותובנות ממבצע "מוקד" במציאות הנוכחית בראייה ביקורתית ועל רקע הקשיים והאתגרים הקיימים היום. המאמר יטען כי מענה אפשרי לשינויים אלו מתבסס על עשייה מודיעינית המדגישה את ריכוז כלל המידע בצורה אמינה וזמינה, כבסיס לתהליכי עיבוד וניתוח אוטומטים. תהליכי מיצוי מידע כאלו, בחיבור ליכולת ההתקפית של כוח אווירי, עשויים להיות כלי מבצעי רב עוצמה שהפעלתו תאפשר תוצאות שאינן נופלות מהשפעתו של מבצע "מוקד".
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
קריין: גיא ישראלי
מבצע להשגת עליונות אווירית היה גם בעבר נדבך מרכזי בפתיחתה של מערכה. מבצע "מוקד", שהתרחש בפתיחתה של מלחמת ששת הימים, לא היה יוצא דופן בהקשר זה, אולם הביצוע יוצא הדופן שהיה פרי מודיעין מדויק, תכנון קפדני ויכולת הוצאה לפועל גבוהה, מיצבו את המבצע כדוגמה המובהקת של מבצע עליונות אווירית. מאמר זה עוסק בעשייה המודיעינית שהינה ראשית הצירים לכל פעילות מבצעית, מתוך כוונה לבחון את השונה והדומה בחלוף השנים, ובעיקר מה יידרש היום על מנת לאפשר הוצאתו לפועל של מבצע עליונות אווירית מכריע. כבסיס לדיון יוצגו בקצרה מקרי עבר דומים, ותתואר עיקרי העשייה המודיעינית שקדמה למבצע "מוקד". לאחר מכן יוצגו עיקרי השינויים אצל יריבינו ושינויים מרכזיים גם בצד "הכחול", במיוחד בעולמות המידע. אל מול שינויים אלו תיבחן היכולות לממש לקחים ותובנות ממבצע "מוקד" במציאות הנוכחית בראייה ביקורתית ועל רקע הקשיים והאתגרים הקיימים היום. המאמר יטען כי מענה אפשרי לשינויים אלו מתבסס על עשייה מודיעינית המדגישה את ריכוז כלל המידע בצורה אמינה וזמינה, כבסיס לתהליכי עיבוד וניתוח אוטומטים. תהליכי מיצוי מידע כאלו, בחיבור ליכולת ההתקפית של כוח אווירי, עשויים להיות כלי מבצעי רב עוצמה שהפעלתו תאפשר תוצאות שאינן נופלות מהשפעתו של מבצע "מוקד".
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
קריין: גיא ישראלי
שיחה על תופעת המצביאות לרגל צאת גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות.
במרכז השיח עומדים שלל מאמרי גיליון "מצביאות" לצד המצביא ההיסטורי, הלוחם החזק והמנהיג האמיץ, המוכשר ביותר צבאית ומדינית, אופרטיבית-אסטרטגית; על האופן בו קיבל את הכשרתו ומעמדו וכיצד חלש על כוחותיו, דרך התפתחות המלחמה, הצבאות והמדינה בעת החדשה, במלחמות העולם ועד ימינו:
מה בין קניית משרה ומשא ומתן פוליטי לבין מעמד בירושה, המקנה הכשרה וכישורים מקצועיים מילדות? ואיך כל זה, אולי, עדיין קצת רלוונטי גם למפקד בימינו?
מדוע הקמת המטה הצבאי הפרוסי, או הבריטי, ותהליך התמקצעות הצבא, השפיע על מעמדו של המצביא והשינוי בתופעת המצביאות?
מה ההבדל בין פיקוד בכיר, מנהיג למצביא? ומה כל אלו יכולים ללמוד מארגוני הפשע בעיני פרופ' אורבך?
מה בין המצביא למ"מ האסטרטגי (?!) ואיך העידן המודרני, העולם החשוף תקשורתית והצורך ללמוד להכיל את הסיכון משנים את חוקי המשחק גם בתופעת המצביאות?
לקריאת גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות
*על המשתתפים:
פרופ' דני אורבך - היסטוריון צבאי. למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי, דינמיקה של פשעי מלחמה, הרפתקנים צבאיים וההיסטוריה של המודיעין.
מר שמואל שמואל - ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו. בעבר היה חוקר בכיר במרכז, ראש תחום צבאות זרים במחלקת תו"ל וקמ"ב צבאות המערב במחלקה זו. בוגר תואר ראשון ושני בהיסטוריה כללית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשירותו הצבאי היה שריונר.
רס"ן אור בר (מנחת השיח), מנהלת, חוקרת ועורכת ראשית של כתב העת "בין הקטבים" ומחלקת הדיגיטל של מרכז דדו. בעלת תואר ראשון ושני בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב ושימשה כסגל זוטר בחוג. ביצעה מספר תפקידי מודיעין ומטה באגף המודיעין בדרג הפיקוד והמטכ"ל.
*מקורות נוספים שהוזכרו בפודקאסט:
מרטין ואן קרפלד, פיקוד במלחמה (2015)
Emile Simpson, War from the ground up (2013)
#ביןהדרכים 28 - המתח שבין הפיקוד והשליטה- התפתחות המטה הכללי הפרוסי - ד"ר אייל ברלוביץ'
הקלטה, סאונד ועריכה - ישורון תורג'מן
שיחה על תופעת המצביאות לרגל צאת גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות.
במרכז השיח עומדים שלל מאמרי גיליון "מצביאות" לצד המצביא ההיסטורי, הלוחם החזק והמנהיג האמיץ, המוכשר ביותר צבאית ומדינית, אופרטיבית-אסטרטגית; על האופן בו קיבל את הכשרתו ומעמדו וכיצד חלש על כוחותיו, דרך התפתחות המלחמה, הצבאות והמדינה בעת החדשה, במלחמות העולם ועד ימינו:
מה בין קניית משרה ומשא ומתן פוליטי לבין מעמד בירושה, המקנה הכשרה וכישורים מקצועיים מילדות? ואיך כל זה, אולי, עדיין קצת רלוונטי גם למפקד בימינו?
מדוע הקמת המטה הצבאי הפרוסי, או הבריטי, ותהליך התמקצעות הצבא, השפיע על מעמדו של המצביא והשינוי בתופעת המצביאות?
מה ההבדל בין פיקוד בכיר, מנהיג למצביא? ומה כל אלו יכולים ללמוד מארגוני הפשע בעיני פרופ' אורבך?
מה בין המצביא למ"מ האסטרטגי (?!) ואיך העידן המודרני, העולם החשוף תקשורתית והצורך ללמוד להכיל את הסיכון משנים את חוקי המשחק גם בתופעת המצביאות?
לקריאת גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות
*על המשתתפים:
פרופ' דני אורבך - היסטוריון צבאי. למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי, דינמיקה של פשעי מלחמה, הרפתקנים צבאיים וההיסטוריה של המודיעין.
מר שמואל שמואל - ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו. בעבר היה חוקר בכיר במרכז, ראש תחום צבאות זרים במחלקת תו"ל וקמ"ב צבאות המערב במחלקה זו. בוגר תואר ראשון ושני בהיסטוריה כללית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשירותו הצבאי היה שריונר.
רס"ן אור בר (מנחת השיח), מנהלת, חוקרת ועורכת ראשית של כתב העת "בין הקטבים" ומחלקת הדיגיטל של מרכז דדו. בעלת תואר ראשון ושני בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב ושימשה כסגל זוטר בחוג. ביצעה מספר תפקידי מודיעין ומטה באגף המודיעין בדרג הפיקוד והמטכ"ל.
*מקורות נוספים שהוזכרו בפודקאסט:
מרטין ואן קרפלד, פיקוד במלחמה (2015)
Emile Simpson, War from the ground up (2013)
#ביןהדרכים 28 - המתח שבין הפיקוד והשליטה- התפתחות המטה הכללי הפרוסי - ד"ר אייל ברלוביץ'
הקלטה, סאונד ועריכה - ישורון תורג'מן
לקראת סוף שנת 2013 אישר הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף בני גנץ, את מסמך האב התפיסתי הראשי – 'אסטרטגיית צה"ל – תפיסת ההפעלה'. התפיסה, שמגלמת תהליך ממושך, חותרת לשקף באופן תמציתי את המציאות האסטרטגית שבה פועל צה"ל, ולנסח את העקרונות העיקריים להפעלת כוח צה"ל ולבניינו בעידן הנוכחי. בדיונים השונים סביב גיבוש ואישור התפיסה, לרבות פורום מטכ"ל, עלו שוב ושוב שאלות יסוד לגבי עצם הצורך בתפיסת יסוד מסוג זה, למי נועדה והאם אפשר בלעדיה. שאלות מסוג אלו חוזרות מדי כמה שנים, בעיקר משחוזר צה"ל לעסוק בכתיבה וניסוח של תפיסת הפעלה ואסטרטגיית פעולה (ממש כמו לאחרונה, בתחילת הקדנציה של הרמטכ"ל כוכבי).
מטרת מאמר זה לנסות ולעמוד על מקומה של תפיסת ההפעלה בצה"ל, בהנחה שדיון בפיתוח התפיסה ובאופן כתיבתה יוכל לספק לנו הבנות בדבר מערכת הלמידה הצה"לית. הכותב מבקש שלא לדון במסמך האסטרטגייה גופא, כי אם בשאלה האם מנגנון גיבוש תפיסות היסוד ברמה האסטרטגית והמערכתית הוא מערכת למידה מועילה (אפקטיבית) דייה. מערכת למידה מועילה נדרשת להיות כזו שמאפשרת לצה"ל להתמודד עם המתח הבסיסי הטמון בפעילותו של כל ארגון צבאי – בין הצורך המתמיד להתעדכן ולהשתנות מחד, והצורך הארגוני ביציבות ובשפה ארגונית משותפת כחלק מהמחויבות הבסיסית של צה"ל למשימותיו המיידיות מאידך.
כותב המאמר כיהן כראש אגף המבצעים בעת כתיבת המאמר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריין: ישורון תורג'מן
לקראת סוף שנת 2013 אישר הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף בני גנץ, את מסמך האב התפיסתי הראשי – 'אסטרטגיית צה"ל – תפיסת ההפעלה'. התפיסה, שמגלמת תהליך ממושך, חותרת לשקף באופן תמציתי את המציאות האסטרטגית שבה פועל צה"ל, ולנסח את העקרונות העיקריים להפעלת כוח צה"ל ולבניינו בעידן הנוכחי. בדיונים השונים סביב גיבוש ואישור התפיסה, לרבות פורום מטכ"ל, עלו שוב ושוב שאלות יסוד לגבי עצם הצורך בתפיסת יסוד מסוג זה, למי נועדה והאם אפשר בלעדיה. שאלות מסוג אלו חוזרות מדי כמה שנים, בעיקר משחוזר צה"ל לעסוק בכתיבה וניסוח של תפיסת הפעלה ואסטרטגיית פעולה (ממש כמו לאחרונה, בתחילת הקדנציה של הרמטכ"ל כוכבי).
מטרת מאמר זה לנסות ולעמוד על מקומה של תפיסת ההפעלה בצה"ל, בהנחה שדיון בפיתוח התפיסה ובאופן כתיבתה יוכל לספק לנו הבנות בדבר מערכת הלמידה הצה"לית. הכותב מבקש שלא לדון במסמך האסטרטגייה גופא, כי אם בשאלה האם מנגנון גיבוש תפיסות היסוד ברמה האסטרטגית והמערכתית הוא מערכת למידה מועילה (אפקטיבית) דייה. מערכת למידה מועילה נדרשת להיות כזו שמאפשרת לצה"ל להתמודד עם המתח הבסיסי הטמון בפעילותו של כל ארגון צבאי – בין הצורך המתמיד להתעדכן ולהשתנות מחד, והצורך הארגוני ביציבות ובשפה ארגונית משותפת כחלק מהמחויבות הבסיסית של צה"ל למשימותיו המיידיות מאידך.
כותב המאמר כיהן כראש אגף המבצעים בעת כתיבת המאמר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריין: ישורון תורג'מן
שיחה של ליאור רשף עם תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום המחקר של מרכז דדו, בנושא הרגע ההיסטורי של השתנות צבאית שצה"ל נמצא בו, בעקבות מימוש תפיסת ההפעלה לניצחון ותר"ש תנופה. מטרת הפרק היא להציג כמה תמרורי אזהרה עליהם כדאי להסתכל בדרך, למשל, חדשנות יתר ועל שמרנות שדווקא הכרחית למיצוי החדשנות.
בשיחה עולה הטענה כי שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן, השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת.
הפודקאסט מבוסס בין השאר על מאמרו של פינקל בגיליון 18 - "שמרנות מבחירה לעומת חדשנות בבניין הכוח - הצורך באיזון מחודש".
גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".
שיחה של ליאור רשף עם תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום המחקר של מרכז דדו, בנושא הרגע ההיסטורי של השתנות צבאית שצה"ל נמצא בו, בעקבות מימוש תפיסת ההפעלה לניצחון ותר"ש תנופה. מטרת הפרק היא להציג כמה תמרורי אזהרה עליהם כדאי להסתכל בדרך, למשל, חדשנות יתר ועל שמרנות שדווקא הכרחית למיצוי החדשנות.
בשיחה עולה הטענה כי שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן, השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת.
הפודקאסט מבוסס בין השאר על מאמרו של פינקל בגיליון 18 - "שמרנות מבחירה לעומת חדשנות בבניין הכוח - הצורך באיזון מחודש".
גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".
בשנות ה־-50 היה חיל הים במשבר חמור, ואילו במלחמת יום הכיפורים הוא גילה חדשנות, תוקפנות וביטחון במאמץ המוצלח לשלול את הזירה הימית מהאויב. מאמר זה מתאר את אתגרי חה"י בשנות ה־50 כלפי ציי האויב, המטכ"ל, לצד הבלבול וחוסר הביטחון של קציני חה"י עצמם, שהביאו את מפקד חה"י דאז, יוחאי בן־נון, לזהות את המשבר וליזום מהפכה פרדיגמטית, תרבותית, מבצעית, טקטית וטכנולוגית בחיל, שבמרכזה פרויקט "שלכת". המרכיבים הללו של המהפכה, לצד הסברי הצלחות וכישלונות שפקדו את התהליך, מפורטים במאמר שלפניכם ומהווים דוגמה למהפכה בעניינים צבאיים, שהביאה לניצחון חה"י ולשליטתו בזירה הימית בתום המלחמה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ג', דצמבר 2017.
קריין: גיא ישראלי
בשנות ה־-50 היה חיל הים במשבר חמור, ואילו במלחמת יום הכיפורים הוא גילה חדשנות, תוקפנות וביטחון במאמץ המוצלח לשלול את הזירה הימית מהאויב. מאמר זה מתאר את אתגרי חה"י בשנות ה־50 כלפי ציי האויב, המטכ"ל, לצד הבלבול וחוסר הביטחון של קציני חה"י עצמם, שהביאו את מפקד חה"י דאז, יוחאי בן־נון, לזהות את המשבר וליזום מהפכה פרדיגמטית, תרבותית, מבצעית, טקטית וטכנולוגית בחיל, שבמרכזה פרויקט "שלכת". המרכיבים הללו של המהפכה, לצד הסברי הצלחות וכישלונות שפקדו את התהליך, מפורטים במאמר שלפניכם ומהווים דוגמה למהפכה בעניינים צבאיים, שהביאה לניצחון חה"י ולשליטתו בזירה הימית בתום המלחמה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ג', דצמבר 2017.
קריין: גיא ישראלי
העשורים שחלפו מאז המלחמות הרב-זירתיות ראו צמצום בתפקיד של הפיקוד המרחבי בעימות. ההעדפה לעשות שימוש באש מדוייקת מבוססת כוחות אוויר ומודיעין, העבירה את קבלת ההחלטות מהפיקוד המרחבי למטכ"ל. עיקר משימתם של הפיקודים המרחביים כבר איננו לנהל את המערכה אלא לפתח ידע על זירותיהם, עובדה שהופכת אותם לשחקנים שוליים. בד בבד, ריבוי תפקודים חדשים שאינם מוקצים לפיקוד מצריך רשת מורכבת של מגנוני פו"ש ותיאום כדי לסנכרן את המערכה, והרשת הזאת הגיעה ל"תקרה זכוכית" ביעילותה. הדרך קדימה תצריך שינוי עמוק, והמחקר מציע חלופות שונות של פו"ש ושל ארגון תפקיד הפיקודים המרחביים כדי ליצור הלימה בין המשימות המבצעיות לבין הארגון הצבאי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ב', מרץ 2017.
קריין: גור מורד
העשורים שחלפו מאז המלחמות הרב-זירתיות ראו צמצום בתפקיד של הפיקוד המרחבי בעימות. ההעדפה לעשות שימוש באש מדוייקת מבוססת כוחות אוויר ומודיעין, העבירה את קבלת ההחלטות מהפיקוד המרחבי למטכ"ל. עיקר משימתם של הפיקודים המרחביים כבר איננו לנהל את המערכה אלא לפתח ידע על זירותיהם, עובדה שהופכת אותם לשחקנים שוליים. בד בבד, ריבוי תפקודים חדשים שאינם מוקצים לפיקוד מצריך רשת מורכבת של מגנוני פו"ש ותיאום כדי לסנכרן את המערכה, והרשת הזאת הגיעה ל"תקרה זכוכית" ביעילותה. הדרך קדימה תצריך שינוי עמוק, והמחקר מציע חלופות שונות של פו"ש ושל ארגון תפקיד הפיקודים המרחביים כדי ליצור הלימה בין המשימות המבצעיות לבין הארגון הצבאי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ב', מרץ 2017.
קריין: גור מורד
לבטחון השוטף ניתן לקרוא בשם 'המערכה שבין המלחמות', כהגדרה להתמודדות
של ישראל מול שלל אויביה הסדירים והבלתי-סדירים המבקשים לקעקע את החוסן
הלאומי של המדינה. הכותב מסכם את ההתמודדות האסטרטגית הישראלית
כהצלחה לה יש 4 מרכיבים משלימים: הרתעה, חוסן לאומי, ריסון ערכי והדחף
הישראלי החזק לבנות ולהיבנות. בפרט טוען הכותב שהחברה והשלטון בישראל
מצליחים להתמודד עם האתגרים והאיומים משום שהשלימו עם העובדה שלא נראה
באופק פתרון לכלל בעיות הביטחונית. ביצור העליונות האסטרטגית, תוך ניהול
היחסים עם מדינות האזור ויחד עם הרתעה מצטברת של פעולות גלויות וחסויות –
הם תמצית הבטחון השוטף הישראלי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף - חלק א' - מרץ 2018
קריין: ישורון תורג'מן
לבטחון השוטף ניתן לקרוא בשם 'המערכה שבין המלחמות', כהגדרה להתמודדות
של ישראל מול שלל אויביה הסדירים והבלתי-סדירים המבקשים לקעקע את החוסן
הלאומי של המדינה. הכותב מסכם את ההתמודדות האסטרטגית הישראלית
כהצלחה לה יש 4 מרכיבים משלימים: הרתעה, חוסן לאומי, ריסון ערכי והדחף
הישראלי החזק לבנות ולהיבנות. בפרט טוען הכותב שהחברה והשלטון בישראל
מצליחים להתמודד עם האתגרים והאיומים משום שהשלימו עם העובדה שלא נראה
באופק פתרון לכלל בעיות הביטחונית. ביצור העליונות האסטרטגית, תוך ניהול
היחסים עם מדינות האזור ויחד עם הרתעה מצטברת של פעולות גלויות וחסויות –
הם תמצית הבטחון השוטף הישראלי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף - חלק א' - מרץ 2018
קריין: ישורון תורג'מן
בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, נערכו חמישה משחקי מלחמה (כולל תרגיל "בומרנג"). תפיסת המגננה בפני מתקפה מצרית התגבשה בראשון מהם, "אבן גזית", וגרסה ששלוש מאות טנקים וסיוע אווירי יספיקו לבלום כל צליחה של תעלת סואץ. למרות התמורות במשוואה האופרטיבית שהתגלו במלחמת ההתשה, במיוחד שחיקת העליונות האווירית הישראלית, תפיסת המגננה לא השתנתה עד פרוץ מלחמת יום הכיפורים. מאמר זה בוחן מבחינה מתודולוגית והיסטורית למה משחקי המלחמה לא אתגרו את התפיסות הקיימות אלא קיבעו אותן, ומתאר את הליקויים בלמידה שאפיינו את התקופה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון משחקי מלחמה, אוקטובר 2017.
קריין: רועי וינברג
בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, נערכו חמישה משחקי מלחמה (כולל תרגיל "בומרנג"). תפיסת המגננה בפני מתקפה מצרית התגבשה בראשון מהם, "אבן גזית", וגרסה ששלוש מאות טנקים וסיוע אווירי יספיקו לבלום כל צליחה של תעלת סואץ. למרות התמורות במשוואה האופרטיבית שהתגלו במלחמת ההתשה, במיוחד שחיקת העליונות האווירית הישראלית, תפיסת המגננה לא השתנתה עד פרוץ מלחמת יום הכיפורים. מאמר זה בוחן מבחינה מתודולוגית והיסטורית למה משחקי המלחמה לא אתגרו את התפיסות הקיימות אלא קיבעו אותן, ומתאר את הליקויים בלמידה שאפיינו את התקופה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון משחקי מלחמה, אוקטובר 2017.
קריין: רועי וינברג
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה התאפיינה בכישלון מהדהד בהפקת לקחי המלחמה הקודמת ובמשבר אסטרטגי שנבע מכך. בהמשך פותח בהדרגה מענה מסוג חדש – כוח שעוצמתו העיקרית אינה בגודל הספינה ותותחיה, אלא בהיקף הפריסה (הרבה ספינות קטנות וזולות יחסית), ובעיקר בשילוב בין סנסורים (חיישנים), סיור אווירי, עיבוד מידע וכלי נשק מתואמים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 20-21 בנושא טרנספורמציה צבאית
קריין: גור מורד
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה התאפיינה בכישלון מהדהד בהפקת לקחי המלחמה הקודמת ובמשבר אסטרטגי שנבע מכך. בהמשך פותח בהדרגה מענה מסוג חדש – כוח שעוצמתו העיקרית אינה בגודל הספינה ותותחיה, אלא בהיקף הפריסה (הרבה ספינות קטנות וזולות יחסית), ובעיקר בשילוב בין סנסורים (חיישנים), סיור אווירי, עיבוד מידע וכלי נשק מתואמים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 20-21 בנושא טרנספורמציה צבאית
קריין: גור מורד
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה התאפיינה בכישלון מהדהד בהפקת לקחי המלחמה הקודמת ובמשבר אסטרטגי שנבע מכך. בהמשך פותח בהדרגה מענה מסוג חדש – כוח שעוצמתו העיקרית אינה בגודל הספינה ותותחיה, אלא בהיקף הפריסה (הרבה ספינות קטנות וזולות יחסית), ובעיקר בשילוב בין סנסורים (חיישנים), סיור אווירי, עיבוד מידע וכלי נשק מתואמים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 20-21 בנושא טרנספורמציה צבאית
קריין: גור מורד
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה התאפיינה בכישלון מהדהד בהפקת לקחי המלחמה הקודמת ובמשבר אסטרטגי שנבע מכך. בהמשך פותח בהדרגה מענה מסוג חדש – כוח שעוצמתו העיקרית אינה בגודל הספינה ותותחיה, אלא בהיקף הפריסה (הרבה ספינות קטנות וזולות יחסית), ובעיקר בשילוב בין סנסורים (חיישנים), סיור אווירי, עיבוד מידע וכלי נשק מתואמים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 20-21 בנושא טרנספורמציה צבאית
קריין: גור מורד
בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים, צה"ל עבר גידול מאסיבי בסד"כ שלו, הרבה מעבר לגידול הדמוגרפי המתון (יחסית) של האוכלוסייה היהודית בישראל. זו בניגוד למגמה בצבאות המערב שצמצמו את הסד"כ שלהם. הגידול המאסיבי של צה"ל, בכוחות המילואים ובמשרתי הקבע, חייב בניית מנגנונים ודפוסי פעולה חדשים, וביניהם מתן אוטונומיה יחידתית, ייסוד השלישות והטמעתה בתוך היחידות, הסבת כמויות גדולות של חיילים במקצועות שונים למקצועות לחימה, ועוד. המאמר סוקר את הגורמים ואת ההשלכות של הגידול בסד"כ צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים, וגם מסביר איך תפקיד צה"ל בתוך החברה הישראלית השתנה כתוצאה מצמיחתו, ומהדרישות כלפיו לאחר המלחמה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27.
קריין: גיא ישראלי
בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים, צה"ל עבר גידול מאסיבי בסד"כ שלו, הרבה מעבר לגידול הדמוגרפי המתון (יחסית) של האוכלוסייה היהודית בישראל. זו בניגוד למגמה בצבאות המערב שצמצמו את הסד"כ שלהם. הגידול המאסיבי של צה"ל, בכוחות המילואים ובמשרתי הקבע, חייב בניית מנגנונים ודפוסי פעולה חדשים, וביניהם מתן אוטונומיה יחידתית, ייסוד השלישות והטמעתה בתוך היחידות, הסבת כמויות גדולות של חיילים במקצועות שונים למקצועות לחימה, ועוד. המאמר סוקר את הגורמים ואת ההשלכות של הגידול בסד"כ צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים, וגם מסביר איך תפקיד צה"ל בתוך החברה הישראלית השתנה כתוצאה מצמיחתו, ומהדרישות כלפיו לאחר המלחמה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27.
קריין: גיא ישראלי
מדוע נמוג מרכיב ההגנה המרחבית ביישובי הספר? במאמר מוצג תפקיד ההתיישבות בדוקטרינת ההגנה המסורתית של צה"ל - ככוח השומר על האחיזה של מדינת ישראל בשטח. לאור האיום החדש ישן המתפתח בספר, נטען במאמר כי יש לחזור לגישה המשלבת בין כוחות צבא סדירים לבין אזרחים בני המקום. איום חדירת כוחות אויב בקווי העימות מחייב את צה"ל להשתחרר מתפיסת פינוי היישובים בחירום ולהפכם לרכיב מערכתי הגנתי תומך למאמץ הצבאי העיקרי. יתרה מזו, הוא מציע לראות את מרחב הספר כמרחב חיכוך פוטנציאלי להתהוות חדשה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון ביטחון שוטף - המערכה שבין המלחמות - חלק א', מס' 15.
קריין: ישורון תורג'מן
מדוע נמוג מרכיב ההגנה המרחבית ביישובי הספר? במאמר מוצג תפקיד ההתיישבות בדוקטרינת ההגנה המסורתית של צה"ל - ככוח השומר על האחיזה של מדינת ישראל בשטח. לאור האיום החדש ישן המתפתח בספר, נטען במאמר כי יש לחזור לגישה המשלבת בין כוחות צבא סדירים לבין אזרחים בני המקום. איום חדירת כוחות אויב בקווי העימות מחייב את צה"ל להשתחרר מתפיסת פינוי היישובים בחירום ולהפכם לרכיב מערכתי הגנתי תומך למאמץ הצבאי העיקרי. יתרה מזו, הוא מציע לראות את מרחב הספר כמרחב חיכוך פוטנציאלי להתהוות חדשה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון ביטחון שוטף - המערכה שבין המלחמות - חלק א', מס' 15.
קריין: ישורון תורג'מן
למדינת ישראל מאז תקומתה תפיסת ביטחון בעל שלושה מרכיבים דומיננטיים: הרתעה, התרעה והכרעה. כותב המאמר שלפניכם טוען כי לצד תפיסה זו, לה נוספה רגל ההגנה, קיימת תפיסת ביטחון אחרת, לא פורמלית ופחות מדוברת, והיא תפיסת הביטחון השוטף – תפיסה המתמקדת בהתמודדות השוטפת מול אתגרים משתנים ומציעה הרתעה מצטברת באמצעות פעולות מתמשכות (פעולות תגמול) נגד ארגוני טרור או מדינות נותנות החסות לאלו. ההבדל בין התפיסות נעוץ בכך שהראשונה רוצה להרתיע מפני הסלמה, בעוד השנייה מבקשת בדיוק להפך – ליצור הסלמה בשביל להרתיע ("לגבות מחיר גבוה לדמנו"). על מנת לעצב את המציאות הביטחונית הרצויה ולהמנע מתסכול, שנחווה בחברה הישראלית בעימותים האחרונים, מציע הכותב להבחין בין שתי התפיסות ולהתאים את הפעולה להקשר הנכון.
המאמר פורסם בגיליון ביטחון שוטף, המערכה שבין המלחמות, חלק א' (גיליון מס' 15), מרץ 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
למדינת ישראל מאז תקומתה תפיסת ביטחון בעל שלושה מרכיבים דומיננטיים: הרתעה, התרעה והכרעה. כותב המאמר שלפניכם טוען כי לצד תפיסה זו, לה נוספה רגל ההגנה, קיימת תפיסת ביטחון אחרת, לא פורמלית ופחות מדוברת, והיא תפיסת הביטחון השוטף – תפיסה המתמקדת בהתמודדות השוטפת מול אתגרים משתנים ומציעה הרתעה מצטברת באמצעות פעולות מתמשכות (פעולות תגמול) נגד ארגוני טרור או מדינות נותנות החסות לאלו. ההבדל בין התפיסות נעוץ בכך שהראשונה רוצה להרתיע מפני הסלמה, בעוד השנייה מבקשת בדיוק להפך – ליצור הסלמה בשביל להרתיע ("לגבות מחיר גבוה לדמנו"). על מנת לעצב את המציאות הביטחונית הרצויה ולהמנע מתסכול, שנחווה בחברה הישראלית בעימותים האחרונים, מציע הכותב להבחין בין שתי התפיסות ולהתאים את הפעולה להקשר הנכון.
המאמר פורסם בגיליון ביטחון שוטף, המערכה שבין המלחמות, חלק א' (גיליון מס' 15), מרץ 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
הטלטלה בעולם הערבי מאז שנת 2011, מסמנת דעיכה של רעיון החילוניות ומדינת הלאום המודרנית במרחב הערבי. כתוצאה, אזורים סמוכים לגבולות ישראל הפכו לאזורי ספר, מצב המזכיר את מאפייניהם בשנים שטרם התהוות מדינות הלאום במחצית הראשונה של המאה ה-20. בהתאם, ישראל נדרשת לנקוט דפוסי פעולה ישנים-חדשים: גדרות כמכשול הגנה, מבצעים חסויים; שיתופי פעולה עם קבוצות זהות מקומיות המבוסס על "מודיעין אנתרופולוגי". סוגיה מרכזית תהיה גיבוש תפיסה התקפית שנועדה להתמודד עם התהוות איומים באזורים נמוכי-משילות מבלי להידרדר למלחמה עם צבא המשטר שעשוי להמשיך להוות גורם כוח וימשיך לחתור להחזרת ריבונותו המלאה. האתגר מזכיר במידה מסוימת את דפוס פעולות התגמול והפשיטות הקרקעיות בהן נקט צה"ל אל מול הטרור מעזה, ירדן וה"פתחלנד" בלבנון במאה הקודמת.
המאמר פורסם בכתב העת "בין הקטבים" בגליון בנושא ספר (1), פברואר 2014.
קריין: רועי וינברג
הטלטלה בעולם הערבי מאז שנת 2011, מסמנת דעיכה של רעיון החילוניות ומדינת הלאום המודרנית במרחב הערבי. כתוצאה, אזורים סמוכים לגבולות ישראל הפכו לאזורי ספר, מצב המזכיר את מאפייניהם בשנים שטרם התהוות מדינות הלאום במחצית הראשונה של המאה ה-20. בהתאם, ישראל נדרשת לנקוט דפוסי פעולה ישנים-חדשים: גדרות כמכשול הגנה, מבצעים חסויים; שיתופי פעולה עם קבוצות זהות מקומיות המבוסס על "מודיעין אנתרופולוגי". סוגיה מרכזית תהיה גיבוש תפיסה התקפית שנועדה להתמודד עם התהוות איומים באזורים נמוכי-משילות מבלי להידרדר למלחמה עם צבא המשטר שעשוי להמשיך להוות גורם כוח וימשיך לחתור להחזרת ריבונותו המלאה. האתגר מזכיר במידה מסוימת את דפוס פעולות התגמול והפשיטות הקרקעיות בהן נקט צה"ל אל מול הטרור מעזה, ירדן וה"פתחלנד" בלבנון במאה הקודמת.
המאמר פורסם בכתב העת "בין הקטבים" בגליון בנושא ספר (1), פברואר 2014.
קריין: רועי וינברג
החשיבה על בניין הכוח מצומצמת מדי, מפני שבתחום נעדרת תורה או דוקטרינה צה"לית מוסכמת. בניין הכוח לא מוגבל להפקת הכלים "לנצח במלחמה", אלא הוא שדה מורכב בעל יכולת השפעה ישירה על היריב. לכן יש לחשוב על בניין הכוח כמערכה, בעלת מדדי ניצחון משל עצמה. שדה זה יכול לאלץ את היריב לבזבז משאבים קריטיים, או לשנות את התפיסה הבסיסית שלו (תהליך שבדרך כלל מבטיח לפחות עשור של רגיעה לישראל). תפיסת בניין כוח כזו משלבת ומאזנת בין גישת האופטימיזציה המסורתית שמספקת לצה"ל את הכלים לנצח במלחמה הבאה, לבין הפוטנציאל של בניין הכוח לעצב באופן ישיר את המציאות האסטרטגית ללא צורך בהפעלת כוח.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגליון בניין הכוח- חלק א', מס' 6.
קריין: גיא ישראלי
החשיבה על בניין הכוח מצומצמת מדי, מפני שבתחום נעדרת תורה או דוקטרינה צה"לית מוסכמת. בניין הכוח לא מוגבל להפקת הכלים "לנצח במלחמה", אלא הוא שדה מורכב בעל יכולת השפעה ישירה על היריב. לכן יש לחשוב על בניין הכוח כמערכה, בעלת מדדי ניצחון משל עצמה. שדה זה יכול לאלץ את היריב לבזבז משאבים קריטיים, או לשנות את התפיסה הבסיסית שלו (תהליך שבדרך כלל מבטיח לפחות עשור של רגיעה לישראל). תפיסת בניין כוח כזו משלבת ומאזנת בין גישת האופטימיזציה המסורתית שמספקת לצה"ל את הכלים לנצח במלחמה הבאה, לבין הפוטנציאל של בניין הכוח לעצב באופן ישיר את המציאות האסטרטגית ללא צורך בהפעלת כוח.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגליון בניין הכוח- חלק א', מס' 6.
קריין: גיא ישראלי
מחקר ופיתוח מהווים אמצעים קריטים להסתגלות צה"ל לאתגרים המתהווים, אך נהלי המו"פ מסורבלים ואיטיים. הם מספקים תוצרים לא מותאמים לשטח ולפעמים אף לא רלוונטיים בכלל. חלק הולך וגובר מעבודת המו"פ מתמקד בשיפור או בשדרוג טכנולוגיות קיימות, במקום בפריצת דרכים חדשות. לעומת זאת, טכנולוגיה, כמעצבת שדה הקרב, יכולה וצריכה להיות החלוץ לפני המחנה ביצירת חדשנות. מהניסיון של היחידה הטכנולוגית של אמ"ן, לוט"ם ו־8200, עולה שחדשנות ויזמות בבניין הכוח הטכנולוגי היא ברת השגה. הדרכים שמעודדות יצירתיות לפעמים קיימות בצורה שאינה מסודרת או מאורגנת, אבל הן ניתנות ליישום אפילו בארגון היררכי כמו צה"ל. המסקנה הכוללת היא שאפשר, או אפילו עדיף, לפעול גם אחרת.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגליון בניין הכוח- חלק ב', מס' 7.
קריין: גור מורד
מחקר ופיתוח מהווים אמצעים קריטים להסתגלות צה"ל לאתגרים המתהווים, אך נהלי המו"פ מסורבלים ואיטיים. הם מספקים תוצרים לא מותאמים לשטח ולפעמים אף לא רלוונטיים בכלל. חלק הולך וגובר מעבודת המו"פ מתמקד בשיפור או בשדרוג טכנולוגיות קיימות, במקום בפריצת דרכים חדשות. לעומת זאת, טכנולוגיה, כמעצבת שדה הקרב, יכולה וצריכה להיות החלוץ לפני המחנה ביצירת חדשנות. מהניסיון של היחידה הטכנולוגית של אמ"ן, לוט"ם ו־8200, עולה שחדשנות ויזמות בבניין הכוח הטכנולוגי היא ברת השגה. הדרכים שמעודדות יצירתיות לפעמים קיימות בצורה שאינה מסודרת או מאורגנת, אבל הן ניתנות ליישום אפילו בארגון היררכי כמו צה"ל. המסקנה הכוללת היא שאפשר, או אפילו עדיף, לפעול גם אחרת.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגליון בניין הכוח- חלק ב', מס' 7.
קריין: גור מורד
אפילו בהקשר של היחסים המעולים בין צבא היבשה האמריקאי לצה"ל, חרגה התקופה שאחרי מלחמת יום הכיפורים מהמידות הרגילות של דיפלומטיה צבאית, בשל פתיחות צה"ל לקצינים בכירים אמריקאים (ובהם הגנרלים דפוי וסטארי) ונכונות הבכירים האלה ללמוד מהניסיון של צבא זר. הלקחים מהמלחמה יושמו בצבא היבשה בצורה גורפת, הן בתחומים פרטניים של לוגיסטיקה וחימוש, והן בהקשרים עמוקים יותר, כגון תורה ותפיסות. אף על פי שההקשר שאִפשר את שיתוף הפעולה הזה השתנה, עדיין יש ערך רב בלמידה משותפת של הצבאות, במיוחד בתחום של עיצוב תהליכי שינוי. למידה הדדית יכולה לשאוב השראה מהדוגמה של דפיו וסטארי.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בנושא דיפלומטיה צבאית, מס׳ 24-25
קריין: רועי וינברג
אפילו בהקשר של היחסים המעולים בין צבא היבשה האמריקאי לצה"ל, חרגה התקופה שאחרי מלחמת יום הכיפורים מהמידות הרגילות של דיפלומטיה צבאית, בשל פתיחות צה"ל לקצינים בכירים אמריקאים (ובהם הגנרלים דפוי וסטארי) ונכונות הבכירים האלה ללמוד מהניסיון של צבא זר. הלקחים מהמלחמה יושמו בצבא היבשה בצורה גורפת, הן בתחומים פרטניים של לוגיסטיקה וחימוש, והן בהקשרים עמוקים יותר, כגון תורה ותפיסות. אף על פי שההקשר שאִפשר את שיתוף הפעולה הזה השתנה, עדיין יש ערך רב בלמידה משותפת של הצבאות, במיוחד בתחום של עיצוב תהליכי שינוי. למידה הדדית יכולה לשאוב השראה מהדוגמה של דפיו וסטארי.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בנושא דיפלומטיה צבאית, מס׳ 24-25
קריין: רועי וינברג
הדיפלומטיה הצבאית היא חלק חשוב במאמציו של צה"ל, הן בעת לחימה והן בהתרחש אסון שאיננו ביטחוני. היכולת לתקשר עם צבאות זרים, להסביר להם את האתגרים שבפניהם אנו ניצבים ולבקש מהם סיוע, יכולה להיות קריטית. טענה זו מנומקת במאמר זה באמצעות דוגמאות מתולדות צה"ל שבהן השימוש בדיפלומטיה צבאית הניב תועלת משמעותית בצה"ל, ממלחמת יום הכיפורים ועד שריפות הענק שפקדו את ישראל במאי 2019. הדיפלומטיה הצבאית מצריכה השקעה מתמדת ורצינית כבר בשגרה, כדי להגביר את תרומתה לדיפלומטיה המדינית הכוללת ולהיות כלי מוביל שלה, להעשיר את בניין הכוח ואת הפעלתו, ולהבטיח תמיכה בין־לאומית בעת הצורך.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: ישורון תורג'מן
הדיפלומטיה הצבאית היא חלק חשוב במאמציו של צה"ל, הן בעת לחימה והן בהתרחש אסון שאיננו ביטחוני. היכולת לתקשר עם צבאות זרים, להסביר להם את האתגרים שבפניהם אנו ניצבים ולבקש מהם סיוע, יכולה להיות קריטית. טענה זו מנומקת במאמר זה באמצעות דוגמאות מתולדות צה"ל שבהן השימוש בדיפלומטיה צבאית הניב תועלת משמעותית בצה"ל, ממלחמת יום הכיפורים ועד שריפות הענק שפקדו את ישראל במאי 2019. הדיפלומטיה הצבאית מצריכה השקעה מתמדת ורצינית כבר בשגרה, כדי להגביר את תרומתה לדיפלומטיה המדינית הכוללת ולהיות כלי מוביל שלה, להעשיר את בניין הכוח ואת הפעלתו, ולהבטיח תמיכה בין־לאומית בעת הצורך.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: ישורון תורג'מן
המרחב הקיברנטי מאתגר את הסדר המשפטי הבינלאומי מכמה בחינות. בראש ובראשונה, הוא מהווה מרחב נטול אכיפה אפקטיבית של החוק בכלל, סוג של "מערב פרוע" מודרני, מטעם הקושי בזיהוי שחקנים ובאיסוף ראיות. מעבר לקשיים הטכניים, דורש המרחב הקיברנטי הסכמות לגבי החלת המשפט הבינלאומי הקיים, שאיננו נוסח בצורה המתאימה לעידן הקיברנטי. על כן ישנו צורך ביצירת מסגרת משפטית חדשה ומשותפת – משטר קיברנטי שיגדיר את המותר והאסור. הקושי הוא שלכל מעצמה הגדרות משלה למונחים שנויים במחלוקת, כמו "התקפה", כאשר פרשנויותיהן של המעצמות נקבעות בהתאם להנחות יסוד, לאידיאולוגייה ולאינטרסים אישיים. בד בבד, סיכון ההתקפות רק גובר, ואם מדינות לא ימצאו מענה מתאים מצד המשפט הבינלאומי, הן עלולות להתעלם ממנו לגמרי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בנושא סייבר, גיליון מס' 3, דצמבר 2014 (בעת כתיבת המאמר היה הכותב בדרגת אלוף משנה).
מה תוכלו לומר על השינויים שהתרחשו מאז, אם בכלל? עד כמה צה"ל פעל בתחום ועד כמה התפתח?
קריין: גור מורד
המרחב הקיברנטי מאתגר את הסדר המשפטי הבינלאומי מכמה בחינות. בראש ובראשונה, הוא מהווה מרחב נטול אכיפה אפקטיבית של החוק בכלל, סוג של "מערב פרוע" מודרני, מטעם הקושי בזיהוי שחקנים ובאיסוף ראיות. מעבר לקשיים הטכניים, דורש המרחב הקיברנטי הסכמות לגבי החלת המשפט הבינלאומי הקיים, שאיננו נוסח בצורה המתאימה לעידן הקיברנטי. על כן ישנו צורך ביצירת מסגרת משפטית חדשה ומשותפת – משטר קיברנטי שיגדיר את המותר והאסור. הקושי הוא שלכל מעצמה הגדרות משלה למונחים שנויים במחלוקת, כמו "התקפה", כאשר פרשנויותיהן של המעצמות נקבעות בהתאם להנחות יסוד, לאידיאולוגייה ולאינטרסים אישיים. בד בבד, סיכון ההתקפות רק גובר, ואם מדינות לא ימצאו מענה מתאים מצד המשפט הבינלאומי, הן עלולות להתעלם ממנו לגמרי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בנושא סייבר, גיליון מס' 3, דצמבר 2014 (בעת כתיבת המאמר היה הכותב בדרגת אלוף משנה).
מה תוכלו לומר על השינויים שהתרחשו מאז, אם בכלל? עד כמה צה"ל פעל בתחום ועד כמה התפתח?
קריין: גור מורד
האם המלחמה הינה עדיין המשך המדיניות באמצעים אחרים? בנסיבות הגאו-פוליטיות בהן פועלת כיום ישראל תוצאות המלחמה הבאה והשלכותיה ארוכות הטווח יוכתבו בראש ובראשונה על בסיס מצב הסיום הצבאי בסיומה ולא בזירה המדינית. צה"ל נדרש לכן לנצח בצורה ברורה במלחמה הבאה משום שהישגיו הצבאיים יהיו אלה שיכתיבו את אופי סביבתה הביטחונית של ישראל בשנים שלאחריה. לאור זאת, המאמר מציג לדרג הצבאי הבכיר הצעה לתפיסת ביטחון לאומי כמצפן לאסטרטגיה צבאית ארוכת טווח לצורך הכוונת מאמצי בניין והפעלת הכוח.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוקטובר 2020
קריין: ישורון תורג'מן
האם המלחמה הינה עדיין המשך המדיניות באמצעים אחרים? בנסיבות הגאו-פוליטיות בהן פועלת כיום ישראל תוצאות המלחמה הבאה והשלכותיה ארוכות הטווח יוכתבו בראש ובראשונה על בסיס מצב הסיום הצבאי בסיומה ולא בזירה המדינית. צה"ל נדרש לכן לנצח בצורה ברורה במלחמה הבאה משום שהישגיו הצבאיים יהיו אלה שיכתיבו את אופי סביבתה הביטחונית של ישראל בשנים שלאחריה. לאור זאת, המאמר מציג לדרג הצבאי הבכיר הצעה לתפיסת ביטחון לאומי כמצפן לאסטרטגיה צבאית ארוכת טווח לצורך הכוונת מאמצי בניין והפעלת הכוח.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוקטובר 2020
קריין: ישורון תורג'מן
מפקדי צה"ל, החיילים וכלל תהליכי כוח האדם הנלווים מושפעים מן המפגש בין הטכנולוגיות הדיגיטליות לבין הגורם האנושי. במאמר, מתעמקים הכותבים בסוגיות חברתיות, פסיכולוגיות וארגוניות העולות ממפגש זה ובמשמעויותיו. לטענתם, על צה"ל להתייחס למיצוי המרחב הדיגיטלי כאל תפיסה אסטרטגית רחבה המקיפה את כלל הארגון הצבאי, תוך שימת דגש על מנהיגות צבאית ועל פיקוד רשתי. כדי להצליח לממש את הטרנספורמציה הדיגיטלית במלואה, על צה"ל להטמיע שילוב תפיסתי בין המרחב הטכנולוגי ללחימה ה"מבצעית". זאת מתוך הבנה שהיכולת להשיג עליונות במערכה תלויה אמנם במערכות הטכנולוגיות, אך אף יותר מכך ביכולת האנושית של המפעילים אותן, ובשילוב המֵיטבי ביניהם.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018
קריין: רועי וינברג
מפקדי צה"ל, החיילים וכלל תהליכי כוח האדם הנלווים מושפעים מן המפגש בין הטכנולוגיות הדיגיטליות לבין הגורם האנושי. במאמר, מתעמקים הכותבים בסוגיות חברתיות, פסיכולוגיות וארגוניות העולות ממפגש זה ובמשמעויותיו. לטענתם, על צה"ל להתייחס למיצוי המרחב הדיגיטלי כאל תפיסה אסטרטגית רחבה המקיפה את כלל הארגון הצבאי, תוך שימת דגש על מנהיגות צבאית ועל פיקוד רשתי. כדי להצליח לממש את הטרנספורמציה הדיגיטלית במלואה, על צה"ל להטמיע שילוב תפיסתי בין המרחב הטכנולוגי ללחימה ה"מבצעית". זאת מתוך הבנה שהיכולת להשיג עליונות במערכה תלויה אמנם במערכות הטכנולוגיות, אך אף יותר מכך ביכולת האנושית של המפעילים אותן, ובשילוב המֵיטבי ביניהם.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018
קריין: רועי וינברג
תפיסת ההפעלה לניצחון ותכנית תנופה תלויים לא רק בשיטות לחימה ובטכנולוגיות. יותר מתמיד התכנית הצה"לית תלויה בהון אנושי איכותי שימשיך לאייש את היחידות הלוחמות ואת המערכים הטכנולוגיים. ראש אכ"א מתאר במאמר את המגמות החברתיות והארגוניות הקיימות והמתהוות בתחום כוח האדם בצה"ל. שימור וחיזוק השירות הקרבי כערך, הרחבת מקצועות הטכנולוגיה הצבאית וביצוע ההשתנות הנחוצה במערכי המילואים ומשאבי-האנוש הם מקצת האתגרים המתוארים במאמר ושאת גישתו למענה כלפיהם משרטט כאן האלוף במיל' אלמוז.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: ישורון תורג'מן
תפיסת ההפעלה לניצחון ותכנית תנופה תלויים לא רק בשיטות לחימה ובטכנולוגיות. יותר מתמיד התכנית הצה"לית תלויה בהון אנושי איכותי שימשיך לאייש את היחידות הלוחמות ואת המערכים הטכנולוגיים. ראש אכ"א מתאר במאמר את המגמות החברתיות והארגוניות הקיימות והמתהוות בתחום כוח האדם בצה"ל. שימור וחיזוק השירות הקרבי כערך, הרחבת מקצועות הטכנולוגיה הצבאית וביצוע ההשתנות הנחוצה במערכי המילואים ומשאבי-האנוש הם מקצת האתגרים המתוארים במאמר ושאת גישתו למענה כלפיהם משרטט כאן האלוף במיל' אלמוז.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: ישורון תורג'מן
במסגרת מערכת 'גודל השעה' (אוק' 2015-מרץ 2016), נהרגו 14 אזרחים ו-2 חיילים, נפצעו 243 וטופלו 123 אזרחים ישראלים נפגעי חרדה. האירועים התרחשו בעיקר במרחב איו"ש וירושלים, אך גם בתל אביב, באר שבע ובכפר סבא. פיקוד המרכז, על אף שנערך לאתגרים באיו"ש, גילה שהפעם אין מדובר במערכת מבצעים סדורה המייצרת פיגועים, אלא בפיגועים ספונטניים. המשמעות מכך לא הצטמצמה לממד הטקטי, אלא היו לה מאפיינים אזרחיים, תקשורתיים ולעיתים אף אסטרטגיים.
הפיקוד, כדרג אופרטיבי, נדרש לפתח רעיון מערכתי, בו מצד אחד ההנחיה לדרגים הכפופים היא ביצוע פעולה מבצעית מדויקת ומבדילה, ומצד שני – נדרש לפעול בעצמו בשיח ותיאום עם הדרג המטכ"לי, המדיני וההתיישבות באיו"ש וגופי ביטחון נוספים. בפרט נדרש הפיקוד לאיזון עדין בין הרצון לנקוט "יד קשה" ולהרתיע, לבין הרצון להימנע מהדרדרות להסלמה.
במאמר זה מתאר מפקד פיקוד המרכז דאז, האלוף רוני נומה, את האתגרים שהעמידה מערכת 'גודל השעה' למפקדת הפיקוד ואת אופן ההתמודדת עימם.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף, המערכה שבין המלחמות, חלק א'. גיליון 15. מרץ 2018.
קריין: רועי וינברג
במסגרת מערכת 'גודל השעה' (אוק' 2015-מרץ 2016), נהרגו 14 אזרחים ו-2 חיילים, נפצעו 243 וטופלו 123 אזרחים ישראלים נפגעי חרדה. האירועים התרחשו בעיקר במרחב איו"ש וירושלים, אך גם בתל אביב, באר שבע ובכפר סבא. פיקוד המרכז, על אף שנערך לאתגרים באיו"ש, גילה שהפעם אין מדובר במערכת מבצעים סדורה המייצרת פיגועים, אלא בפיגועים ספונטניים. המשמעות מכך לא הצטמצמה לממד הטקטי, אלא היו לה מאפיינים אזרחיים, תקשורתיים ולעיתים אף אסטרטגיים.
הפיקוד, כדרג אופרטיבי, נדרש לפתח רעיון מערכתי, בו מצד אחד ההנחיה לדרגים הכפופים היא ביצוע פעולה מבצעית מדויקת ומבדילה, ומצד שני – נדרש לפעול בעצמו בשיח ותיאום עם הדרג המטכ"לי, המדיני וההתיישבות באיו"ש וגופי ביטחון נוספים. בפרט נדרש הפיקוד לאיזון עדין בין הרצון לנקוט "יד קשה" ולהרתיע, לבין הרצון להימנע מהדרדרות להסלמה.
במאמר זה מתאר מפקד פיקוד המרכז דאז, האלוף רוני נומה, את האתגרים שהעמידה מערכת 'גודל השעה' למפקדת הפיקוד ואת אופן ההתמודדת עימם.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף, המערכה שבין המלחמות, חלק א'. גיליון 15. מרץ 2018.
קריין: רועי וינברג
כתוצאה מאובדן שליטה של משטר אסד, מרחב דרום סוריה הפך לאזור ספר פרוע, שמאתגר את ביטחון ישראל. התפתחות זו מעלה את השאלה האם ישראל יכולה לעצב את אזור הספר המתהווה, ואיך? המחקר הזה מתמקד בחבל החוראן, שנמצא קרוב לגבולות עם ירדן וישראל, וגם היווה את נקודת המוצא של הטלטלה בסוריה ב2011. בחוראן, חרף האיומים שצצו כתוצאה מקריסת השלטון המרכזי, לישראל יש הזדמנות לקדם אינטרסים משותפים עם גורמים מקומיים דרך הקמת מערכת קשרים חשאית. המסקנה הזאת נתמכת על ידי היסטוריה של קשרים חיוביים בין חוראן והתנועה הציונית לפני קום מדינת ישראל, וע"י האינטרסים המשותפים שהופיעו בהקשר הנוכחי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ספר, מס' 1, פברואר 2014.
קריין: ישורון תורג'מן
כתוצאה מאובדן שליטה של משטר אסד, מרחב דרום סוריה הפך לאזור ספר פרוע, שמאתגר את ביטחון ישראל. התפתחות זו מעלה את השאלה האם ישראל יכולה לעצב את אזור הספר המתהווה, ואיך? המחקר הזה מתמקד בחבל החוראן, שנמצא קרוב לגבולות עם ירדן וישראל, וגם היווה את נקודת המוצא של הטלטלה בסוריה ב2011. בחוראן, חרף האיומים שצצו כתוצאה מקריסת השלטון המרכזי, לישראל יש הזדמנות לקדם אינטרסים משותפים עם גורמים מקומיים דרך הקמת מערכת קשרים חשאית. המסקנה הזאת נתמכת על ידי היסטוריה של קשרים חיוביים בין חוראן והתנועה הציונית לפני קום מדינת ישראל, וע"י האינטרסים המשותפים שהופיעו בהקשר הנוכחי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ספר, מס' 1, פברואר 2014.
קריין: ישורון תורג'מן
המאמר מתאר את הרעיון של "אזרוח מרחב המערכה", ובתוך כך את הקושי של המערכת הצבאית להבין את הרעיון וכיוצא בזה לפעול בהתאם. מימוש הרעיון כלל מאמץ להבנת המרחב הפלסטיני, ניתוח 'התכסית האנושית' וזיהוי הגורמים המאפשרים והמסייעים לטרור בהשראה. שיאו של התהליך היה בפיתוח תפיסה של משילות המבדילה בין הגיון הכרעתי כלפי הטרור מחד, וגישה של הרתעה ופיוס כלפיי שאר האוכלוסייה מאידך.
הכותב, תא"ל רומן גופמן, שהיה מפקד חטיבת עציון בזמן אירועי 'גודל השעה', מדגיש את האתגר הייחודי של פיקוד ומנהיגות בבט"ש בשנות משבר והיכולת להתמודד עם מצבים של מבוכה ואי-וודאות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף, המערכה בין המלחמות, חלק א', מרץ 2018.
קריין: גור מורד
המאמר מתאר את הרעיון של "אזרוח מרחב המערכה", ובתוך כך את הקושי של המערכת הצבאית להבין את הרעיון וכיוצא בזה לפעול בהתאם. מימוש הרעיון כלל מאמץ להבנת המרחב הפלסטיני, ניתוח 'התכסית האנושית' וזיהוי הגורמים המאפשרים והמסייעים לטרור בהשראה. שיאו של התהליך היה בפיתוח תפיסה של משילות המבדילה בין הגיון הכרעתי כלפי הטרור מחד, וגישה של הרתעה ופיוס כלפיי שאר האוכלוסייה מאידך.
הכותב, תא"ל רומן גופמן, שהיה מפקד חטיבת עציון בזמן אירועי 'גודל השעה', מדגיש את האתגר הייחודי של פיקוד ומנהיגות בבט"ש בשנות משבר והיכולת להתמודד עם מצבים של מבוכה ואי-וודאות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון ביטחון שוטף, המערכה בין המלחמות, חלק א', מרץ 2018.
קריין: גור מורד
מראשית ימיו, צה"ל פיתח ושמר על יתרון איכותי (או, כמוצע במחקר הזה, "יתרון יחסי") על אויביו, אבל טבע היתרון הזה השתנה בצורה הדרגתית במהלך העשורים. בהתחלה, צה"ל דאג לאיכות כוח האדם מעל הכול, וראה יתרון אנושי איכותי כמענה לנחיתותו הכמותית. אז, רמת הפיתוח הטכנולוגי של צה"ל וצבאות האויב היו דומות. עם קריסת הצבאות הערביים הסדירים, צה"ל ראה את יתרונו במישור הטכנולוגי, ונטש את היתרון האנושי. המחקר מדגיש את הבעייתיות של המעבר ליתרון איכותי טכנולוגי, מראה כיצד הצטמצמו הפערים האנושיים והטכנולוגיים בין ישראל ואויביה, וממליץ על דרכים לשימור היתרון היחסי בעתיד.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ג', מס' 9, דצמבר 2016.
קריין: גור מורד
מראשית ימיו, צה"ל פיתח ושמר על יתרון איכותי (או, כמוצע במחקר הזה, "יתרון יחסי") על אויביו, אבל טבע היתרון הזה השתנה בצורה הדרגתית במהלך העשורים. בהתחלה, צה"ל דאג לאיכות כוח האדם מעל הכול, וראה יתרון אנושי איכותי כמענה לנחיתותו הכמותית. אז, רמת הפיתוח הטכנולוגי של צה"ל וצבאות האויב היו דומות. עם קריסת הצבאות הערביים הסדירים, צה"ל ראה את יתרונו במישור הטכנולוגי, ונטש את היתרון האנושי. המחקר מדגיש את הבעייתיות של המעבר ליתרון איכותי טכנולוגי, מראה כיצד הצטמצמו הפערים האנושיים והטכנולוגיים בין ישראל ואויביה, וממליץ על דרכים לשימור היתרון היחסי בעתיד.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ג', מס' 9, דצמבר 2016.
קריין: גור מורד
תהליכי הגלובליזציה וקצב השינוי הטכנולוגי המואץ שינו את 'חוקי המשחק' בשוק התעסוקה, והולידו קשיים בשימור כוח האדם האיכותי בצה"ל. כיום רווחת התפיסה לפיה העובדים הם הלקוחות של המעסיקים, המבקשים לקבל מהארגון תרומת ערך גבוהה ברמה המקצועית והאישית. המאמר מציג כיצד המגמות הכלליות משפיעות על כוח האדם בצה"ל, ואת תוכנית המענה ("בוחרים דרך") שפותחה כפיילוט בחיל הטכנולוגיה והאחזקה - ועוררה הדים רבים במערכת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27
קריין: גור מורד
תהליכי הגלובליזציה וקצב השינוי הטכנולוגי המואץ שינו את 'חוקי המשחק' בשוק התעסוקה, והולידו קשיים בשימור כוח האדם האיכותי בצה"ל. כיום רווחת התפיסה לפיה העובדים הם הלקוחות של המעסיקים, המבקשים לקבל מהארגון תרומת ערך גבוהה ברמה המקצועית והאישית. המאמר מציג כיצד המגמות הכלליות משפיעות על כוח האדם בצה"ל, ואת תוכנית המענה ("בוחרים דרך") שפותחה כפיילוט בחיל הטכנולוגיה והאחזקה - ועוררה הדים רבים במערכת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27
קריין: גור מורד
המציאות היום־יומית והשגרה המתמשכת המאפיינים את הפעילות בגזרות הביטחון מאפילות על יכולתנו לזהות שינוי והתפתחות על רקע המציאות האפורה. הכותב מציע ללמוד מניסיונו האישי כמפקד אוגדת אדום שניהל את הקרב באירוע "עין נטפים" על ציר 12 ולדון באמצעותו בסוגיות של מנהיגות ושל חשיבה אסטרטגית למפקד הבכיר על רקע אתגרים המתהווים בהדרגה. האלוף ידעי מנתח את האירוע שקדם לאירועי ציר 12 וכמסקנה מניתוח זה קורא לדרגים המבצעיים בצה"ל לצאת מגבולות המוכר ולערער על מסגרות החשיבה הקיימות. מוכנות לאתגרים הבאים קשורה לא רק במיומנות הכוחות אלא גם בפיתוח חשיבה, יצירתיות ודמיון ארגוני, לצד ההצטיינות והשיטתיות הטקטית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19, פברואר 2019.
קריין: גיא ישראלי
המציאות היום־יומית והשגרה המתמשכת המאפיינים את הפעילות בגזרות הביטחון מאפילות על יכולתנו לזהות שינוי והתפתחות על רקע המציאות האפורה. הכותב מציע ללמוד מניסיונו האישי כמפקד אוגדת אדום שניהל את הקרב באירוע "עין נטפים" על ציר 12 ולדון באמצעותו בסוגיות של מנהיגות ושל חשיבה אסטרטגית למפקד הבכיר על רקע אתגרים המתהווים בהדרגה. האלוף ידעי מנתח את האירוע שקדם לאירועי ציר 12 וכמסקנה מניתוח זה קורא לדרגים המבצעיים בצה"ל לצאת מגבולות המוכר ולערער על מסגרות החשיבה הקיימות. מוכנות לאתגרים הבאים קשורה לא רק במיומנות הכוחות אלא גם בפיתוח חשיבה, יצירתיות ודמיון ארגוני, לצד ההצטיינות והשיטתיות הטקטית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19, פברואר 2019.
קריין: גיא ישראלי
לאורך שנים רבות היה התמרון הקרקעי האמצעי העיקרי, אם לא היחידי, להשגת מטרות הלחימה. לנוכח השתנות שדה הקרב מסתמן התמרון לא פעם כנטל, ועל כן מקבלי ההחלטות מעדיפים לנהל מלחמות מן האוויר ולתמרן ביבשה רק כמוצא אחרון. לטענת הכותב, התפתחויות טכנולוגיות בעולם האזרחי והצבאי מספקות הזדמנות לשינוי באופן החשיבה ובאופן בניין הכוח והפעלתו. יש להגדיר מחדש את תפקיד התמרון היבשתי, ולהשתמש ביכולותיו הייחודיות כחלק מכוח פעולה רב מימדי (אוויר, יבשה, ים וסב"ר) ומוכוון משימה שבכוחו להפעיל את כלל היכולות הרלוונטיות למשימה. היתוך בין מימדי הלחימה לכדי כוח לחימה אחוד, ללא קשר לשייכות הזרועית, יביא לשיפור האפקטיביות המבצעית והקטלנית של צה"ל.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 17-16, יולי 2018.
קריין: גיא ישראלי
לאורך שנים רבות היה התמרון הקרקעי האמצעי העיקרי, אם לא היחידי, להשגת מטרות הלחימה. לנוכח השתנות שדה הקרב מסתמן התמרון לא פעם כנטל, ועל כן מקבלי ההחלטות מעדיפים לנהל מלחמות מן האוויר ולתמרן ביבשה רק כמוצא אחרון. לטענת הכותב, התפתחויות טכנולוגיות בעולם האזרחי והצבאי מספקות הזדמנות לשינוי באופן החשיבה ובאופן בניין הכוח והפעלתו. יש להגדיר מחדש את תפקיד התמרון היבשתי, ולהשתמש ביכולותיו הייחודיות כחלק מכוח פעולה רב מימדי (אוויר, יבשה, ים וסב"ר) ומוכוון משימה שבכוחו להפעיל את כלל היכולות הרלוונטיות למשימה. היתוך בין מימדי הלחימה לכדי כוח לחימה אחוד, ללא קשר לשייכות הזרועית, יביא לשיפור האפקטיביות המבצעית והקטלנית של צה"ל.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 17-16, יולי 2018.
קריין: גיא ישראלי
המפגש בין התיאוריה ובין הפרקטיקה של האסטרטגיה הינו כר ללימוד על מהפכות בעניינים צבאיים. מאמר זה טוען שהתיאוריה האסטרטגית שהתפתחה מתחילת המאה ה־21 מניחה מסגרת לבניית ארגון צבאי רלוונטי בתחומי העתידנות, החדשנות וההשתנות. המאמר מציע לשאול את השאלה "מתי אנחנו?", כדרך להבין את העת הנוכחית של המהפכה באופי המלחמות, וקורא לצבאות לפתח מוּדעות היסטורית, כדרך להגיע להתמצאות בזמן ובמרחב כאחד. המאמר מציג מקרה בוחן למיצוי המפגש בין התיאוריה ובין הפרקטיקה בדמות פרויקט הפרקטיקום של אגף התכנון של צה"ל והמרכז הבינתחומי הרצליה. מדובר בתהליך של פיתוח ידע משותף, במסגרתו נחקרה תופעת הטרנספורמציה בארגונים צבאיים, עיסקיים וציבוריים. זוהי דוגמה לעיסוק האסטרטגי בעתידנות ובהשתנות עבור תיאורטיקנים ופרקטיקנים כאחד.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: ישורון תורג'מן.
המפגש בין התיאוריה ובין הפרקטיקה של האסטרטגיה הינו כר ללימוד על מהפכות בעניינים צבאיים. מאמר זה טוען שהתיאוריה האסטרטגית שהתפתחה מתחילת המאה ה־21 מניחה מסגרת לבניית ארגון צבאי רלוונטי בתחומי העתידנות, החדשנות וההשתנות. המאמר מציע לשאול את השאלה "מתי אנחנו?", כדרך להבין את העת הנוכחית של המהפכה באופי המלחמות, וקורא לצבאות לפתח מוּדעות היסטורית, כדרך להגיע להתמצאות בזמן ובמרחב כאחד. המאמר מציג מקרה בוחן למיצוי המפגש בין התיאוריה ובין הפרקטיקה בדמות פרויקט הפרקטיקום של אגף התכנון של צה"ל והמרכז הבינתחומי הרצליה. מדובר בתהליך של פיתוח ידע משותף, במסגרתו נחקרה תופעת הטרנספורמציה בארגונים צבאיים, עיסקיים וציבוריים. זוהי דוגמה לעיסוק האסטרטגי בעתידנות ובהשתנות עבור תיאורטיקנים ופרקטיקנים כאחד.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: ישורון תורג'מן.
אתגרי המימוש של תפיסת 'יבשה באופק', כתוכנית הנשענת באופן עמוק על טכנולוגיות מאפשרות, נעוצים בהבדלים בין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הפלטפורמות שבו החומרה היא הליבה, לבין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הלוחמה הרשתית שבו התוכנה היא הליבה. כותבי מאמר זה סוברים כי במתודולוגיות הפיתוח העדכניות בעולם, ביניהם ניהול מוצר ופיתוח גמיש (אג'ילי), טמון השורש להצעיד קדימה את כוחות היבשה, תוך הפנמה של אי הוודאות הכרוכה בתהליכי פיתוח של העידן החדש.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 17-16, יולי 2018.
קריין: רועי וינברג
אתגרי המימוש של תפיסת 'יבשה באופק', כתוכנית הנשענת באופן עמוק על טכנולוגיות מאפשרות, נעוצים בהבדלים בין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הפלטפורמות שבו החומרה היא הליבה, לבין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הלוחמה הרשתית שבו התוכנה היא הליבה. כותבי מאמר זה סוברים כי במתודולוגיות הפיתוח העדכניות בעולם, ביניהם ניהול מוצר ופיתוח גמיש (אג'ילי), טמון השורש להצעיד קדימה את כוחות היבשה, תוך הפנמה של אי הוודאות הכרוכה בתהליכי פיתוח של העידן החדש.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 17-16, יולי 2018.
קריין: רועי וינברג
באירועים שכונו "גודל השעה", בלט דפוס חריג של פיגועי "בודדים" שהוצאו לפועל על ידי פלסטינים צעירים, שאינם משתייכים לארגון טרור. תוך שהם שואבים השראה זה מזה, חוליות קטנות ויחידים תכננו וביצעו פיגועי דקירה, דריסה וירי. השינוי שחל בתופעת הטרור מושרש בהקשר האזורי של ערעור סמכות ההנהגה הפוליטית המסורתית במזרח התיכון וגם במציאות הכלכלית, החברתית, הדתית והפוליטית של הפלסטינים עצמם. איום הבודדים הציב בפני השב"כ אתגר מודיעיני עצום ובלתי צפוי. האיום אילץ את השב"כ להרחיב את המומחיות המסורתית ולהתחיל לפעול במרחבי פעולה חדשים - האינטרנט והרשתות החברתיות - תוך יצירת שיתוף פעולה עם יתר הגופים המופקדים על ביטחון המדינה כדי לאפשר התרעה, הרתעה והכרעה של הטרור.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
באירועים שכונו "גודל השעה", בלט דפוס חריג של פיגועי "בודדים" שהוצאו לפועל על ידי פלסטינים צעירים, שאינם משתייכים לארגון טרור. תוך שהם שואבים השראה זה מזה, חוליות קטנות ויחידים תכננו וביצעו פיגועי דקירה, דריסה וירי. השינוי שחל בתופעת הטרור מושרש בהקשר האזורי של ערעור סמכות ההנהגה הפוליטית המסורתית במזרח התיכון וגם במציאות הכלכלית, החברתית, הדתית והפוליטית של הפלסטינים עצמם. איום הבודדים הציב בפני השב"כ אתגר מודיעיני עצום ובלתי צפוי. האיום אילץ את השב"כ להרחיב את המומחיות המסורתית ולהתחיל לפעול במרחבי פעולה חדשים - האינטרנט והרשתות החברתיות - תוך יצירת שיתוף פעולה עם יתר הגופים המופקדים על ביטחון המדינה כדי לאפשר התרעה, הרתעה והכרעה של הטרור.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
הרעיון שהלוחמה מבוססת הטכנולוגיה תחליף את הכוח הפיזי ואת הנוכחות האנושית בשטח, מעורר בצה"ל אי־נוחות ואף התנגדות. בניגוד לכך, טוענים הכותבים לעליונות הלוחמה מבוססת הטכנולוגיה, ולהגברת השימוש בה; בפרט, מציעים הכותבים מפת דרכים לשילוב הבינה המלאכותית בצה"ל, שלא מתוך מטרה להחליף את החיילים שבשטח, אלא מתוך הבנת הפוטנציאל הגלום בהן לאיגבור )סינרגיה( יעילות הלחימה. התהליך מתחיל בהנחת תשתית של תנאים מאפשרים: כוח אדם ייחודי, תשתיות Data Big ,טרנספורמציה דיגיטלית ומנהיגות מחויבת. שימת דגש על הטמעה הדרגתית, על הנגשת התוצרים, על הסברה על אופן פעולתם ועל אימוץ מקסימלי של תוצרים מהעולם האזרחי, יובילו את צה"ל להיות תבוני יותר, וכך גם יעיל ואפקטיבי יותר, בשדה הקרב ובשגרה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריין: רועי וינברג
הרעיון שהלוחמה מבוססת הטכנולוגיה תחליף את הכוח הפיזי ואת הנוכחות האנושית בשטח, מעורר בצה"ל אי־נוחות ואף התנגדות. בניגוד לכך, טוענים הכותבים לעליונות הלוחמה מבוססת הטכנולוגיה, ולהגברת השימוש בה; בפרט, מציעים הכותבים מפת דרכים לשילוב הבינה המלאכותית בצה"ל, שלא מתוך מטרה להחליף את החיילים שבשטח, אלא מתוך הבנת הפוטנציאל הגלום בהן לאיגבור )סינרגיה( יעילות הלחימה. התהליך מתחיל בהנחת תשתית של תנאים מאפשרים: כוח אדם ייחודי, תשתיות Data Big ,טרנספורמציה דיגיטלית ומנהיגות מחויבת. שימת דגש על הטמעה הדרגתית, על הנגשת התוצרים, על הסברה על אופן פעולתם ועל אימוץ מקסימלי של תוצרים מהעולם האזרחי, יובילו את צה"ל להיות תבוני יותר, וכך גם יעיל ואפקטיבי יותר, בשדה הקרב ובשגרה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריין: רועי וינברג
החברה הישראלית סובלת מנטייה לראות את שטח לבנון כחבל ארץ מסוכן, קשה ואפילו "ארור" לפעולה צבאית. העמדה הזאת אכן מתבססת על כישלונות ואסונות שאירעו בלבנון בין השנים 1976-2006 ,אך הביטוי שלה הוא טראומתי, מוגזם ומתעלם מהישגים ניכרים של צה"ל בלבנון. הנטייה הזאת, המכונה במחקר זה "סינדרום לבנון", ניתנת לזיהוי בספרות, בקולנוע, בדיווחים תקשורתיים, בספרי היסטוריה ואפילו במחקרים של צה"ל. צה"ל צריך להתמודד עם הסינדרום כדי שכל דרכי הפעולה הנדרשות להתמודדות עם איומים מלבנון, כולל תמרון יבשתי ארוך טווח, יישקלו במקרה הצורך באופן רציונלי. הצעד המתבקש הוא לערוך ולפרסם לציבור מחקר על שלושים שנות המלחמה בלבנון (2006-1976), ביחד עם הלקחים שהופקו והפעולות שנעשו לתיקונם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן.
החברה הישראלית סובלת מנטייה לראות את שטח לבנון כחבל ארץ מסוכן, קשה ואפילו "ארור" לפעולה צבאית. העמדה הזאת אכן מתבססת על כישלונות ואסונות שאירעו בלבנון בין השנים 1976-2006 ,אך הביטוי שלה הוא טראומתי, מוגזם ומתעלם מהישגים ניכרים של צה"ל בלבנון. הנטייה הזאת, המכונה במחקר זה "סינדרום לבנון", ניתנת לזיהוי בספרות, בקולנוע, בדיווחים תקשורתיים, בספרי היסטוריה ואפילו במחקרים של צה"ל. צה"ל צריך להתמודד עם הסינדרום כדי שכל דרכי הפעולה הנדרשות להתמודדות עם איומים מלבנון, כולל תמרון יבשתי ארוך טווח, יישקלו במקרה הצורך באופן רציונלי. הצעד המתבקש הוא לערוך ולפרסם לציבור מחקר על שלושים שנות המלחמה בלבנון (2006-1976), ביחד עם הלקחים שהופקו והפעולות שנעשו לתיקונם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן.
ההשפעה של משחקי מלחמה על תפיסות יכולה להיות ניכרת, כפי שעולה מסיפור משחקי סיירה שנערכו במכון מחקר ראנד האמריקני. אומנם המשחקים עסקו בתפקיד הכוח האווירי האמריקאי במלחמות מוגבלות ושוחקו לפי עקרונות של לחימה מול צבאות סדירים, אבל הם הניעו גל של מחקר היסטורי על מלחמות נגד התקוממות וחתרנות, שנתמך בעל ידי הנשיא קנדי. גל זה התעצם בשורת מחקרי שטח בדרום וייאטנאם, בתצפיות היסטוריות ובמחקרים סוציולוגיים לצורך הבנה של טקטיקות ושל תורות לחימה במלחמות מוגבלות, אשר השפיעו גם על התפתחות מכון ראנד וגם על דפוסי הפעולה של כוחות אמריקאניים שהתגלמה בתפיסת המענה הגמיש. הלמידה שנבעה ממשחקי המלחמה מצביעה על ההזדמנות ועל הערך במעורבות אקדמית בעבור המערכת הצבאית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון משחקי מלחמה, מס' 13, אוקטובר 2017.
קריין: גור מורד
ההשפעה של משחקי מלחמה על תפיסות יכולה להיות ניכרת, כפי שעולה מסיפור משחקי סיירה שנערכו במכון מחקר ראנד האמריקני. אומנם המשחקים עסקו בתפקיד הכוח האווירי האמריקאי במלחמות מוגבלות ושוחקו לפי עקרונות של לחימה מול צבאות סדירים, אבל הם הניעו גל של מחקר היסטורי על מלחמות נגד התקוממות וחתרנות, שנתמך בעל ידי הנשיא קנדי. גל זה התעצם בשורת מחקרי שטח בדרום וייאטנאם, בתצפיות היסטוריות ובמחקרים סוציולוגיים לצורך הבנה של טקטיקות ושל תורות לחימה במלחמות מוגבלות, אשר השפיעו גם על התפתחות מכון ראנד וגם על דפוסי הפעולה של כוחות אמריקאניים שהתגלמה בתפיסת המענה הגמיש. הלמידה שנבעה ממשחקי המלחמה מצביעה על ההזדמנות ועל הערך במעורבות אקדמית בעבור המערכת הצבאית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון משחקי מלחמה, מס' 13, אוקטובר 2017.
קריין: גור מורד
התפקיד של מערכת המודיעין במשחקים מתחיל עוד טרם שלב ההכנה, בפיתוח המשחק, וממשיך לתוך המשחק עצמו, וללמידה מהמשחק לאחר מכן, אבל המודיעין הזה צריך לכלול לא רק נתונים כמותניים אלא ידע תרבותי על תפיסות יריבינו. מודיעין תרבותי (שמתמקד בתרבות אסטרטגית) מהווה אלמנט קריטי למשחקי מלחמה מפני שגורמים יריבים אינם שחקנים גנריים ורציונליים אלא בני אדם שעברו תהליכי חברות לתוך מערכותיהם, שהקנו להם אמונות והעדפות שונות משלנו. כדי למצות את הפוטנציאל של מודיעין תרבותי, נדרש לערב את מומחי התחום במשחקים, ולחולל שינויים בתוך מערך המודיעין עצמו כדי להדגיש את המרכזיות של מודיעין תרבותי ללמידה צבאית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון משחקי מלחמה, מס' 13, אוקטובר 2017.
קריין: רועי וינברג.
התפקיד של מערכת המודיעין במשחקים מתחיל עוד טרם שלב ההכנה, בפיתוח המשחק, וממשיך לתוך המשחק עצמו, וללמידה מהמשחק לאחר מכן, אבל המודיעין הזה צריך לכלול לא רק נתונים כמותניים אלא ידע תרבותי על תפיסות יריבינו. מודיעין תרבותי (שמתמקד בתרבות אסטרטגית) מהווה אלמנט קריטי למשחקי מלחמה מפני שגורמים יריבים אינם שחקנים גנריים ורציונליים אלא בני אדם שעברו תהליכי חברות לתוך מערכותיהם, שהקנו להם אמונות והעדפות שונות משלנו. כדי למצות את הפוטנציאל של מודיעין תרבותי, נדרש לערב את מומחי התחום במשחקים, ולחולל שינויים בתוך מערך המודיעין עצמו כדי להדגיש את המרכזיות של מודיעין תרבותי ללמידה צבאית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון משחקי מלחמה, מס' 13, אוקטובר 2017.
קריין: רועי וינברג.
תורת ההגנה המרחבית גובשה כבר בימי ראשית המדינה, אך מבחינת יישומה בפועל החלה שקיעתה עוד מימי מלחמת סיני ועד סוף העשור הראשון של המאה ה־21. האתגרים העכשוויים והעתידיים העומדים בפני מדינת ישראל יכולים לאפשר את לידתה מחדש. הכותב מציע לבנות ולארגן מחדש את מערך ההגנה המרחבית המבוסס על תושבי מרחבי הגבולות במדינה, לאור עקרונות ההגנה המרחבית מראשית שנות החמישים ולאור הלקחים שנצברו בצה"ל ובצבאות אחרים. לטענתו, רק שילוב של מערך ההגנה המרחבית עם הכוחות המתמרנים המוצבים בגבולות בשגרה, המסוגלים לפעילות הגנתית והתקפית כאחד, יאפשר התמודדות יעילה עם התקפות פתע של האויב.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳, בגליון בטחון שוטף - חלק ב׳
קריין: ישורון תורג׳מן
תורת ההגנה המרחבית גובשה כבר בימי ראשית המדינה, אך מבחינת יישומה בפועל החלה שקיעתה עוד מימי מלחמת סיני ועד סוף העשור הראשון של המאה ה־21. האתגרים העכשוויים והעתידיים העומדים בפני מדינת ישראל יכולים לאפשר את לידתה מחדש. הכותב מציע לבנות ולארגן מחדש את מערך ההגנה המרחבית המבוסס על תושבי מרחבי הגבולות במדינה, לאור עקרונות ההגנה המרחבית מראשית שנות החמישים ולאור הלקחים שנצברו בצה"ל ובצבאות אחרים. לטענתו, רק שילוב של מערך ההגנה המרחבית עם הכוחות המתמרנים המוצבים בגבולות בשגרה, המסוגלים לפעילות הגנתית והתקפית כאחד, יאפשר התמודדות יעילה עם התקפות פתע של האויב.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳, בגליון בטחון שוטף - חלק ב׳
קריין: ישורון תורג׳מן
מיזוג מז"י ואט"ל נחשב לאחד המיזוגים הגדולים והמורכבים שנעשו עד כּה בצה"ל. מטרת התהליך הייתה לשפר את היכולות היבשתיות והלוגיסטיות במלחמה, בחירום ובשגרה, על מנת לתרום לניצחון צה"ל. התהליך נועד להביא לשיפור בניין הכוח ביחס לצורך המבצעי המשתנה, ניהול אפקטיבי של השלם הלוגיסטי, התייעלות משאבית בשני הארגונים ושימור החוזקות של שני הארגונים בארגון אחד. מאמר זה סוקר את התהליך, החל מהפערים ההיסטוריים שנדרשו לתיקון, שלבי התכנון והיישום, ולבסוף התפוקות וההישגים שהניב התהליך עד כּה.
המאמר נכתב בעת שהאלוף (מיל') קובי ברק היה מפקד זרוע היבשה, תא"ל (מיל') זיו אבטליון היה ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה וסא"ל אייל סאבא היה ראש מדור תפיסות באט"ל.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון יבשה.
קריין: גיא ישראלי
מיזוג מז"י ואט"ל נחשב לאחד המיזוגים הגדולים והמורכבים שנעשו עד כּה בצה"ל. מטרת התהליך הייתה לשפר את היכולות היבשתיות והלוגיסטיות במלחמה, בחירום ובשגרה, על מנת לתרום לניצחון צה"ל. התהליך נועד להביא לשיפור בניין הכוח ביחס לצורך המבצעי המשתנה, ניהול אפקטיבי של השלם הלוגיסטי, התייעלות משאבית בשני הארגונים ושימור החוזקות של שני הארגונים בארגון אחד. מאמר זה סוקר את התהליך, החל מהפערים ההיסטוריים שנדרשו לתיקון, שלבי התכנון והיישום, ולבסוף התפוקות וההישגים שהניב התהליך עד כּה.
המאמר נכתב בעת שהאלוף (מיל') קובי ברק היה מפקד זרוע היבשה, תא"ל (מיל') זיו אבטליון היה ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה וסא"ל אייל סאבא היה ראש מדור תפיסות באט"ל.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון יבשה.
קריין: גיא ישראלי
במשך שנים נהגה ארצות הברית להניח שיש לה עליונות במרחב הסייבר. תפיסה זו הקשתה עליה לראות כיצד רוסיה וסין הצליחו לשלב בין "לוחמת מידע" ל־"לוחמת סייבר" באופן מוצלח ובכך לחזק את יכולותיהן האסטרטגיות מולה. במאמר נבחנים יחסי הכוחות בין שלוש המעצמות - רוסיה, סין וארצות הברית - בתחום לוחמת המידע בעת הנוכחית. הניתוח מתבצע באמצעות בחינת הדרכים השונות בהן כל מדינה תופסת את מרכיבי לוחמת המידע ומרכיבים קשורים כמו לוחמת סייבר, לוחמה אלקטרונית ועוד, וכן באמצעות סקירת תהליכי בניין הכוח שלהן שמבטאים, הלכה למעשה, את המימוש בפועל של תפיסות אלו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: גור מורד
במשך שנים נהגה ארצות הברית להניח שיש לה עליונות במרחב הסייבר. תפיסה זו הקשתה עליה לראות כיצד רוסיה וסין הצליחו לשלב בין "לוחמת מידע" ל־"לוחמת סייבר" באופן מוצלח ובכך לחזק את יכולותיהן האסטרטגיות מולה. במאמר נבחנים יחסי הכוחות בין שלוש המעצמות - רוסיה, סין וארצות הברית - בתחום לוחמת המידע בעת הנוכחית. הניתוח מתבצע באמצעות בחינת הדרכים השונות בהן כל מדינה תופסת את מרכיבי לוחמת המידע ומרכיבים קשורים כמו לוחמת סייבר, לוחמה אלקטרונית ועוד, וכן באמצעות סקירת תהליכי בניין הכוח שלהן שמבטאים, הלכה למעשה, את המימוש בפועל של תפיסות אלו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: גור מורד
למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך זה ממחיש את הקושי וגם את ההכרח בקיומם של תהליכי למידה חדשניים בהובלת המטה הכללי.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בניין הכוח - חלק ב׳
קריין: ישורון תורג׳מן
למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך זה ממחיש את הקושי וגם את ההכרח בקיומם של תהליכי למידה חדשניים בהובלת המטה הכללי.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בניין הכוח - חלק ב׳
קריין: ישורון תורג׳מן
חיל ים בשדה הקרב הרב־ממדי הוא חיל ים אשר פועל ונבנה אחרת. לא עוד פעילות המתנהלת כמעט במנותק מיתר זירות הלחימה, אלא תרומה ישירה למאמץ ההכרעה של האויב. המאמר יציג תפיסה באשר למקומו של חיל הים במסגרת מאמצי המהלומה, התמרון וההגנה הרב־ממדים. לטענת המחברים, לכוחות חיל הים עשויה להיות תרומה שהינה בבחינת מכפיל כוח למאמצים אלה אם ימומשו יתרונותיו היחסיים בתחומי האש מנגד, חשיפת האויב וההגנה המרחבית. עם זאת, בפני מימוש תפיסה זאת ניצבים כמה אתגרים ובכלל זאת הצורך של חיל הים להמשיך במשימותיו המסורתיות, כגון הגנת החופים ונתיבי השיט.
קריין: רועי וינברג
חיל ים בשדה הקרב הרב־ממדי הוא חיל ים אשר פועל ונבנה אחרת. לא עוד פעילות המתנהלת כמעט במנותק מיתר זירות הלחימה, אלא תרומה ישירה למאמץ ההכרעה של האויב. המאמר יציג תפיסה באשר למקומו של חיל הים במסגרת מאמצי המהלומה, התמרון וההגנה הרב־ממדים. לטענת המחברים, לכוחות חיל הים עשויה להיות תרומה שהינה בבחינת מכפיל כוח למאמצים אלה אם ימומשו יתרונותיו היחסיים בתחומי האש מנגד, חשיפת האויב וההגנה המרחבית. עם זאת, בפני מימוש תפיסה זאת ניצבים כמה אתגרים ובכלל זאת הצורך של חיל הים להמשיך במשימותיו המסורתיות, כגון הגנת החופים ונתיבי השיט.
קריין: רועי וינברג
במאמר זה נטען שסרגלי המצוינות הנשאלים מחיל האוויר אינם בהכרח מתאימים להקשרים אחרים. במימד היבשתי, בניגוד לאווירי, פלטפורמות מיושנות או כאלו שנתקעות בדרך לשדה הקרב עדיין יכולות לתרות משמעותית לניצחון. בלוחמת יבשה המשמעות של סד"כ גדול, אפילו ברמת כשירות ומוכנות בינונית, היא גמישות אופרטיבית שעשויה להתגלות כחשובה יותר מריבוי יכולות טכנולוגיות מתקדמות. המאמר קורא לאיזון מחדש בין כמות ואיכות, תוך שימור כוח מחץ נבחר ואיכותי ביותר, שיתווספו אליו חטיבות מילואים מובחרות שישלימו את כוח המחץ בסטנדרט המוכר כיום, וסד"כ מילואים גדול ברמת מוכנות והצטיידות בינונית שיידרש שבוע לפחות להתארגנות מקריאתו. הסד"כ הגדול יספק את הגמישות ביבשה שמגוון יכולות טכנולוגיות מספק בזירה האווירית.
המאמר פורסם לראשונה באפריל 2016, ב"בין הקטבים" - גיליון בניין הכח ב', מס' 7
קריין: גור מורד
במאמר זה נטען שסרגלי המצוינות הנשאלים מחיל האוויר אינם בהכרח מתאימים להקשרים אחרים. במימד היבשתי, בניגוד לאווירי, פלטפורמות מיושנות או כאלו שנתקעות בדרך לשדה הקרב עדיין יכולות לתרות משמעותית לניצחון. בלוחמת יבשה המשמעות של סד"כ גדול, אפילו ברמת כשירות ומוכנות בינונית, היא גמישות אופרטיבית שעשויה להתגלות כחשובה יותר מריבוי יכולות טכנולוגיות מתקדמות. המאמר קורא לאיזון מחדש בין כמות ואיכות, תוך שימור כוח מחץ נבחר ואיכותי ביותר, שיתווספו אליו חטיבות מילואים מובחרות שישלימו את כוח המחץ בסטנדרט המוכר כיום, וסד"כ מילואים גדול ברמת מוכנות והצטיידות בינונית שיידרש שבוע לפחות להתארגנות מקריאתו. הסד"כ הגדול יספק את הגמישות ביבשה שמגוון יכולות טכנולוגיות מספק בזירה האווירית.
המאמר פורסם לראשונה באפריל 2016, ב"בין הקטבים" - גיליון בניין הכח ב', מס' 7
קריין: גור מורד
באופן רשמי, צה"ל הוקם בשנת 1948, אך אפשר לאתר את שורשיו כבר במחתרות העבריות, ברעיון צבא העם בצרפת של המאה ה-18, במטה הכללי הגרמני והצרפתי במאה ה-19, ובשיטות ההכרעה והלחימה מנגד שיושמו במלחמות העולם. לא רק שיש לצה"ל יותר מנקודת מוצא אחת, אלא צבאות, כולל צה"ל, מקימים את עצמם מחדש בהתאם לנסיבות המשתנות. לכן במחקר זה מוצגות עשר תמורות מרכזיות בסביבה שבה צה"ל פועל ואחריהן חמש מערכות שמדגימות את השינוי היסודי הנדרש בצה"ל. טענת המאמר היא ששינוי עמוק באסטרטגיה הצבאית מחייב שינוי עמוק במערכת הצבאית עצמה. לכן חדשנות בבניין הכוח היא תנאי הכרחי להפעלת כוח "אחרת". לפיכך, צה"ל נדרש להתפתח באופן יצירתי, וביתר שאת לעודד חשיבה יצירתית מבפנים, כדי לעודד התגברות על החסמים החזקים הבולמים שינוי, ואשר פוקדים כל ארגון גדול ובירוקרטי.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ב', מס' 7, אפריל 2016.
.קריין: ישורון תורג'מן
באופן רשמי, צה"ל הוקם בשנת 1948, אך אפשר לאתר את שורשיו כבר במחתרות העבריות, ברעיון צבא העם בצרפת של המאה ה-18, במטה הכללי הגרמני והצרפתי במאה ה-19, ובשיטות ההכרעה והלחימה מנגד שיושמו במלחמות העולם. לא רק שיש לצה"ל יותר מנקודת מוצא אחת, אלא צבאות, כולל צה"ל, מקימים את עצמם מחדש בהתאם לנסיבות המשתנות. לכן במחקר זה מוצגות עשר תמורות מרכזיות בסביבה שבה צה"ל פועל ואחריהן חמש מערכות שמדגימות את השינוי היסודי הנדרש בצה"ל. טענת המאמר היא ששינוי עמוק באסטרטגיה הצבאית מחייב שינוי עמוק במערכת הצבאית עצמה. לכן חדשנות בבניין הכוח היא תנאי הכרחי להפעלת כוח "אחרת". לפיכך, צה"ל נדרש להתפתח באופן יצירתי, וביתר שאת לעודד חשיבה יצירתית מבפנים, כדי לעודד התגברות על החסמים החזקים הבולמים שינוי, ואשר פוקדים כל ארגון גדול ובירוקרטי.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ב', מס' 7, אפריל 2016.
.קריין: ישורון תורג'מן
שינוי יכול להתרחש בארגון בשלושה כיוונים: מלמעלה למטה (מהנהלת הארגון או ראשיו, שמזהים את הצורך ויוזמים שינוי), מגורם חיצוני (כמו משבר תקציבי, מהפכה חברתית ועוד), או מלמטה למעלה. שינויים שמוּנעים מלמטה יזומים על ידי "סוכני שינוי". סוכן השינוי מזהה את השינוי הנדרש ורותם את הארגון לממשו. מחקר זה מברר את השלבים הנדרשים לבצע שינוי באופן הזה, מתאר את המכשולים שעלולים לפקוד את התהליך, ומפרט את התכונות הנדרשות לסוכני שינוי כדי להוביל שינוי בהצלחה. תובנות אלה נובעות מהספרות המחקרית מחד גיסא, ומהניסיון האישי של המחבר במערכת הצבאית מאידך גיסא.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ג', מס' 9, דצמבר 2016.
קריין: גיא ישראלי.
שינוי יכול להתרחש בארגון בשלושה כיוונים: מלמעלה למטה (מהנהלת הארגון או ראשיו, שמזהים את הצורך ויוזמים שינוי), מגורם חיצוני (כמו משבר תקציבי, מהפכה חברתית ועוד), או מלמטה למעלה. שינויים שמוּנעים מלמטה יזומים על ידי "סוכני שינוי". סוכן השינוי מזהה את השינוי הנדרש ורותם את הארגון לממשו. מחקר זה מברר את השלבים הנדרשים לבצע שינוי באופן הזה, מתאר את המכשולים שעלולים לפקוד את התהליך, ומפרט את התכונות הנדרשות לסוכני שינוי כדי להוביל שינוי בהצלחה. תובנות אלה נובעות מהספרות המחקרית מחד גיסא, ומהניסיון האישי של המחבר במערכת הצבאית מאידך גיסא.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין הכוח - חלק ג', מס' 9, דצמבר 2016.
קריין: גיא ישראלי.
המאמר מציג את סיפור ההתמודדות עם קשיי כוח האדם בצה"ל בראשית ימי המדינה. הקושי מוצג מהפרספקטיבה של צה"ל על שתי אוכלוסיות שונות: 1 .עולים שרמות העברית וההשכלה שלהם היו דלות והצבא נאלץ להתבסס עליהם; 2 .בוגרי שמיניות שהתחנכו בארץ והצבא בחר להיאבק על הארכת תקופת השירות שלהם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
קריין: ישורון תורג'מן.
המאמר מציג את סיפור ההתמודדות עם קשיי כוח האדם בצה"ל בראשית ימי המדינה. הקושי מוצג מהפרספקטיבה של צה"ל על שתי אוכלוסיות שונות: 1 .עולים שרמות העברית וההשכלה שלהם היו דלות והצבא נאלץ להתבסס עליהם; 2 .בוגרי שמיניות שהתחנכו בארץ והצבא בחר להיאבק על הארכת תקופת השירות שלהם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
קריין: ישורון תורג'מן.
תפיסת "משאבי האנוש" של צה"ל גורסת שמשרתיו נתפסים כבעלי ערך קבוע וסופי לארגון. מאמר זה מציע תפיסה אלטרנטיבית, של "הון אנושי", הקוראת לנתינת דגש רב יותר לאופן שבו מטפח הצבא ומעצים את יכולות פקודיו. החלופה מוגמת ע"י החלטות על מימון השכלה באגף התקשוב וביחידת "אופק". נוסף על ההבנה שמימון השכלה מהווה הטבה לפרט, לפי תפיסת ההון האנושי, השקעה בהשכלה הינה אמצעי להגדלת יכולתו המשרתים, ולכן ערכית בעבור צה"ל. שיטה זו מחייבת רגישות להבדלים בין ערך המושג מתוכניות לימוד וממוסדות שונים, שהמחקר לתת להם כימות והערכה.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳, בגליון בנושא בניין כוח אדם.
קריין: גור מורד
תפיסת "משאבי האנוש" של צה"ל גורסת שמשרתיו נתפסים כבעלי ערך קבוע וסופי לארגון. מאמר זה מציע תפיסה אלטרנטיבית, של "הון אנושי", הקוראת לנתינת דגש רב יותר לאופן שבו מטפח הצבא ומעצים את יכולות פקודיו. החלופה מוגמת ע"י החלטות על מימון השכלה באגף התקשוב וביחידת "אופק". נוסף על ההבנה שמימון השכלה מהווה הטבה לפרט, לפי תפיסת ההון האנושי, השקעה בהשכלה הינה אמצעי להגדלת יכולתו המשרתים, ולכן ערכית בעבור צה"ל. שיטה זו מחייבת רגישות להבדלים בין ערך המושג מתוכניות לימוד וממוסדות שונים, שהמחקר לתת להם כימות והערכה.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳, בגליון בנושא בניין כוח אדם.
קריין: גור מורד
האם לחיילי צה"ל יש המענה הלוגיסטי הנדרש על־מנת לנצח את צבאות הטרור במלחמה הבאה? מאמר זה טוען, כי התשובה לכך הינה שלילית וכי בשל כך נדרש צה"ל לעבור טרנספורמציה בתחום (תפיסה, ארגון וטכנולוגיה) בדמות הקמת מערך לוגיסטי על־מרחבי. במוקד ההשתנות המוצעת, הקמת שלושה מרכזי לוגיסטיקה ארציים אשר יתנו מענה לכלל היחידות הלוחמות בקצה הטקטי, בחירום ובשגרה, באמצעות אווירייה יבשתית המורכבת מכלים אוטונומיים ובלתי מאוישים ובאמצעות שיפור הקישוריות הדיגיטלית בין המרכזים הלוגיסטיים לכוחות הלוחמים. כך יוכל המערך הלוגיסטי לתת מענה בזמן אמת לכוחות הלוחמים, אך גם להיערך מבעוד מועד לאתגרים המבצעיים הניצבים בפניו בכל ממדי הלחימה של צה"ל.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון יבשה ב׳ֿ
קריין: גיא ישראלי
האם לחיילי צה"ל יש המענה הלוגיסטי הנדרש על־מנת לנצח את צבאות הטרור במלחמה הבאה? מאמר זה טוען, כי התשובה לכך הינה שלילית וכי בשל כך נדרש צה"ל לעבור טרנספורמציה בתחום (תפיסה, ארגון וטכנולוגיה) בדמות הקמת מערך לוגיסטי על־מרחבי. במוקד ההשתנות המוצעת, הקמת שלושה מרכזי לוגיסטיקה ארציים אשר יתנו מענה לכלל היחידות הלוחמות בקצה הטקטי, בחירום ובשגרה, באמצעות אווירייה יבשתית המורכבת מכלים אוטונומיים ובלתי מאוישים ובאמצעות שיפור הקישוריות הדיגיטלית בין המרכזים הלוגיסטיים לכוחות הלוחמים. כך יוכל המערך הלוגיסטי לתת מענה בזמן אמת לכוחות הלוחמים, אך גם להיערך מבעוד מועד לאתגרים המבצעיים הניצבים בפניו בכל ממדי הלחימה של צה"ל.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון יבשה ב׳ֿ
קריין: גיא ישראלי
במאמר "מצביאות במציאות משתנה" מתמקדים אלוף מוטי ברוך, מפקד בית הספר לפו"ש, ותא"ל (במיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במרכז דדו, בשלושה תפקודים הנדרשים ממצביאים בנסיבות הייחודיות של התקופה הנוכחית: יכולת פיתוח ידע עדכני על מרחב אחריותם (הגאוגרפי או התחומי) שמציבה אותם כאוטוריטה צה"לית בתחום; יכולת שכנוע ורתימה של המפקדה האסטרטגית ושל העומד בראשה - הרמטכ"ל - להכרה בהתפתחות האתגר בגזרתם ובצורך לתת לו מענה על בסיס מענה ראשוני שפיתח המצביא; והמרכיב השלישי הנדרש הוא יכולת מסגור ההקשר האסטרטגי של אירועים טקטיים כדי לרתום את המערכת הצבאית ולהניע את הארגון לעבור במהירות מדפוס פעולה בבט"ש (שגרה) לדפוס מלחמה בנסיבות של הסלמה בגזרתם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מצביאות, מס' 33, אוגוסט 2021.
קריין: גור מורד
במאמר "מצביאות במציאות משתנה" מתמקדים אלוף מוטי ברוך, מפקד בית הספר לפו"ש, ותא"ל (במיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במרכז דדו, בשלושה תפקודים הנדרשים ממצביאים בנסיבות הייחודיות של התקופה הנוכחית: יכולת פיתוח ידע עדכני על מרחב אחריותם (הגאוגרפי או התחומי) שמציבה אותם כאוטוריטה צה"לית בתחום; יכולת שכנוע ורתימה של המפקדה האסטרטגית ושל העומד בראשה - הרמטכ"ל - להכרה בהתפתחות האתגר בגזרתם ובצורך לתת לו מענה על בסיס מענה ראשוני שפיתח המצביא; והמרכיב השלישי הנדרש הוא יכולת מסגור ההקשר האסטרטגי של אירועים טקטיים כדי לרתום את המערכת הצבאית ולהניע את הארגון לעבור במהירות מדפוס פעולה בבט"ש (שגרה) לדפוס מלחמה בנסיבות של הסלמה בגזרתם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מצביאות, מס' 33, אוגוסט 2021.
קריין: גור מורד
כעשור שצה"ל פועל במסגרת המערכה שבין המלחמות, ונראה כי מיקודה של המערכה עובר בשנים האחרונות שינוי ממטרה לפגוע בהתעצמות חיזבאללה וחמאס במעגל הראשון, להתמודדות עם האתגר האיראני ושאיפותיה האזוריות של איראן. כותבת שורות אלו טוענת כי התמודדות מושכלת עם אתגר זה מחייבת שינוי במב"ם, והצורך לשלב בין אופני הפעולה שהיו נהוגים בה עד כה, לבין ההקשר האזורי המתפתח של תחרות אסטרטגית אזורית בין ישראל לאיראן. על כן, עולה הצורך לגבש אסטרטגיה תחרותית מול איראן, שתכלול אופני פעולה וחשיבה תואמים, שיובילו גם לחשיבה מחדש על המרחב שבין המלחמות בצה"ל וגם יענו על האתגר של "ניצחון" בתחרות שכזו.
המאמר פורסם בנובמבר 2021, בגיליון "בין הקטבים - מעגל שלישי"
קריין: גור מורד
כעשור שצה"ל פועל במסגרת המערכה שבין המלחמות, ונראה כי מיקודה של המערכה עובר בשנים האחרונות שינוי ממטרה לפגוע בהתעצמות חיזבאללה וחמאס במעגל הראשון, להתמודדות עם האתגר האיראני ושאיפותיה האזוריות של איראן. כותבת שורות אלו טוענת כי התמודדות מושכלת עם אתגר זה מחייבת שינוי במב"ם, והצורך לשלב בין אופני הפעולה שהיו נהוגים בה עד כה, לבין ההקשר האזורי המתפתח של תחרות אסטרטגית אזורית בין ישראל לאיראן. על כן, עולה הצורך לגבש אסטרטגיה תחרותית מול איראן, שתכלול אופני פעולה וחשיבה תואמים, שיובילו גם לחשיבה מחדש על המרחב שבין המלחמות בצה"ל וגם יענו על האתגר של "ניצחון" בתחרות שכזו.
המאמר פורסם בנובמבר 2021, בגיליון "בין הקטבים - מעגל שלישי"
קריין: גור מורד
תפיסת ההפעלה האסטרטגית של צה"ל - המב"ם - לא הביאה מייד לשינוי אצל אויביה. רק לאחר זמן רב הבינו יריבי ישראל - איראן, חיזבאללה וחמאס - כי יש שוני בין הפעולות הנקודתיות שנהגה ישראל לבצע על מנת למנוע את התעצמותם ולעכבה, לבין המערכה הנוכחית המתנהלת מולם. בשל עוצמת ישראל ועיסוקי אויביה באתגרים אחרים - מלחמת האזרחים בסוריה, מאבקים פנימיים ועוד - נקטו הגורמים האלה ריסון עצמי. מתוך חשש להסלמה ולגלישה למלחמה שאינה רצויה, וובפועל נהגו לגמד אותה. המחבר מתריע כי לצד הצלחה ישראלית מידת ההשפעה של המב"ם על כוונות האויב ועל יכולותיו איננה ברורה מספיק. לפיכך יש להמשיך ולהשקיע מאמצים נרחבים בהתכוננות למלחמה רחבת היקף.
קריין: רועי וינברג
תפיסת ההפעלה האסטרטגית של צה"ל - המב"ם - לא הביאה מייד לשינוי אצל אויביה. רק לאחר זמן רב הבינו יריבי ישראל - איראן, חיזבאללה וחמאס - כי יש שוני בין הפעולות הנקודתיות שנהגה ישראל לבצע על מנת למנוע את התעצמותם ולעכבה, לבין המערכה הנוכחית המתנהלת מולם. בשל עוצמת ישראל ועיסוקי אויביה באתגרים אחרים - מלחמת האזרחים בסוריה, מאבקים פנימיים ועוד - נקטו הגורמים האלה ריסון עצמי. מתוך חשש להסלמה ולגלישה למלחמה שאינה רצויה, וובפועל נהגו לגמד אותה. המחבר מתריע כי לצד הצלחה ישראלית מידת ההשפעה של המב"ם על כוונות האויב ועל יכולותיו איננה ברורה מספיק. לפיכך יש להמשיך ולהשקיע מאמצים נרחבים בהתכוננות למלחמה רחבת היקף.
קריין: רועי וינברג
מדינת ישראל נמצאת בתחרות למידה מתמדת מול אויביה. התמודדות צה"ל אל מול איום הרקטות וירי התמ"ס, אשר מורכבת ממערכות הגנה קרקעיות כ"כיפת ברזל" לצד לחימה קרקעית בשטח האויב, אינה מצליחה להביא לתוצאה מספקת. לטענת הכותבת, על צה"ל לחבר בין ההזדמנות הטכנולוגית ליירוט מוקדם של טילים בליסטיים לבין שינוי תפיסתי-אסטרטגי, בכדי להשיג תוצאות ברורות ומהירות יותר בשטח. פיתוח מערכות הגנה אווירית טקטיות שילוו את הכוח המתמרן ויאפשרו יירוט של טילים ורקטות בשלבי המעוף המוקדמים, יכול לשנות ללא היכר את שדה הקרב העכשווי. תפיסתית מדינת ישראל תרוויח מכך את העברת הלחימה חזרה
לשטחו של האויב, והסטתו משימוש בתמ"ס.
קריין: גור מורד
מדינת ישראל נמצאת בתחרות למידה מתמדת מול אויביה. התמודדות צה"ל אל מול איום הרקטות וירי התמ"ס, אשר מורכבת ממערכות הגנה קרקעיות כ"כיפת ברזל" לצד לחימה קרקעית בשטח האויב, אינה מצליחה להביא לתוצאה מספקת. לטענת הכותבת, על צה"ל לחבר בין ההזדמנות הטכנולוגית ליירוט מוקדם של טילים בליסטיים לבין שינוי תפיסתי-אסטרטגי, בכדי להשיג תוצאות ברורות ומהירות יותר בשטח. פיתוח מערכות הגנה אווירית טקטיות שילוו את הכוח המתמרן ויאפשרו יירוט של טילים ורקטות בשלבי המעוף המוקדמים, יכול לשנות ללא היכר את שדה הקרב העכשווי. תפיסתית מדינת ישראל תרוויח מכך את העברת הלחימה חזרה
לשטחו של האויב, והסטתו משימוש בתמ"ס.
קריין: גור מורד
שאלת מקום הכוח הצבאי במסגרת הביטחון הלאומי של מדינות היא משאלות היסוד המעסיקות מקבלי החלטות ברחבי העולם. לשאלה זו חשיבות מיוחדת עבור צה"ל, שחווה כיום שינויים מהפכניים בסביבת הפעילות שלו, במעמדו האזורי ובדימויו הציבורי. מאמרו של הנטינגטון, אשר עוסק בשאלה זו, הוא מקור השראה חשוב לצה"ל ובעיקר לכוחות היבשה, שנדרשים לחשוב מחדש על מקומם במסגרת תפקידו האזורי של צה"ל, שפועל יותר ויותר ב"מעגלים רחוקים". מאמרו של הנטינגטון דן בשינויים שעל הצי האמריקאי לעבור בעידן "המלחמה הקרה", אך השאלות הנוקבות שהוא מציב לצי והמלצותיו בנוגע לצורך בבחינה עצמית ביקורתית ובהשתנות מערכתית רלוונטיות גם לכוחות היבשה הצה"ליים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32, מאי 2021.
קריין: גור מורד.
שאלת מקום הכוח הצבאי במסגרת הביטחון הלאומי של מדינות היא משאלות היסוד המעסיקות מקבלי החלטות ברחבי העולם. לשאלה זו חשיבות מיוחדת עבור צה"ל, שחווה כיום שינויים מהפכניים בסביבת הפעילות שלו, במעמדו האזורי ובדימויו הציבורי. מאמרו של הנטינגטון, אשר עוסק בשאלה זו, הוא מקור השראה חשוב לצה"ל ובעיקר לכוחות היבשה, שנדרשים לחשוב מחדש על מקומם במסגרת תפקידו האזורי של צה"ל, שפועל יותר ויותר ב"מעגלים רחוקים". מאמרו של הנטינגטון דן בשינויים שעל הצי האמריקאי לעבור בעידן "המלחמה הקרה", אך השאלות הנוקבות שהוא מציב לצי והמלצותיו בנוגע לצורך בבחינה עצמית ביקורתית ובהשתנות מערכתית רלוונטיות גם לכוחות היבשה הצה"ליים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32, מאי 2021.
קריין: גור מורד.
בימינו ניכר כי אנו משתדלים לשאת פנים ולשאוף אל חדשנות באשר היא, אך נתקלים לא פעם במנגנונים מיושנים ובמערכות בירוקרטיות מתישות. האם "דיבור החדשנות", כפי שכינה אותו רס"ן אושרי בר-גיל במאמרו, הוא שיוצר את האטת קצב החדשנות עצמה? במאמרו, מצביע בר-גיל על תפיסת החדשנות הצה"לית, לפיה החדש הוא תמיד העדיף. הוא טוען, למשל, כי מפקדים שואפים לעיתים להיות בולטים בחדשנותם, עד לכדי חשיבה על החדשנות עצמה ולא על תועלתה, ומציע להתבונן ל"אשליית החדשנות" בעיניים, תוך שהוא מציע מספר פתרונות ארגוניים לשם כך.
פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - אוקטובר 2021
קריין: גור מורד
בימינו ניכר כי אנו משתדלים לשאת פנים ולשאוף אל חדשנות באשר היא, אך נתקלים לא פעם במנגנונים מיושנים ובמערכות בירוקרטיות מתישות. האם "דיבור החדשנות", כפי שכינה אותו רס"ן אושרי בר-גיל במאמרו, הוא שיוצר את האטת קצב החדשנות עצמה? במאמרו, מצביע בר-גיל על תפיסת החדשנות הצה"לית, לפיה החדש הוא תמיד העדיף. הוא טוען, למשל, כי מפקדים שואפים לעיתים להיות בולטים בחדשנותם, עד לכדי חשיבה על החדשנות עצמה ולא על תועלתה, ומציע להתבונן ל"אשליית החדשנות" בעיניים, תוך שהוא מציע מספר פתרונות ארגוניים לשם כך.
פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - אוקטובר 2021
קריין: גור מורד
גמישות תוך כדי מערכה צבאית היא מרכיב חשוב באפקטיביות, כיון שהיא מאפשרת התאוששות מהפתעה טכנולוגית ותורתית והסתגלות למצב חדש בשדה הקרב. הפתעה, שלמעשה מובנת וקבועה בכל מערכה צבאית כחלק מאי הודאות השלטת בשדה הקרב.
דברנו עם תת-אלוף במיל' הדוקטור מאיר פינקל, מומחה עולמי בתחום הגמישות וההסתגלות במערכות צבאיות של צבאות בסדרי גודל בינוניים. מאיר לשעבר מפקד מרכז דדו, וכיום ראש תחום המחקר במרכז.
קרדיטים:
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Bruce Lee: Be like water (Inspirational) מתוך: MAX ASSOCIATES https://youtu.be/APx2yFA0-B4
Imperial War Museums, Blitzkrieg tactics explained | How Hitler invaded France WW2 https://youtu.be/6yOPih9zRNs Normandy 1944 - Combat Footage with Sound - https://youtu.be/XPUO5mlDJfc
SA-6 "Gainful" (2K12 Kub) Soviet Surface-To-Air Missile Live Fire - https://youtu.be/OdDAtHumZeg
Egyptian soldiers hitting israeli tanks - https://youtu.be/Q9coa0r_GLQ
Imperial war museums: Operation Barbarossa: Hitler's failed invasion of Russia https://youtu.be/gr_-HjefPi0
מכונת ירייה במלחמת העולם הראשונה, 2014, bbc https://youtu.be/B06izR0HWyc
יומן מלחמה – מלחמת יום הכיפורים - https://youtu.be/9QHa0clR-8s
גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".
גמישות תוך כדי מערכה צבאית היא מרכיב חשוב באפקטיביות, כיון שהיא מאפשרת התאוששות מהפתעה טכנולוגית ותורתית והסתגלות למצב חדש בשדה הקרב. הפתעה, שלמעשה מובנת וקבועה בכל מערכה צבאית כחלק מאי הודאות השלטת בשדה הקרב.
דברנו עם תת-אלוף במיל' הדוקטור מאיר פינקל, מומחה עולמי בתחום הגמישות וההסתגלות במערכות צבאיות של צבאות בסדרי גודל בינוניים. מאיר לשעבר מפקד מרכז דדו, וכיום ראש תחום המחקר במרכז.
קרדיטים:
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
Bruce Lee: Be like water (Inspirational) מתוך: MAX ASSOCIATES https://youtu.be/APx2yFA0-B4
Imperial War Museums, Blitzkrieg tactics explained | How Hitler invaded France WW2 https://youtu.be/6yOPih9zRNs Normandy 1944 - Combat Footage with Sound - https://youtu.be/XPUO5mlDJfc
SA-6 "Gainful" (2K12 Kub) Soviet Surface-To-Air Missile Live Fire - https://youtu.be/OdDAtHumZeg
Egyptian soldiers hitting israeli tanks - https://youtu.be/Q9coa0r_GLQ
Imperial war museums: Operation Barbarossa: Hitler's failed invasion of Russia https://youtu.be/gr_-HjefPi0
מכונת ירייה במלחמת העולם הראשונה, 2014, bbc https://youtu.be/B06izR0HWyc
יומן מלחמה – מלחמת יום הכיפורים - https://youtu.be/9QHa0clR-8s
גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".
הניסיון האמריקאי המוצלח בהפעלת כוח משימה משולב בעומק שטח האויב במהלך המלחמה בעיראק מכיל כמה לקחים גם בעבור צה"ל. באמצעות ניתוח פעילות "כוח משימה ויקינג מצביע כותב המאמר על תועלת המבצעית הרבה המגולמת בהפעלת כוחות מיוחדים כחלק ממבצעים יבשתיים רחבים: מהגדלת "סל הכלים" העומד לרשות הצבא לצורך השגת יעדים טקטיים וברמה המערכתית, דרך העצמת המתחים שעימם מתמודד האויב בשל היכולת להפעיל כוחות באופן סימולטני בחזית ובעומק ועד לאפשרות לחבור לכוחות מקומיים בעלי אינטרסים משותפים. בשונה מצבא ארצות־הברית, צה"ל טרם הצליח לבנות מנגנון לשילוב של כוחות מיוחדים במבצעים גדולים וטרם גיבש תפיסה וספרות תורתית לצורך כך.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: ישורון תורג'מן.
הניסיון האמריקאי המוצלח בהפעלת כוח משימה משולב בעומק שטח האויב במהלך המלחמה בעיראק מכיל כמה לקחים גם בעבור צה"ל. באמצעות ניתוח פעילות "כוח משימה ויקינג מצביע כותב המאמר על תועלת המבצעית הרבה המגולמת בהפעלת כוחות מיוחדים כחלק ממבצעים יבשתיים רחבים: מהגדלת "סל הכלים" העומד לרשות הצבא לצורך השגת יעדים טקטיים וברמה המערכתית, דרך העצמת המתחים שעימם מתמודד האויב בשל היכולת להפעיל כוחות באופן סימולטני בחזית ובעומק ועד לאפשרות לחבור לכוחות מקומיים בעלי אינטרסים משותפים. בשונה מצבא ארצות־הברית, צה"ל טרם הצליח לבנות מנגנון לשילוב של כוחות מיוחדים במבצעים גדולים וטרם גיבש תפיסה וספרות תורתית לצורך כך.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: ישורון תורג'מן.
בפרק נציג ניתוח של התפתחות איום המנהרות, כיצד התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה החורגת מאתגר טכני-מבצעי. נצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה אפקטיבי ביחס להתהוויות לא מוכרות.
נדבר עם חוקר מרכז דדו, סגן-אלוף במיל' דביר פלג.
הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף
קרדיטים:
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
מבט לאחור 25.04.18. הפינוי הושלם: כוחות צה"ל עוזבים את חבל ימית | אורי לוי חוזר לארכיון רשות השידור. https://youtu.be/dxUwp9mVq80
היציאה מלבנון 24.5.2000 -ארכיון צה"ל ומעהב"ט - https://youtu.be/0FekjGUdfhs
רב-סרן עידן, מפקד פלוגת סמו"ר, יחידת יהל"ם – בראיון לYNET ב-2011. נכון להתחיל מ 0:45, אפשר גם ב01:13 על עופרת יצוקה. עד 01:53 או 02:17ץ
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4076935,00.html
כאן חדשות | היום לפני. גלעד שליט, החייל שנשאר בחיים - והסעיר מדינה שלמה
גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".
בפרק נציג ניתוח של התפתחות איום המנהרות, כיצד התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה החורגת מאתגר טכני-מבצעי. נצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה אפקטיבי ביחס להתהוויות לא מוכרות.
נדבר עם חוקר מרכז דדו, סגן-אלוף במיל' דביר פלג.
הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף
קרדיטים:
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
מבט לאחור 25.04.18. הפינוי הושלם: כוחות צה"ל עוזבים את חבל ימית | אורי לוי חוזר לארכיון רשות השידור. https://youtu.be/dxUwp9mVq80
היציאה מלבנון 24.5.2000 -ארכיון צה"ל ומעהב"ט - https://youtu.be/0FekjGUdfhs
רב-סרן עידן, מפקד פלוגת סמו"ר, יחידת יהל"ם – בראיון לYNET ב-2011. נכון להתחיל מ 0:45, אפשר גם ב01:13 על עופרת יצוקה. עד 01:53 או 02:17ץ
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4076935,00.html
כאן חדשות | היום לפני. גלעד שליט, החייל שנשאר בחיים - והסעיר מדינה שלמה
גם פרק זה הינו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית".
כיצד על המצביא הצה"לי ללמוד אסטרטגיה? ניכר כי בשנים האחרונות מפקדים בכירים מבקשים לעצמם "אוקיינוסים כחולים" ללמידה וחשיבה על נושאים אלו, ואף מצאו אותם, כפי שמסמן לנו כותב מאמר זה, במגזר העסקי ובספרות האקדמית שהוא מציע. שאול ברונפלד מציע לקוראי המאמר קריאה ביקורתית בעיסוק באסטרטגיה שבין המגזר העסקי לזה הצבאי, תוך שהוא מצביע על פערים במועילות הלמידה הנובעים מאינטרסים עסקיים (תעשיית האסטרטגיות, כדבריו), מהיעדר בהירות מושגית ומתודולוגיות שונות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגיליון מצביאות, מספר 33.
קריין: גיא ישראלי.
כיצד על המצביא הצה"לי ללמוד אסטרטגיה? ניכר כי בשנים האחרונות מפקדים בכירים מבקשים לעצמם "אוקיינוסים כחולים" ללמידה וחשיבה על נושאים אלו, ואף מצאו אותם, כפי שמסמן לנו כותב מאמר זה, במגזר העסקי ובספרות האקדמית שהוא מציע. שאול ברונפלד מציע לקוראי המאמר קריאה ביקורתית בעיסוק באסטרטגיה שבין המגזר העסקי לזה הצבאי, תוך שהוא מצביע על פערים במועילות הלמידה הנובעים מאינטרסים עסקיים (תעשיית האסטרטגיות, כדבריו), מהיעדר בהירות מושגית ומתודולוגיות שונות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגיליון מצביאות, מספר 33.
קריין: גיא ישראלי.
הפיקוד הבכיר בצה"ל של 2021 סובל מנציגות-חסר נשית. זהו מצב הפסדי עבור הארגון המאבד כישרונות מנהיגותיים הנדרשים לשמירה על מצוינות ארגונית, ובשל היעדר הגיוון (Diversity) בסגל הפיקוד הבכיר, המייצר תהליכי למידה וגיבוש החלטות פחות טובים. חלק ניכר מן הסיבות שבעטיין נשים מודרות או בוחרות להדיר עצמן, נהיות עם הזמן רלבנטיות גם לגברים בדור הצעיר, כך שטיפול בהן מייצר קרקע טובה יותר לשיח שימור כישרונות אפקטיבי. מפקד מרכז "אמני המידע" ב-8200 מדגיש כי עמיתיו, המפקדים הגברים, לוקים בעיוורון תרבותי בנוגע לנקודת המבט הנשית ולפרקטיקות ארגוניות המדירות אותן, ומבקש לעורר מודעות ולהצביע על צעדים פשוטים אותם ניתן לנקוט ולאמץ במטרה להתמודד עם מצב הביש הזה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגיליון נשים-הפוטנציאל המערכתי.
קריין: רועי וינברג
הפיקוד הבכיר בצה"ל של 2021 סובל מנציגות-חסר נשית. זהו מצב הפסדי עבור הארגון המאבד כישרונות מנהיגותיים הנדרשים לשמירה על מצוינות ארגונית, ובשל היעדר הגיוון (Diversity) בסגל הפיקוד הבכיר, המייצר תהליכי למידה וגיבוש החלטות פחות טובים. חלק ניכר מן הסיבות שבעטיין נשים מודרות או בוחרות להדיר עצמן, נהיות עם הזמן רלבנטיות גם לגברים בדור הצעיר, כך שטיפול בהן מייצר קרקע טובה יותר לשיח שימור כישרונות אפקטיבי. מפקד מרכז "אמני המידע" ב-8200 מדגיש כי עמיתיו, המפקדים הגברים, לוקים בעיוורון תרבותי בנוגע לנקודת המבט הנשית ולפרקטיקות ארגוניות המדירות אותן, ומבקש לעורר מודעות ולהצביע על צעדים פשוטים אותם ניתן לנקוט ולאמץ במטרה להתמודד עם מצב הביש הזה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים' בגיליון נשים-הפוטנציאל המערכתי.
קריין: רועי וינברג
המודיעין הוא מכשיר חיוני ומרכזי בהפעלת הכוח, אך לא כך הוא בבניין הכוח – בעיצוב ובתכנון תר"ש גדעון, למשל. הערכת המודיעין מותאמת לשאלות ממוקדות וקצרות טווח בהקשר ספציפי ופחות לשאלות הנוגעות לבניין הכוח, ומספקת לו לרוב רק מידע ספציפי על אמל"ח אויב. חלק ניכר מהפער הזה נובע מנטיית אנשי מודיעין לבסס את עבודתם על עובדות ידועות, ולהתחמק משימוש בהנחות. אולם שרטוט תרחישים לטווח הרחוק חייב לכלול הנחות, ולכן על קמ"נים שעוסקים בבניין כוח ללמוד מדיסציפלינת חקר ביצועים, שמדגים שימוש בהנחות בצורה שיטתית ומבוקרת. חיזוק ומיסוד הקשר בין המודיעין לתהליכי בניין הכוח יתרום וישכלל את שני התחומים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 7 - בניין כח ב', באפריל 2016
קריין: גיא ישראלי
המודיעין הוא מכשיר חיוני ומרכזי בהפעלת הכוח, אך לא כך הוא בבניין הכוח – בעיצוב ובתכנון תר"ש גדעון, למשל. הערכת המודיעין מותאמת לשאלות ממוקדות וקצרות טווח בהקשר ספציפי ופחות לשאלות הנוגעות לבניין הכוח, ומספקת לו לרוב רק מידע ספציפי על אמל"ח אויב. חלק ניכר מהפער הזה נובע מנטיית אנשי מודיעין לבסס את עבודתם על עובדות ידועות, ולהתחמק משימוש בהנחות. אולם שרטוט תרחישים לטווח הרחוק חייב לכלול הנחות, ולכן על קמ"נים שעוסקים בבניין כוח ללמוד מדיסציפלינת חקר ביצועים, שמדגים שימוש בהנחות בצורה שיטתית ומבוקרת. חיזוק ומיסוד הקשר בין המודיעין לתהליכי בניין הכוח יתרום וישכלל את שני התחומים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 7 - בניין כח ב', באפריל 2016
קריין: גיא ישראלי
כיצד למידה על מצביאי עבר יכולה לשרת את צרכי המצביאות בהווה? מפקד אוגדת הגליל, תא"ל שלומי בינדר מנתח במאמרו את תפקוד האלוף יצחק חופי, מפקד פיקוד הצפון, בחודשים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים ומצביע על שורת תובנות הרלוונטית לימינו למצביאים בדרג מפקד הפיקוד ומפקד האוגדה. לדעת תא"ל בינדר, חלק מהאתגרים הארגוניים והמבצעיים שעמדו בפני חופי דומים לאלו שהוא, כמפקד אוגדה, התמודד איתם עם כניסתו לתפקיד. כך למשל הצלחתו של אלוף חופי לשכנע את הרמטכ"ל דוד אלעזר לעשות שינויים משמעותיים בתחומי ארגון מרחב הלחימה (למשל סלילת דרכים) ותגבור כוחות ברמת הגולן תרמו תרומה משמעותית להצלחות הפיקוד בזמן המלחמה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 33 - מצביאות, אוגוסט 2021
קריין: ישורון תורג'מן
כיצד למידה על מצביאי עבר יכולה לשרת את צרכי המצביאות בהווה? מפקד אוגדת הגליל, תא"ל שלומי בינדר מנתח במאמרו את תפקוד האלוף יצחק חופי, מפקד פיקוד הצפון, בחודשים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים ומצביע על שורת תובנות הרלוונטית לימינו למצביאים בדרג מפקד הפיקוד ומפקד האוגדה. לדעת תא"ל בינדר, חלק מהאתגרים הארגוניים והמבצעיים שעמדו בפני חופי דומים לאלו שהוא, כמפקד אוגדה, התמודד איתם עם כניסתו לתפקיד. כך למשל הצלחתו של אלוף חופי לשכנע את הרמטכ"ל דוד אלעזר לעשות שינויים משמעותיים בתחומי ארגון מרחב הלחימה (למשל סלילת דרכים) ותגבור כוחות ברמת הגולן תרמו תרומה משמעותית להצלחות הפיקוד בזמן המלחמה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 33 - מצביאות, אוגוסט 2021
קריין: ישורון תורג'מן
הפעלת כוח בצה"ל מאורגנת על בסיס מפקדות ממונות על תחומי אחריות גיאוגרפיים ונושאיים. הארגון הזה נובע מההתמודדות מול צבאות סדירים; -מימוש התהליך המבצעי על ידי פירוק הבעיה למשימות לכל מפקדה על פי חלוקה הגיאוגרפית, בתמיכה של גופים נושאיים שסיפקו יתרון יחסי בתחומיהם, סיפקה מענה יעיל לאיומים על צה"ל ועל מדינת ישראל. איומים מתהווים כמו תמ"ס, חוצים את תחומי האחריות המסורתיים, ולכן צמח ריבוי של מנגנוני קשר ותיאום, במיוחד באמ"ץ, כדי לתכלל את המערכת המבצעית, שחלקיה פועלים בנפרד. הסיבוך של המערכת הזאת מגלה שחלוקת האחריות בין המפקדות הפכה למיושנת והגיעה ל'תקרת זכוכית'. המערכת כבר לא מספקת את היעילות הנדרשת, ולכן יש לארגן אותה מחדש לפי תפיסת הפעלה חדשה, ובטווח הקצר להגמיש אותה ולהקנות לה חיבוריות מוגברת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "המטה הכללי - חלק ב'" (מס' 10), מרץ 2017
קריין: ישורון תורג'מן
הפעלת כוח בצה"ל מאורגנת על בסיס מפקדות ממונות על תחומי אחריות גיאוגרפיים ונושאיים. הארגון הזה נובע מההתמודדות מול צבאות סדירים; -מימוש התהליך המבצעי על ידי פירוק הבעיה למשימות לכל מפקדה על פי חלוקה הגיאוגרפית, בתמיכה של גופים נושאיים שסיפקו יתרון יחסי בתחומיהם, סיפקה מענה יעיל לאיומים על צה"ל ועל מדינת ישראל. איומים מתהווים כמו תמ"ס, חוצים את תחומי האחריות המסורתיים, ולכן צמח ריבוי של מנגנוני קשר ותיאום, במיוחד באמ"ץ, כדי לתכלל את המערכת המבצעית, שחלקיה פועלים בנפרד. הסיבוך של המערכת הזאת מגלה שחלוקת האחריות בין המפקדות הפכה למיושנת והגיעה ל'תקרת זכוכית'. המערכת כבר לא מספקת את היעילות הנדרשת, ולכן יש לארגן אותה מחדש לפי תפיסת הפעלה חדשה, ובטווח הקצר להגמיש אותה ולהקנות לה חיבוריות מוגברת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "המטה הכללי - חלק ב'" (מס' 10), מרץ 2017
קריין: ישורון תורג'מן
מדינת ישראל גיבשה פתרון טכני לאיום המנהרות חוצות־הגבול – הקמת מכשול גבול משוכלל יותר. בחינה של ההקשר האסטרטגי מעידה כי להתפתחות המואצת של המנהרות בשנים 2014-2012 תרמה מדיניות ישראלית שנמנעה באותן שנים מפעולות התקפיות יזומות בשטח הרצועה. הסיבה לריסון שאפשר לחמאס "חופש חפירה", הייתה האיום הרקטי. למרות "כיפת ברזל" הרקטות נותרו אפקטיביות בשל יכולתן להפר את שגרת החיים בעורף גם בהינתן יכולת יירוט ישראלית באמצעות אזעקות "צבע אדום". מסקנת המאמר היא שכל עוד ייהנה חמאס מ"מרחב חסינות" להתעצמות ולחפירה בשטחו, הוא יוכל ללמוד את המכשול הישראלי ובסופו של דבר
גם לגבור עליו. המפתח היה ונותר – טיפול בנשק תלול המסלול.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״ גיליון ״ביטחון שוטף - המערכה שבין המלחמות - חלק א׳ פורסם במרץ 2018
מדינת ישראל גיבשה פתרון טכני לאיום המנהרות חוצות־הגבול – הקמת מכשול גבול משוכלל יותר. בחינה של ההקשר האסטרטגי מעידה כי להתפתחות המואצת של המנהרות בשנים 2014-2012 תרמה מדיניות ישראלית שנמנעה באותן שנים מפעולות התקפיות יזומות בשטח הרצועה. הסיבה לריסון שאפשר לחמאס "חופש חפירה", הייתה האיום הרקטי. למרות "כיפת ברזל" הרקטות נותרו אפקטיביות בשל יכולתן להפר את שגרת החיים בעורף גם בהינתן יכולת יירוט ישראלית באמצעות אזעקות "צבע אדום". מסקנת המאמר היא שכל עוד ייהנה חמאס מ"מרחב חסינות" להתעצמות ולחפירה בשטחו, הוא יוכל ללמוד את המכשול הישראלי ובסופו של דבר
גם לגבור עליו. המפתח היה ונותר – טיפול בנשק תלול המסלול.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״ גיליון ״ביטחון שוטף - המערכה שבין המלחמות - חלק א׳ פורסם במרץ 2018
צה"ל מתמודד עם אתגרי הלחימה בסביבה אזרחית, ללא תפיסה, מבנים ארגוניים מתוקפים ופיתוח כ"א הולמים. כותבי מאמר זה, תוך סקירת ספרות מצבאות העולם, טוענים כי ללא התקדמות בתחום זה תפגע במועילות המבצעית של צה"ל והוא ימשיך לחשוף את עצמו לסיכונים משפטיים ולביקורת העלולה להגביל את מרחב הפעולה. מתוך כך, מוצעים מספר שינויים שצה"ל יוכל לאמץ, דוגמת ארגון מחדש של יחידות הממשל, תוך מיסוד נפות אזרחיות-מרחביות ויחידת ממשל מטכ"לית. בנוסף, מצביעים הכותבים על הצורך בשילוב קצינים קבועים בעלי הכשרה ייחודית בקרב הכוחות המתמרנים, אשר יפעלו בהתאם לתו"ל והוראות מבצעיות ייעודיות, אימונים מותאמים, ואמצעים טכנולוגיים למימוש הפוטנציאל שבשילובם בקרב.
קריין: גור מורד
צה"ל מתמודד עם אתגרי הלחימה בסביבה אזרחית, ללא תפיסה, מבנים ארגוניים מתוקפים ופיתוח כ"א הולמים. כותבי מאמר זה, תוך סקירת ספרות מצבאות העולם, טוענים כי ללא התקדמות בתחום זה תפגע במועילות המבצעית של צה"ל והוא ימשיך לחשוף את עצמו לסיכונים משפטיים ולביקורת העלולה להגביל את מרחב הפעולה. מתוך כך, מוצעים מספר שינויים שצה"ל יוכל לאמץ, דוגמת ארגון מחדש של יחידות הממשל, תוך מיסוד נפות אזרחיות-מרחביות ויחידת ממשל מטכ"לית. בנוסף, מצביעים הכותבים על הצורך בשילוב קצינים קבועים בעלי הכשרה ייחודית בקרב הכוחות המתמרנים, אשר יפעלו בהתאם לתו"ל והוראות מבצעיות ייעודיות, אימונים מותאמים, ואמצעים טכנולוגיים למימוש הפוטנציאל שבשילובם בקרב.
קריין: גור מורד
רבות נכתב על סגולותיה של העוצמה האווירית בכלל, ועל סגולותיו של חיל האוויר הישראלי, בפרט. העוצמה האווירית היא פועל יוצא של מחוללים רבים: איכות האדם, טכנולוגיה, לוגיסטיקה, פיקוד, מודיעין ועוד. אך הבסיס המוצק שממנו נובעת העוצמה האווירית ושעליו היא נשענת, הוא עוצמת הארגון. במאמר זה נבקש להאיר את המרחב הנמצא "מאחורי הקלעים", ולטעון כי ארגונו של חיל האוויר כגוף המאזן בין מצוינות טקטית ובין מסגרת למידה מערכתית אפקטיבית הוא גורם קריטי בבואנו להסביר את הרלבנטיות המתמשכת של חיל האוויר בסביבה האסטרטגית שבה הוא פועל. המאמר יציג את ממדי העוצמה, את הגורמים המחוללים אותה ואת אלה העלולים להגביל אותה, כאמצעי להצגת הטיעון המרכזי – מרכזיותה של העוצמה הארגונית.
קריין: גיא ישראלי
רבות נכתב על סגולותיה של העוצמה האווירית בכלל, ועל סגולותיו של חיל האוויר הישראלי, בפרט. העוצמה האווירית היא פועל יוצא של מחוללים רבים: איכות האדם, טכנולוגיה, לוגיסטיקה, פיקוד, מודיעין ועוד. אך הבסיס המוצק שממנו נובעת העוצמה האווירית ושעליו היא נשענת, הוא עוצמת הארגון. במאמר זה נבקש להאיר את המרחב הנמצא "מאחורי הקלעים", ולטעון כי ארגונו של חיל האוויר כגוף המאזן בין מצוינות טקטית ובין מסגרת למידה מערכתית אפקטיבית הוא גורם קריטי בבואנו להסביר את הרלבנטיות המתמשכת של חיל האוויר בסביבה האסטרטגית שבה הוא פועל. המאמר יציג את ממדי העוצמה, את הגורמים המחוללים אותה ואת אלה העלולים להגביל אותה, כאמצעי להצגת הטיעון המרכזי – מרכזיותה של העוצמה הארגונית.
קריין: גיא ישראלי
לאורך השנים היחסים בין ישראל וארה"ב התאפיינו במתן סיוע כספי, צבאי ודיפלומטי אמריקאי מחד גיסא ולחץ פוליטי על ישראל לכבד סדר העדיפויות האמריקאי מאידך גיסא. ההזדהות הגדולה של הממשל הנוכחי עם ישראל, והעניין המופחת במזה"ת בכלל, שיבשו את הדינמיקה הזאת. כעת הבלמים והאיזונים המסורתיים על חופש פעולת ישראל כבר אינם מתקיימים, אותם בלמים אמריקאים אשר הצילו לא פעם את ישראל מטעויות ומשברים. בהיעדר לחץ אמריקאי על ישראל לסגל לעצמה בלמים ואיזונים שיוטמעו בתוך המערכת, ולהתכונן להשלכות הצפויות על מנגנוני הסיום העתידיים לעימותים צבאיים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: גיא ישראלי
לאורך השנים היחסים בין ישראל וארה"ב התאפיינו במתן סיוע כספי, צבאי ודיפלומטי אמריקאי מחד גיסא ולחץ פוליטי על ישראל לכבד סדר העדיפויות האמריקאי מאידך גיסא. ההזדהות הגדולה של הממשל הנוכחי עם ישראל, והעניין המופחת במזה"ת בכלל, שיבשו את הדינמיקה הזאת. כעת הבלמים והאיזונים המסורתיים על חופש פעולת ישראל כבר אינם מתקיימים, אותם בלמים אמריקאים אשר הצילו לא פעם את ישראל מטעויות ומשברים. בהיעדר לחץ אמריקאי על ישראל לסגל לעצמה בלמים ואיזונים שיוטמעו בתוך המערכת, ולהתכונן להשלכות הצפויות על מנגנוני הסיום העתידיים לעימותים צבאיים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: גיא ישראלי
בשנים האחרונות גובר השימוש בסיוע הומניטרי לא רק להצלת חיים, אלא כחלק ממאמץ התודעה והדיפלומטיה הצבאית של צה"ל. זאת ניתן לראות במשלחות החילוץ הרבות ובבית חולים שדה שהוקם במעבר ארז במהלך מבצע "צוק איתן" וכן בבית חולים שדה לטיפול בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה. ניכר שהטיפול המקצועי מביא לשינוי תודעתי בקרב המטופלים כלפי ישראל, יחד עם הכרה דיפלומטית חשובה מצד ארגוני סיוע ורפואה בין־לאומיים. לכן, יצירת עקרונות להפעלת הכלי של המאמץ ההומניטרי, כמאמץ רצוף ומתמשך, יכולה להביא להישגים משמעותיים לתוכנית המבצעית בשגרה ובחירום.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בנושא דיפלומטיה צבאית
קריין: ישורון תורג׳מן
בשנים האחרונות גובר השימוש בסיוע הומניטרי לא רק להצלת חיים, אלא כחלק ממאמץ התודעה והדיפלומטיה הצבאית של צה"ל. זאת ניתן לראות במשלחות החילוץ הרבות ובבית חולים שדה שהוקם במעבר ארז במהלך מבצע "צוק איתן" וכן בבית חולים שדה לטיפול בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה. ניכר שהטיפול המקצועי מביא לשינוי תודעתי בקרב המטופלים כלפי ישראל, יחד עם הכרה דיפלומטית חשובה מצד ארגוני סיוע ורפואה בין־לאומיים. לכן, יצירת עקרונות להפעלת הכלי של המאמץ ההומניטרי, כמאמץ רצוף ומתמשך, יכולה להביא להישגים משמעותיים לתוכנית המבצעית בשגרה ובחירום.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ בגליון בנושא דיפלומטיה צבאית
קריין: ישורון תורג׳מן
במִפקדות הבכירות של צה"ל, נודעת התופעה של קצינים המבטאים הסכמה פומבית חיובית לעמדות מפקדים בעוד שאינם מבינים את העמדות האלה, או אפילו מתנגדים להן. תופעה זאת, שמוכרת במחקר הזה כ"פסאדת ההרמוניה והצייתנות", מהווה חלק מהתרבות הארגונית במפקדות הבכירות. מנקודת מבט אנתרופולוגית-סוציולוגית, הפסאדה היא חלק מהטקסים של הבנייה חברתית שמתקיימים בתוך צה"ל, ואשר שמספקים את ההקשר לסמכות מפקדים ולקבלת החלטות. למרות התפקיד החשוב הזה, הפסאדה גם מסתירה מהמפקד את המציאות, וכן דעות שונות, ולפעמים אף גורמת לחוסר צייתנות ללא ידיעת המפקד. כדי להתגבר על הפסאדה, יכולים מפקדים יכולים לסטות מדפוסים טקסיים שמאפיינים דיונים בראשות קצינים בכירים, או לעקוף את הפסאדה דרך מגע ישיר עם השטח.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
קריין: גור מורד
במִפקדות הבכירות של צה"ל, נודעת התופעה של קצינים המבטאים הסכמה פומבית חיובית לעמדות מפקדים בעוד שאינם מבינים את העמדות האלה, או אפילו מתנגדים להן. תופעה זאת, שמוכרת במחקר הזה כ"פסאדת ההרמוניה והצייתנות", מהווה חלק מהתרבות הארגונית במפקדות הבכירות. מנקודת מבט אנתרופולוגית-סוציולוגית, הפסאדה היא חלק מהטקסים של הבנייה חברתית שמתקיימים בתוך צה"ל, ואשר שמספקים את ההקשר לסמכות מפקדים ולקבלת החלטות. למרות התפקיד החשוב הזה, הפסאדה גם מסתירה מהמפקד את המציאות, וכן דעות שונות, ולפעמים אף גורמת לחוסר צייתנות ללא ידיעת המפקד. כדי להתגבר על הפסאדה, יכולים מפקדים יכולים לסטות מדפוסים טקסיים שמאפיינים דיונים בראשות קצינים בכירים, או לעקוף את הפסאדה דרך מגע ישיר עם השטח.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
קריין: גור מורד
בשנים האחרונות הפנים צה"ל כי הוא מתקשה להתמודד לבדו עם מפת האיומים שעברה שינויים מרחיקי לכת. מאמר זה סוקר את התועלות הפוטנציאליות הצומחות מתוך מקצוע קשרי חוץ צבאיים, לצד התשומות הכרוכות בכך. צה"ל צפוי לשמר את עצמאות פעולתו ואת ייחודו, אך יחד עם זאת לבחון כל פעולה גם בראי האפשרות לממשה עם שותפים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: גיא ישראלי
בשנים האחרונות הפנים צה"ל כי הוא מתקשה להתמודד לבדו עם מפת האיומים שעברה שינויים מרחיקי לכת. מאמר זה סוקר את התועלות הפוטנציאליות הצומחות מתוך מקצוע קשרי חוץ צבאיים, לצד התשומות הכרוכות בכך. צה"ל צפוי לשמר את עצמאות פעולתו ואת ייחודו, אך יחד עם זאת לבחון כל פעולה גם בראי האפשרות לממשה עם שותפים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: גיא ישראלי
עיצוב מדיניות לזירה הפלשתינית ראשיתו בבחינת התפיסה שלנו את המערכת הפלשתינית. הכותבים, אל"ם ד', רמ"ח בקרה באמ"ן, ודב דל, טוענים שעל אף שלכאורה נוהגת המדיניות הנוכחית באופן שונה בעזה ובאיו"ש, בבסיסה ניצבת תפיסה אשר למעשה רואה בהן שני חלקים של מערכת פלשתינית אחת, נקודה שגוזרת עלינו הכרח בהסדר מול גורם ריבוני אחד. בנסיבות אלה נוצר "מלכוד אסטרטגי" - חשש מקידום הסדרה מול עזה במחיר ערעור יציבות הרשות, ומנגד סיכון שהימנעות ממנה תוביל לעימות צבאי רחב בדרום. לאור זאת, מציעים הכותבים תפיסה אחרת של המציאות. לפי תפיסה זו מתקיימות "שתי מערכות משנה פלשתיניות" בעלות זיקות רופפות מאוד. תפיסה מאתגרת זו מאפשרת בעיניהם מימוש מדיניות מבדילה ומתואמת מול השתיים. במדיניות זו, המעובה במרכיב של ניהול סיכונים, יש פוטנציאל לתהליך הסדרה של מדינת ישראל מול רצועת עזה
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19, פברואר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
עיצוב מדיניות לזירה הפלשתינית ראשיתו בבחינת התפיסה שלנו את המערכת הפלשתינית. הכותבים, אל"ם ד', רמ"ח בקרה באמ"ן, ודב דל, טוענים שעל אף שלכאורה נוהגת המדיניות הנוכחית באופן שונה בעזה ובאיו"ש, בבסיסה ניצבת תפיסה אשר למעשה רואה בהן שני חלקים של מערכת פלשתינית אחת, נקודה שגוזרת עלינו הכרח בהסדר מול גורם ריבוני אחד. בנסיבות אלה נוצר "מלכוד אסטרטגי" - חשש מקידום הסדרה מול עזה במחיר ערעור יציבות הרשות, ומנגד סיכון שהימנעות ממנה תוביל לעימות צבאי רחב בדרום. לאור זאת, מציעים הכותבים תפיסה אחרת של המציאות. לפי תפיסה זו מתקיימות "שתי מערכות משנה פלשתיניות" בעלות זיקות רופפות מאוד. תפיסה מאתגרת זו מאפשרת בעיניהם מימוש מדיניות מבדילה ומתואמת מול השתיים. במדיניות זו, המעובה במרכיב של ניהול סיכונים, יש פוטנציאל לתהליך הסדרה של מדינת ישראל מול רצועת עזה
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19, פברואר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
איראן עלולה להפוך לאיום הקיומי היחיד על ישראל. ישראל חייבת למנוע מאיראן השגת יכולת גרעין צבאית מבצעית ובמקביל, להיערך לעימות בלבנון שתכליתו הכרעת חזבאללה והקמת שלטון מתון במדינה. בין יעדים אלה קיים קשר הדוק משום שישראל זקוקה ליכולת צבאית הכרעתית אם חזבאללה יחליט לפעול נגדה בתרחיש של תקיפה באיראן. מה גם, שלנוכח התקדמות מאמצי בניין הכוח של חזבאללה גוברת הסבירות להתממשות תרחיש עימות צבאי רב-זירתי. בנוסף, נדרש חופש פעולה אסטרטגי על מנת להגדיל את מרחב הפעולה הצבאי במזה"ת שיושג באמצעות חיזוק הברית עם ארה"ב והרחבת שיתוף הפעולה עם גורמי כוח אנטי-איראנים באזור. כדי להתמיד במאמצים אלה יש להימנע מעימותים שיסיטו משאבים מההתמודדות עם איראן.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: גור מורד.
איראן עלולה להפוך לאיום הקיומי היחיד על ישראל. ישראל חייבת למנוע מאיראן השגת יכולת גרעין צבאית מבצעית ובמקביל, להיערך לעימות בלבנון שתכליתו הכרעת חזבאללה והקמת שלטון מתון במדינה. בין יעדים אלה קיים קשר הדוק משום שישראל זקוקה ליכולת צבאית הכרעתית אם חזבאללה יחליט לפעול נגדה בתרחיש של תקיפה באיראן. מה גם, שלנוכח התקדמות מאמצי בניין הכוח של חזבאללה גוברת הסבירות להתממשות תרחיש עימות צבאי רב-זירתי. בנוסף, נדרש חופש פעולה אסטרטגי על מנת להגדיל את מרחב הפעולה הצבאי במזה"ת שיושג באמצעות חיזוק הברית עם ארה"ב והרחבת שיתוף הפעולה עם גורמי כוח אנטי-איראנים באזור. כדי להתמיד במאמצים אלה יש להימנע מעימותים שיסיטו משאבים מההתמודדות עם איראן.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: גור מורד.
המסגרת התאורטית האחרונה שגיבש צה"ל לעצמו בראשית העשור הקודם, תפסה את בעיית האויב כ"אתגר א־סימטרי". תפיסה זו נולדה בעידן של עליונות צבאית ישראלית מוחלטת ואיום צבאי שנתפס כשולי יחסית. מאז, שני הנתונים האלה השתנו מאוד. העליונות הצבאית הישראלית נתונה באתגרים של ממש והאיום על מדינת ישראל כבר מזמן אינו שולי. המסגרת התאורטית של תפיסת ההפעלה לניצחון, שבבסיס תוכנית 'תנופה', מגדירה את המציאות מחדש, מכתיבה גישה הכרעתית למול אויב משמעותי ומספקת מתווה עקרוני ומעשי לעלייה להתקפה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: רועי וינברג.
המסגרת התאורטית האחרונה שגיבש צה"ל לעצמו בראשית העשור הקודם, תפסה את בעיית האויב כ"אתגר א־סימטרי". תפיסה זו נולדה בעידן של עליונות צבאית ישראלית מוחלטת ואיום צבאי שנתפס כשולי יחסית. מאז, שני הנתונים האלה השתנו מאוד. העליונות הצבאית הישראלית נתונה באתגרים של ממש והאיום על מדינת ישראל כבר מזמן אינו שולי. המסגרת התאורטית של תפיסת ההפעלה לניצחון, שבבסיס תוכנית 'תנופה', מגדירה את המציאות מחדש, מכתיבה גישה הכרעתית למול אויב משמעותי ומספקת מתווה עקרוני ומעשי לעלייה להתקפה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: רועי וינברג.
כיפת ברזל, וטכנולוגיית יירוט רקטות וטילים בכלל, מהווה מרכיב מרכזי חדש בשיקולים המבצעיים-צבאיים והמדיניים של מצביאים ושל מקבלי החלטות, גם בישראל וגם אצל אויביה. כבר אפשר לזהות את ההשפעה של טכנולוגיית ההגנה מטילים על תפיסות ההפעלה של ישראל מצד אחד, ושל חמאס, חיזבאללה ויריבים אחרים מהצד השני, עד כדי מירוץ חימוש בליסטי בין הצדדים. ההגנה מטילים הפכה לחלק אינטגרלי בעמוד התווך החדש בתפיסת הביטחון - הגנה, לצד עמודי התווך המסורתיים: הרתעה, התרעה והכרעה. ברם, החשיבות של הטכנולוגיה אינה רק להגנת העורף באופן טקטי, אלא היא טומנת בעצמה גם את הפוטנציאל לשמש זרז לתהליכי ייצוב אזוריים, לספק חופש פעולה לצה"ל, להרתיע אויבים, ולהוות בסיס לשיתוף פעולה בין־לאומי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.
קריין: ישורון תורג'מן.
כיפת ברזל, וטכנולוגיית יירוט רקטות וטילים בכלל, מהווה מרכיב מרכזי חדש בשיקולים המבצעיים-צבאיים והמדיניים של מצביאים ושל מקבלי החלטות, גם בישראל וגם אצל אויביה. כבר אפשר לזהות את ההשפעה של טכנולוגיית ההגנה מטילים על תפיסות ההפעלה של ישראל מצד אחד, ושל חמאס, חיזבאללה ויריבים אחרים מהצד השני, עד כדי מירוץ חימוש בליסטי בין הצדדים. ההגנה מטילים הפכה לחלק אינטגרלי בעמוד התווך החדש בתפיסת הביטחון - הגנה, לצד עמודי התווך המסורתיים: הרתעה, התרעה והכרעה. ברם, החשיבות של הטכנולוגיה אינה רק להגנת העורף באופן טקטי, אלא היא טומנת בעצמה גם את הפוטנציאל לשמש זרז לתהליכי ייצוב אזוריים, לספק חופש פעולה לצה"ל, להרתיע אויבים, ולהוות בסיס לשיתוף פעולה בין־לאומי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.
קריין: ישורון תורג'מן.
כאשר צה"ל נתקל באתגרים מבצעיים חדשים, הקמת יחידות ייעודיות התגלתה ככלי משמעותי ומוצלח ללמידה מערכתית. היחידות פיתחו ידע על בעיות מבצעיות, סיפקו מענה אופרטיבי מהיר והקנו לשאר צה"ל את התורות ואת האתוס הנדרשים להתמודדות עם בעיות חדשות. יחידות ייעודיות כמו "שקד" (1955), "רימון" (1970) ו"אגוז" (1995) שימשו כמעבדות חקר מבצעיות, לאור החיכוך היום-יומי שלהן בלחימה. מכיוון שהם לא נוהלו לפי הנהלים והפקודות הרגילות של צה"ל, הן הצליחו לפרוץ את המסגרת התפיסתית הקיימת, לפתח את הידע ואת התרבות הרלוונטיים ולהתגבר על השמרנות המוסדית של צה"ל. לאחרונה, דעכה המגמה להקמת יחידות מסוג זה, אך הדרכים החדשות לפיתוח ידע ותפיסות חדשות לא מפיקות למידה והשתנות של כלל המערכת באותה מידה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.
קריין: גיא ישראלי
כאשר צה"ל נתקל באתגרים מבצעיים חדשים, הקמת יחידות ייעודיות התגלתה ככלי משמעותי ומוצלח ללמידה מערכתית. היחידות פיתחו ידע על בעיות מבצעיות, סיפקו מענה אופרטיבי מהיר והקנו לשאר צה"ל את התורות ואת האתוס הנדרשים להתמודדות עם בעיות חדשות. יחידות ייעודיות כמו "שקד" (1955), "רימון" (1970) ו"אגוז" (1995) שימשו כמעבדות חקר מבצעיות, לאור החיכוך היום-יומי שלהן בלחימה. מכיוון שהם לא נוהלו לפי הנהלים והפקודות הרגילות של צה"ל, הן הצליחו לפרוץ את המסגרת התפיסתית הקיימת, לפתח את הידע ואת התרבות הרלוונטיים ולהתגבר על השמרנות המוסדית של צה"ל. לאחרונה, דעכה המגמה להקמת יחידות מסוג זה, אך הדרכים החדשות לפיתוח ידע ותפיסות חדשות לא מפיקות למידה והשתנות של כלל המערכת באותה מידה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.
קריין: גיא ישראלי
כמעט כל חייל בצה"ל ביצע פעילות ביטחון שוטף מסוג זה או אחר - מאבטחת יישוב או מתקן צבאי ועד פטרול לאורך הגבול, מעברו המזרחי או המערבי. כל אלה שביצעו את הפעילויות השונות מכירים את התופעה: מאות פקודות, הוראות ונהלים האמורים להכווין את פעילותם המבצעית. גודש הפקודות, מורכבותן ואורכן פוגעים במימוש עיקרון 'פיקוד משימה' ומעלים את השאלה האם הן נחוצות, במיוחד לאור העובדה שיש ללומדן וליישמן בזמן קצר מאוד. במאמר שלפניכם אעמוד על הבעייתיות הנוצרת ממצב זה, על הסיבות האפשריות להיווצרותו ועל דרכים אחדות לשיפורו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
כמעט כל חייל בצה"ל ביצע פעילות ביטחון שוטף מסוג זה או אחר - מאבטחת יישוב או מתקן צבאי ועד פטרול לאורך הגבול, מעברו המזרחי או המערבי. כל אלה שביצעו את הפעילויות השונות מכירים את התופעה: מאות פקודות, הוראות ונהלים האמורים להכווין את פעילותם המבצעית. גודש הפקודות, מורכבותן ואורכן פוגעים במימוש עיקרון 'פיקוד משימה' ומעלים את השאלה האם הן נחוצות, במיוחד לאור העובדה שיש ללומדן וליישמן בזמן קצר מאוד. במאמר שלפניכם אעמוד על הבעייתיות הנוצרת ממצב זה, על הסיבות האפשריות להיווצרותו ועל דרכים אחדות לשיפורו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
רמת התפתחותה הטכנולוגית המתקדמת של מדינת ישראל, ומרכזיות הרובד הדיגיטלי, מובילים לכך שתקיפת סייבר עלולה להוביל לנזקים משמעותיים ברמה הלאומית – במישור האזרחי והצבאי כאחד. ממד הסייבר משמש ליצירת הישגים מבצעיים אופרטיביים-תפקודיים לצד אלו התודעתיים, כפי שאנו עדים לכך בתקופה האחרונה, במטרה להעצים את אפקט הנזק ומשך השפעתו. נקודת מוצא זו מצריכה מציאת מנגנוני מענה הולמים אשר יקטינו את החשיפה לאיום ויפחיתו את הישגי היריב, במערכה בעלת יעדים משולבים של פגיעה בתפקוד והשפעה על התודעה. במאמרם, הכותבים סוקרים את התפתחות המערכה בסייבר מצד איראן ושלוחותיה, מציגים תפיסות ומאמצים להתמודדות עם האיום ואף מספקים המלצות מערכתיות לקובעי המדיניות בתחום.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: גור מורד.
רמת התפתחותה הטכנולוגית המתקדמת של מדינת ישראל, ומרכזיות הרובד הדיגיטלי, מובילים לכך שתקיפת סייבר עלולה להוביל לנזקים משמעותיים ברמה הלאומית – במישור האזרחי והצבאי כאחד. ממד הסייבר משמש ליצירת הישגים מבצעיים אופרטיביים-תפקודיים לצד אלו התודעתיים, כפי שאנו עדים לכך בתקופה האחרונה, במטרה להעצים את אפקט הנזק ומשך השפעתו. נקודת מוצא זו מצריכה מציאת מנגנוני מענה הולמים אשר יקטינו את החשיפה לאיום ויפחיתו את הישגי היריב, במערכה בעלת יעדים משולבים של פגיעה בתפקוד והשפעה על התודעה. במאמרם, הכותבים סוקרים את התפתחות המערכה בסייבר מצד איראן ושלוחותיה, מציגים תפיסות ומאמצים להתמודדות עם האיום ואף מספקים המלצות מערכתיות לקובעי המדיניות בתחום.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: גור מורד.
העשורים האחרונים מעידים על עלייה מעריכית בשימוש בכלי לחימה בלתי מאויישים (כב"מים), בצה"ל ובצבאות זרים. למרות הפוטנציאל המיידי באימוץ כב"מים, ניתן לראות אותם כתופעה שסוחפת צבאות לעולם חדש, אולי מעבר ליכולתם לשלוט על התהליך. לזה יש השלכות מרחיקות לכת במגוון תחומים, משיקולים מוסריים בשדה הקרב, פיקוד ושליטה ועד שינוי החוזה החברתי שמכתיב יחסים בין הצבא והחברה. הכרה באתגרים ובהזדמנויות מוסריים, מבצעיים ואסטרטגיים אלה הכרחית להבנת העתיד שאליו אנו מתקרבים. עיוורון להשלכות לא ימנע את עידן הכב"ם, אבל עדכון של התפיסות, של התורות ואפילו של ההערכים של צה"ל בציפייה לתמורות העתידיות יכול לסייע למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בחובו.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016
לקריאת המאמר
קריין : רועי וינברג
העשורים האחרונים מעידים על עלייה מעריכית בשימוש בכלי לחימה בלתי מאויישים (כב"מים), בצה"ל ובצבאות זרים. למרות הפוטנציאל המיידי באימוץ כב"מים, ניתן לראות אותם כתופעה שסוחפת צבאות לעולם חדש, אולי מעבר ליכולתם לשלוט על התהליך. לזה יש השלכות מרחיקות לכת במגוון תחומים, משיקולים מוסריים בשדה הקרב, פיקוד ושליטה ועד שינוי החוזה החברתי שמכתיב יחסים בין הצבא והחברה. הכרה באתגרים ובהזדמנויות מוסריים, מבצעיים ואסטרטגיים אלה הכרחית להבנת העתיד שאליו אנו מתקרבים. עיוורון להשלכות לא ימנע את עידן הכב"ם, אבל עדכון של התפיסות, של התורות ואפילו של ההערכים של צה"ל בציפייה לתמורות העתידיות יכול לסייע למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בחובו.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016
לקריאת המאמר
קריין : רועי וינברג
כיצד אנחנו מתייחסים לטכנולוגיות חדשות? איך אנחנו בוחנים את ערכן? ומהי התפיסה שאנחנו יוצרים להגשמת הפוטנציאל שלהן? שאלות אלו הן קריטיות בתהליך תכנון אסטרטגי־טכנולוגי. לטענת כותב המאמר, המסגרות הביטחוניות והלאומיות אינן ערוכות לגשר בין הטכנולוגיה לאסטרטגיה הקיימת, ויש פער בין ההתלהבות מהטכנולוגיה לבין הבנה עמוקה של משמעויותיה. מטרת המאמר היא להתוות מתודולוגיה לתכנון אסטרטגי־טכנולוגי ולהמחישה ביחס לבינה המלאכותית כמקרה בוחן, מתוך הבנה שלמהירות הלמידה משמעות מכרעת למאזן הכוחות. המאמר שואף לייצר כיווני בניין כוח ומדיניות ברמה המערכתית, ולפתח את הידע בתחומי הטכנולוגיה, האסטרטגיה ובניין הכוח. המאמר דן בתוחלת ביצועי הטכנולוגיה, בתועלות שבאפשרותה לקדם, בהקשרי יישומה, בסיכונים הנובעים מהפעלתה ובחסמים העומדים בפני הטמעתה.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018
קריין: גיא ישראלי
כיצד אנחנו מתייחסים לטכנולוגיות חדשות? איך אנחנו בוחנים את ערכן? ומהי התפיסה שאנחנו יוצרים להגשמת הפוטנציאל שלהן? שאלות אלו הן קריטיות בתהליך תכנון אסטרטגי־טכנולוגי. לטענת כותב המאמר, המסגרות הביטחוניות והלאומיות אינן ערוכות לגשר בין הטכנולוגיה לאסטרטגיה הקיימת, ויש פער בין ההתלהבות מהטכנולוגיה לבין הבנה עמוקה של משמעויותיה. מטרת המאמר היא להתוות מתודולוגיה לתכנון אסטרטגי־טכנולוגי ולהמחישה ביחס לבינה המלאכותית כמקרה בוחן, מתוך הבנה שלמהירות הלמידה משמעות מכרעת למאזן הכוחות. המאמר שואף לייצר כיווני בניין כוח ומדיניות ברמה המערכתית, ולפתח את הידע בתחומי הטכנולוגיה, האסטרטגיה ובניין הכוח. המאמר דן בתוחלת ביצועי הטכנולוגיה, בתועלות שבאפשרותה לקדם, בהקשרי יישומה, בסיכונים הנובעים מהפעלתה ובחסמים העומדים בפני הטמעתה.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018
קריין: גיא ישראלי
רשתיות הפכה להיות מאפיין של התקופה הנוכחית, אך בצה"ל התעכבה הטמעת הרשתיות בשל חסמים טכנולוגיים, תרבותיים, ארגוניים ותפיסתיים המעכבים את אימוצו. מיצוי של הפוטנציאל הגלום ברשתיות יכול לשפר את האפקטיביות המבצעית של צה"ל בכלל, ושל צבא היבשה בפרט, יכול לשאוב השראה מדוגמאות של רשתיות בצה"ל כמו "מעשה אמ"ן", אבל צעד זה גם ידרוש התאמות קשות לעיכול, במיוחד לאור התרבות האירגונית ההיררכית של צה"ל. ניצחון על ארגוני טרור הבנויים כרשת ניתן להשיג רק על ידי בנייה של עצמנו כרשת, לכן המניע לאימוץ הצעדים הקשים והמסובכים האלה נובע מהיתרונות המשמעותיים, אפילו הכרחיים, שמבטיח עידן הרשתיות.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015
קריין: גור מורד
רשתיות הפכה להיות מאפיין של התקופה הנוכחית, אך בצה"ל התעכבה הטמעת הרשתיות בשל חסמים טכנולוגיים, תרבותיים, ארגוניים ותפיסתיים המעכבים את אימוצו. מיצוי של הפוטנציאל הגלום ברשתיות יכול לשפר את האפקטיביות המבצעית של צה"ל בכלל, ושל צבא היבשה בפרט, יכול לשאוב השראה מדוגמאות של רשתיות בצה"ל כמו "מעשה אמ"ן", אבל צעד זה גם ידרוש התאמות קשות לעיכול, במיוחד לאור התרבות האירגונית ההיררכית של צה"ל. ניצחון על ארגוני טרור הבנויים כרשת ניתן להשיג רק על ידי בנייה של עצמנו כרשת, לכן המניע לאימוץ הצעדים הקשים והמסובכים האלה נובע מהיתרונות המשמעותיים, אפילו הכרחיים, שמבטיח עידן הרשתיות.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015
קריין: גור מורד
בשיחה עימו, עמוס גלעד סוקר כיצד עלולה איראן להפוך לאיום הקיומי היחיד בפניו ניצבת ישראל באמצעות קישור בין המירוץ להשגת גרעין צבאי והערכות לעימות בלבנון. למולה, נדרשת אסטרגיה רבתי לישראל. עמוס גלעד כתב מאמר בנושא לגיליון מעגל שלישי של בין הקטבים, יחד עם סא"ל איתי חימיניס ממרכז דדו, ועליו מתבססת השיחה.
הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף
קרדיטים
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
בשיחה עימו, עמוס גלעד סוקר כיצד עלולה איראן להפוך לאיום הקיומי היחיד בפניו ניצבת ישראל באמצעות קישור בין המירוץ להשגת גרעין צבאי והערכות לעימות בלבנון. למולה, נדרשת אסטרגיה רבתי לישראל. עמוס גלעד כתב מאמר בנושא לגיליון מעגל שלישי של בין הקטבים, יחד עם סא"ל איתי חימיניס ממרכז דדו, ועליו מתבססת השיחה.
הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף
קרדיטים
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
בניגוד לדפוס בו נקט צה"ל משחר הקמתו - פשיטות של כוחות יבשה לשטח האויב, מאז 2009 צה"ל מבצע בשטח האויב בעיקר פעילויות אוויריות ופעולות חשאיות. לכאורה, דפוס זה עדיף, מפני שהוא מאפשר פגיעה באויב תוך צמצום המשאבים המושקעים בתקיפה, האמצעים והזמן הנדרשים לה, והסכנה ללוחמים. לטענת הכותבים, העדפה זו במונחי עלות מול תועלת ביחס להישג המבצעי הישיר בפגיעה ביעד, איננה לוקחת בחשבון את כלל היתרונות העקיפים-סמויים שיש לפשיטה קרקעית, החיוניים בהיבט האסטרטגי ולצרכי בניין הכוח. בשקלול רחב, רואים כי יתרונותיה של הפשיטה הקרקעית כדפוס פעולה רבים לאין שיעור על חסרונותיה. לכן, למרות החששות המובנים, על צה"ל לחזור לנקוט בה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
בניגוד לדפוס בו נקט צה"ל משחר הקמתו - פשיטות של כוחות יבשה לשטח האויב, מאז 2009 צה"ל מבצע בשטח האויב בעיקר פעילויות אוויריות ופעולות חשאיות. לכאורה, דפוס זה עדיף, מפני שהוא מאפשר פגיעה באויב תוך צמצום המשאבים המושקעים בתקיפה, האמצעים והזמן הנדרשים לה, והסכנה ללוחמים. לטענת הכותבים, העדפה זו במונחי עלות מול תועלת ביחס להישג המבצעי הישיר בפגיעה ביעד, איננה לוקחת בחשבון את כלל היתרונות העקיפים-סמויים שיש לפשיטה קרקעית, החיוניים בהיבט האסטרטגי ולצרכי בניין הכוח. בשקלול רחב, רואים כי יתרונותיה של הפשיטה הקרקעית כדפוס פעולה רבים לאין שיעור על חסרונותיה. לכן, למרות החששות המובנים, על צה"ל לחזור לנקוט בה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
הטענה המרכזית במאמר זה היא כי תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים, וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה מול ישראל. עקרונות הלחימה שהתגבשו במלחמת האזרחים בסוריה, ועוצבו על בסיס ההשתנות המערכתית באזור ובעולם, הובילו לטענתנו לשינוי בהגיון המערכתי של הארגון מאסטרטגיה של ניצחון באי-הפסד, במשולש שטבעו ברון -וולנסי של ספיגה-הרתעה-התשה, לאסטרטגיה של ניצחון דרך מימוש הישגים אופרטיביים מוחשיים, וביסוס מאזן אסטרטגי חדש מול ישראל במשולש של התקפה, הרתעה, הגנה ושחיקה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: גור מורד.
הטענה המרכזית במאמר זה היא כי תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים, וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה מול ישראל. עקרונות הלחימה שהתגבשו במלחמת האזרחים בסוריה, ועוצבו על בסיס ההשתנות המערכתית באזור ובעולם, הובילו לטענתנו לשינוי בהגיון המערכתי של הארגון מאסטרטגיה של ניצחון באי-הפסד, במשולש שטבעו ברון -וולנסי של ספיגה-הרתעה-התשה, לאסטרטגיה של ניצחון דרך מימוש הישגים אופרטיביים מוחשיים, וביסוס מאזן אסטרטגי חדש מול ישראל במשולש של התקפה, הרתעה, הגנה ושחיקה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: גור מורד.
המאמץ הצבאי הישראלי למנוע מאיראן להקים "צבא טרור" דמוי חזבאללה בסוריה ולהאט את בניין הכוח של חזבאללה בלבנון, הינו חיוני לצורך שימור מרחב פעולה צבאי נגד פרויקט הגרעין האיראני. על ישראל להמשיך בכך, גם במחיר מלחמה עם חזבאללה או עימות צבאי ישיר עם איראן. מאמציה המדיניים של ישראל מול רוסיה וארה"ב צריכים להתמקד בשימור מרחב הפעולה בסוריה, ולפי הפרסומים גם בעיראק נגד איראן ושלוחיה ונגד פרויקט הגרעין באיראן. כישלון מאמציה הצבאיים והמדיניים של ישראל והצלחת איראן לבסס "טבעת אש" סביב ישראל עלולים להרתיע את מקבלי ההחלטות הישראליים מלפעול נגד הפיכת איראן לבעלת גרעין צבאי ולהקשות על ישראל להגן על עצמה מפני איום על עצם קיומה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: רועי וינברג.
המאמץ הצבאי הישראלי למנוע מאיראן להקים "צבא טרור" דמוי חזבאללה בסוריה ולהאט את בניין הכוח של חזבאללה בלבנון, הינו חיוני לצורך שימור מרחב פעולה צבאי נגד פרויקט הגרעין האיראני. על ישראל להמשיך בכך, גם במחיר מלחמה עם חזבאללה או עימות צבאי ישיר עם איראן. מאמציה המדיניים של ישראל מול רוסיה וארה"ב צריכים להתמקד בשימור מרחב הפעולה בסוריה, ולפי הפרסומים גם בעיראק נגד איראן ושלוחיה ונגד פרויקט הגרעין באיראן. כישלון מאמציה הצבאיים והמדיניים של ישראל והצלחת איראן לבסס "טבעת אש" סביב ישראל עלולים להרתיע את מקבלי ההחלטות הישראליים מלפעול נגד הפיכת איראן לבעלת גרעין צבאי ולהקשות על ישראל להגן על עצמה מפני איום על עצם קיומה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: רועי וינברג.
בשיחה עימו, האלוף (מיל') יעקב עמידרור מבקש לעשות סדר. תחילה לתאר את ההתנהגות האיראנית, את המקורות האידיאולוגיים והתפיסתיים שלה, ואת ההיגיון האסטרטגי שמחבר את כל הפעולות האיראניות יחד. מול התנהגות זו סובר עמידרור שיש לשים קוהרנטיות ישראלית.
למאמרו של האלוף (מיל') עמידרור בגיליון מעג"ש.
הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף
קרדיטים -
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
בשיחה עימו, האלוף (מיל') יעקב עמידרור מבקש לעשות סדר. תחילה לתאר את ההתנהגות האיראנית, את המקורות האידיאולוגיים והתפיסתיים שלה, ואת ההיגיון האסטרטגי שמחבר את כל הפעולות האיראניות יחד. מול התנהגות זו סובר עמידרור שיש לשים קוהרנטיות ישראלית.
למאמרו של האלוף (מיל') עמידרור בגיליון מעג"ש.
הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף
קרדיטים -
Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426
הטענה לפיה אנו נמצאים בפתחה של מהפכה תעשייתית רביעית מאירה באור חדש את הדיון הצה"לי על הטרנספורמציה הנדרשת בכלל, וביבשה בפרט. המאמר טוען כי באמצעות הטכנולוגיות המתהוות, עשויה מהפכה 4.0 לאפשר את החזרת חופש התמרון לשדה הקרב. חופש זה נפגע כאשר האויבים הדביקו אותנו ועברו גם הם את מהפכת החימוש המדויק. מהפכה 4.0 תאפשר את החזרת הניידות לשדה הקרב באמצעות יכולת חדשה, מדויקת, אגרסיבית, ובעיקר – ממוקמת בדרגים הטקטיים, לדיכוי האש המדויקת של הצד השני. אימוץ פרספקטיבת "4.0 RMA "מאפשר להגדיר מחדש את הבעיה, וגם את הרעיונות הממוקדים יותר בפתרונה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.
קריין: גור מורד
הטענה לפיה אנו נמצאים בפתחה של מהפכה תעשייתית רביעית מאירה באור חדש את הדיון הצה"לי על הטרנספורמציה הנדרשת בכלל, וביבשה בפרט. המאמר טוען כי באמצעות הטכנולוגיות המתהוות, עשויה מהפכה 4.0 לאפשר את החזרת חופש התמרון לשדה הקרב. חופש זה נפגע כאשר האויבים הדביקו אותנו ועברו גם הם את מהפכת החימוש המדויק. מהפכה 4.0 תאפשר את החזרת הניידות לשדה הקרב באמצעות יכולת חדשה, מדויקת, אגרסיבית, ובעיקר – ממוקמת בדרגים הטקטיים, לדיכוי האש המדויקת של הצד השני. אימוץ פרספקטיבת "4.0 RMA "מאפשר להגדיר מחדש את הבעיה, וגם את הרעיונות הממוקדים יותר בפתרונה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.
קריין: גור מורד
בקרב חוקרים רבים בתחום המודיעין שוררת תחושה שמתודולוגיית המודיעין במישור הלאומי והעיסקי כאחד הגיעה ל"תקרת זכוכית". תחושה זו נגרמת על ידי הפערים בין הציפיות של מקבלי ההחלטות מהמודיעין ובין הביצועים של ארגוני המודיעין בשני התחומים. מתוך השוואה של שני תחומים אלה, מציע מאמר זה ליישם את הניסיון שהצטבר בתחום העיסקי כדי לשפר את התחום הלאומי, ולהיפך. חידוש מרכזי במאמר הוא ההבחנה בין "הפתעה מרוכזת" ובין "הפתעה מפוזרת" (דיפוזית). ההסתכלות על "הפתעה מפוזרת" מחייבת ראייה דינמית ומשתנה, שתקל על חיזוי התפתחויות של הפתעות מסוג זה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: ישורון תורג'מן.
בקרב חוקרים רבים בתחום המודיעין שוררת תחושה שמתודולוגיית המודיעין במישור הלאומי והעיסקי כאחד הגיעה ל"תקרת זכוכית". תחושה זו נגרמת על ידי הפערים בין הציפיות של מקבלי ההחלטות מהמודיעין ובין הביצועים של ארגוני המודיעין בשני התחומים. מתוך השוואה של שני תחומים אלה, מציע מאמר זה ליישם את הניסיון שהצטבר בתחום העיסקי כדי לשפר את התחום הלאומי, ולהיפך. חידוש מרכזי במאמר הוא ההבחנה בין "הפתעה מרוכזת" ובין "הפתעה מפוזרת" (דיפוזית). ההסתכלות על "הפתעה מפוזרת" מחייבת ראייה דינמית ומשתנה, שתקל על חיזוי התפתחויות של הפתעות מסוג זה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: ישורון תורג'מן.
בניין כוח אפקטיבי אמור להישען על תפיסה ברורה לאופן בו צבא מתכוון להפעיל כוח בפני אתגרים. בראשית ימיו של צה"ל, מנגנון עיצוב לבניין כוחו תפקד כראוי. לימים נחלש המערך התורתי בצה"ל, והמטכ"ל עסק יותר בהפעלת הכוח ובחשיבה קצרת טווח, על חשבון פיתוח ידע מטכ"לי ותכנון לטווח הארוך. כתוצאה מכך, בניין הכוח סובל כיום מאוריינטציה טכנולוגית מידי, ועיצובו מתרחש בזרועות, פעמים רבות לפי תכתיבי שוק הייצוא של התעשיות הבטחוניות. על מנת לספק את המענה הנדרש, צה"ל חייב לחזק את יכולתו של המטכ"ל להגדיר תפיסה ברורה ועל פיה לבנות את כוחו.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016.
קריין: ישורון תורג'מן
בניין כוח אפקטיבי אמור להישען על תפיסה ברורה לאופן בו צבא מתכוון להפעיל כוח בפני אתגרים. בראשית ימיו של צה"ל, מנגנון עיצוב לבניין כוחו תפקד כראוי. לימים נחלש המערך התורתי בצה"ל, והמטכ"ל עסק יותר בהפעלת הכוח ובחשיבה קצרת טווח, על חשבון פיתוח ידע מטכ"לי ותכנון לטווח הארוך. כתוצאה מכך, בניין הכוח סובל כיום מאוריינטציה טכנולוגית מידי, ועיצובו מתרחש בזרועות, פעמים רבות לפי תכתיבי שוק הייצוא של התעשיות הבטחוניות. על מנת לספק את המענה הנדרש, צה"ל חייב לחזק את יכולתו של המטכ"ל להגדיר תפיסה ברורה ועל פיה לבנות את כוחו.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016.
קריין: ישורון תורג'מן
לאור פרסום החלטת הממשלה להקים רשות לאומית להגנת סייבר, בוחן מאמר זה את הצדקת המהלך כמענה לאיומים ביטחוניים קיברנטיים. במרחב ההגנה בסייבר, "לוחמה קיברנטית" היא איום מרכזי על מערכות אזרחיות וממשלתיות יחדיו. טענת המאמר היא ש"הלוחמה הקיברנטית" איננה נפרדת מהמערכה הצבאית, אלא היא חלק ממארג האיומים הכולל על מדינת ישראל. לשם כך נדרשת רציפות מענה, והפיתרון הוא אחדות הפיקוד במלחמה אל מול האיום החדש. המסקנה הזאת מטילה ספק בהחלטה להקים רשות אזרחית להגנת סייבר. למרות הנימוקים שהאיום על המגזר האזרחי דורש הגנה מגוף אזרחי, השוואה עם הסמכויות ועם התפקיד של פיקוד העורף, מגלה שגוף צה"לי יכול לפעול במרחב אזרחי באופן אפקטיבי וללא נזק לדמוקרטיה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.
קריין: גיא ישראלי.
לאור פרסום החלטת הממשלה להקים רשות לאומית להגנת סייבר, בוחן מאמר זה את הצדקת המהלך כמענה לאיומים ביטחוניים קיברנטיים. במרחב ההגנה בסייבר, "לוחמה קיברנטית" היא איום מרכזי על מערכות אזרחיות וממשלתיות יחדיו. טענת המאמר היא ש"הלוחמה הקיברנטית" איננה נפרדת מהמערכה הצבאית, אלא היא חלק ממארג האיומים הכולל על מדינת ישראל. לשם כך נדרשת רציפות מענה, והפיתרון הוא אחדות הפיקוד במלחמה אל מול האיום החדש. המסקנה הזאת מטילה ספק בהחלטה להקים רשות אזרחית להגנת סייבר. למרות הנימוקים שהאיום על המגזר האזרחי דורש הגנה מגוף אזרחי, השוואה עם הסמכויות ועם התפקיד של פיקוד העורף, מגלה שגוף צה"לי יכול לפעול במרחב אזרחי באופן אפקטיבי וללא נזק לדמוקרטיה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.
קריין: גיא ישראלי.
אנחנו לא צריכים אזעקה עולה ויורדת כדי להבין שיש מלחמה. שיש אויב. זוהי מלחמת מנע. נוכח התמשכות שחיקת ההרתעה של צה"ל, ובמקביל התעצמות היריבים בנשק מדויק ואיכותי ("שובר שוויון") החלה מדינת ישראל לנהל "מלחמת מנע", הגם שלא בחרה כך באופן מודע. מאמר זה בוחן את המב"ם בעיניים ביקורתיות, דרך התועלת המצרפית הנובעת מתוצאות המערכה ברמה האסטרטגית. בנוסף, מציע המשגה נוספת של "הקרנת עוצמה" ו"שכנוע חמוש" שלאורם כדאי לבחון את כדאיות ביצוע הפעולה. טענת המאמר, שעל אף 'מחירי הביטחון' והמוכנות למלחמה, המב"ם - שלם וגדול מסך חלקיו. כלומר, המענה המבצעי שהתפתח במב"ם מול איראן ו"צבאות הטרור" מאפשר לפעול בעליונות מודיעינית-מבצעית בכמה חזיתות במקביל, תוך ניהול סיכונים מחושב ומדויק המונע הסלמה. כל עוד ישכילו הקברניטים לנהגה באופן מדוד וללא זחיחות (מה שהיה הוא שיהיה) תוך השארת "שולי ביטחון" ושימוש ב"מרחב העמימות", זוהי המערכה האפקטיבית ביותר, הממצה באופן מיטבי את יתרונות צה"ל ומערכת הביטחון אל מול האילוצים האסטרטגיים והמדיניים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש
קריין: רועי וינברג
אנחנו לא צריכים אזעקה עולה ויורדת כדי להבין שיש מלחמה. שיש אויב. זוהי מלחמת מנע. נוכח התמשכות שחיקת ההרתעה של צה"ל, ובמקביל התעצמות היריבים בנשק מדויק ואיכותי ("שובר שוויון") החלה מדינת ישראל לנהל "מלחמת מנע", הגם שלא בחרה כך באופן מודע. מאמר זה בוחן את המב"ם בעיניים ביקורתיות, דרך התועלת המצרפית הנובעת מתוצאות המערכה ברמה האסטרטגית. בנוסף, מציע המשגה נוספת של "הקרנת עוצמה" ו"שכנוע חמוש" שלאורם כדאי לבחון את כדאיות ביצוע הפעולה. טענת המאמר, שעל אף 'מחירי הביטחון' והמוכנות למלחמה, המב"ם - שלם וגדול מסך חלקיו. כלומר, המענה המבצעי שהתפתח במב"ם מול איראן ו"צבאות הטרור" מאפשר לפעול בעליונות מודיעינית-מבצעית בכמה חזיתות במקביל, תוך ניהול סיכונים מחושב ומדויק המונע הסלמה. כל עוד ישכילו הקברניטים לנהגה באופן מדוד וללא זחיחות (מה שהיה הוא שיהיה) תוך השארת "שולי ביטחון" ושימוש ב"מרחב העמימות", זוהי המערכה האפקטיבית ביותר, הממצה באופן מיטבי את יתרונות צה"ל ומערכת הביטחון אל מול האילוצים האסטרטגיים והמדיניים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש
קריין: רועי וינברג
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
עמידת המטכ"ל באמצע העשייה הצה"לית משמעה אתגר מנהיגותי, כתוצאה מריבוי השחקנים, המרחבים, התחומים וסוגי הפעולות שבהם עוסק המטכ"ל. המענה לכך נמצא לא רק בגישה המסורתית למנהיגות, שבה על המנהיג לבדו להכתיב כיוון ולקבל החלטות, אלא בגישה מערכתית ורשתית למנהיגות. גישה זו מתמקדת לא רק בתכונות המפקד, או בתכונות הגוף שאותו הוא מנהיג, אלא בעל יחסי הגומלין בין אלה עם שאר רכיבי המערכת שמהווה המטכ"ל לצורך פיתוח ידע (כלומר, כל המנהיגים והגופים האחרים). המנהיגות הזאת דורשת חלוקת כוח חכמה בתוך הארגון, אמון הדדי בין חברי הארגון, ואוריינטציה ללמידה. אולם, במקרים רבים אלה נמצאים רק בצורה בסיסית ושטחית בצה"ל, או נעדרים לחלוטין.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
קריין: ישורון תורג'מן.
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
עמידת המטכ"ל באמצע העשייה הצה"לית משמעה אתגר מנהיגותי, כתוצאה מריבוי השחקנים, המרחבים, התחומים וסוגי הפעולות שבהם עוסק המטכ"ל. המענה לכך נמצא לא רק בגישה המסורתית למנהיגות, שבה על המנהיג לבדו להכתיב כיוון ולקבל החלטות, אלא בגישה מערכתית ורשתית למנהיגות. גישה זו מתמקדת לא רק בתכונות המפקד, או בתכונות הגוף שאותו הוא מנהיג, אלא בעל יחסי הגומלין בין אלה עם שאר רכיבי המערכת שמהווה המטכ"ל לצורך פיתוח ידע (כלומר, כל המנהיגים והגופים האחרים). המנהיגות הזאת דורשת חלוקת כוח חכמה בתוך הארגון, אמון הדדי בין חברי הארגון, ואוריינטציה ללמידה. אולם, במקרים רבים אלה נמצאים רק בצורה בסיסית ושטחית בצה"ל, או נעדרים לחלוטין.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
קריין: ישורון תורג'מן.
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
עמידת המטכ"ל באמצע העשייה הצה"לית משמעה אתגר מנהיגותי, כתוצאה מריבוי השחקנים, המרחבים, התחומים וסוגי הפעולות שבהם עוסק המטכ"ל. המענה לכך נמצא לא רק בגישה המסורתית למנהיגות, שבה על המנהיג לבדו להכתיב כיוון ולקבל החלטות, אלא בגישה מערכתית ורשתית למנהיגות. גישה זו מתמקדת לא רק בתכונות המפקד, או בתכונות הגוף שאותו הוא מנהיג, אלא בעל יחסי הגומלין בין אלה עם שאר רכיבי המערכת שמהווה המטכ"ל לצורך פיתוח ידע (כלומר, כל המנהיגים והגופים האחרים). המנהיגות הזאת דורשת חלוקת כוח חכמה בתוך הארגון, אמון הדדי בין חברי הארגון, ואוריינטציה ללמידה. אולם, במקרים רבים אלה נמצאים רק בצורה בסיסית ושטחית בצה"ל, או נעדרים לחלוטין.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
קריין: ישורון תורג'מן.
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
עמידת המטכ"ל באמצע העשייה הצה"לית משמעה אתגר מנהיגותי, כתוצאה מריבוי השחקנים, המרחבים, התחומים וסוגי הפעולות שבהם עוסק המטכ"ל. המענה לכך נמצא לא רק בגישה המסורתית למנהיגות, שבה על המנהיג לבדו להכתיב כיוון ולקבל החלטות, אלא בגישה מערכתית ורשתית למנהיגות. גישה זו מתמקדת לא רק בתכונות המפקד, או בתכונות הגוף שאותו הוא מנהיג, אלא בעל יחסי הגומלין בין אלה עם שאר רכיבי המערכת שמהווה המטכ"ל לצורך פיתוח ידע (כלומר, כל המנהיגים והגופים האחרים). המנהיגות הזאת דורשת חלוקת כוח חכמה בתוך הארגון, אמון הדדי בין חברי הארגון, ואוריינטציה ללמידה. אולם, במקרים רבים אלה נמצאים רק בצורה בסיסית ושטחית בצה"ל, או נעדרים לחלוטין.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
קריין: ישורון תורג'מן.
בשלושת העשורים האחרונים חל שינוי הדרגתי ובלתי מתוכנן בהגדרת מהותה של המנהיגות הצבאית בצה"ל. במהלכו, רחקה המנהיגות הצה"לית ממקורותיה בכוחות היבשה כמסורת כריזמטית-מעשית, והפכה למנהיגות בעלת מאפיינים עסקיים וניהוליים. חלק מהשינויים הללו מתאימים לגופים שונים בתוך צה"ל, אך הם גורמים להענקת משקל חסר לייעודו המרכזי כארגון צבאי לוחם. לטענת הכותבים, ההתעלמות הנוכחית מחשיבותה של מנהיגות קרבית פוגעת בכוחות היבשה, אשר זקוקים למנהיגות ההולמת את משימתם ואת הגיון פעילותם. יש לפעול עוד היום לטיפוח מנהיגות צבאית אלטרנטיבית עבור לוחמי המחר, שמכילה את המרכיבים הרוחניים-אידיאולוגיים הנחוצים להם בשדה הקרב. על זרוע היבשה לכתוב מסד תפיסתי ותורתי כולל, כצעד ראשוני והכרחי לתהליך זה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
בשלושת העשורים האחרונים חל שינוי הדרגתי ובלתי מתוכנן בהגדרת מהותה של המנהיגות הצבאית בצה"ל. במהלכו, רחקה המנהיגות הצה"לית ממקורותיה בכוחות היבשה כמסורת כריזמטית-מעשית, והפכה למנהיגות בעלת מאפיינים עסקיים וניהוליים. חלק מהשינויים הללו מתאימים לגופים שונים בתוך צה"ל, אך הם גורמים להענקת משקל חסר לייעודו המרכזי כארגון צבאי לוחם. לטענת הכותבים, ההתעלמות הנוכחית מחשיבותה של מנהיגות קרבית פוגעת בכוחות היבשה, אשר זקוקים למנהיגות ההולמת את משימתם ואת הגיון פעילותם. יש לפעול עוד היום לטיפוח מנהיגות צבאית אלטרנטיבית עבור לוחמי המחר, שמכילה את המרכיבים הרוחניים-אידיאולוגיים הנחוצים להם בשדה הקרב. על זרוע היבשה לכתוב מסד תפיסתי ותורתי כולל, כצעד ראשוני והכרחי לתהליך זה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
הסתכלות על מו"פ והצטיידות בחיל האוויר מגלה שעל אף שלנהלים הקיימים, קיימות סיבות מוצדקות ומקורות הגיוניים, התוצאה הכללית היא תהליך מו"פ איטי מדי ולא מספיק גמיש לדרישות המשתמשים. לטענת המחבר, יש לאזן מחדש בין החתירה למנהל תקין (שהפך לעניין מרכזי אחרי חשיפת פרשת רמי דותן), אמינות, בטיחות וחיי מדף ארוכים, מצד אחד, לבין מהירות, חדשנות וגמישות לדרישות מבצעיות, מצד שני. הפער בין נהלי המגזר האזרחי לבין נהלי המגזר הצבאי מצביע על תחומים שבהם המערכת החילית יכולה להשתפר, באמצעות התאמת נהלים באופן מפוקח להקשר הצבאי. בד בבד, חיל האוויר יכול להוביל התמקצעות אצל סגל האמל"ח, ולעודד חתירה להוזלה ולהאצה בתהליך המו"פ.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016.
קריין: גיא ישראלי
הסתכלות על מו"פ והצטיידות בחיל האוויר מגלה שעל אף שלנהלים הקיימים, קיימות סיבות מוצדקות ומקורות הגיוניים, התוצאה הכללית היא תהליך מו"פ איטי מדי ולא מספיק גמיש לדרישות המשתמשים. לטענת המחבר, יש לאזן מחדש בין החתירה למנהל תקין (שהפך לעניין מרכזי אחרי חשיפת פרשת רמי דותן), אמינות, בטיחות וחיי מדף ארוכים, מצד אחד, לבין מהירות, חדשנות וגמישות לדרישות מבצעיות, מצד שני. הפער בין נהלי המגזר האזרחי לבין נהלי המגזר הצבאי מצביע על תחומים שבהם המערכת החילית יכולה להשתפר, באמצעות התאמת נהלים באופן מפוקח להקשר הצבאי. בד בבד, חיל האוויר יכול להוביל התמקצעות אצל סגל האמל"ח, ולעודד חתירה להוזלה ולהאצה בתהליך המו"פ.
המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016.
קריין: גיא ישראלי
אגף התכנון והחטיבה האסטרטגית לגלגוליה עומדים במרכז ההיסטוריה של תכנון אסטרטגי בצה"ל. עד שנות התשעים, היסטוריה זו התאפיינה בקוהרנטיות וביציבות. הקמת החטיבה לתכנון אסטרטגי בישרה תקופה של שינוי וחוסר יציבות, כשהתכנון האסטרטגי התמקד על המשא ומתן המדיני על חשבון הסביבה האופרטיבית. בנוסף, פיתוח ידע ולמידה בחטיבה התרחש בקבוצות קטנות ללא שותפים. לכן התגלה פער רלוונטיות בין תפוקת החטיבה ודרישות צה"ל. פירוק המונופול של החטיבה האסטרטגית על העיסוק האסטרטגי הביא להיחלשות הקשר הישיר והאינטימי בינה לבין הדרג המדיני. המאמר מצביע על הנחיצות במעורבות הדרג המדיני ללמידה ופיתוח אסטרטגיה, בליווי קהילה אסטרטגית תומכת המורכבת מגופים מדיניים, צבאיים ואזרחיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ג', מס' 14, דצמבר 2017.
קריין: ישורון תורג'מן
אגף התכנון והחטיבה האסטרטגית לגלגוליה עומדים במרכז ההיסטוריה של תכנון אסטרטגי בצה"ל. עד שנות התשעים, היסטוריה זו התאפיינה בקוהרנטיות וביציבות. הקמת החטיבה לתכנון אסטרטגי בישרה תקופה של שינוי וחוסר יציבות, כשהתכנון האסטרטגי התמקד על המשא ומתן המדיני על חשבון הסביבה האופרטיבית. בנוסף, פיתוח ידע ולמידה בחטיבה התרחש בקבוצות קטנות ללא שותפים. לכן התגלה פער רלוונטיות בין תפוקת החטיבה ודרישות צה"ל. פירוק המונופול של החטיבה האסטרטגית על העיסוק האסטרטגי הביא להיחלשות הקשר הישיר והאינטימי בינה לבין הדרג המדיני. המאמר מצביע על הנחיצות במעורבות הדרג המדיני ללמידה ופיתוח אסטרטגיה, בליווי קהילה אסטרטגית תומכת המורכבת מגופים מדיניים, צבאיים ואזרחיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ג', מס' 14, דצמבר 2017.
קריין: ישורון תורג'מן
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
באמצעות התחקות היסטורית מפורטת, הנמתחת על כשני עשורים, אחר התפתחות איום המנהרות, מצביעים הכותבים על קושי שיטתי של המטה הכללי לתפקד כמערכת למידה אפקטיבית. בהעדר מסגרת תפיסתית שמגדירה אסטרטגיה כוללת ואת המערכת המתנהלת במסגרתה, התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה שחורגת מאתגר טכני־מבצעי. בעוד שאיום המנהרות כבר מטופל בצה"ל כאיום אסטרטגי בכל הגזרות, ניתוח האירוע מצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה ופעולה אסטרטגי ביחס להתהוויות לא־מוכרות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריינית: יעל יקל
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
באמצעות התחקות היסטורית מפורטת, הנמתחת על כשני עשורים, אחר התפתחות איום המנהרות, מצביעים הכותבים על קושי שיטתי של המטה הכללי לתפקד כמערכת למידה אפקטיבית. בהעדר מסגרת תפיסתית שמגדירה אסטרטגיה כוללת ואת המערכת המתנהלת במסגרתה, התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה שחורגת מאתגר טכני־מבצעי. בעוד שאיום המנהרות כבר מטופל בצה"ל כאיום אסטרטגי בכל הגזרות, ניתוח האירוע מצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה ופעולה אסטרטגי ביחס להתהוויות לא־מוכרות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריינית: יעל יקל
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
באמצעות התחקות היסטורית מפורטת, הנמתחת על כשני עשורים, אחר התפתחות איום המנהרות, מצביעים הכותבים על קושי שיטתי של המטה הכללי לתפקד כמערכת למידה אפקטיבית. בהעדר מסגרת תפיסתית שמגדירה אסטרטגיה כוללת ואת המערכת המתנהלת במסגרתה, התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה שחורגת מאתגר טכני־מבצעי. בעוד שאיום המנהרות כבר מטופל בצה"ל כאיום אסטרטגי בכל הגזרות, ניתוח האירוע מצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה ופעולה אסטרטגי ביחס להתהוויות לא־מוכרות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריינית: יעל יקל
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
באמצעות התחקות היסטורית מפורטת, הנמתחת על כשני עשורים, אחר התפתחות איום המנהרות, מצביעים הכותבים על קושי שיטתי של המטה הכללי לתפקד כמערכת למידה אפקטיבית. בהעדר מסגרת תפיסתית שמגדירה אסטרטגיה כוללת ואת המערכת המתנהלת במסגרתה, התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה שחורגת מאתגר טכני־מבצעי. בעוד שאיום המנהרות כבר מטופל בצה"ל כאיום אסטרטגי בכל הגזרות, ניתוח האירוע מצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה ופעולה אסטרטגי ביחס להתהוויות לא־מוכרות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריינית: יעל יקל
תפיסת הביטחון ה"בן־גוריונית" איננה דרך ההתמודדות של ישראל בעיתות שגרה. טענת המאמר היא ששאלת היציאה למלחמה תלויה בעומק ההפרעה של האויב לשגרת החיים יותר משהיא נגזרת מהאיום הצבאי הפונטציאלי שלו. ההיגיון האסטרטגי המגדיר את העשייה הביטחונית בשגרה הוא הרצון להימנע מהסלמה שתוביל למלחמה וממה שמכונה "מערכה בין המלחמות" - מגוון של פעילויות התקפיות והגנתיות מתחת לסף ההסלמה. אך אליה וקוץ בה, דווקא ההיגיון של הימנעות מהסלמה הוא שמפחית את אמינות האיום הישראלי ואשר מגביל את העוצמה הצה"לית מלהיות מתורגמת לשקט יציב.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
תפיסת הביטחון ה"בן־גוריונית" איננה דרך ההתמודדות של ישראל בעיתות שגרה. טענת המאמר היא ששאלת היציאה למלחמה תלויה בעומק ההפרעה של האויב לשגרת החיים יותר משהיא נגזרת מהאיום הצבאי הפונטציאלי שלו. ההיגיון האסטרטגי המגדיר את העשייה הביטחונית בשגרה הוא הרצון להימנע מהסלמה שתוביל למלחמה וממה שמכונה "מערכה בין המלחמות" - מגוון של פעילויות התקפיות והגנתיות מתחת לסף ההסלמה. אך אליה וקוץ בה, דווקא ההיגיון של הימנעות מהסלמה הוא שמפחית את אמינות האיום הישראלי ואשר מגביל את העוצמה הצה"לית מלהיות מתורגמת לשקט יציב.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
גישת "מבצעי ההרתעה" נדונה רבות בצה"ל. המאמר מביא סקירה היסטורית של פעולות תגמול ושל מבצעי הרתעה וטוען כי מדיניות "מבצעי ההרתעה" של העשורים האחרונים אפקטיבית פחות מזו שהשתקפה בפעולות התגמול של העשורים הראשונים. בעוד שפעולות התגמול המקוריות בדרך כלל הרתיעו את מדינות ערב עד כדי שינוי מדיניותן, דווקא בעשורים האחרונים נראה כי השפעת פעולות צה"ל על המדיניות הבסיסית של האויב, למרות תקופות שקט, פחתה. בעיני הכותב, נעוץ המפתח להבנת התופעה באמינות האיום הישראלי העיקרי בעיני האויב - נכונותה להסלים למלחמה מכריעה. מכאן שהמבצעים ניתנים להבנה רק במסגרת של אסטרטגיה כוללת יותר שבקצה - נכונות ומוכנות ישראל להפעיל כוח מכריע.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
קריינות: ורד עובדיה
גישת "מבצעי ההרתעה" נדונה רבות בצה"ל. המאמר מביא סקירה היסטורית של פעולות תגמול ושל מבצעי הרתעה וטוען כי מדיניות "מבצעי ההרתעה" של העשורים האחרונים אפקטיבית פחות מזו שהשתקפה בפעולות התגמול של העשורים הראשונים. בעוד שפעולות התגמול המקוריות בדרך כלל הרתיעו את מדינות ערב עד כדי שינוי מדיניותן, דווקא בעשורים האחרונים נראה כי השפעת פעולות צה"ל על המדיניות הבסיסית של האויב, למרות תקופות שקט, פחתה. בעיני הכותב, נעוץ המפתח להבנת התופעה באמינות האיום הישראלי העיקרי בעיני האויב - נכונותה להסלים למלחמה מכריעה. מכאן שהמבצעים ניתנים להבנה רק במסגרת של אסטרטגיה כוללת יותר שבקצה - נכונות ומוכנות ישראל להפעיל כוח מכריע.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
קריינות: ורד עובדיה
בשנים 2015 - 2017 עמדה אוגדה 80 בפני שינויים בסביבה האסטרטגית והאופרטיבית שלה. עליית איום הטרור בסיני לצד החלטת הצמצום של התוכנית הרב-שנתית 'גדעון', הובילו להבנה שהמענה המבצעי אינו הולם עוד את הצורך. המאמר מתאר את תהליך הלמידה שהוביל לעיצוב התפיסה המבצעית. במסגרת התהליך נבחנו הפערים התפיסתיים שהתפתחו באוגדה, כמו גם ההזדמנויות שהציב המצב החדש, ולאורם פותחה תפיסת המענה. עיקריה - הכרעה באירוע טקטי, הכלתו, התרעה, הרתעה ומיצוי שיתוף הפעולה. האתגר בהטמעת השינוי חידד את הצורך בתהליכי למידה מתמשכים, בחניכה ובבקרה, אשר בסופו של דבר העצימו את המענה האוגדתי.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
קריין: רועי וינברג
בשנים 2015 - 2017 עמדה אוגדה 80 בפני שינויים בסביבה האסטרטגית והאופרטיבית שלה. עליית איום הטרור בסיני לצד החלטת הצמצום של התוכנית הרב-שנתית 'גדעון', הובילו להבנה שהמענה המבצעי אינו הולם עוד את הצורך. המאמר מתאר את תהליך הלמידה שהוביל לעיצוב התפיסה המבצעית. במסגרת התהליך נבחנו הפערים התפיסתיים שהתפתחו באוגדה, כמו גם ההזדמנויות שהציב המצב החדש, ולאורם פותחה תפיסת המענה. עיקריה - הכרעה באירוע טקטי, הכלתו, התרעה, הרתעה ומיצוי שיתוף הפעולה. האתגר בהטמעת השינוי חידד את הצורך בתהליכי למידה מתמשכים, בחניכה ובבקרה, אשר בסופו של דבר העצימו את המענה האוגדתי.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.
קריין: רועי וינברג
מאמר זה מנסה לשפוך אור אחֵר על הכישלון של הטמעת מערכת "טרייסבוק" והצימוד שהציעה אור גליק, במאמרה שפורסם ב"בין הקטבים", בין כישלון זה לכישלון בתהליך המכונה "שבירת החומות", שהחל לפני כעשור. לטענתי, על אף כישלון ההטמעה, "טרייסבוק", שעדיין מתקיימת בה פעילות בימים אלה, גם אם לא זו שאליה כיוונו הוגיה ביציאה לדרך, הייתה נדבך חשוב ששבר חסמים משמעותיים ביותר ברמת הפרָצוֹת שהיו בּחומות. פרצות אלו יצרו מציאות המאפשרת כיום תהליכים חדשניים, שכּלל לא ניתן היה לדמיין אותם בעידן "שבירת החומות".
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: גיא ישראלי
מאמר זה מנסה לשפוך אור אחֵר על הכישלון של הטמעת מערכת "טרייסבוק" והצימוד שהציעה אור גליק, במאמרה שפורסם ב"בין הקטבים", בין כישלון זה לכישלון בתהליך המכונה "שבירת החומות", שהחל לפני כעשור. לטענתי, על אף כישלון ההטמעה, "טרייסבוק", שעדיין מתקיימת בה פעילות בימים אלה, גם אם לא זו שאליה כיוונו הוגיה ביציאה לדרך, הייתה נדבך חשוב ששבר חסמים משמעותיים ביותר ברמת הפרָצוֹת שהיו בּחומות. פרצות אלו יצרו מציאות המאפשרת כיום תהליכים חדשניים, שכּלל לא ניתן היה לדמיין אותם בעידן "שבירת החומות".
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: גיא ישראלי
הספקטרום האלקטרומגנטי הוא מימד לחימה פעיל מאז המאה ה-19, אולם המגמות הטכנולוגיות המאפיינות את העשורים האחרונים העצימו את חשיבותו. מרכיב הקישוריות והמידע ניצב בלב תפיסת ההפעלה החדשה, והופך את הספקטרום לקריטי מתמיד. הדרך להבטחת חופש הפעולה של צה"ל בספקטרום עוברת, לטענת הכותבים, בהשתנות תפיסתית, ארגונית וטכנולוגית. מימוש השינויים הוא המפתח למיצוי רעיון התקשורת הניידת כולם-לכולם, להעצמת קטלניות צה"ל ולעמידה ביעדי תפיסת ההפעלה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: יעל יקל
הספקטרום האלקטרומגנטי הוא מימד לחימה פעיל מאז המאה ה-19, אולם המגמות הטכנולוגיות המאפיינות את העשורים האחרונים העצימו את חשיבותו. מרכיב הקישוריות והמידע ניצב בלב תפיסת ההפעלה החדשה, והופך את הספקטרום לקריטי מתמיד. הדרך להבטחת חופש הפעולה של צה"ל בספקטרום עוברת, לטענת הכותבים, בהשתנות תפיסתית, ארגונית וטכנולוגית. מימוש השינויים הוא המפתח למיצוי רעיון התקשורת הניידת כולם-לכולם, להעצמת קטלניות צה"ל ולעמידה ביעדי תפיסת ההפעלה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: יעל יקל
על אף שפעמים רבות צה"ל מדגיש את רוחו ההתקפית, למגננה יש חלק ניכר בתכנון ובלחימה. מחלוקות בוערות התנהלו סביב קביעת האיזון הנכון בין מגננה ומתקפה בתורות, בתפיסות, ברכש ובתכנון. באמצעות שני מקרי בוחן מתולדות צה"ל, מחקר זה מפיק לקחים רלוונטיים לימינו אלה. האחד, הוויכוח על רכש טילי קרקע-אוויר "הוק" מארה"ב החל מסוף שנות ה-50, והשני על הקמת "קו בר-לב" בתחילת מלחמת ההתשה ב-1968-9. מקרים אלה מנותחים לאור שיקולים כלכליים-מבצעיים, מדיניים וארגוניים, שהשפיעו על ההחלטות שננקטו. ההעמקה ההיסטורית מאפשרת את איתור ההצלחות והכשלים של המטכ"ל באיזון מגננה ומתקפה במציאות משתנה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.
קריין: ישורון תורג'מן.
על אף שפעמים רבות צה"ל מדגיש את רוחו ההתקפית, למגננה יש חלק ניכר בתכנון ובלחימה. מחלוקות בוערות התנהלו סביב קביעת האיזון הנכון בין מגננה ומתקפה בתורות, בתפיסות, ברכש ובתכנון. באמצעות שני מקרי בוחן מתולדות צה"ל, מחקר זה מפיק לקחים רלוונטיים לימינו אלה. האחד, הוויכוח על רכש טילי קרקע-אוויר "הוק" מארה"ב החל מסוף שנות ה-50, והשני על הקמת "קו בר-לב" בתחילת מלחמת ההתשה ב-1968-9. מקרים אלה מנותחים לאור שיקולים כלכליים-מבצעיים, מדיניים וארגוניים, שהשפיעו על ההחלטות שננקטו. ההעמקה ההיסטורית מאפשרת את איתור ההצלחות והכשלים של המטכ"ל באיזון מגננה ומתקפה במציאות משתנה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.
קריין: ישורון תורג'מן.
המאמר טוען שהיכולות המרשימות שהתפתחו בחיל האוויר אינן מתורגמות במלואן לאפקטיביות מבצעית ביחס לאויב מבוזר ודל- חתימה כגון חזבאללה וחמאס. חיל האוויר מגלם עוצמה משמעותית מאוד במונחים טקטיים, מטרת מאמר זה היא להציע סדרה של שינויים שיסייעו להפוך את העוצמה הטקטית הזו גם לתפוקה אופרטיבית ואסטרטגית, היכן שקיים עפ"י מאמר זה פער כאשר בוחנים את האפקטיביות הגוברת של חיל האוויר ככלי אסטרטגי במתארי מב"ם, לעומת דעיכת האפקטיביות של הכוח האווירי במתארים של לחימה מוגבלת. את השינויים הכותב מציע באמצעות ניתוח של שלושה פרדוקסים הכרוכים בהפעלת העוצמה האווירית, ביחס לפרדוקסים אלה, מציע מספר התאמות בהפעלה ובבניין הכוח האווירי.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
קריין: ישורון תורג'מן
המאמר טוען שהיכולות המרשימות שהתפתחו בחיל האוויר אינן מתורגמות במלואן לאפקטיביות מבצעית ביחס לאויב מבוזר ודל- חתימה כגון חזבאללה וחמאס. חיל האוויר מגלם עוצמה משמעותית מאוד במונחים טקטיים, מטרת מאמר זה היא להציע סדרה של שינויים שיסייעו להפוך את העוצמה הטקטית הזו גם לתפוקה אופרטיבית ואסטרטגית, היכן שקיים עפ"י מאמר זה פער כאשר בוחנים את האפקטיביות הגוברת של חיל האוויר ככלי אסטרטגי במתארי מב"ם, לעומת דעיכת האפקטיביות של הכוח האווירי במתארים של לחימה מוגבלת. את השינויים הכותב מציע באמצעות ניתוח של שלושה פרדוקסים הכרוכים בהפעלת העוצמה האווירית, ביחס לפרדוקסים אלה, מציע מספר התאמות בהפעלה ובבניין הכוח האווירי.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
קריין: ישורון תורג'מן
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: גור מורד
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: גור מורד
הטכנולוגיה מהווה משקל משמעותי בבניין הכוח של צה"ל. יכולתה לחולל מהפכות היא מוכחת אך איננה מובטחת. מאמר זה דן במעבר ההיסטורי מתפיסה שבה ההתפתחות הדוקטרינרית אינה תלויה בטכנולוגיה לתפיסה הרואה בטכנולוגיה אמצעי ודרך לשינוי דוקטרינרי. לצורך זה יגדיר המאמר את המושג "תמרון טכנולוגי" כ"יכולת לרכוש יתרון מכריע בשדה הקרב באמצעות טכנולוגיה", ויצביע על שני כשלים אפשריים בשימוש בו: אי-בשלות של הטכנולוגיה והערכה לא מבוססת של יכולתה להביא לשינוי הדוקטרינרי המקווה. ההמלצה הנובעת מכך היא: יש צורך בניתוח מערכות ובחקר ביצועים מעמיק לבחינת התרומה המבצעית הפוטנציאלית של טכנולוגיה חדשה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: גיא ישראלי
הטכנולוגיה מהווה משקל משמעותי בבניין הכוח של צה"ל. יכולתה לחולל מהפכות היא מוכחת אך איננה מובטחת. מאמר זה דן במעבר ההיסטורי מתפיסה שבה ההתפתחות הדוקטרינרית אינה תלויה בטכנולוגיה לתפיסה הרואה בטכנולוגיה אמצעי ודרך לשינוי דוקטרינרי. לצורך זה יגדיר המאמר את המושג "תמרון טכנולוגי" כ"יכולת לרכוש יתרון מכריע בשדה הקרב באמצעות טכנולוגיה", ויצביע על שני כשלים אפשריים בשימוש בו: אי-בשלות של הטכנולוגיה והערכה לא מבוססת של יכולתה להביא לשינוי הדוקטרינרי המקווה. ההמלצה הנובעת מכך היא: יש צורך בניתוח מערכות ובחקר ביצועים מעמיק לבחינת התרומה המבצעית הפוטנציאלית של טכנולוגיה חדשה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: גיא ישראלי
רבות נכתב על המועילות המבצעית הפוחתת של כוחות היבשה ביחס לאתגריו העדכניים של צה"ל בשדה הקרב. מאמר זה מצביע על גודל והרכב היחידות כהסבר נוסף לכך ומציג את הטענה לפיה חסמים תפיסתיים וארגוניים בצה"ל מונעים את השינוי הנדרש ביחידות היבשה בהיבטים אלו. כותבי המאמר מזהים את מקורות מבנה והרכב יחידות היבשה כיום בעיקר עם צרכים ואילוצים משנות השבעים שחשיבותם פחתה לאורך השנים וקוראים לצה"ל לאמץ שורת שינויים - להגדיל את גדודי החי"ר על חשבון מספר החטיבות, לממש את הרעיון של החטיבה הרב-חילית ולפתח דרג מפקדי שדה חוצה חילות וזרועות. שינויים אלה מהווים תנאי מקדים לפיתוח גדודים בעלי יכולות רב-מימדיות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: ישורון תורג'מן.
רבות נכתב על המועילות המבצעית הפוחתת של כוחות היבשה ביחס לאתגריו העדכניים של צה"ל בשדה הקרב. מאמר זה מצביע על גודל והרכב היחידות כהסבר נוסף לכך ומציג את הטענה לפיה חסמים תפיסתיים וארגוניים בצה"ל מונעים את השינוי הנדרש ביחידות היבשה בהיבטים אלו. כותבי המאמר מזהים את מקורות מבנה והרכב יחידות היבשה כיום בעיקר עם צרכים ואילוצים משנות השבעים שחשיבותם פחתה לאורך השנים וקוראים לצה"ל לאמץ שורת שינויים - להגדיל את גדודי החי"ר על חשבון מספר החטיבות, לממש את הרעיון של החטיבה הרב-חילית ולפתח דרג מפקדי שדה חוצה חילות וזרועות. שינויים אלה מהווים תנאי מקדים לפיתוח גדודים בעלי יכולות רב-מימדיות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: ישורון תורג'מן.
מאמר תגובה למאמר של סא"ל צח משה - צה''ל צריך לתמרן בחכמ''ה מגיליון יבשה ב'. לקריאת המאמר לחץ כאן
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: ישורון תורג'מן.
מאמר תגובה למאמר של סא"ל צח משה - צה''ל צריך לתמרן בחכמ''ה מגיליון יבשה ב'. לקריאת המאמר לחץ כאן
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: ישורון תורג'מן.
המאמרים שהתפרסמו ב"בין הקטבים" בחמש השנים הראשונות של כתב העת מציגים כתיבה מגוונת וביקורתית הקשורה לבניין הכוח, לטרנספורמציה צבאית ולחדשנות, בעיקר בצה"ל. מאמר זה מסכם ומבליט את המאמרים העוסקים בתמרון היבשתי וכוללים הצעות לחילוצו מההיתקעות והמבוכה המאפיינים אותו בדור האחרון. לצידם מובלטת קבוצת מאמרים העוסקים בפיתוח ובהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות ובשילובן בתפיסות ההולמות את המציאות האסטרטגית של המאה הנוכחית. בשל קוצר היריעה לא נסקרים במאמר זה מאמרים רבים שפורסמו ב"בין הקטבים", העוסקים בהיבטים חשובים אחרים של תהליכי בניין הכוח, בהם מצביעים המחברים על פערים, חסמים ועיכובים מסוגים שונים, וגם מציעים דרכים להתגבר עליהם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריינית: יעל יקל
המאמרים שהתפרסמו ב"בין הקטבים" בחמש השנים הראשונות של כתב העת מציגים כתיבה מגוונת וביקורתית הקשורה לבניין הכוח, לטרנספורמציה צבאית ולחדשנות, בעיקר בצה"ל. מאמר זה מסכם ומבליט את המאמרים העוסקים בתמרון היבשתי וכוללים הצעות לחילוצו מההיתקעות והמבוכה המאפיינים אותו בדור האחרון. לצידם מובלטת קבוצת מאמרים העוסקים בפיתוח ובהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות ובשילובן בתפיסות ההולמות את המציאות האסטרטגית של המאה הנוכחית. בשל קוצר היריעה לא נסקרים במאמר זה מאמרים רבים שפורסמו ב"בין הקטבים", העוסקים בהיבטים חשובים אחרים של תהליכי בניין הכוח, בהם מצביעים המחברים על פערים, חסמים ועיכובים מסוגים שונים, וגם מציעים דרכים להתגבר עליהם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריינית: יעל יקל
משבר הקורונה העולמי הביא את עולם העבודה והיזמות העסקית לתובנות הרות גורל על השינויים הנדרשים בו. בין האישי לעסקי והריצה אחרי גיוס הטאלנטים החדשים – עולם העבודה של היום נקרא במאמר שלפניכם "עולם בהפרעה". אלא שמה שמשקף באופן המובהק ביותר הזדמנויות ואוקיינוסים כחולים בעולם העסקי, מהווה פי כמה מראה פורצת דרך עבור צה"ל והעולם הביטחוני. ומה בין כל אלו לשוויון מגדרי? מדוע נשים מהוות בתוך הכאוס הזה אוקיינוס כחול? כל אלו ועוד מתוארים במאמר שלפניכם, תוך התבססות על מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות ומרימים עבורנו דגלים להזדמנויות אופרטיביות יוצאות דופן.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022.
קריינית: יעל יקל
משבר הקורונה העולמי הביא את עולם העבודה והיזמות העסקית לתובנות הרות גורל על השינויים הנדרשים בו. בין האישי לעסקי והריצה אחרי גיוס הטאלנטים החדשים – עולם העבודה של היום נקרא במאמר שלפניכם "עולם בהפרעה". אלא שמה שמשקף באופן המובהק ביותר הזדמנויות ואוקיינוסים כחולים בעולם העסקי, מהווה פי כמה מראה פורצת דרך עבור צה"ל והעולם הביטחוני. ומה בין כל אלו לשוויון מגדרי? מדוע נשים מהוות בתוך הכאוס הזה אוקיינוס כחול? כל אלו ועוד מתוארים במאמר שלפניכם, תוך התבססות על מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות ומרימים עבורנו דגלים להזדמנויות אופרטיביות יוצאות דופן.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022.
קריינית: יעל יקל
מאז בג"ץ אליס מילר, ב-1995, עוסק צה"ל, במידה כזו או אחרת, בדילמות של שילוב נשים בתפקידי לוחמה; אלא שבמג"ב הפיילוט שנולד כבר אז, הפך מזמן לחלק בלתי נפרד מה-DNA של החייל. 27 שנים של למידה, התנסות, חיכוך והטמעה מוצגים במאמר שלפניכם באופן שיספק לקורא כלים רבים, וסימני שאלה רבים לא פחות, על הפוטנציאל של מהלכים מסוג זה. מבלי לעצום עין לקשיים והפערים, כותבי המאמר, אנשי מרכז המידע וההנצחה של מג"ב, עושים שימוש מרתק במסמכים ראשוניים מתהליכי הגיבוש, העיבוד והפקות הלקחים מאז המחזור הראשון להכשרתן ועד לימינו - עת 40% מסד"כ החובה הן לוחמות, 23% מהסד"כ המבצעי החילי הן לוחמות וקצינות ורבות מאלו שהחלו דרכן במחזורים הראשונים, ב-1996, משמשות עד היום בעמדות פיקוד ומפתח במג"ב ובמשטרת ישראל.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022
קריין: ישורון תורג'מן
מאז בג"ץ אליס מילר, ב-1995, עוסק צה"ל, במידה כזו או אחרת, בדילמות של שילוב נשים בתפקידי לוחמה; אלא שבמג"ב הפיילוט שנולד כבר אז, הפך מזמן לחלק בלתי נפרד מה-DNA של החייל. 27 שנים של למידה, התנסות, חיכוך והטמעה מוצגים במאמר שלפניכם באופן שיספק לקורא כלים רבים, וסימני שאלה רבים לא פחות, על הפוטנציאל של מהלכים מסוג זה. מבלי לעצום עין לקשיים והפערים, כותבי המאמר, אנשי מרכז המידע וההנצחה של מג"ב, עושים שימוש מרתק במסמכים ראשוניים מתהליכי הגיבוש, העיבוד והפקות הלקחים מאז המחזור הראשון להכשרתן ועד לימינו - עת 40% מסד"כ החובה הן לוחמות, 23% מהסד"כ המבצעי החילי הן לוחמות וקצינות ורבות מאלו שהחלו דרכן במחזורים הראשונים, ב-1996, משמשות עד היום בעמדות פיקוד ומפתח במג"ב ובמשטרת ישראל.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022
קריין: ישורון תורג'מן
6 שנים עברו מאז הוקמה קהילת נשות הקבע בפייסבוק, 'אשת חיל', ומה שבהתחלה התקבל בהרמות גבה - היום מהווה חלק בלתי נפרד כמעט מההווי של צה"ל; מבחינה חברתית, אישית וכן - ארגונית-אופרטיבית. הקושי של ארגון היררכי כצה"ל לאמץ אליו צורות חדשות של קיום, דוגמת קהילות וירטואליות, נעוץ במבנים היררכיים מסורתיים, אך גם בדילמות אמיתיות של ארגון גדול, המחייב סדר בתהליכים ושמירה על ביטחון מידע, בין היתר. כותבות המאמר מבקשות לספר את הסיפור באופן שיאפשר הצצה לסוגיות סוציולוגיות נוספות וקבלת האחר בצה"ל של 2022. תהליך קבלתה, ואולי בהמשך אימוצה, של 'אשת חיל' בארגון, משקף, בין היתר, תהליך רחב יותר, של היכולת של הארגון הצבאי ההיררכי לזהות, או אולי להחמיץ, היסטים ומגמות בעולם המתפתח סביבו, ובתקווה בהמשך - להפכם לכלי אופרטיבי אפקטיבי עבור משימותיו.
המאמר התפרסם בבין הקטבים, גיליון "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022
קריין: רועי וינברג
6 שנים עברו מאז הוקמה קהילת נשות הקבע בפייסבוק, 'אשת חיל', ומה שבהתחלה התקבל בהרמות גבה - היום מהווה חלק בלתי נפרד כמעט מההווי של צה"ל; מבחינה חברתית, אישית וכן - ארגונית-אופרטיבית. הקושי של ארגון היררכי כצה"ל לאמץ אליו צורות חדשות של קיום, דוגמת קהילות וירטואליות, נעוץ במבנים היררכיים מסורתיים, אך גם בדילמות אמיתיות של ארגון גדול, המחייב סדר בתהליכים ושמירה על ביטחון מידע, בין היתר. כותבות המאמר מבקשות לספר את הסיפור באופן שיאפשר הצצה לסוגיות סוציולוגיות נוספות וקבלת האחר בצה"ל של 2022. תהליך קבלתה, ואולי בהמשך אימוצה, של 'אשת חיל' בארגון, משקף, בין היתר, תהליך רחב יותר, של היכולת של הארגון הצבאי ההיררכי לזהות, או אולי להחמיץ, היסטים ומגמות בעולם המתפתח סביבו, ובתקווה בהמשך - להפכם לכלי אופרטיבי אפקטיבי עבור משימותיו.
המאמר התפרסם בבין הקטבים, גיליון "נשים - הפוטנציאל המערכתי", מרץ 2022
קריין: רועי וינברג
כוח יבשתי צה"לי גדול החודר במהירות לעומק שטח האויב, היה ונותר כלי מרכזי ביכולתה של ישראל לנצח מלחמות. לאחר דיון קצר בהיסטוריה של התמרון לעומק בצה"ל ("נעיצת רומח"), מציג הכותב מקרה מבחן של המלחמה בלבנון בין צה"ל לחזבאללה, לצורך המחשת המועילות המבצעית של התמרון העמוק. המאמר מציג את האתגרים ואת הסיכונים הכרוכים בכך, אך גם את היתרונות המגולמים בכך בעבור צה"ל – החל מהעצמת הפגיעה בארגון, דרך קיצור משך המלחמה ועד לשיפור ההגנה על כוחותינו. נוסף על כך, המאמר דן במאפייני החדירה לעומק, לרבות שרטוט של התפיסה שצריכה להנחות את פעילות הכוחות והתייחסות למרכיביה השונים (למשל, מוכנותם המוקדמת של הכוחות והסיוע הלוגיסטי הנדרש להם). טענה מרכזית של המאמר הינה, כי גם אם צה"ל זנח בעשורים האחרונים את התמרון העמוק כחלק מ"סל הכלים" המבצעי שלו, עליו לחתור לשיקום היכולת והנכונות להפעילו בתרחישי עימות עתידיים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: ישורון תורג'מן.
כוח יבשתי צה"לי גדול החודר במהירות לעומק שטח האויב, היה ונותר כלי מרכזי ביכולתה של ישראל לנצח מלחמות. לאחר דיון קצר בהיסטוריה של התמרון לעומק בצה"ל ("נעיצת רומח"), מציג הכותב מקרה מבחן של המלחמה בלבנון בין צה"ל לחזבאללה, לצורך המחשת המועילות המבצעית של התמרון העמוק. המאמר מציג את האתגרים ואת הסיכונים הכרוכים בכך, אך גם את היתרונות המגולמים בכך בעבור צה"ל – החל מהעצמת הפגיעה בארגון, דרך קיצור משך המלחמה ועד לשיפור ההגנה על כוחותינו. נוסף על כך, המאמר דן במאפייני החדירה לעומק, לרבות שרטוט של התפיסה שצריכה להנחות את פעילות הכוחות והתייחסות למרכיביה השונים (למשל, מוכנותם המוקדמת של הכוחות והסיוע הלוגיסטי הנדרש להם). טענה מרכזית של המאמר הינה, כי גם אם צה"ל זנח בעשורים האחרונים את התמרון העמוק כחלק מ"סל הכלים" המבצעי שלו, עליו לחתור לשיקום היכולת והנכונות להפעילו בתרחישי עימות עתידיים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: ישורון תורג'מן.
בעשורים האחרונים התפתח האיום הבליסטי באופן ששמט את הקרקע מתחת למסגרת תפיסת הביטחון הישראלית. בתגובה התפתחה רגל ההגנה ובמרכזה – ההגנה מפני טילים. מאז האביב הערבי הגבירה והאיצה איראן את מקומה השלילי כמאיימת על יציבות האזור. האיום האיראני מתבטא בפריסה אזורית הולכת ומתרחבת של בסיסי-אש המכוונים לישראל ובשכלול טכנולוגי מואץ של הטילים, שהפכו לארוכי-טווח ומדויקים, ואליהם הצטרפו טילי-שיוט וכלי-טיס בלתי מאוישים (טמ"ר - טילים, מעופפים ורקטות). האיום האיראני מחייב את צה"ל לקדם תפיסת הגנה ארצית חדשה. תפיסה זו צריכה להיות אינטגרטיבית יותר, קבועה וניידת בו זמנית, רב שכבתית וארצית, שתכלול רכיבי מענה חדשים וטכנלוגיה חדשה כמו לייזר ויכולות בלימת האש בשטח האויב.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: גור מורד.
בעשורים האחרונים התפתח האיום הבליסטי באופן ששמט את הקרקע מתחת למסגרת תפיסת הביטחון הישראלית. בתגובה התפתחה רגל ההגנה ובמרכזה – ההגנה מפני טילים. מאז האביב הערבי הגבירה והאיצה איראן את מקומה השלילי כמאיימת על יציבות האזור. האיום האיראני מתבטא בפריסה אזורית הולכת ומתרחבת של בסיסי-אש המכוונים לישראל ובשכלול טכנולוגי מואץ של הטילים, שהפכו לארוכי-טווח ומדויקים, ואליהם הצטרפו טילי-שיוט וכלי-טיס בלתי מאוישים (טמ"ר - טילים, מעופפים ורקטות). האיום האיראני מחייב את צה"ל לקדם תפיסת הגנה ארצית חדשה. תפיסה זו צריכה להיות אינטגרטיבית יותר, קבועה וניידת בו זמנית, רב שכבתית וארצית, שתכלול רכיבי מענה חדשים וטכנלוגיה חדשה כמו לייזר ויכולות בלימת האש בשטח האויב.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריין: גור מורד.
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
מהו מקומה של תרבות לאומית בתהליכי שינוי אסטרטגי? מאמר זה שופך אור על תהליכי השתנות אסטרטגית במגזר הצבאי ובמגזר העיסקי בסינגפור, בבריטניה ובדרום קוריאה באמצעות מקרי בוחן שנבחרו בזכות קווי הדמיון שלהם לישראל. המאמר מזהה מאפיינים שונים ודומים בין המגזרים העיסקי והצבאי באותן מדינות, מהם אנו לומדים על הקשר הקיים בין תרבות להשתנות. מממצאי המאמר עולה ששלב העיצוב הוא חלק מרכזי בתהליך ההשתנות, שראשיתו באבחון נכון של הבעיה והצורך. בנוסף לכך מציין המאמר כי עיקרה של טרנספורמציה אסטרטגית נעוץ בשינוי תפיסת ההפעלה ותיאוריית הניצחון. המאמר וממצאיו מאפשרים לקורא לפתח חשיבה ביקורתית על תהליכי שינוי פנימיים גם במדינת ישראל, ובמיוחד בצה"ל.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: רועי וינברג.
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
מהו מקומה של תרבות לאומית בתהליכי שינוי אסטרטגי? מאמר זה שופך אור על תהליכי השתנות אסטרטגית במגזר הצבאי ובמגזר העיסקי בסינגפור, בבריטניה ובדרום קוריאה באמצעות מקרי בוחן שנבחרו בזכות קווי הדמיון שלהם לישראל. המאמר מזהה מאפיינים שונים ודומים בין המגזרים העיסקי והצבאי באותן מדינות, מהם אנו לומדים על הקשר הקיים בין תרבות להשתנות. מממצאי המאמר עולה ששלב העיצוב הוא חלק מרכזי בתהליך ההשתנות, שראשיתו באבחון נכון של הבעיה והצורך. בנוסף לכך מציין המאמר כי עיקרה של טרנספורמציה אסטרטגית נעוץ בשינוי תפיסת ההפעלה ותיאוריית הניצחון. המאמר וממצאיו מאפשרים לקורא לפתח חשיבה ביקורתית על תהליכי שינוי פנימיים גם במדינת ישראל, ובמיוחד בצה"ל.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: רועי וינברג.
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
מהו מקומה של תרבות לאומית בתהליכי שינוי אסטרטגי? מאמר זה שופך אור על תהליכי השתנות אסטרטגית במגזר הצבאי ובמגזר העיסקי בסינגפור, בבריטניה ובדרום קוריאה באמצעות מקרי בוחן שנבחרו בזכות קווי הדמיון שלהם לישראל. המאמר מזהה מאפיינים שונים ודומים בין המגזרים העיסקי והצבאי באותן מדינות, מהם אנו לומדים על הקשר הקיים בין תרבות להשתנות. מממצאי המאמר עולה ששלב העיצוב הוא חלק מרכזי בתהליך ההשתנות, שראשיתו באבחון נכון של הבעיה והצורך. בנוסף לכך מציין המאמר כי עיקרה של טרנספורמציה אסטרטגית נעוץ בשינוי תפיסת ההפעלה ותיאוריית הניצחון. המאמר וממצאיו מאפשרים לקורא לפתח חשיבה ביקורתית על תהליכי שינוי פנימיים גם במדינת ישראל, ובמיוחד בצה"ל.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: רועי וינברג.
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
מהו מקומה של תרבות לאומית בתהליכי שינוי אסטרטגי? מאמר זה שופך אור על תהליכי השתנות אסטרטגית במגזר הצבאי ובמגזר העיסקי בסינגפור, בבריטניה ובדרום קוריאה באמצעות מקרי בוחן שנבחרו בזכות קווי הדמיון שלהם לישראל. המאמר מזהה מאפיינים שונים ודומים בין המגזרים העיסקי והצבאי באותן מדינות, מהם אנו לומדים על הקשר הקיים בין תרבות להשתנות. מממצאי המאמר עולה ששלב העיצוב הוא חלק מרכזי בתהליך ההשתנות, שראשיתו באבחון נכון של הבעיה והצורך. בנוסף לכך מציין המאמר כי עיקרה של טרנספורמציה אסטרטגית נעוץ בשינוי תפיסת ההפעלה ותיאוריית הניצחון. המאמר וממצאיו מאפשרים לקורא לפתח חשיבה ביקורתית על תהליכי שינוי פנימיים גם במדינת ישראל, ובמיוחד בצה"ל.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.
קריין: רועי וינברג.
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
המערכת שמיועדת לספק לצה"ל את צרכיו הטכנולוגיים, ולא רק באמל"ח, מורכבת מהתעשיות הביטחוניות, מפא"ת והמטה הכללי. בסקירה היסטורית ביקורתית, מראה המאמר שבניין הכוח הטכנולוגי של צה"ל נחלש והפך תוצאתי למערכת השיקולים של התעשיות ושל משהב"ט, שאינם ביטחוניים גרידא, ומרכז הכובד שלהם הוא עסקי, משקי ולעיתים פוליטי. לכן נוצר פער בין ההצלחה של התעשיות בשוק העולמי לבין ההישגים החלקיים של צה"ל בשדה הקרב. היום עוד יותר נראה שהשתנות האיומים והצורך בטכנולוגיות חדשניות מבוססות תוכנה מגבירים את חוסר ההלימה והאיזון בין הצרכים הצבאיים לעשייה האמל"חית-שמרנית של התעשיות, אשר מכוונת לייצוא פלטפורמות, המפתחת תוצרים מונוליטיים ולא תמיד חדשניים, שמתאימים יותר לשוק הבין־לאומי מאשר לצורך הצה"לי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.
קריין: גור מורד
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
המערכת שמיועדת לספק לצה"ל את צרכיו הטכנולוגיים, ולא רק באמל"ח, מורכבת מהתעשיות הביטחוניות, מפא"ת והמטה הכללי. בסקירה היסטורית ביקורתית, מראה המאמר שבניין הכוח הטכנולוגי של צה"ל נחלש והפך תוצאתי למערכת השיקולים של התעשיות ושל משהב"ט, שאינם ביטחוניים גרידא, ומרכז הכובד שלהם הוא עסקי, משקי ולעיתים פוליטי. לכן נוצר פער בין ההצלחה של התעשיות בשוק העולמי לבין ההישגים החלקיים של צה"ל בשדה הקרב. היום עוד יותר נראה שהשתנות האיומים והצורך בטכנולוגיות חדשניות מבוססות תוכנה מגבירים את חוסר ההלימה והאיזון בין הצרכים הצבאיים לעשייה האמל"חית-שמרנית של התעשיות, אשר מכוונת לייצוא פלטפורמות, המפתחת תוצרים מונוליטיים ולא תמיד חדשניים, שמתאימים יותר לשוק הבין־לאומי מאשר לצורך הצה"לי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.
קריין: גור מורד
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
המערכת שמיועדת לספק לצה"ל את צרכיו הטכנולוגיים, ולא רק באמל"ח, מורכבת מהתעשיות הביטחוניות, מפא"ת והמטה הכללי. בסקירה היסטורית ביקורתית, מראה המאמר שבניין הכוח הטכנולוגי של צה"ל נחלש והפך תוצאתי למערכת השיקולים של התעשיות ושל משהב"ט, שאינם ביטחוניים גרידא, ומרכז הכובד שלהם הוא עסקי, משקי ולעיתים פוליטי. לכן נוצר פער בין ההצלחה של התעשיות בשוק העולמי לבין ההישגים החלקיים של צה"ל בשדה הקרב. היום עוד יותר נראה שהשתנות האיומים והצורך בטכנולוגיות חדשניות מבוססות תוכנה מגבירים את חוסר ההלימה והאיזון בין הצרכים הצבאיים לעשייה האמל"חית-שמרנית של התעשיות, אשר מכוונת לייצוא פלטפורמות, המפתחת תוצרים מונוליטיים ולא תמיד חדשניים, שמתאימים יותר לשוק הבין־לאומי מאשר לצורך הצה"לי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.
קריין: גור מורד
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
המערכת שמיועדת לספק לצה"ל את צרכיו הטכנולוגיים, ולא רק באמל"ח, מורכבת מהתעשיות הביטחוניות, מפא"ת והמטה הכללי. בסקירה היסטורית ביקורתית, מראה המאמר שבניין הכוח הטכנולוגי של צה"ל נחלש והפך תוצאתי למערכת השיקולים של התעשיות ושל משהב"ט, שאינם ביטחוניים גרידא, ומרכז הכובד שלהם הוא עסקי, משקי ולעיתים פוליטי. לכן נוצר פער בין ההצלחה של התעשיות בשוק העולמי לבין ההישגים החלקיים של צה"ל בשדה הקרב. היום עוד יותר נראה שהשתנות האיומים והצורך בטכנולוגיות חדשניות מבוססות תוכנה מגבירים את חוסר ההלימה והאיזון בין הצרכים הצבאיים לעשייה האמל"חית-שמרנית של התעשיות, אשר מכוונת לייצוא פלטפורמות, המפתחת תוצרים מונוליטיים ולא תמיד חדשניים, שמתאימים יותר לשוק הבין־לאומי מאשר לצורך הצה"לי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.
קריין: גור מורד
צה"ל נבנה כצבא טריטוריאלי העונה ליתרון הכמותי הערבי ביתרון איכותי ולחימה בקווים פנימיים. עליית איראן ותורכיה כאיומים אזוריים שינו כל זאת. ישראל המשגשגת נתפסת כמעצמה אזורית וקיימת ציפייה שתגבש גוש נגדי לאיראן. עם זאת, ישראל נותרה בנחיתות גאו-אסטרטגית מובנית גם בסיטואציה החדשה. מלחמת ההתשה בין איראן לישראל תוכל להיות מוטה לטובתנו באמצעות שני מאמצים עיקריים. הראשון – הבסת חיזבאללה וחמאס וסיום תפקידן כזרועות מרתיעות ומתישות כלפי ישראל; השני – בלימה אזורית של איראן תוך מיצוי התפשטות היתר שלה ושותפויות אזוריות, על-מנת להתישה. בתמצית - אסטרטגיה תחרותית המבוססת על הכלה אגרסיבית צבאית ומדינית של איראן ודחיקתה להכרה בכך שהאסטרטגיה שלה כשלה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריינית: יעל יקל.
צה"ל נבנה כצבא טריטוריאלי העונה ליתרון הכמותי הערבי ביתרון איכותי ולחימה בקווים פנימיים. עליית איראן ותורכיה כאיומים אזוריים שינו כל זאת. ישראל המשגשגת נתפסת כמעצמה אזורית וקיימת ציפייה שתגבש גוש נגדי לאיראן. עם זאת, ישראל נותרה בנחיתות גאו-אסטרטגית מובנית גם בסיטואציה החדשה. מלחמת ההתשה בין איראן לישראל תוכל להיות מוטה לטובתנו באמצעות שני מאמצים עיקריים. הראשון – הבסת חיזבאללה וחמאס וסיום תפקידן כזרועות מרתיעות ומתישות כלפי ישראל; השני – בלימה אזורית של איראן תוך מיצוי התפשטות היתר שלה ושותפויות אזוריות, על-מנת להתישה. בתמצית - אסטרטגיה תחרותית המבוססת על הכלה אגרסיבית צבאית ומדינית של איראן ודחיקתה להכרה בכך שהאסטרטגיה שלה כשלה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריינית: יעל יקל.
המאמר מפרט מדוע וכיצד צריכים אנשי משאבי האנוש ביחידות לגלות יוזמה ומעורבות בגיבוש אסטרטגיית כוח האדם ביחידה בה הם משרתים – ולא להסתפק רק בביצוע המשימות המסורתיות וניהול המעטפת המאפשרת של השלישות. כמקרה מבחן משתמשות המחברות בסיפור המשא"ן באגף המודיעין כדי להדגים את הערך שיש לארגון בהתקדמות לתפיסות ניהול כ"א מתקדמות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
קריין: רועי וינברג
המאמר מפרט מדוע וכיצד צריכים אנשי משאבי האנוש ביחידות לגלות יוזמה ומעורבות בגיבוש אסטרטגיית כוח האדם ביחידה בה הם משרתים – ולא להסתפק רק בביצוע המשימות המסורתיות וניהול המעטפת המאפשרת של השלישות. כמקרה מבחן משתמשות המחברות בסיפור המשא"ן באגף המודיעין כדי להדגים את הערך שיש לארגון בהתקדמות לתפיסות ניהול כ"א מתקדמות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
קריין: רועי וינברג
תפיסת בחכמ"ה (ביסוס, חשיפה, כינוס, מהלומה, הסתערות) הינה תפיסת בניין הכוח העדכנית של זרוע היבשה לניצחון "צבאות הטרור" במלחמה. על אף שהתפיסה גובשה בתהליך פיתוח ידע בהובלת זרוע היבשה, היא אינה יבשתית, אלא רב-זרועית ונועדה בעיקר להעצים את היכולות המבצעיות העומדות לרשות הכוחות הלוחמים בכל הדרגים. המאמר מתאר את התהליך שהוביל לפיתוח התפיסה, לרבות האתגרים שעמדו בפני משתתפי התהליך ומציג המלצות לכיווני פעולה הנחוצים לצורך מימושה. מבין ההמלצות, מדגיש המאמר את הצורך להפוך את ההידודיות לנורמה המרכזית בבניין הכוח של צה"ל – החל מתקנים אחידים, דרך ארגונים חוצי-זרועות וסטנדרטיזציה של תורת הלחימה ועד למעבריות רבה יותר של מפקדים לוחמים בין הזרועות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: גיא ישראלי
תפיסת בחכמ"ה (ביסוס, חשיפה, כינוס, מהלומה, הסתערות) הינה תפיסת בניין הכוח העדכנית של זרוע היבשה לניצחון "צבאות הטרור" במלחמה. על אף שהתפיסה גובשה בתהליך פיתוח ידע בהובלת זרוע היבשה, היא אינה יבשתית, אלא רב-זרועית ונועדה בעיקר להעצים את היכולות המבצעיות העומדות לרשות הכוחות הלוחמים בכל הדרגים. המאמר מתאר את התהליך שהוביל לפיתוח התפיסה, לרבות האתגרים שעמדו בפני משתתפי התהליך ומציג המלצות לכיווני פעולה הנחוצים לצורך מימושה. מבין ההמלצות, מדגיש המאמר את הצורך להפוך את ההידודיות לנורמה המרכזית בבניין הכוח של צה"ל – החל מתקנים אחידים, דרך ארגונים חוצי-זרועות וסטנדרטיזציה של תורת הלחימה ועד למעבריות רבה יותר של מפקדים לוחמים בין הזרועות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: גיא ישראלי
עניינו של מאמר זה הוא באבחנה בין יכולת העיבוד בפלטפורמות הצבאיות בקצה לבין העיבוד בענן, על רקע ההתפתחות של יכולות אלה בעולם האזרחי והצורך בשילוב יכולות אלה בעולם הצבאי למול השתנות אופי הלחימה. כמו־כן, מוצע שימוש אפקטיבי וחדש לפלטפורמות היבשתיות, כנושאות חיישנים מתקדמים ומרכזי עיבוד קדמיים במרחב הטקטי, וכמאפשרות קישוריות טקטית במרחב הלחימה וקישוריות בין הענן ללוחם. שימוש זה "ממציא מחדש" את תפקיד הפלטפורמה ומאגבר את האפקטיביות של הלחימה ביבשה, אך דורש השתנות ביתר אבני בניין הכוח, לרבות ארגון הסד"כ, ההכשרות והאימונים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב', מאי 2021
קריין: רועי וינברג
עניינו של מאמר זה הוא באבחנה בין יכולת העיבוד בפלטפורמות הצבאיות בקצה לבין העיבוד בענן, על רקע ההתפתחות של יכולות אלה בעולם האזרחי והצורך בשילוב יכולות אלה בעולם הצבאי למול השתנות אופי הלחימה. כמו־כן, מוצע שימוש אפקטיבי וחדש לפלטפורמות היבשתיות, כנושאות חיישנים מתקדמים ומרכזי עיבוד קדמיים במרחב הטקטי, וכמאפשרות קישוריות טקטית במרחב הלחימה וקישוריות בין הענן ללוחם. שימוש זה "ממציא מחדש" את תפקיד הפלטפורמה ומאגבר את האפקטיביות של הלחימה ביבשה, אך דורש השתנות ביתר אבני בניין הכוח, לרבות ארגון הסד"כ, ההכשרות והאימונים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב', מאי 2021
קריין: רועי וינברג
המאמר מציע תשובה חדשה ומקורית ביחס לשאלה המטרידה את צה"ל שנים ארוכות – מה עומד ברקע ל"מבוכת התמרון"? כותב המאמר קובע ש"מבוכת התמרון" נובעת בין השאר מקצב מבצעים איטי מדי ביחס לאויב ולאתגרים המבצעיים שעימם מתמודדים הכוחות הקרקעיים. לטענתו, רעיון הרב-ממדיות המגולם בתפיסת ההפעלה לניצחון מגלם פוטנציאל להאצת קצב המבצעים. קצב מבצעים מהיר יותר יהיה מנגנון מרכזי להבסת מערכות אויב מבוזרות. עם זאת, לצורך כך, יש לייעל את מערכות הפו"ש במפקדות הבכירות המאפשרות את הסנכרון הבין-מדרגי בזמן מלחמה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: גיא ישראלי
המאמר מציע תשובה חדשה ומקורית ביחס לשאלה המטרידה את צה"ל שנים ארוכות – מה עומד ברקע ל"מבוכת התמרון"? כותב המאמר קובע ש"מבוכת התמרון" נובעת בין השאר מקצב מבצעים איטי מדי ביחס לאויב ולאתגרים המבצעיים שעימם מתמודדים הכוחות הקרקעיים. לטענתו, רעיון הרב-ממדיות המגולם בתפיסת ההפעלה לניצחון מגלם פוטנציאל להאצת קצב המבצעים. קצב מבצעים מהיר יותר יהיה מנגנון מרכזי להבסת מערכות אויב מבוזרות. עם זאת, לצורך כך, יש לייעל את מערכות הפו"ש במפקדות הבכירות המאפשרות את הסנכרון הבין-מדרגי בזמן מלחמה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.
קריין: גיא ישראלי
"השפל הגדול" עשוי להוות רפרנס היסטורי מלמד להתנהגות עולם במיתון עמוק פוסט-קורונה. בשנים אלה בחרו הדמוקרטיות להתמקד בנושאי פנים. מדיניותן לפיוס והפיגור במרוץ החימוש מול גרמניה ויפן התבררו בדיעבד כמקח-טעות. חשוב מכך, תחת השפעת האילוץ הכלכלי נטו צבאות המערב "ללכת על בטוח" – לבנות כוח צבאי שמרני ביחס לחדשנות הצבאית של התקופה. נטייה זו הביאה לתבוסות קשות ולבזבוז המשאבים שכן הושקעו. המאמר מספק נקודות למחשבה למטה הכללי ולמדינת ישראל בעת הזו, במישורים הכלכלי, האסטרטגי ובתחום הרפורמות הצבאיות
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: גור מורד
"השפל הגדול" עשוי להוות רפרנס היסטורי מלמד להתנהגות עולם במיתון עמוק פוסט-קורונה. בשנים אלה בחרו הדמוקרטיות להתמקד בנושאי פנים. מדיניותן לפיוס והפיגור במרוץ החימוש מול גרמניה ויפן התבררו בדיעבד כמקח-טעות. חשוב מכך, תחת השפעת האילוץ הכלכלי נטו צבאות המערב "ללכת על בטוח" – לבנות כוח צבאי שמרני ביחס לחדשנות הצבאית של התקופה. נטייה זו הביאה לתבוסות קשות ולבזבוז המשאבים שכן הושקעו. המאמר מספק נקודות למחשבה למטה הכללי ולמדינת ישראל בעת הזו, במישורים הכלכלי, האסטרטגי ובתחום הרפורמות הצבאיות
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: גור מורד
המאמר מתאר את התפתחות האתגר של צה"ל בנושא לחימה במעגלים רחוקים ואת יכולת הפעולה בהם ומציע חלוקה עקרונית לשלוש תקופות מרכזיות. הכותב מציע כי החסם לפיתוח יכולת ייעודית לפעולה במעגל שלישי הוא תפיסת בניין כוח רב־תכליתי ממוקד מעגל ראשון – האיום הסביר החמור. אילוצי בניין הכוח החל מתחילת שנות ה־90, לצורכי התמודדות "מהסכין ועד הגרעין", יצרו דפוס של מיקוד בניין הכוח באתגרי לחימה בחזית (מעגל ראשון) תוך מתיחתם "למטה" באינתיפאדה הראשונה והשנייה ו"למעלה" בהקשר עיראק ואיראן. צה"ל מתקשה להסתגל לעובדה כי הוא צריך לפעול באופן משמעותי בדפוס של מלחמה גם במעגלים רחוקים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריינית: יעל יקל.
המאמר מתאר את התפתחות האתגר של צה"ל בנושא לחימה במעגלים רחוקים ואת יכולת הפעולה בהם ומציע חלוקה עקרונית לשלוש תקופות מרכזיות. הכותב מציע כי החסם לפיתוח יכולת ייעודית לפעולה במעגל שלישי הוא תפיסת בניין כוח רב־תכליתי ממוקד מעגל ראשון – האיום הסביר החמור. אילוצי בניין הכוח החל מתחילת שנות ה־90, לצורכי התמודדות "מהסכין ועד הגרעין", יצרו דפוס של מיקוד בניין הכוח באתגרי לחימה בחזית (מעגל ראשון) תוך מתיחתם "למטה" באינתיפאדה הראשונה והשנייה ו"למעלה" בהקשר עיראק ואיראן. צה"ל מתקשה להסתגל לעובדה כי הוא צריך לפעול באופן משמעותי בדפוס של מלחמה גם במעגלים רחוקים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.
קריינית: יעל יקל.
המאמר עוסק במבט היסטורי על אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל בשנים שלאחר מלחמת העצמאות ובדרכי התמודדותו איתם. חלקו הראשון של המאמר מתאר בהרחבה את אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל באותן השנים – מפערים גדולים בכמות ובאיכות כוח האדם בשורותיו, דרך בעיות משמעת קשות ובשילוב אוכלוסיות מגוונות בעלות צרכים מיוחדים ועד לקושי לעמוד במשימותיו המבצעיות. חלקו השני של המאמר מתאר את פעילותו של צה"ל מול מערכת החינוך האזרחית בניסיון להתמודד עם אתגרים אלו ובכלל זאת הניסיון לעצב תכני לימוד ואף להקים מסגרות חינוך חדשות. המאמר מציע פרספקטיבה חשובה לאתגרי כוח האדם המצויות כיום במוקד סדר היום של הצבא, ומשכך גם עשוי לסייע למקבלי ההחלטות המתמודדים איתם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
קריין: ישורון תורג'מן
המאמר עוסק במבט היסטורי על אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל בשנים שלאחר מלחמת העצמאות ובדרכי התמודדותו איתם. חלקו הראשון של המאמר מתאר בהרחבה את אתגרי כוח האדם שעימם התמודד צה"ל באותן השנים – מפערים גדולים בכמות ובאיכות כוח האדם בשורותיו, דרך בעיות משמעת קשות ובשילוב אוכלוסיות מגוונות בעלות צרכים מיוחדים ועד לקושי לעמוד במשימותיו המבצעיות. חלקו השני של המאמר מתאר את פעילותו של צה"ל מול מערכת החינוך האזרחית בניסיון להתמודד עם אתגרים אלו ובכלל זאת הניסיון לעצב תכני לימוד ואף להקים מסגרות חינוך חדשות. המאמר מציע פרספקטיבה חשובה לאתגרי כוח האדם המצויות כיום במוקד סדר היום של הצבא, ומשכך גם עשוי לסייע למקבלי ההחלטות המתמודדים איתם.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
קריין: ישורון תורג'מן
אחד מעמודי התווך של הביטחון הלאומי היא שיטת השירות הצבאי – הנדרשת לאזן בין צרכים ואילוצים שונים ברמה הצבאית וברמה החברתית־לאומית. לשם כך נדרשת לצבא אסטרטגיית כוח אדם, שתכווין בניין כוח אדם יעיל, חסכוני ומהימן. המאמר מדגים כיצד גובשה אסטרטגיה בעבר ומעמיד את העובדה הזאת בהנגדה למציאות הנוכחית שבה אין לצה"ל אסטרטגיה – על אף שבמערכת קיימת הכרה בצורך. כחלק מהקריאה לפיתוח שיח מעמיק בנושא, מונים הכותבים מגמות ואתגרים ספורים שעימם יצטרך הצבא להתמודד באמצעות תוכנית .אסטרטגית לבניין כוח אדם
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27.
קריין: ישורון תורג'מן
אחד מעמודי התווך של הביטחון הלאומי היא שיטת השירות הצבאי – הנדרשת לאזן בין צרכים ואילוצים שונים ברמה הצבאית וברמה החברתית־לאומית. לשם כך נדרשת לצבא אסטרטגיית כוח אדם, שתכווין בניין כוח אדם יעיל, חסכוני ומהימן. המאמר מדגים כיצד גובשה אסטרטגיה בעבר ומעמיד את העובדה הזאת בהנגדה למציאות הנוכחית שבה אין לצה"ל אסטרטגיה – על אף שבמערכת קיימת הכרה בצורך. כחלק מהקריאה לפיתוח שיח מעמיק בנושא, מונים הכותבים מגמות ואתגרים ספורים שעימם יצטרך הצבא להתמודד באמצעות תוכנית .אסטרטגית לבניין כוח אדם
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כח אדם, מס' 26-27.
קריין: ישורון תורג'מן
בשנים אלו, בצה"ל היום קיים מתח והתנגשות עקב שוני בין דור ה"בייבי בום" ודור הד הבכיר, לבין דור ה "הדור הרשתי", שנמצא בדרגות הנמוכות. התכונות ההיררכיות של דור ה-X, שעיצבו את הסביבה הצה"לית הנוכחית, לא הולמות את התכונות הרשתיות של דור ה-Y (שגם נקרא "דור הרשת"). אף על פי למרות שהוא מתואר בדרך כלל במונחים שליליים, המפגש בין הדורות גם מהווה גם הזדמנות לצה"ל לנכס לעצמו את הכישרונות הקוגניטיביים של דור ה-Y, ולהפעיל את הרשתיות שלו נגד גורמים רשתיים עוינים שמאיימים על ישראל. נוסף על כך, אין זה מוקדם מדי להתכונן להגעת דור ה-Z, שתכונותיו עדיין לא ברורות, לשורות צה"ל.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריין: ישורון תורג'מן
בשנים אלו, בצה"ל היום קיים מתח והתנגשות עקב שוני בין דור ה"בייבי בום" ודור הד הבכיר, לבין דור ה "הדור הרשתי", שנמצא בדרגות הנמוכות. התכונות ההיררכיות של דור ה-X, שעיצבו את הסביבה הצה"לית הנוכחית, לא הולמות את התכונות הרשתיות של דור ה-Y (שגם נקרא "דור הרשת"). אף על פי למרות שהוא מתואר בדרך כלל במונחים שליליים, המפגש בין הדורות גם מהווה גם הזדמנות לצה"ל לנכס לעצמו את הכישרונות הקוגניטיביים של דור ה-Y, ולהפעיל את הרשתיות שלו נגד גורמים רשתיים עוינים שמאיימים על ישראל. נוסף על כך, אין זה מוקדם מדי להתכונן להגעת דור ה-Z, שתכונותיו עדיין לא ברורות, לשורות צה"ל.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריין: ישורון תורג'מן
אסטרטגיית ההיסט (Offset) השלישית של ארה"ב הוכרזה ב־2014 ע"י שר ההגנה דאז אשטון קרטר כמענה לשחיקת העליונות הטכנולוגית האמריקנית הצבאית, עליה נשען הצבא האמריקני מאז יישום אסטרטגיית ההיסט השנייה בשנות ה-־70. אסטרטגיות היסט מיועדות לחולל שינוי חד בבניין הכוח, כדי להפוך את בניין הכוח של היריב למיושן ולא רלוונטי. אסטרטגיית ההיסט השלישית מתמקדת בהטמעת טכנולוגיה חדשנית באופן מהיר יותר, כדי להתגבר על שימוש בטכנולוגיה אזרחית מתקדמת ע"י האויב. האסטרטגיה מבוססת על מו"פ, על טיפוח כוח אדם איכותי ועל ייעול מנהלי וביורוקרטי. צה"ל צריך לשאוב השראה מאסטרטגיה זו, תוך כדי הימנעות מלהעתיק אותה באופן לא מפוקח או לא מבוקר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ב', מס' 10, מרץ 2017.
קריין: רועי וינברג
אסטרטגיית ההיסט (Offset) השלישית של ארה"ב הוכרזה ב־2014 ע"י שר ההגנה דאז אשטון קרטר כמענה לשחיקת העליונות הטכנולוגית האמריקנית הצבאית, עליה נשען הצבא האמריקני מאז יישום אסטרטגיית ההיסט השנייה בשנות ה-־70. אסטרטגיות היסט מיועדות לחולל שינוי חד בבניין הכוח, כדי להפוך את בניין הכוח של היריב למיושן ולא רלוונטי. אסטרטגיית ההיסט השלישית מתמקדת בהטמעת טכנולוגיה חדשנית באופן מהיר יותר, כדי להתגבר על שימוש בטכנולוגיה אזרחית מתקדמת ע"י האויב. האסטרטגיה מבוססת על מו"פ, על טיפוח כוח אדם איכותי ועל ייעול מנהלי וביורוקרטי. צה"ל צריך לשאוב השראה מאסטרטגיה זו, תוך כדי הימנעות מלהעתיק אותה באופן לא מפוקח או לא מבוקר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון המטה הכללי-חלק ב', מס' 10, מרץ 2017.
קריין: רועי וינברג
במפקדות שעוסקות בהפעלת כוח, ניכר פער בין ההערכות והתובנות שאליהן מגיעים גנרלים, ובין התוכניות המבצעיות בפועל. בעיה זו נובעת מכשלים בתהליכי יצירת משמעות שמתקיימים אצל מפקדים ומפקדות. במאמר מובא כי תהליך יצירת משמעות בצבא מתחלק לשתי קטגוריות: המנגנון המסדר, כולל את הערכות המצב ואת דיוני המטה שבהם מתקבלות החלטות ונקבעות תוכניות; והמנגנונים המאפשרים, הכוללים את פורומי החשיבה ואת תהליכי הלמידה שבהם מפקדים יכולים להתייעץ, לדון ולהתלבט ללא הכרעה. הכותבים מפרטים את מרכיבי המנגנונים האלה, ביחד עם חשיבותם לתהליכי יצירת משמעות, ומפרטים את הכשלים שמונעים את ביצועם המוצלח. ביחד עם פירוט הבעייתיות של המפגש של המנגנונים, מדגישים הכותבים מדגישים את היתרונות ההכרחיים של מנגנונים אלו יחדיו אלה לתיקון הבנות של מצביאים בכירים.
המאמר פורסם בבין הקטבים, גיליון המטה הכללי חלק ג', מס' 14, דצמבר 2017.
קריין: ישורון תורג'מן
במפקדות שעוסקות בהפעלת כוח, ניכר פער בין ההערכות והתובנות שאליהן מגיעים גנרלים, ובין התוכניות המבצעיות בפועל. בעיה זו נובעת מכשלים בתהליכי יצירת משמעות שמתקיימים אצל מפקדים ומפקדות. במאמר מובא כי תהליך יצירת משמעות בצבא מתחלק לשתי קטגוריות: המנגנון המסדר, כולל את הערכות המצב ואת דיוני המטה שבהם מתקבלות החלטות ונקבעות תוכניות; והמנגנונים המאפשרים, הכוללים את פורומי החשיבה ואת תהליכי הלמידה שבהם מפקדים יכולים להתייעץ, לדון ולהתלבט ללא הכרעה. הכותבים מפרטים את מרכיבי המנגנונים האלה, ביחד עם חשיבותם לתהליכי יצירת משמעות, ומפרטים את הכשלים שמונעים את ביצועם המוצלח. ביחד עם פירוט הבעייתיות של המפגש של המנגנונים, מדגישים הכותבים מדגישים את היתרונות ההכרחיים של מנגנונים אלו יחדיו אלה לתיקון הבנות של מצביאים בכירים.
המאמר פורסם בבין הקטבים, גיליון המטה הכללי חלק ג', מס' 14, דצמבר 2017.
קריין: ישורון תורג'מן
במאמר זה הכותב מבקש להסביר כיצד חיל האוויר האמריקאי, עתיר המשאבים ובעל הניסיון המבצעי המוצלח כל כך בתחום קרבות האוויר ממלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, הגיע למשבר כזה במלחמת ווייטנאם. הבחינה מצומצמת בהיקפה ומתמקדת בפן אחד בלבד של הלחימה במלחמת וייטנאם – חוסר ההצלחה האמריקאי בקרבות האוויר. בחינה זו תהיה מקרה בוחן לתהליכי בניין כוח ולמדיניות הדרג המדיני, ותבחן על ידי ניתוח התהליכים טרם המלחמה והפעולות שבוצעו לאחריה. הוא יבקש להראות כי מספר תהליכים ארוכי טווח הובילו לבניין כוח לקוי ובלתי מתאים לסוג המלחמה שהתנהלה בווייטנאם ושתרמו תרומה משמעותית לכישלון. מקרה מבחן זה הוא דוגמה מייצגת לסכנות האורבות בכל עת לכל ארגון צבאי ולחילות אוויר במיוחד. המגמות יוצגו בהתפתחות ממלחמת העולם השנייה, דרך נקודת הציון של מלחמת קוריאה ועד תוצאות מלחמת ווייטנאם והרפורמות שבעקבותיה.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
קריין: גיא ישראלי
במאמר זה הכותב מבקש להסביר כיצד חיל האוויר האמריקאי, עתיר המשאבים ובעל הניסיון המבצעי המוצלח כל כך בתחום קרבות האוויר ממלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, הגיע למשבר כזה במלחמת ווייטנאם. הבחינה מצומצמת בהיקפה ומתמקדת בפן אחד בלבד של הלחימה במלחמת וייטנאם – חוסר ההצלחה האמריקאי בקרבות האוויר. בחינה זו תהיה מקרה בוחן לתהליכי בניין כוח ולמדיניות הדרג המדיני, ותבחן על ידי ניתוח התהליכים טרם המלחמה והפעולות שבוצעו לאחריה. הוא יבקש להראות כי מספר תהליכים ארוכי טווח הובילו לבניין כוח לקוי ובלתי מתאים לסוג המלחמה שהתנהלה בווייטנאם ושתרמו תרומה משמעותית לכישלון. מקרה מבחן זה הוא דוגמה מייצגת לסכנות האורבות בכל עת לכל ארגון צבאי ולחילות אוויר במיוחד. המגמות יוצגו בהתפתחות ממלחמת העולם השנייה, דרך נקודת הציון של מלחמת קוריאה ועד תוצאות מלחמת ווייטנאם והרפורמות שבעקבותיה.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
קריין: גיא ישראלי
בשנים האחרונות מורגש בצה"ל גל חדש של כתיבה על ידי קצינים ומפקדים בכירים. חלק משמעותי מהכתיבה מתאפיין במהלך של בחינה היסטורית התפתחותית־ביקורתית, אותה מציגים הכותבים ככלי להגדרת פער תפיסתי או ארגוני, שלטענתם יש לטפל בו. מאמר זה מגדיר את הגישה ההיסטורית הייחודית המאפיינת מחקרים ומאמרים אלה וטוען כי מדובר בעדות לעיסוק הגובר של צה"ל בבחינה עצמית ובחיפוש אחר תפיסות מקצועיות חדשות. עוד טוען המאמר כי שימוש ייחודי זה במחקר היסטורי הוא עניינם של מפקדים יותר משהוא עניינם של היסטוריונים מקצועיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20-21 - טרנספורמציה צבאית, יולי 2019
קריינית: יעל יקל
בשנים האחרונות מורגש בצה"ל גל חדש של כתיבה על ידי קצינים ומפקדים בכירים. חלק משמעותי מהכתיבה מתאפיין במהלך של בחינה היסטורית התפתחותית־ביקורתית, אותה מציגים הכותבים ככלי להגדרת פער תפיסתי או ארגוני, שלטענתם יש לטפל בו. מאמר זה מגדיר את הגישה ההיסטורית הייחודית המאפיינת מחקרים ומאמרים אלה וטוען כי מדובר בעדות לעיסוק הגובר של צה"ל בבחינה עצמית ובחיפוש אחר תפיסות מקצועיות חדשות. עוד טוען המאמר כי שימוש ייחודי זה במחקר היסטורי הוא עניינם של מפקדים יותר משהוא עניינם של היסטוריונים מקצועיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20-21 - טרנספורמציה צבאית, יולי 2019
קריינית: יעל יקל
תר"ש 'תנופה' מהווה חלון הזדמנויות ייחודי למימוש הפוטנציאל המגולם במהפכת המידע העולמית לשימור ולחיזוק העליונות המודיעינית של צה"ל. המאמר מבקש לחדד את משמעות המושג ולהצביע על הפוטנציאל שניצב בפני אמ"ן להגברה משמעותית של האפקטיביות של צה"ל בשדה הקרב, של הדומיננטיות המודיעינית על פני היריב ברמה האסטרטגית־מערכתית, ושל יכולת הפעלת הכוח העצמאית של אמ"ן. תר"ש 'תנופה' מהווה נקודת זמן ייחודית לכך נוכח היתרון הטכנולוגי, התפיסה המטכ"לית והבשלות הארגונית. יש לנצל את חלון ההזדמנויות הנוכחי כדי להתגבר על חסמים שונים ובהם: מגבלות משאביות, שמרנות ארגונית וקושי ביישום תהליכים ארוכי־טווח.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: גור מורד
תר"ש 'תנופה' מהווה חלון הזדמנויות ייחודי למימוש הפוטנציאל המגולם במהפכת המידע העולמית לשימור ולחיזוק העליונות המודיעינית של צה"ל. המאמר מבקש לחדד את משמעות המושג ולהצביע על הפוטנציאל שניצב בפני אמ"ן להגברה משמעותית של האפקטיביות של צה"ל בשדה הקרב, של הדומיננטיות המודיעינית על פני היריב ברמה האסטרטגית־מערכתית, ושל יכולת הפעלת הכוח העצמאית של אמ"ן. תר"ש 'תנופה' מהווה נקודת זמן ייחודית לכך נוכח היתרון הטכנולוגי, התפיסה המטכ"לית והבשלות הארגונית. יש לנצל את חלון ההזדמנויות הנוכחי כדי להתגבר על חסמים שונים ובהם: מגבלות משאביות, שמרנות ארגונית וקושי ביישום תהליכים ארוכי־טווח.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: גור מורד
העליונות האווירית של צה"ל מצויה בשנים האחרונות תחת איום גובר. השילוב בין נוכחות מעצמות, תפוצת מערכות הגנ"א מתקדמות במרחב, לצד הימצאותם של כלי רום קרוב לקרקע, מצמצמים את מרחב הפעולה של חיל האוויר. על חיל האוויר לעשות שינויים משמעותיים בהפעלת הכוח ובבניינו, אם ברצונו לשמר את עליונותו ביחס לאויביה של ישראל. לאור זאת, ובשל מקומו המרכזי של חיל האוויר במסגרת המאמצים הרב־ממדיים במלחמה, מציע המחבר כמה צעדים ובראשם חיזוק הרשתיות בחיל האוויר ושיפור היכולת לספק אש כחלק ממאמץ התמרון הרב־ממדי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: גיא ישראלי.
העליונות האווירית של צה"ל מצויה בשנים האחרונות תחת איום גובר. השילוב בין נוכחות מעצמות, תפוצת מערכות הגנ"א מתקדמות במרחב, לצד הימצאותם של כלי רום קרוב לקרקע, מצמצמים את מרחב הפעולה של חיל האוויר. על חיל האוויר לעשות שינויים משמעותיים בהפעלת הכוח ובבניינו, אם ברצונו לשמר את עליונותו ביחס לאויביה של ישראל. לאור זאת, ובשל מקומו המרכזי של חיל האוויר במסגרת המאמצים הרב־ממדיים במלחמה, מציע המחבר כמה צעדים ובראשם חיזוק הרשתיות בחיל האוויר ושיפור היכולת לספק אש כחלק ממאמץ התמרון הרב־ממדי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.
קריין: גיא ישראלי.
הטרנספורמציה בתהליכי המיון לצה"ל שמתקיימת כיום תחת השם "תר"ש המיון" הינה חלק מתהליך השינוי שעבר המנגנון מאז הקמת המדינה. תהליכי המיון טומנים בחובם הנחות יסוד על תפקיד צה"ל בתוך החברה הישראלית, ועל המשרתים בצבא. המאמר סוקר כיצד הורחב המיון התעסוקתי מעבר למדד הקב"א, וכיצד מרכזיות השירות בתפקידי לחימה אצל גברים גרמה לכך שההתקדמות בתהליכי המיון וההתאמה לתפקיד התרחשה בעיקר בקרב המועמדות לגיוס ולא בקרב המועמדים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
קריינית: יעל יקל
הטרנספורמציה בתהליכי המיון לצה"ל שמתקיימת כיום תחת השם "תר"ש המיון" הינה חלק מתהליך השינוי שעבר המנגנון מאז הקמת המדינה. תהליכי המיון טומנים בחובם הנחות יסוד על תפקיד צה"ל בתוך החברה הישראלית, ועל המשרתים בצבא. המאמר סוקר כיצד הורחב המיון התעסוקתי מעבר למדד הקב"א, וכיצד מרכזיות השירות בתפקידי לחימה אצל גברים גרמה לכך שההתקדמות בתהליכי המיון וההתאמה לתפקיד התרחשה בעיקר בקרב המועמדות לגיוס ולא בקרב המועמדים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.
קריינית: יעל יקל
ארגונים שמבססים את עשייתם על אנשים מחויבים לפתח אסטרטגיה ארגונית בהתבסס על מערכות לניהול ופיתוח כוח אדם מתקדמות ומבוססות מידע (Data driven). תופעה זו אינה פוסחת גם על צה"ל כארגון הגדול ביותר במדינת ישראל. ארגון זה, מתמודד עם שינויים תכופים במודלי השירות של אנשיו. לכן, המעבר לשימוש בנתוני עתק במסגרת תהליכי קבלת החלטות על כוח אדם הינו מחויב המציאות. כותבות המאמר מבקשות להציג מקרה מבחן שבוצע לפרויקט מסוג זה באגף המודיעין, החוזקות והקשיים בדרך למימוש במעבר מארגון הרגיל לאסוף ולעבד Big Data על "צד אדום", אל פרקטיקות דומות ב"צד הכחול".
פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - פברואר 2022.
קריין: גור מורד
ארגונים שמבססים את עשייתם על אנשים מחויבים לפתח אסטרטגיה ארגונית בהתבסס על מערכות לניהול ופיתוח כוח אדם מתקדמות ומבוססות מידע (Data driven). תופעה זו אינה פוסחת גם על צה"ל כארגון הגדול ביותר במדינת ישראל. ארגון זה, מתמודד עם שינויים תכופים במודלי השירות של אנשיו. לכן, המעבר לשימוש בנתוני עתק במסגרת תהליכי קבלת החלטות על כוח אדם הינו מחויב המציאות. כותבות המאמר מבקשות להציג מקרה מבחן שבוצע לפרויקט מסוג זה באגף המודיעין, החוזקות והקשיים בדרך למימוש במעבר מארגון הרגיל לאסוף ולעבד Big Data על "צד אדום", אל פרקטיקות דומות ב"צד הכחול".
פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - פברואר 2022.
קריין: גור מורד
האם רובוטים יחליפו את חייל צה"ל בשדה הקרב בעתיד הקרוב? כותבי המאמר עונים על כך בשלילה ומציעים נקודת מבט ביקורתית וספקנית ביחס לאפשרויות המגולמות בשילוב טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בצה"ל. הכותבים מציגים סקירה קצרה של היישומים של טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בתחומים אזרחיים וצבאיים שונים וניתוח של המשמעויות הנובעות מכך. זאת, בדגש על הסיכונים הרבים והקשיים הנמשכים בתרגום הפוטנציאל המגולם בטכנולוגיות אלה ליתרונות צבאיים ממשיים בזמן לחימה. לטענתם, בעוד שפיתוח והטמעת טכנולוגיות "אינטליגנציה מלאכותית" בצה"ל אכן יוכל לשפר באופן משמעותי את תפקודי העורף הצבאי (ממחקר מודיעיני ועד לרפואה צבאית), טכנולוגיות אלה לא יוכלו להוות תחליף לכוחות הלוחמים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב', מס' 31-32, מאי 2021.
הקריין: רועי וינברג
האם רובוטים יחליפו את חייל צה"ל בשדה הקרב בעתיד הקרוב? כותבי המאמר עונים על כך בשלילה ומציעים נקודת מבט ביקורתית וספקנית ביחס לאפשרויות המגולמות בשילוב טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בצה"ל. הכותבים מציגים סקירה קצרה של היישומים של טכנולוגיות מבוססות "אינטליגנציה מלאכותית" בתחומים אזרחיים וצבאיים שונים וניתוח של המשמעויות הנובעות מכך. זאת, בדגש על הסיכונים הרבים והקשיים הנמשכים בתרגום הפוטנציאל המגולם בטכנולוגיות אלה ליתרונות צבאיים ממשיים בזמן לחימה. לטענתם, בעוד שפיתוח והטמעת טכנולוגיות "אינטליגנציה מלאכותית" בצה"ל אכן יוכל לשפר באופן משמעותי את תפקודי העורף הצבאי (ממחקר מודיעיני ועד לרפואה צבאית), טכנולוגיות אלה לא יוכלו להוות תחליף לכוחות הלוחמים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב', מס' 31-32, מאי 2021.
הקריין: רועי וינברג
מערך המילואים של צה"ל נבנה על רקע הסכמות חברתיות ועל הקשר צבאי שהצדיקו את קיומו כפי שאנחנו מכירים כיום, אלא שההנחות הללו כבר אינן בתוקף. מנעד האתגרים עמם צה"ל צריך להתמודד התרחב, וחיילי המילואים שצברו מיומנויות, השכלה וניסיון בעולם האזרחי, יכולים לספק את המענה. הכרה בעובדה הזאת מצריכה את מערך המילואים להפסיק להתעלם מהתפתחויות בכישורי משרתי המילואים לאחר שחרורם מהצבא. המאמר הזה משרטט את הצורך והתועלת בשינוי תפיסתי מסוג זה, וכיצד להתגבר על החסמים שעלולים למנוע אותו. מערך המילואים מוצג כהזדמנות ליצירת רשת קשרים שתחבר את צה"ל לחברה הישראלית, ותאפשר את גיוס היתרונות של העולם האזרחי לטובת ביטחון ישראל.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריין: ישורון תורג'מן
מערך המילואים של צה"ל נבנה על רקע הסכמות חברתיות ועל הקשר צבאי שהצדיקו את קיומו כפי שאנחנו מכירים כיום, אלא שההנחות הללו כבר אינן בתוקף. מנעד האתגרים עמם צה"ל צריך להתמודד התרחב, וחיילי המילואים שצברו מיומנויות, השכלה וניסיון בעולם האזרחי, יכולים לספק את המענה. הכרה בעובדה הזאת מצריכה את מערך המילואים להפסיק להתעלם מהתפתחויות בכישורי משרתי המילואים לאחר שחרורם מהצבא. המאמר הזה משרטט את הצורך והתועלת בשינוי תפיסתי מסוג זה, וכיצד להתגבר על החסמים שעלולים למנוע אותו. מערך המילואים מוצג כהזדמנות ליצירת רשת קשרים שתחבר את צה"ל לחברה הישראלית, ותאפשר את גיוס היתרונות של העולם האזרחי לטובת ביטחון ישראל.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריין: ישורון תורג'מן
הטמעת רשתיות בצה"ל איננה תהליך קל או פשוט, ולכן כדאי לנצל כמקור ידע חשוב את המקרים שבהם צה"ל כבר אימץ פרקטיקות של רשתיות. במחקר הזה מובאים שני מקרי בוחן מאמ"ן, הראשון עוסק בפיתוח קהילת ידע במרחב הווירטואלי, ששבר את מעגל המודיעין המסורתי. במקרה השני, מתואר תהליך "אמ"ן בצבעים" במסגרתו בתי התוכנה של אמ"ן שינו את משימותיהם מפיתוח בלעדי בעבור מערך ספציפי, לפיתוח רשתי כלל ארגוני. המאמר מפרט את התובנות על רשתיות שעולות מהמקרים, יחד עם המתחים הכרוכים בהטמעתן, וכן דרכים להתמודדות עימם.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריינית: יעל יקל
הטמעת רשתיות בצה"ל איננה תהליך קל או פשוט, ולכן כדאי לנצל כמקור ידע חשוב את המקרים שבהם צה"ל כבר אימץ פרקטיקות של רשתיות. במחקר הזה מובאים שני מקרי בוחן מאמ"ן, הראשון עוסק בפיתוח קהילת ידע במרחב הווירטואלי, ששבר את מעגל המודיעין המסורתי. במקרה השני, מתואר תהליך "אמ"ן בצבעים" במסגרתו בתי התוכנה של אמ"ן שינו את משימותיהם מפיתוח בלעדי בעבור מערך ספציפי, לפיתוח רשתי כלל ארגוני. המאמר מפרט את התובנות על רשתיות שעולות מהמקרים, יחד עם המתחים הכרוכים בהטמעתן, וכן דרכים להתמודדות עימם.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריינית: יעל יקל
ב־2006, הוקם ה-JIEDDO – הארגון האמריקאי המשולב להבסת מטעני צד – כמענה לשימוש בטקטיקה הזאת מצד כוחות ההתקוממות העיראקית כנגד כוחות אמריקאים. מתחילתה של הפלישה האמריקאית בעיראק, זוהו מטעני צד כאיום אסטרטגי, ולא רק טקטי. שלושת צירי התמיכה שסיפק JIEDDO לכוחות אמריקאים בעיראק מקבילים לשלוש התגובות להשתנות המהירה של המציאות: הציר הטכנולוגי היה אמור לפתור את הבעיות הטקטיות שבפניהן ניצבים הכוחות ולהקנות שליטה במתרחש; הציר המבצעי, הכולל מאמצים התקפיים וסיכוליים, היה מיועד לצמצם את אזורי האי-וודאות שמאתגרים את הכוחות; וציר ההכשרה הקנה לכוחות את הכלים להתמודד עם הבעיה. עיון בפעולות ה-JIEDDO מגלה את חשיבות אחרון הצירים האלה, שנשען מעל הכול על "חשיבה על חשיבה" ככלי המתאים להתמודדות עם מציאות מתהווה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריין: רועי וינברג
ב־2006, הוקם ה-JIEDDO – הארגון האמריקאי המשולב להבסת מטעני צד – כמענה לשימוש בטקטיקה הזאת מצד כוחות ההתקוממות העיראקית כנגד כוחות אמריקאים. מתחילתה של הפלישה האמריקאית בעיראק, זוהו מטעני צד כאיום אסטרטגי, ולא רק טקטי. שלושת צירי התמיכה שסיפק JIEDDO לכוחות אמריקאים בעיראק מקבילים לשלוש התגובות להשתנות המהירה של המציאות: הציר הטכנולוגי היה אמור לפתור את הבעיות הטקטיות שבפניהן ניצבים הכוחות ולהקנות שליטה במתרחש; הציר המבצעי, הכולל מאמצים התקפיים וסיכוליים, היה מיועד לצמצם את אזורי האי-וודאות שמאתגרים את הכוחות; וציר ההכשרה הקנה לכוחות את הכלים להתמודד עם הבעיה. עיון בפעולות ה-JIEDDO מגלה את חשיבות אחרון הצירים האלה, שנשען מעל הכול על "חשיבה על חשיבה" ככלי המתאים להתמודדות עם מציאות מתהווה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריין: רועי וינברג
במהלך השנים הלך ונשק עקרון 'צבא העם' שגובש בקום המדינה. המאמר סוקר את תהליכי השחיקה והגורמים החברתיים, הכלכליים וההיסטוריים שהולידו את הצורך בבחינה מחדש של מודל השירות הקיים. לאחר הגדרת הבעיה, מציע מחבר המאמר מודל חדש המשלב את המשך מודל 'צבא העם' יחד עם הרחבת השירות הלאומי
באופן שאמור לצמצם מתחים בין זרמים בחברה ולשמר את עיקרון השוויון.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כוח אדם (מס' 26-27), פבואר 2021
קריין: ישורון תורג'מן
במהלך השנים הלך ונשק עקרון 'צבא העם' שגובש בקום המדינה. המאמר סוקר את תהליכי השחיקה והגורמים החברתיים, הכלכליים וההיסטוריים שהולידו את הצורך בבחינה מחדש של מודל השירות הקיים. לאחר הגדרת הבעיה, מציע מחבר המאמר מודל חדש המשלב את המשך מודל 'צבא העם' יחד עם הרחבת השירות הלאומי
באופן שאמור לצמצם מתחים בין זרמים בחברה ולשמר את עיקרון השוויון.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון בניין כוח אדם (מס' 26-27), פבואר 2021
קריין: ישורון תורג'מן
המצביאות של יגאל אלון כמפקד הפלמ"ח וכמפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות מנותחת במאמר של תא"ל דדו בר כליפא, מפקד בית הספר למלחמה ומפקד אוגדת סיני. אלון, על פי בר כליפא, ידע לפתח תפיסה ותוכנית למגוון בעיות מבצעיות שונות, תוך התאמה של היכולות המוגבלות שעמדו לרשותו, לאתגר המבצעי באמצעות רעיונות תחבולניים - במבצע "יפתח" לכיבוש הגליל העליון ובמבצעי "יואב" ו"חורב" מול צבא מצרים בנגב. הדגש מיוחד ניתן במאמר להצלחה של אלון לתמרן בין אילוצי שדה הקרב בסיני לבין האילוצים המדיניים של יגאל ידין ודוד בן־גוריון וליישום המוצלח של גישת הפיקוד מכוון משימה על ידי אלון.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון מצביאות (מס' 33), אוגוסט 2021
קריין: ישורון תורג'מן
המצביאות של יגאל אלון כמפקד הפלמ"ח וכמפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות מנותחת במאמר של תא"ל דדו בר כליפא, מפקד בית הספר למלחמה ומפקד אוגדת סיני. אלון, על פי בר כליפא, ידע לפתח תפיסה ותוכנית למגוון בעיות מבצעיות שונות, תוך התאמה של היכולות המוגבלות שעמדו לרשותו, לאתגר המבצעי באמצעות רעיונות תחבולניים - במבצע "יפתח" לכיבוש הגליל העליון ובמבצעי "יואב" ו"חורב" מול צבא מצרים בנגב. הדגש מיוחד ניתן במאמר להצלחה של אלון לתמרן בין אילוצי שדה הקרב בסיני לבין האילוצים המדיניים של יגאל ידין ודוד בן־גוריון וליישום המוצלח של גישת הפיקוד מכוון משימה על ידי אלון.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון מצביאות (מס' 33), אוגוסט 2021
קריין: ישורון תורג'מן
צה"ל, כמו כל ארגון גדול, נמצא בסכנה של היסמכות יתר על פתרונות קיימים ופיתוח תרבות ארגונית שמרנית. הבעיה היא שכאשר ארגון קופא על שמריו, הוא עלול להיות מופתע מתפנית שנדרש היה להיערך אליה מראש. המחבר מתאר את שלושת החסכים בחדשנות בצה"ל: חוסר ביוזמה מטכ"לית, תהליכי בניין כוח ארוכים ולא גמישים ותרבות ארגונית היררכית ושונאת סיכונים. כדי להתגבר על האתגרים מוצגים פתרונות בכמה תחומים: עיצוב תפיסות, עיצוב ארכיטקטורות, פיתוח שיטות לחימה וחיזוק יכולת ההתנסות והלמידה בצה"ל. באמצעות שימוש נכון בשיטות הללו צה"ל יהיה ערוך למלחמה הבאה, ולא רק למלחמה הקודמת.
מאמר זה נכתב בעת היותו של ערן ניב תא"ל כראש חטיבת השילו"ח באגף התכנון ובניין הכוח הרב־זרועי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון עליונות צבאית ותר"ש תנופה (מס' 28-30), אוקטובר 2020
קריין: גור מורד
צה"ל, כמו כל ארגון גדול, נמצא בסכנה של היסמכות יתר על פתרונות קיימים ופיתוח תרבות ארגונית שמרנית. הבעיה היא שכאשר ארגון קופא על שמריו, הוא עלול להיות מופתע מתפנית שנדרש היה להיערך אליה מראש. המחבר מתאר את שלושת החסכים בחדשנות בצה"ל: חוסר ביוזמה מטכ"לית, תהליכי בניין כוח ארוכים ולא גמישים ותרבות ארגונית היררכית ושונאת סיכונים. כדי להתגבר על האתגרים מוצגים פתרונות בכמה תחומים: עיצוב תפיסות, עיצוב ארכיטקטורות, פיתוח שיטות לחימה וחיזוק יכולת ההתנסות והלמידה בצה"ל. באמצעות שימוש נכון בשיטות הללו צה"ל יהיה ערוך למלחמה הבאה, ולא רק למלחמה הקודמת.
מאמר זה נכתב בעת היותו של ערן ניב תא"ל כראש חטיבת השילו"ח באגף התכנון ובניין הכוח הרב־זרועי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון עליונות צבאית ותר"ש תנופה (מס' 28-30), אוקטובר 2020
קריין: גור מורד
משחקי המלחמה של צבאות היבשה הבריטי והאמריקאי מהווים מאמץ עצום, שיטתי, מתמשך וממוסד לספק תובנות וכיוון לבניין כוחותיהם. תהליכי למידה אלה בוחניםות תפיסות ויכולות לעתיד "העמוק", בטווח של עשרות שנים. המשחקים ממוסדים בתוך הארגון, נערכים מדי שנה באופן סדור, מסתמכים אחד על השני כדי ליצור למידה מתמשכת ורותמים את ארגוניהם במידה גבוהה. מאפיינים אלו יכולים להוות מקור להשראה לצה"ל (כמובן באופן ביקורתי וסלקטיבי), שבניגוד לדוגמאות הללו מתכנן כל תהליך למידה בנפרד, מאמץ שמבזבז את המשאבים ואת הידע שמושקע בתהליכים הקודמים. לכן הסימולציות של צה"ל רק בוחנות ומאתגרות את התפיסות לבניין הכוח, ואילו המשחקים הבריטיים והאמריקאים משמשים לתכנון מפורט של בניין כוח לעתיד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון משחקי מלחמה, אוקטובר 2017
קריין: גור מורד
משחקי המלחמה של צבאות היבשה הבריטי והאמריקאי מהווים מאמץ עצום, שיטתי, מתמשך וממוסד לספק תובנות וכיוון לבניין כוחותיהם. תהליכי למידה אלה בוחניםות תפיסות ויכולות לעתיד "העמוק", בטווח של עשרות שנים. המשחקים ממוסדים בתוך הארגון, נערכים מדי שנה באופן סדור, מסתמכים אחד על השני כדי ליצור למידה מתמשכת ורותמים את ארגוניהם במידה גבוהה. מאפיינים אלו יכולים להוות מקור להשראה לצה"ל (כמובן באופן ביקורתי וסלקטיבי), שבניגוד לדוגמאות הללו מתכנן כל תהליך למידה בנפרד, מאמץ שמבזבז את המשאבים ואת הידע שמושקע בתהליכים הקודמים. לכן הסימולציות של צה"ל רק בוחנות ומאתגרות את התפיסות לבניין הכוח, ואילו המשחקים הבריטיים והאמריקאים משמשים לתכנון מפורט של בניין כוח לעתיד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון משחקי מלחמה, אוקטובר 2017
קריין: גור מורד
משחקי מלחמה ממלאים תפקיד חשוב בלמידה הצבאית בכלל, ובלמידה המטכ"לית בפרט. אפקטיביות המשחקים מוגברת כשהם מהווים חלק מתהליך רחב יותר, הכולל רכיבים שונים כמו תהליכי עיצוב, תרגילים, אימונים וסימולציות. באמצעות החיכוך בין הנחות היסוד השונות של המשתתפים במשחקי מלחמה, נוצרת למידה אישית וארגונית, המעוררת דיון תפיסתי בין מדרגי. משחקי מלחמה מציגים הזדמנות נדירה לאימון חשיבתי של מפקדים בכירים, וליצירת למידה מערכתית ואסטרטגית טרם המלחמה בבעיות נבחרות עוד טרם המלחמה. לכן, התפקיד של תוה"ד כגוף האמון על למידה מטכ"לית, הוא להתאים את המשחקים לסוג התובנות הרצויות מהם, בהקשר של תהליכי למידה צה"ליים רחבים יותר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 13, משחקי מלחמה, אוקטובר 2017
קריינית: יעל יקל
משחקי מלחמה ממלאים תפקיד חשוב בלמידה הצבאית בכלל, ובלמידה המטכ"לית בפרט. אפקטיביות המשחקים מוגברת כשהם מהווים חלק מתהליך רחב יותר, הכולל רכיבים שונים כמו תהליכי עיצוב, תרגילים, אימונים וסימולציות. באמצעות החיכוך בין הנחות היסוד השונות של המשתתפים במשחקי מלחמה, נוצרת למידה אישית וארגונית, המעוררת דיון תפיסתי בין מדרגי. משחקי מלחמה מציגים הזדמנות נדירה לאימון חשיבתי של מפקדים בכירים, וליצירת למידה מערכתית ואסטרטגית טרם המלחמה בבעיות נבחרות עוד טרם המלחמה. לכן, התפקיד של תוה"ד כגוף האמון על למידה מטכ"לית, הוא להתאים את המשחקים לסוג התובנות הרצויות מהם, בהקשר של תהליכי למידה צה"ליים רחבים יותר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 13, משחקי מלחמה, אוקטובר 2017
קריינית: יעל יקל
מוסד המטות המשולבים (JCS) האמריקני הוקם במהלך מלחמת עולם השנייה כדי לספק דרך לשתף פעולה במערכה שדרשה זאת באופן רציף. מאז, זוהה הצורך לא רק בשיתוף פעולה, אלא בשילוביות בין-זרועית, אבל זו הופיעה לאט ובהקשרים מוגבלים. במאמר נבחנת רמת השילוביות במערכת הצבאית האמריקאנית לאור חוק Goldwater-Nichols. מוסבר איך תפקיד מטות הזרועות הוגדר בחוק כבניין כוח, ואילו פיקודים זירתיים קיבלו אחריות על הפעלת כל הכוחות הנמצאים באזור הגיאוגרפי שלהם, יחד עם סמכויות פיקוד גדולות יותר ליו"ר המטות המשולבים. עם זאת, מלחמת המפרץ הראתה חוסר שילוביות משמעותי בין הזרועות. המאמר מסתיים בתמונת מצב השילוביות בצה"ל, עם דגש על היעדר ההפרדה, בניגוד לכוחות האמריקאינים, בין בניין כוח להפעלת כוח בזרועות האוויר והים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 14, המטה הכללי ג', דצמבר 2017
קריין: ישורון תורג'מן
מוסד המטות המשולבים (JCS) האמריקני הוקם במהלך מלחמת עולם השנייה כדי לספק דרך לשתף פעולה במערכה שדרשה זאת באופן רציף. מאז, זוהה הצורך לא רק בשיתוף פעולה, אלא בשילוביות בין-זרועית, אבל זו הופיעה לאט ובהקשרים מוגבלים. במאמר נבחנת רמת השילוביות במערכת הצבאית האמריקאנית לאור חוק Goldwater-Nichols. מוסבר איך תפקיד מטות הזרועות הוגדר בחוק כבניין כוח, ואילו פיקודים זירתיים קיבלו אחריות על הפעלת כל הכוחות הנמצאים באזור הגיאוגרפי שלהם, יחד עם סמכויות פיקוד גדולות יותר ליו"ר המטות המשולבים. עם זאת, מלחמת המפרץ הראתה חוסר שילוביות משמעותי בין הזרועות. המאמר מסתיים בתמונת מצב השילוביות בצה"ל, עם דגש על היעדר ההפרדה, בניגוד לכוחות האמריקאינים, בין בניין כוח להפעלת כוח בזרועות האוויר והים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 14, המטה הכללי ג', דצמבר 2017
קריין: ישורון תורג'מן
הלוחמה הכלכלית מהווה הזדמנות עבור המגזר הביטחוני כולו במאבקו בטרור, אלא שהיא גם מחייבת שינוי תפיסתי מן היסוד. בשונה מהאויב הצבאי או המדיני, מימון הטרור מאופיין כרשת רב-ארגונית הפרוסה בעולם הגלובלי, וההתמודדות מולו מחייבת השתנות ארגונית בהתאמה גם בצד הכחול, הצבאי והמדיני יחד. כותבי המאמר מבקשים להבנות ולאפיין את הלוחמה הכלכלית בטרור דרך בחינה רחבה של הכלים שברשותה, באמצעות ארבעה משרדי ממשלה שונים – משרד הביטחון, המשפטים, האוצר והמשרד לביטחון פנים. בכל משרד נעשה שימוש עיקרי בכלי ספציפי – הפיננסי-רגולטורי, המשפטי או המבצעי-צבאי, אלא שהמפתח, לטענת הכותבים, נמצא בשילוב של כל אלו יחד, הסרת חסמים, תפיסה ופעולה חוצת דיסציפלינות וזירות גיאוגרפיות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריינית: יעל יקל
הלוחמה הכלכלית מהווה הזדמנות עבור המגזר הביטחוני כולו במאבקו בטרור, אלא שהיא גם מחייבת שינוי תפיסתי מן היסוד. בשונה מהאויב הצבאי או המדיני, מימון הטרור מאופיין כרשת רב-ארגונית הפרוסה בעולם הגלובלי, וההתמודדות מולו מחייבת השתנות ארגונית בהתאמה גם בצד הכחול, הצבאי והמדיני יחד. כותבי המאמר מבקשים להבנות ולאפיין את הלוחמה הכלכלית בטרור דרך בחינה רחבה של הכלים שברשותה, באמצעות ארבעה משרדי ממשלה שונים – משרד הביטחון, המשפטים, האוצר והמשרד לביטחון פנים. בכל משרד נעשה שימוש עיקרי בכלי ספציפי – הפיננסי-רגולטורי, המשפטי או המבצעי-צבאי, אלא שהמפתח, לטענת הכותבים, נמצא בשילוב של כל אלו יחד, הסרת חסמים, תפיסה ופעולה חוצת דיסציפלינות וזירות גיאוגרפיות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריינית: יעל יקל
הדיון אודות מידת הצלחת הצבא הרוסי במבצע הצבאי באוקראינה, צריך בין היתר לקחת בחשבון את השאלה - האם זה אופיו של העימות הצבאי אליו נערכו קברניטיו ואליו בנו את כוחם? ניתן אפוא להתחקות אחר הבסיס הרעיוני שהוביל, לפחות בעשור האחרון, את המטה הכללי הרוסי לבניין הכוח של הצבא, על ידי הידרשות לתפיסה אותה ביטא הרמטכ"ל הרוסי, הגנרל ולרי גרסימוב, בטקסט שפרסם ב-26 בפברואר 2013 במגזין הצבאי הרוסי VPK. הפרסום, הראשון של גרסימוב כראש המטה הכללי, היווה גם המנחה התיאורטי לתפיסה המכונה "דוקטרינת גרסימוב" הכוללת שלוש תיזות. זהו תרגומו הראשון לעברית מהמקור הרוסי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריין: רועי וינברג
הדיון אודות מידת הצלחת הצבא הרוסי במבצע הצבאי באוקראינה, צריך בין היתר לקחת בחשבון את השאלה - האם זה אופיו של העימות הצבאי אליו נערכו קברניטיו ואליו בנו את כוחם? ניתן אפוא להתחקות אחר הבסיס הרעיוני שהוביל, לפחות בעשור האחרון, את המטה הכללי הרוסי לבניין הכוח של הצבא, על ידי הידרשות לתפיסה אותה ביטא הרמטכ"ל הרוסי, הגנרל ולרי גרסימוב, בטקסט שפרסם ב-26 בפברואר 2013 במגזין הצבאי הרוסי VPK. הפרסום, הראשון של גרסימוב כראש המטה הכללי, היווה גם המנחה התיאורטי לתפיסה המכונה "דוקטרינת גרסימוב" הכוללת שלוש תיזות. זהו תרגומו הראשון לעברית מהמקור הרוסי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריין: רועי וינברג
מבנה צה"ל ההיררכי מתאים למלחמות העבר, שהתרחשו בין צבאות סדירים מקבילים. בעת הנוכחית, האויב אימץ מבנה שטוח ורשתי שמקשה על צה"ל לספק מענה בזמן אמת. הפיתרון לפער הזה נמצא באימוץ תפיסה ומבנה צבאי רשתי ושטוח, שמודגם במחקר זה על ידי מערכת תיאורטית להפעלת אש - "Gett Target" (המבוססת על המערכת האזרחית "Gett Taxi"). "Gett Target" תפעיל כוח באופן אוטונומי, בד בבד עם זיהוי מטרה עוינת, על פי פרוטוקולים מוכתבים מראש. המערכת תעריך את המטרה לפי מודלים אוטונומיים שיכללו, בין היתר, את סוג ומאפייני המטרה ונזק אגבי, ותפעיל גורמי תקיפה שחוברו למערכת. "Gett Target" משמשת כהשראה לגלות את פוטנציאל העידן הרשתי בהקשרים המעשיים ביותר.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריין: גיא ישראלי
מבנה צה"ל ההיררכי מתאים למלחמות העבר, שהתרחשו בין צבאות סדירים מקבילים. בעת הנוכחית, האויב אימץ מבנה שטוח ורשתי שמקשה על צה"ל לספק מענה בזמן אמת. הפיתרון לפער הזה נמצא באימוץ תפיסה ומבנה צבאי רשתי ושטוח, שמודגם במחקר זה על ידי מערכת תיאורטית להפעלת אש - "Gett Target" (המבוססת על המערכת האזרחית "Gett Taxi"). "Gett Target" תפעיל כוח באופן אוטונומי, בד בבד עם זיהוי מטרה עוינת, על פי פרוטוקולים מוכתבים מראש. המערכת תעריך את המטרה לפי מודלים אוטונומיים שיכללו, בין היתר, את סוג ומאפייני המטרה ונזק אגבי, ותפעיל גורמי תקיפה שחוברו למערכת. "Gett Target" משמשת כהשראה לגלות את פוטנציאל העידן הרשתי בהקשרים המעשיים ביותר.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריין: גיא ישראלי
מהו המצביא הימי? האם למצביאות ימית יש מאפיינים ייחודיים? תא"ל יובל אילון, ראש מספן מודיעין בחיל הים, מציג את מקרה הבוחן של אדמירל צ'סטר נימיץ אשר מונה להיות מפקד הצי האמריקאי בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, זמן קצר לאחר אירועי פרל הרבור. תא"ל אילון בוחן את האופן שבו הצליח נימיץ להטות את המערכה לטובת ארה"ב באוקיינוס השקט לצורך הצבעה על שורה של מאפיינים אישיותיים ותפקודיים שבראייתו הם חיוניים גם בימים אלה למצביא הימי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון מצביאות (מס' 33), אוגוסט 2021.
קריין: ישורון תורג'מן
מהו המצביא הימי? האם למצביאות ימית יש מאפיינים ייחודיים? תא"ל יובל אילון, ראש מספן מודיעין בחיל הים, מציג את מקרה הבוחן של אדמירל צ'סטר נימיץ אשר מונה להיות מפקד הצי האמריקאי בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, זמן קצר לאחר אירועי פרל הרבור. תא"ל אילון בוחן את האופן שבו הצליח נימיץ להטות את המערכה לטובת ארה"ב באוקיינוס השקט לצורך הצבעה על שורה של מאפיינים אישיותיים ותפקודיים שבראייתו הם חיוניים גם בימים אלה למצביא הימי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון מצביאות (מס' 33), אוגוסט 2021.
קריין: ישורון תורג'מן
אגף התכנון והחטיבה לתכנון אסטרטגי נדרשים לפתח נתיבים להשגת מטרות אסטרטגיות ולהצעיד בהם את צה"ל. פיתוח אסטרטגיות נעשה בשתי דרכים, דרך אדפטציה (סתגלנות), שנסמכת על חיכוך עם המציאות, ודרך אנטיציפציה ("צופה עתיד"), שבה נדרש האסטרטג לחזות מה שיהיה ולתכנן את תגובותיו מראש. במחקר הזה, מדגימים מקרי בוחן מעולם העסקים את ההשפעה הקונסטרוקטיבית של נטייה רשתית ושל דפוסי פעולה רשתיים על תכנון אסטרטגי. אג"ת והחטיבה לתכנון אסטרטגי מסתמכים על מבניהם ההיררכיים ולא מאמצים את הרשתיות שתוכל לעזור להם לפתח ידע, לנהל משאבים, לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים ובסך הכול, לצפות את העתיד.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריין: רועי וינברג
אגף התכנון והחטיבה לתכנון אסטרטגי נדרשים לפתח נתיבים להשגת מטרות אסטרטגיות ולהצעיד בהם את צה"ל. פיתוח אסטרטגיות נעשה בשתי דרכים, דרך אדפטציה (סתגלנות), שנסמכת על חיכוך עם המציאות, ודרך אנטיציפציה ("צופה עתיד"), שבה נדרש האסטרטג לחזות מה שיהיה ולתכנן את תגובותיו מראש. במחקר הזה, מדגימים מקרי בוחן מעולם העסקים את ההשפעה הקונסטרוקטיבית של נטייה רשתית ושל דפוסי פעולה רשתיים על תכנון אסטרטגי. אג"ת והחטיבה לתכנון אסטרטגי מסתמכים על מבניהם ההיררכיים ולא מאמצים את הרשתיות שתוכל לעזור להם לפתח ידע, לנהל משאבים, לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים ובסך הכול, לצפות את העתיד.
המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015.
קריין: רועי וינברג
תרחיש הייחוס המגדרי מולו פועל צה"ל בשנים האחרונות הנו שיח של זכויות המתמקד במגבלות הכניסה ונוקט במהלכים טקטיים, תגובתיים בעיקרם. כותבת המאמר מבקשת להציע לצה"ל שיח עדכני, ששם דגש על התועלות והרווחים הנוצרים מגיוון מגדרי ומשילוב הולם ושוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות, תוך שזה יביא את צה"ל למימוש יעדיו בששת ממדי הלחימה ולמול יעדי תר"ש תנופה בפרט. הכותבת חוקרת וממפה מספרית, ולמול היסטוריית פורום מטכ"ל, את היעד שהיא מציבה - 30% נשים בצמתי ההכרעה בצה"ל עד 2030, ומוכיחה כיצד במהלך פשוט ומהיר, צה"ל יוכל להגיע אל יעד המצוינות הארגונית גם בלי מהפכות גדולות ויקרות או על בסיס על "הגידול הטבעי".
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022
קריין: רועי וינברג
תרחיש הייחוס המגדרי מולו פועל צה"ל בשנים האחרונות הנו שיח של זכויות המתמקד במגבלות הכניסה ונוקט במהלכים טקטיים, תגובתיים בעיקרם. כותבת המאמר מבקשת להציע לצה"ל שיח עדכני, ששם דגש על התועלות והרווחים הנוצרים מגיוון מגדרי ומשילוב הולם ושוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות, תוך שזה יביא את צה"ל למימוש יעדיו בששת ממדי הלחימה ולמול יעדי תר"ש תנופה בפרט. הכותבת חוקרת וממפה מספרית, ולמול היסטוריית פורום מטכ"ל, את היעד שהיא מציבה - 30% נשים בצמתי ההכרעה בצה"ל עד 2030, ומוכיחה כיצד במהלך פשוט ומהיר, צה"ל יוכל להגיע אל יעד המצוינות הארגונית גם בלי מהפכות גדולות ויקרות או על בסיס על "הגידול הטבעי".
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022
קריין: רועי וינברג
גורמים פיזיים כמו הצטיידות ואימונים נחשבים כחיוניים לאפקטיביות צבאית, אבל חוסר לכידות תפיסתית הוא לא פחות חשוב מהם. מאמר זה מציג כמהמספר דוגמאות היסטוריות לכשלים צבאיים שמקורם בחוסר לכידות תפיסתית – הסכמה על הבעיה המבצעית ועל המענה הנכון לה. ופורט את מקורות הקושי להגעה ללכידות תפיסתית: הבדלים בהיסטוריה האישית, ניגוד אינטרסים בין מפקדים וקצב שינויים גבוה המקשה על הבנת האתגרים. כצעד ראשון במענה לבעיה מציע הכותב להגדיר את העניין כעיסוק פיקודי הכרחי של המפקדים, העלאת קצב הלמידה, הענקת ניסיון בכל הזירות החיוניות למפקדים בכירים, ושיתוף פעולה עם המגזר הפרטי במו"פ טכנולוגי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 14 - "המטה הכללי - חלק ג'", דצמבר 2017
קריין - רועי וינברג
גורמים פיזיים כמו הצטיידות ואימונים נחשבים כחיוניים לאפקטיביות צבאית, אבל חוסר לכידות תפיסתית הוא לא פחות חשוב מהם. מאמר זה מציג כמהמספר דוגמאות היסטוריות לכשלים צבאיים שמקורם בחוסר לכידות תפיסתית – הסכמה על הבעיה המבצעית ועל המענה הנכון לה. ופורט את מקורות הקושי להגעה ללכידות תפיסתית: הבדלים בהיסטוריה האישית, ניגוד אינטרסים בין מפקדים וקצב שינויים גבוה המקשה על הבנת האתגרים. כצעד ראשון במענה לבעיה מציע הכותב להגדיר את העניין כעיסוק פיקודי הכרחי של המפקדים, העלאת קצב הלמידה, הענקת ניסיון בכל הזירות החיוניות למפקדים בכירים, ושיתוף פעולה עם המגזר הפרטי במו"פ טכנולוגי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 14 - "המטה הכללי - חלק ג'", דצמבר 2017
קריין - רועי וינברג
מהי דרך המלחמה המודרנית של צה"ל? במהלך העשורים האחרונים התבססה בצה"ל דרך מלחמה חדשה, המערכה בין המערכות (המב"מ), במסגרתה לאגף המודיעין תפקיד חשוב, באספקת מודיעין מאפשר לקיומה, ובגיבוש יעדיה, דרכי פעולתה והערכת הישגיה. המאמר מציג ניתוח היסטורי של התפתחות המב"מ ובוחן באופן ביקורתי את האופן בו המב"מ הוביל לשינוי דרכי החשיבה והפעולה הצה"ליים, לרבות האם וכיצד פגע המב"מ במעמד אמ"ן כמעריך לאומי ומה המשמעות של דחיקת העיסוק הצה"לי במלחמה לטובת המב"מ. כותבי המאמר טוענים שההקשר הגאו-פוליטי והצבאי החדש בו מצה"ל מצוי, העימות האזורי עם איראן, ישמר את המב"מ כדרך המלחמה של צה"ל בעתיד הקרוב, כמענה הצבאי המרכזי שבידי מדינת ישראל לאיומים המרחוקים מגבולותיה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריין: גור מורד
מהי דרך המלחמה המודרנית של צה"ל? במהלך העשורים האחרונים התבססה בצה"ל דרך מלחמה חדשה, המערכה בין המערכות (המב"מ), במסגרתה לאגף המודיעין תפקיד חשוב, באספקת מודיעין מאפשר לקיומה, ובגיבוש יעדיה, דרכי פעולתה והערכת הישגיה. המאמר מציג ניתוח היסטורי של התפתחות המב"מ ובוחן באופן ביקורתי את האופן בו המב"מ הוביל לשינוי דרכי החשיבה והפעולה הצה"ליים, לרבות האם וכיצד פגע המב"מ במעמד אמ"ן כמעריך לאומי ומה המשמעות של דחיקת העיסוק הצה"לי במלחמה לטובת המב"מ. כותבי המאמר טוענים שההקשר הגאו-פוליטי והצבאי החדש בו מצה"ל מצוי, העימות האזורי עם איראן, ישמר את המב"מ כדרך המלחמה של צה"ל בעתיד הקרוב, כמענה הצבאי המרכזי שבידי מדינת ישראל לאיומים המרחוקים מגבולותיה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריין: גור מורד
בהתבסס על ראיונות עם בכירי צה"ל, בעיקר חברי פורום מטכ"ל, ולאור תיאוריות של חקר הקבוצות, הכותבים בוחנים את מעמד פורום מטכ"ל כהנהלה בכירה משלוש זוויות: האחריות הניהולית והמטרות המשותפות של הפורום; הובלת תהליכי חשיבה ארגוניים; ואופן מינוי האלופים. המאמר מסיק שפורום מטכ"ל לא ממצה את הפוטנציאל הטמון בו וחבריו אינם רואים בו קבוצה בעלת תלות הדדית חיובית (מכנה משותף). לכן הטענה היא שמאגר הניסיון והידע הבכיר ביותר בצה"ל מבוזבז כל עוד אלופי צה"ל ממשיכים לפעול בנפרד, ונמנעים מלהוביל יחדיו את צה"ל. לאור זאת, המחברים נותנים מספר המלצות לתיקון המצב.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 14 - "המטה הכללי - חלק ג'", דצמבר 2017
קריין – גיא ישראלי
בהתבסס על ראיונות עם בכירי צה"ל, בעיקר חברי פורום מטכ"ל, ולאור תיאוריות של חקר הקבוצות, הכותבים בוחנים את מעמד פורום מטכ"ל כהנהלה בכירה משלוש זוויות: האחריות הניהולית והמטרות המשותפות של הפורום; הובלת תהליכי חשיבה ארגוניים; ואופן מינוי האלופים. המאמר מסיק שפורום מטכ"ל לא ממצה את הפוטנציאל הטמון בו וחבריו אינם רואים בו קבוצה בעלת תלות הדדית חיובית (מכנה משותף). לכן הטענה היא שמאגר הניסיון והידע הבכיר ביותר בצה"ל מבוזבז כל עוד אלופי צה"ל ממשיכים לפעול בנפרד, ונמנעים מלהוביל יחדיו את צה"ל. לאור זאת, המחברים נותנים מספר המלצות לתיקון המצב.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 14 - "המטה הכללי - חלק ג'", דצמבר 2017
קריין – גיא ישראלי
דיפלומטיה צבאית במדינות בעלות מערכת יחסים מורכבת עם ישראל, אשר יש להן רצון לשת"פ עמוק מחד גיסא, ומאידך גיסא סימנים של עוינות ושל חשדנות המתבטאות גם בהקשרים רשמיים כמו הצבעות באו"ם – היא מרחב פעולה מוגבל אך קריטי. למרות הקשיים לנהל דיפלומטיה צבאית במדינות כאלה, ההזדמנויות עצומות. לאור ניסיונו של הכותב כנספח צה"ל בסין, מוצג השת"פ עם סין כדוגמה להתנהלות הישראלית במרחב מוגבל – כיצד מורידים חסמים מזהים פוטנציאלים ומייצרים השפעה בטווח הארוך. במורכבות זו, נדרש הנספח הצבאי ליכולות מגוונות, הכוללות טיפוח קשרים ועידוד שת"פ מחד גיסא, ולבלימת זעזועים מאידך גיסא. איזון זה מצריך אינטליגנציה בין־אישית, חברתית ותרבותית שתסייע לנספח ליצור תדמית לישראל ולפעול באפקטיביות במרחב שאינו תמיד ידידותי לנוכחותו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: גור מורד
דיפלומטיה צבאית במדינות בעלות מערכת יחסים מורכבת עם ישראל, אשר יש להן רצון לשת"פ עמוק מחד גיסא, ומאידך גיסא סימנים של עוינות ושל חשדנות המתבטאות גם בהקשרים רשמיים כמו הצבעות באו"ם – היא מרחב פעולה מוגבל אך קריטי. למרות הקשיים לנהל דיפלומטיה צבאית במדינות כאלה, ההזדמנויות עצומות. לאור ניסיונו של הכותב כנספח צה"ל בסין, מוצג השת"פ עם סין כדוגמה להתנהלות הישראלית במרחב מוגבל – כיצד מורידים חסמים מזהים פוטנציאלים ומייצרים השפעה בטווח הארוך. במורכבות זו, נדרש הנספח הצבאי ליכולות מגוונות, הכוללות טיפוח קשרים ועידוד שת"פ מחד גיסא, ולבלימת זעזועים מאידך גיסא. איזון זה מצריך אינטליגנציה בין־אישית, חברתית ותרבותית שתסייע לנספח ליצור תדמית לישראל ולפעול באפקטיביות במרחב שאינו תמיד ידידותי לנוכחותו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: גור מורד
בשנים האחרונות עובר צה"ל שינוי תפיסתי – מהתפיסה הקלאסית של עצמאות ושל חופש פעולה, לתפיסה של שיתוף פעולה עם צבאות אחרים לצורך מימוש יעדים ומשימות. המאמר מתאר את החשיבות של שת"פ בין־לאומי לצה"ל, בדגש על יחסיו עם צבא ארצות הברית. לאור ניסיונו של המחבר כנספח ההגנה בארה"ב, מוצגות במאמר מספר תובנות על תפקוד נספח ההגנה, שנדרש להבין היטב את אינטרסי צה"ל ומשרד הביטחון ולחפש הזדמנויות ופוטנציאלים בצבאות זרים שיענו על הפערים הישראליים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: רועי וינברג
בשנים האחרונות עובר צה"ל שינוי תפיסתי – מהתפיסה הקלאסית של עצמאות ושל חופש פעולה, לתפיסה של שיתוף פעולה עם צבאות אחרים לצורך מימוש יעדים ומשימות. המאמר מתאר את החשיבות של שת"פ בין־לאומי לצה"ל, בדגש על יחסיו עם צבא ארצות הברית. לאור ניסיונו של המחבר כנספח ההגנה בארה"ב, מוצגות במאמר מספר תובנות על תפקוד נספח ההגנה, שנדרש להבין היטב את אינטרסי צה"ל ומשרד הביטחון ולחפש הזדמנויות ופוטנציאלים בצבאות זרים שיענו על הפערים הישראליים.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: רועי וינברג
הדיפלומטיה הצבאית היא תחום עשייה משלים לעבודת הליבה של צה"ל מחד גיסא, וכלי אסטרטגי בפני עצמו של המדינה, מאידך גיסא. במקרה הראשון, הדיפלומטיה הצבאית "הקלאסית", ניהול קשרים עם צבאות זרים מאפשר שיפור יכולות והישגים בבניין כוח ובהפעלתו, ומונע תקלות שעלולות להיגרם בעקבות חיכוך עם צבאות זרים שפועלים באותן הזירות. במקרה השני, הדיפלומטיה הצבאית מהווה את הערוץ היחיד או הראשי עם מדינה זרה, ומשמשת כלי ל"מעורבות אסטרטגית" עימה כדי למנוע משברים, כדי להשפיע עליה וכדי לחזק קשרים מדיניים. בישראל, יש למסד תחום זה כמקצוע בצה"ל, ולגבש תפיסה אסטרטגית־מבצעית הממקמת את התחום בתוך העשייה המדינית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: רועי ויינברג
הדיפלומטיה הצבאית היא תחום עשייה משלים לעבודת הליבה של צה"ל מחד גיסא, וכלי אסטרטגי בפני עצמו של המדינה, מאידך גיסא. במקרה הראשון, הדיפלומטיה הצבאית "הקלאסית", ניהול קשרים עם צבאות זרים מאפשר שיפור יכולות והישגים בבניין כוח ובהפעלתו, ומונע תקלות שעלולות להיגרם בעקבות חיכוך עם צבאות זרים שפועלים באותן הזירות. במקרה השני, הדיפלומטיה הצבאית מהווה את הערוץ היחיד או הראשי עם מדינה זרה, ומשמשת כלי ל"מעורבות אסטרטגית" עימה כדי למנוע משברים, כדי להשפיע עליה וכדי לחזק קשרים מדיניים. בישראל, יש למסד תחום זה כמקצוע בצה"ל, ולגבש תפיסה אסטרטגית־מבצעית הממקמת את התחום בתוך העשייה המדינית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: רועי ויינברג
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
"מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד שינוי והתחדשות באופן קבוע ושיטתי. התהליך חידש תפיסות בתוך ומחוץ לאמ"ן בתחומים של לוחמה מבוססת מודיעין, סייבר, "אמ"ן רשתי" ועוד, סיפק לקצינים תפיסה פשוטה של עבודה מודיעינית, התגבר על סקפטיות קציני החיל לגבי אפשרות השינוי, וייסד מנגנונים של שילוביות בין המערכים בתוך אמ"ן, ובין אמ"ן לשאר צה"ל. "מעשה אמ"ן" יכול לספק עקרונות ותנאים מאפשרים להשתנות משמעותית גם בארגונים אחרים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריינית: יעל יקל.
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'
"מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד שינוי והתחדשות באופן קבוע ושיטתי. התהליך חידש תפיסות בתוך ומחוץ לאמ"ן בתחומים של לוחמה מבוססת מודיעין, סייבר, "אמ"ן רשתי" ועוד, סיפק לקצינים תפיסה פשוטה של עבודה מודיעינית, התגבר על סקפטיות קציני החיל לגבי אפשרות השינוי, וייסד מנגנונים של שילוביות בין המערכים בתוך אמ"ן, ובין אמ"ן לשאר צה"ל. "מעשה אמ"ן" יכול לספק עקרונות ותנאים מאפשרים להשתנות משמעותית גם בארגונים אחרים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריינית: יעל יקל.
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
"מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד שינוי והתחדשות באופן קבוע ושיטתי. התהליך חידש תפיסות בתוך ומחוץ לאמ"ן בתחומים של לוחמה מבוססת מודיעין, סייבר, "אמ"ן רשתי" ועוד, סיפק לקצינים תפיסה פשוטה של עבודה מודיעינית, התגבר על סקפטיות קציני החיל לגבי אפשרות השינוי, וייסד מנגנונים של שילוביות בין המערכים בתוך אמ"ן, ובין אמ"ן לשאר צה"ל. "מעשה אמ"ן" יכול לספק עקרונות ותנאים מאפשרים להשתנות משמעותית גם בארגונים אחרים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריינית: יעל יקל.
המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'
"מעשה אמ"ן" היה תהליך למידה אסטרטגי שנערך מ־2011 כדי לסגור פערים שנחשפו בין מציאות שהשתנתה לבין מבנה אמ"ן, משימותיו ואופן הפעלתו. פערים אלה לא רק שהניעו את התהליך, אלא גם הביאו לחשיפה של פערים נוספים שזוהו במהלכו. בנוסף על הצורך בסגירת הפערים האלה, התהליך, שכלל את השלבים הנדרשים של עיצוב, תכנון ויישום, היה מיועד להקנות לאמ"ן את הכלים ואת התרבות הנדרשים כדי לעודד שינוי והתחדשות באופן קבוע ושיטתי. התהליך חידש תפיסות בתוך ומחוץ לאמ"ן בתחומים של לוחמה מבוססת מודיעין, סייבר, "אמ"ן רשתי" ועוד, סיפק לקצינים תפיסה פשוטה של עבודה מודיעינית, התגבר על סקפטיות קציני החיל לגבי אפשרות השינוי, וייסד מנגנונים של שילוביות בין המערכים בתוך אמ"ן, ובין אמ"ן לשאר צה"ל. "מעשה אמ"ן" יכול לספק עקרונות ותנאים מאפשרים להשתנות משמעותית גם בארגונים אחרים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריינית: יעל יקל.
הפתעות בסיסיות, כאלו הנוצרות בשל תפיסת עולם שאיבדה רלוונטיות, מחייבות אותנו לשאול על מהות ההפתעה, כלומר לא רק ״האם הופתענו״ אלא ״במה בדיוק הופתענו״. שורה של גורמים הופתעו מאוד מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה: ברית נאט״ו, ובמיוחד שותפיה האירופאיים, הופתעה משיבתה של תופעת המלחמה לאירופה; ארה״ב ורוסיה גם יחד הופתעו מעמידתה האיתנה של אוקראינה, ומביצועיו המאכזבים של הצבא שנתפס כשני בעוצמתו בעולם. ראוי אלו שיש להם נגיעה בשאלות האסטרטגיות בישראל להשתמש במשחק המלחמה המזרח אירופאי כדי לדמיין אותנו בפנים, ומשני צידי המתרס, כדי להיות מסוגלים ללמוד ולהפיק את הלקחים הנדרשים, כדי להיות מופתעים עכשיו, ולא מהמופתעים אחר כך.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריינית: יעל יקל
הפתעות בסיסיות, כאלו הנוצרות בשל תפיסת עולם שאיבדה רלוונטיות, מחייבות אותנו לשאול על מהות ההפתעה, כלומר לא רק ״האם הופתענו״ אלא ״במה בדיוק הופתענו״. שורה של גורמים הופתעו מאוד מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה: ברית נאט״ו, ובמיוחד שותפיה האירופאיים, הופתעה משיבתה של תופעת המלחמה לאירופה; ארה״ב ורוסיה גם יחד הופתעו מעמידתה האיתנה של אוקראינה, ומביצועיו המאכזבים של הצבא שנתפס כשני בעוצמתו בעולם. ראוי אלו שיש להם נגיעה בשאלות האסטרטגיות בישראל להשתמש במשחק המלחמה המזרח אירופאי כדי לדמיין אותנו בפנים, ומשני צידי המתרס, כדי להיות מסוגלים ללמוד ולהפיק את הלקחים הנדרשים, כדי להיות מופתעים עכשיו, ולא מהמופתעים אחר כך.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריינית: יעל יקל
אנו לוקים ב'פרדוקס הגדר' - הגדרות הפכו מכלי הגנתי טקטי למכשול תודעתי וחסם מחשבתי שמפקדי צה"ל מודעים אליו באופן חלקי. ככל שרבו הגדרות בגבולות ובשטח ישראל, גברה מרכזיותן בתודעה ובתפיסה הביטחונית, למרות שקיימות דוגמאות היסטוריות מדאיגות של גדרות ביטחון שנכשלו, כמו קו מז'ינו או החומה הסינית .הישענות גוברת על הגנה והתבצרות מייצרות הטיות אצל המפקדים, וההטיות משפיעות על היכולת המבצעית של הכוחות. על הגדר להיות אמצעי ולא מטרה - רכיב אחד בתוך תפיסה מבצעית כוללת. בכך אפשר שישתנו התודעה ושיטת הפעולה בקרב המפקדים והלוחמים המממשים את תפיסת הביטחון.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
אנו לוקים ב'פרדוקס הגדר' - הגדרות הפכו מכלי הגנתי טקטי למכשול תודעתי וחסם מחשבתי שמפקדי צה"ל מודעים אליו באופן חלקי. ככל שרבו הגדרות בגבולות ובשטח ישראל, גברה מרכזיותן בתודעה ובתפיסה הביטחונית, למרות שקיימות דוגמאות היסטוריות מדאיגות של גדרות ביטחון שנכשלו, כמו קו מז'ינו או החומה הסינית .הישענות גוברת על הגנה והתבצרות מייצרות הטיות אצל המפקדים, וההטיות משפיעות על היכולת המבצעית של הכוחות. על הגדר להיות אמצעי ולא מטרה - רכיב אחד בתוך תפיסה מבצעית כוללת. בכך אפשר שישתנו התודעה ושיטת הפעולה בקרב המפקדים והלוחמים המממשים את תפיסת הביטחון.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: ישורון תורג'מן
בתנאים של אי-וודאות, עמימות, והשתנות מהירה שמאפיינים את הסביבה האסטרטגית, מהווה משחק המלחמה האסטרטגי כלי עוצמתי לפיתוח ידע מערכתי במפקדות הבכירות. אבל כדי להיות מועילים, צריכים משחקים אלה להתאים לנסיבות של הארגון שמתעסק בהם כדי להיות מועילים. הערך המוסף שצפוי ממשחק מלחמה, תלויי במקום שלו בתהליך פיתוח הידע, בנכונות לשחק ובמורכבות הסביבה הארגונית, כמו גם בשיטת המשחק: לפעמים ראוי לבחור שיטה סטטית של משחק (משחק מבוסס תרחיש) ולפעמים עדיף משחק דינמי, בנוסף על הנסיבות שבהן משחק אינו יאה לפיתוח ידע בכלל. על המפקד לעצב את משחק המלחמה הראוי ולהתגבר על מגבלות הפלטפורמה הנזכרות במחקר זה, כדי למצות את הפוטנציאל העצום.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 13, משחקי מלחמה, אוקטובר 2017.
קריינית: גור מורד
בתנאים של אי-וודאות, עמימות, והשתנות מהירה שמאפיינים את הסביבה האסטרטגית, מהווה משחק המלחמה האסטרטגי כלי עוצמתי לפיתוח ידע מערכתי במפקדות הבכירות. אבל כדי להיות מועילים, צריכים משחקים אלה להתאים לנסיבות של הארגון שמתעסק בהם כדי להיות מועילים. הערך המוסף שצפוי ממשחק מלחמה, תלויי במקום שלו בתהליך פיתוח הידע, בנכונות לשחק ובמורכבות הסביבה הארגונית, כמו גם בשיטת המשחק: לפעמים ראוי לבחור שיטה סטטית של משחק (משחק מבוסס תרחיש) ולפעמים עדיף משחק דינמי, בנוסף על הנסיבות שבהן משחק אינו יאה לפיתוח ידע בכלל. על המפקד לעצב את משחק המלחמה הראוי ולהתגבר על מגבלות הפלטפורמה הנזכרות במחקר זה, כדי למצות את הפוטנציאל העצום.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 13, משחקי מלחמה, אוקטובר 2017.
קריינית: גור מורד
ההשתנות הגלובלית בעשורים האחרונים מיצבה את מערך קשרי החוץ הצה"לי כבעל תפקיד משמעותי בהפעלת ובבניין הכוח של צה"ל וכחלק מהדיפלומטיה המדינית ישראלית. מערך הקש"ח ממלא תפקיד מרכזי במאמץ שימור והרחבת מרחב הפעולה המבצעי של צה"ל ובמאמצי ישראל להרחבת היחסים עם מדינות העולם. יחד עם זאת, על המערך לשאול את עצמו האם התפיסה המנחה אותו כיום עודנה רלוונטית לאור השינויים בסביבת הפעולה של צה"ל והאם עליה להשתנות לנוכח האתגרים הצפויים לצה"ל בשנים הקרובות? המאמר יציג את הטענה לפיה על מערך הקש"ח להקנות דגש גדול מבעבר לתכליות של הקרנת עוצמה והרחבת ושימור עומק אסטרטגי, כמו גם לשיתופי פעולה בתחומי בניין הכוח.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: גיא ישראלי
ההשתנות הגלובלית בעשורים האחרונים מיצבה את מערך קשרי החוץ הצה"לי כבעל תפקיד משמעותי בהפעלת ובבניין הכוח של צה"ל וכחלק מהדיפלומטיה המדינית ישראלית. מערך הקש"ח ממלא תפקיד מרכזי במאמץ שימור והרחבת מרחב הפעולה המבצעי של צה"ל ובמאמצי ישראל להרחבת היחסים עם מדינות העולם. יחד עם זאת, על המערך לשאול את עצמו האם התפיסה המנחה אותו כיום עודנה רלוונטית לאור השינויים בסביבת הפעולה של צה"ל והאם עליה להשתנות לנוכח האתגרים הצפויים לצה"ל בשנים הקרובות? המאמר יציג את הטענה לפיה על מערך הקש"ח להקנות דגש גדול מבעבר לתכליות של הקרנת עוצמה והרחבת ושימור עומק אסטרטגי, כמו גם לשיתופי פעולה בתחומי בניין הכוח.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020.
קריין: גיא ישראלי
מהפכת המידע שבעיצומה אנו נמצאים היא בעלת פוטנציאל עצום, אך גם טומנת בחובה אתגר. בעוד שבעבר די היה להטמיע חידושים טכנולוגיים בעולם המבצעי כדי לשמר את עליונות צה"ל על פני אויביו המשתכללים, כיום אין זה מספיק. לטענת הכותבות, צה"ל נדרש לשינוי ארגוני מהותי; אנשי הטכנולוגיה אינם יכולים להצליח לממש את פוטנציאל הטכנולוגיה הנוכחית לבדם. צה"ל אמנם לוקח צעדים אל עבר טרנספורמציה דיגיטלית, אך אינו עושה די כדי לקדמה. מתוך הבנה זו, מאירות הכותבות על הגורמים המבניים, הארגוניים והתרבותיים הנמצאים בבסיס הארגון הצה"לי, המעכבים את מיצוי תהליך זה. הן בוחנות את מוכנות העולם המבצעי הרב-זרועי לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, ומציעות עקרונות לקידומו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריין: רועי וינברג
מהפכת המידע שבעיצומה אנו נמצאים היא בעלת פוטנציאל עצום, אך גם טומנת בחובה אתגר. בעוד שבעבר די היה להטמיע חידושים טכנולוגיים בעולם המבצעי כדי לשמר את עליונות צה"ל על פני אויביו המשתכללים, כיום אין זה מספיק. לטענת הכותבות, צה"ל נדרש לשינוי ארגוני מהותי; אנשי הטכנולוגיה אינם יכולים להצליח לממש את פוטנציאל הטכנולוגיה הנוכחית לבדם. צה"ל אמנם לוקח צעדים אל עבר טרנספורמציה דיגיטלית, אך אינו עושה די כדי לקדמה. מתוך הבנה זו, מאירות הכותבות על הגורמים המבניים, הארגוניים והתרבותיים הנמצאים בבסיס הארגון הצה"לי, המעכבים את מיצוי תהליך זה. הן בוחנות את מוכנות העולם המבצעי הרב-זרועי לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, ומציעות עקרונות לקידומו.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריין: רועי וינברג
המאמר מנתח את תפיסת מערכת ההגנה על גבולות שנקטו צרפת במהלך המלחמה באלג'יריה וארצות הברית בווייטנאם בהתמודדותן עם חדירת כוחות לא סדירים וסדירים למחצה לשטחים שנמצאו בשליטתן. המאמר מתמקד ב'קו מוריס' ו'קו מקנמרה' שהציגו הגנה קבועה המבוססת בעיקר על מכשול פיזי ואלקטרוני שיש בו מספר שכבות מבצעיות. הפעולות שננקטו לחסימת נתיבי החדירה, יצרו אצל הכוחות העוינים תחושת איום מוחשי על עצם קיומם ככוחות צבאיים. לפיכך בממד המבצעי היו פעולות החסימה יעילות. עובדה זו מחזקת את הטענה כי לאזורי המקלט והדרכים המובילות משם אל עבר שטחי הפעולה יש מהות אסטרטגית קריטית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: גור מורד
המאמר מנתח את תפיסת מערכת ההגנה על גבולות שנקטו צרפת במהלך המלחמה באלג'יריה וארצות הברית בווייטנאם בהתמודדותן עם חדירת כוחות לא סדירים וסדירים למחצה לשטחים שנמצאו בשליטתן. המאמר מתמקד ב'קו מוריס' ו'קו מקנמרה' שהציגו הגנה קבועה המבוססת בעיקר על מכשול פיזי ואלקטרוני שיש בו מספר שכבות מבצעיות. הפעולות שננקטו לחסימת נתיבי החדירה, יצרו אצל הכוחות העוינים תחושת איום מוחשי על עצם קיומם ככוחות צבאיים. לפיכך בממד המבצעי היו פעולות החסימה יעילות. עובדה זו מחזקת את הטענה כי לאזורי המקלט והדרכים המובילות משם אל עבר שטחי הפעולה יש מהות אסטרטגית קריטית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מב"ם ובטחון שוטף חלק ג', מס' 23-22, אוקטובר 2019.
קריין: גור מורד
מהקמתה, ישראל נמנעה מבריתות צבאיות כדי לשמר את חופש פעולתה. המאמר עוסק במקרי מבחן בהם צה"ל פעל תוך שיתוף פעולה, ברמה האסטרטגית וברמה הטקטית, עם צבאות זרים מחוץ למסגרת של ברית הגנה. המחבר טוען כי קיימת מגמה של עלייה בשת"פ הצבאי ושצה"ל נדרש לבצע התאמות אליה, תוך כדי המשך מדיניות ההימנעות הישראלית מהצטרפות לבריתות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, ינואר 2022.
קריין: גור מורד
מהקמתה, ישראל נמנעה מבריתות צבאיות כדי לשמר את חופש פעולתה. המאמר עוסק במקרי מבחן בהם צה"ל פעל תוך שיתוף פעולה, ברמה האסטרטגית וברמה הטקטית, עם צבאות זרים מחוץ למסגרת של ברית הגנה. המחבר טוען כי קיימת מגמה של עלייה בשת"פ הצבאי ושצה"ל נדרש לבצע התאמות אליה, תוך כדי המשך מדיניות ההימנעות הישראלית מהצטרפות לבריתות.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, ינואר 2022.
קריין: גור מורד
לוחמה כלכלית מגלמת פוטנציאל לא ממוצה להחלשת איראן ושלוחיה. כותב המאמר בוחן את אופן ההתפתחות של תחום זה בישראל ומנתח בביקורתיות את הסיבות לכך שנותר שולי במסגרת "סל הכלים" הביטחוני הישראלי. המאמר קובע שפיתוח תחום הלוחמה הכלכלית, בהובלת אגף חדש בצה"ל שיוקם לצורך כך, עשוי לסייע לישראל לפרוץ את הקיפאון הצבאי והמדיני מול אויביה בעשורים האחרונים. לוחמה כלכלית תוכל להחליש את איראן ושלוחיה, בין השאר, באמצעות שלילת הבסיס הכלכלי של פעילותם הצבאית נגד ישראל ופגיעה בנכסים הכלכליים של מוביליה. המאמר מציג זווית מבט ייחודית על תחום הלוחמה הכלכלית בישראל מנקודת מבטו של מי שהוביל את הנושא במערכת הביטחון במהלך מספר עשורים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריינית: יעל יקל
לוחמה כלכלית מגלמת פוטנציאל לא ממוצה להחלשת איראן ושלוחיה. כותב המאמר בוחן את אופן ההתפתחות של תחום זה בישראל ומנתח בביקורתיות את הסיבות לכך שנותר שולי במסגרת "סל הכלים" הביטחוני הישראלי. המאמר קובע שפיתוח תחום הלוחמה הכלכלית, בהובלת אגף חדש בצה"ל שיוקם לצורך כך, עשוי לסייע לישראל לפרוץ את הקיפאון הצבאי והמדיני מול אויביה בעשורים האחרונים. לוחמה כלכלית תוכל להחליש את איראן ושלוחיה, בין השאר, באמצעות שלילת הבסיס הכלכלי של פעילותם הצבאית נגד ישראל ופגיעה בנכסים הכלכליים של מוביליה. המאמר מציג זווית מבט ייחודית על תחום הלוחמה הכלכלית בישראל מנקודת מבטו של מי שהוביל את הנושא במערכת הביטחון במהלך מספר עשורים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריינית: יעל יקל
בעידן הדיגיטלי גלום פוטנציאל אדיר. עם זאת, הארגון הצבאי נתקל במורכבות רבה בבואו לממשו, ואינו מצליח להביא את החדשנות הטכנולוגית לידי ביטוי. לטענת המאמר, מורכבות החדשנות בבניין הכוח הצבאי נובעת מפערי הַמְשָׂגה במסגרת השיח הארגוני; בעוד שהשיח הצה"לי כיום עוסק בקידום פרויקטים המביאים להפעלת כוח אפקטיבית יותר, בשורת העידן הדיגיטלי טמונה דווקא במרחב הבין-פרויקטלי, המביאה לבניין כוח אפקטיבי יותר. לכן, כדי להצליח במימוש הזדמנויות העידן הנוכחי, על צה"ל לפתח ראייה אסטרטגית מערכתית כוללת של בניין הכוח. בדומה לעיסוק הכימי במולקולות ולא באטומים בלבד, על צה"ל לעסוק גם ברמת היחסים בין הפרויקטים. רעיון "בניין הכוח מסדר שני" מהווה בסיס מושגי לכך.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 18, דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, דצמבר 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
בעידן הדיגיטלי גלום פוטנציאל אדיר. עם זאת, הארגון הצבאי נתקל במורכבות רבה בבואו לממשו, ואינו מצליח להביא את החדשנות הטכנולוגית לידי ביטוי. לטענת המאמר, מורכבות החדשנות בבניין הכוח הצבאי נובעת מפערי הַמְשָׂגה במסגרת השיח הארגוני; בעוד שהשיח הצה"לי כיום עוסק בקידום פרויקטים המביאים להפעלת כוח אפקטיבית יותר, בשורת העידן הדיגיטלי טמונה דווקא במרחב הבין-פרויקטלי, המביאה לבניין כוח אפקטיבי יותר. לכן, כדי להצליח במימוש הזדמנויות העידן הנוכחי, על צה"ל לפתח ראייה אסטרטגית מערכתית כוללת של בניין הכוח. בדומה לעיסוק הכימי במולקולות ולא באטומים בלבד, על צה"ל לעסוק גם ברמת היחסים בין הפרויקטים. רעיון "בניין הכוח מסדר שני" מהווה בסיס מושגי לכך.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 18, דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, דצמבר 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
במהלך תרגיל 'אור הדגן', שנערך בספטמבר 2017 ודימה מלחמה מול חזבאללה בדרום לבנון, השתמשו המפקדים בשתי מטפורות שסייעו להם בדילמות מרכזיות בתרגיל. מטפורה ראשונה, שנלקחה מעולם הכלכלה, האירה על שאלת ה'מספיקות' של ההגנה, ועל סוגיית היחס בין ההגנה להתקפה. המטפורה אפשרה הסתכלות על ההגנה וההתקפה כפעולות משולבות שמטרתן לספק את התשואה הכוללת הגבוהה ביותר. מטפורה שנייה, מעולם האינסטלציה, סיפקה המחשה רעיונית לאתגרים מולם עמדו המפקדים, ואפשרה למדוד ולהעריך את הישגיהם. כפי שהודגם בתרגיל, השימוש במטפורות הוא כלי חשוב המאפשר הבעה של רעיונות שלמים בצורה בהירה ופשוטה, ובאמצעותו ניתן לבסס רעיונות ולפתח אותם, ואף לשכנע בהם אחרים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
במהלך תרגיל 'אור הדגן', שנערך בספטמבר 2017 ודימה מלחמה מול חזבאללה בדרום לבנון, השתמשו המפקדים בשתי מטפורות שסייעו להם בדילמות מרכזיות בתרגיל. מטפורה ראשונה, שנלקחה מעולם הכלכלה, האירה על שאלת ה'מספיקות' של ההגנה, ועל סוגיית היחס בין ההגנה להתקפה. המטפורה אפשרה הסתכלות על ההגנה וההתקפה כפעולות משולבות שמטרתן לספק את התשואה הכוללת הגבוהה ביותר. מטפורה שנייה, מעולם האינסטלציה, סיפקה המחשה רעיונית לאתגרים מולם עמדו המפקדים, ואפשרה למדוד ולהעריך את הישגיהם. כפי שהודגם בתרגיל, השימוש במטפורות הוא כלי חשוב המאפשר הבעה של רעיונות שלמים בצורה בהירה ופשוטה, ובאמצעותו ניתן לבסס רעיונות ולפתח אותם, ואף לשכנע בהם אחרים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
קריין: ישורון תורג'מן
מאמר זה סוקר את תהליך ההתפתחות והכתיבה של תורת הלחימה של צה"ל, משחר הקמתו ועד היום. לאורך המאה הקודמת הבסיס לתורת הלחימה עבור כוחות היבשה נשאר פחות או יותר סטטי. עם זאת תכיפות השינויים בסביבה המבצעית וההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה בעידן הנוכחי מעלה צורך לבחון את תורת הלחימה ולעדכנה באופן קבוע. חסרים כיום כלים לתהליכי מחשב ופיתוח ידע, ודבר זה עלול לפגוע בעוצמת כוחות היבשה ובאפקטיביות המבצעית שלהם. לכן על זרוע היבשה להקים גוף שיתאים בגודלו, בבכירות העומדים בראשו ובאופי של המשרתים בו, שיהיה מסוגל לפתח תורת לחימה מותאמת לאתגרי הלחימה העכשוויים תוך צפיית אתגרי הלחימה העתידיים ומתן מענה גמיש וזריז לאתגרים מתפתחים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
קריין: רועי וינברג
מאמר זה סוקר את תהליך ההתפתחות והכתיבה של תורת הלחימה של צה"ל, משחר הקמתו ועד היום. לאורך המאה הקודמת הבסיס לתורת הלחימה עבור כוחות היבשה נשאר פחות או יותר סטטי. עם זאת תכיפות השינויים בסביבה המבצעית וההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה בעידן הנוכחי מעלה צורך לבחון את תורת הלחימה ולעדכנה באופן קבוע. חסרים כיום כלים לתהליכי מחשב ופיתוח ידע, ודבר זה עלול לפגוע בעוצמת כוחות היבשה ובאפקטיביות המבצעית שלהם. לכן על זרוע היבשה להקים גוף שיתאים בגודלו, בבכירות העומדים בראשו ובאופי של המשרתים בו, שיהיה מסוגל לפתח תורת לחימה מותאמת לאתגרי הלחימה העכשוויים תוך צפיית אתגרי הלחימה העתידיים ומתן מענה גמיש וזריז לאתגרים מתפתחים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
קריין: רועי וינברג
אמ"ן הוא מונופול טבעי למודיעין. כמו מונופולים אחרים, מקורו בהשקעות-עתק בתשתיות בשלב ההקמה ובקביעת חסמים לכניסת מתחרים. אלא שהמוצר המיוצר במרכז המודיעיני על בסיס איסוף ריכוזי, ככל שהוא חיוני לצה"ל, הוא כבר אינו מספיק. הטכנולוגיה מאפשרת מענה טוב יותר לצורך הגובר במודיעין קרבי באמצעות יצרנים מקומיים. אמ"ן נדרש לוותר על בלעדיותו באיסוף ובמחקר, לעודד שילוב חיישנים וטכנולוגיות עיבוד מידע בכוחות הלוחמים, ולקחת תפקיד מוביל בבנייתה של מערכת מודיעינית משוכללת יותר. אמ"ן מחזיק בידע הנדרש לפיתוח "רשת מודיעין חכמה" שתשלב "ייצור מודיעין" קרבי בכוחות הלוחמים, המידע יוצלב עם המודיעין המרכזי של אמ"ן שגם יועשר בדרך זו, והמרכז האמ"ני יהיה פנוי יותר להתמקד בחידות המודיעיניות החשובות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריין: יעל יקל
אמ"ן הוא מונופול טבעי למודיעין. כמו מונופולים אחרים, מקורו בהשקעות-עתק בתשתיות בשלב ההקמה ובקביעת חסמים לכניסת מתחרים. אלא שהמוצר המיוצר במרכז המודיעיני על בסיס איסוף ריכוזי, ככל שהוא חיוני לצה"ל, הוא כבר אינו מספיק. הטכנולוגיה מאפשרת מענה טוב יותר לצורך הגובר במודיעין קרבי באמצעות יצרנים מקומיים. אמ"ן נדרש לוותר על בלעדיותו באיסוף ובמחקר, לעודד שילוב חיישנים וטכנולוגיות עיבוד מידע בכוחות הלוחמים, ולקחת תפקיד מוביל בבנייתה של מערכת מודיעינית משוכללת יותר. אמ"ן מחזיק בידע הנדרש לפיתוח "רשת מודיעין חכמה" שתשלב "ייצור מודיעין" קרבי בכוחות הלוחמים, המידע יוצלב עם המודיעין המרכזי של אמ"ן שגם יועשר בדרך זו, והמרכז האמ"ני יהיה פנוי יותר להתמקד בחידות המודיעיניות החשובות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריין: יעל יקל
היעדר שפה משותפת בין הרמה הטקטית והרמה המערכתית-אסטרטגית עלול להביא לתקלות, מה שאכן קרה בקרב בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה. חלק מהבלבול נבע מגמישות וממופשטות המונחים של הרמה המערכתית-אסטרטגית, שמשמעותם נגזרת מהנסיבות ומההקשר הייחודיים. דוגמה לגמישות הזאת היא אבולוציית המונח "כיתור": מכיתור צבא רומי ע"י חניבעל, דרך כיתור במלחמות אירופיות מהמאות ה-17, ה-19 וה-20, כיתור הארמייה השלישית המצרית במלחמת יום הכיפורים וגם ניסיונות כיתור של כוחות בלתי-סדירים כמו הווייטקונג. היעדים המדיניים, האילוצים הגיאו-אסטרטגיים והיכולות האופרטיביות, דרשו פרשנויות שונות למונח "כיתור". לפרשנויות אלה יש הבדלים מבצעיים כבדי משקל לגבי פרמטרים כמו היקף הכוח הנדרש, מידת ההידוק של הכיתור, תזמונו ועוד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריין: רועי וינברג
היעדר שפה משותפת בין הרמה הטקטית והרמה המערכתית-אסטרטגית עלול להביא לתקלות, מה שאכן קרה בקרב בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה. חלק מהבלבול נבע מגמישות וממופשטות המונחים של הרמה המערכתית-אסטרטגית, שמשמעותם נגזרת מהנסיבות ומההקשר הייחודיים. דוגמה לגמישות הזאת היא אבולוציית המונח "כיתור": מכיתור צבא רומי ע"י חניבעל, דרך כיתור במלחמות אירופיות מהמאות ה-17, ה-19 וה-20, כיתור הארמייה השלישית המצרית במלחמת יום הכיפורים וגם ניסיונות כיתור של כוחות בלתי-סדירים כמו הווייטקונג. היעדים המדיניים, האילוצים הגיאו-אסטרטגיים והיכולות האופרטיביות, דרשו פרשנויות שונות למונח "כיתור". לפרשנויות אלה יש הבדלים מבצעיים כבדי משקל לגבי פרמטרים כמו היקף הכוח הנדרש, מידת ההידוק של הכיתור, תזמונו ועוד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014
קריין: רועי וינברג
הגישה המסורתית בה צה"ל נוקט בשנים האחרונות מול אויביו היא גישת "התמרון"– שיטה לפיה פגיעה ב"מרכזי הכובד" של האויב בפעולה התקפית ממוקדת תוביל לקריסתו. עם זאת, האויב מולו אנו עומדים כיום השתנה. נקודות אלו חסרות את החשיבות שייחסנו להן בעבר, וגישה זו כבר אינה גורמת להפסקת הלחימה. לטענת הכותב, על צה"ל לחזור לראות את התמרון כדרך להשגת יתרון על האויב, תוך קידום מטרת-על חדשה – "שחיקה". לפי גישה זו, יש להיערך למלחמה של ממש, ולמקד את הלחימה בפגיעה קטלנית בחיילי האויב, ובהשמדתם בצורה יעילה. כך, צה"ל יוכל לעמוד בציפייה ממנו להכרעה מהירה ולהגנה על מדינת ישראל ותושביה מפני כלל האיומים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
קריין: גור מורד
הגישה המסורתית בה צה"ל נוקט בשנים האחרונות מול אויביו היא גישת "התמרון"– שיטה לפיה פגיעה ב"מרכזי הכובד" של האויב בפעולה התקפית ממוקדת תוביל לקריסתו. עם זאת, האויב מולו אנו עומדים כיום השתנה. נקודות אלו חסרות את החשיבות שייחסנו להן בעבר, וגישה זו כבר אינה גורמת להפסקת הלחימה. לטענת הכותב, על צה"ל לחזור לראות את התמרון כדרך להשגת יתרון על האויב, תוך קידום מטרת-על חדשה – "שחיקה". לפי גישה זו, יש להיערך למלחמה של ממש, ולמקד את הלחימה בפגיעה קטלנית בחיילי האויב, ובהשמדתם בצורה יעילה. כך, צה"ל יוכל לעמוד בציפייה ממנו להכרעה מהירה ולהגנה על מדינת ישראל ותושביה מפני כלל האיומים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
קריין: גור מורד
המאמר עוסק באנשים העוסקים בדיפלומטיה הצבאית בצה"ל, מהמש"ק הזוטר ועד לקצינים הבכירים המשובצים כנספחים צבאיים. נדרש כוח אדם מקצועי למימוש האינטרסים של מדינת ישראל, בעוד שכוח אדם שאיננו מוכשר דיו עשוי לגרום בתום לב למשברים ותקריות דיפלומטיות. המאמר מציע מספר דרכים לשדרוג ולחיזוק כוח האדם במערך קשרי החוץ.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, ינואר 2022.
קריין: רועי וינברג
המאמר עוסק באנשים העוסקים בדיפלומטיה הצבאית בצה"ל, מהמש"ק הזוטר ועד לקצינים הבכירים המשובצים כנספחים צבאיים. נדרש כוח אדם מקצועי למימוש האינטרסים של מדינת ישראל, בעוד שכוח אדם שאיננו מוכשר דיו עשוי לגרום בתום לב למשברים ותקריות דיפלומטיות. המאמר מציע מספר דרכים לשדרוג ולחיזוק כוח האדם במערך קשרי החוץ.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, ינואר 2022.
קריין: רועי וינברג
רבות נכתב על שמרנות מהסוג המנוון צבאות והמונע את התחדשותם. במאמר מוצג רעיון השמרנות מבחירה, שבמסגרתו מחליט ארגון צבאי באופן מודע שלא לשנות מרכיבים ביכולותיו, מתוך הבנה שיש בכך יתרון בשדה הקרב. לטענת הכותב, שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן, השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת. כדי למקסם את האפקטיביות המערכתית, על צה"ל לשלב את מרכיב השמרנות מבחירה בשיח על אודות בניין הכוח, ולשמר מרכיבים מסוימים שיהוו בסיס לחדשנות בארגון, ולגמישותו בזמן עימות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריין: רועי וינברג
רבות נכתב על שמרנות מהסוג המנוון צבאות והמונע את התחדשותם. במאמר מוצג רעיון השמרנות מבחירה, שבמסגרתו מחליט ארגון צבאי באופן מודע שלא לשנות מרכיבים ביכולותיו, מתוך הבנה שיש בכך יתרון בשדה הקרב. לטענת הכותב, שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן, השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת. כדי למקסם את האפקטיביות המערכתית, על צה"ל לשלב את מרכיב השמרנות מבחירה בשיח על אודות בניין הכוח, ולשמר מרכיבים מסוימים שיהוו בסיס לחדשנות בארגון, ולגמישותו בזמן עימות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריין: רועי וינברג
בעתיד יתמודדו הכוחות האמריקנים נגד יריבים שווי עצמה ב"קרבות רב־ממדיים" שיאתגרו את חופש הפעולה האמריקני בכל ממדי הלחימה: האוויר, היבשה, הים, הסב"ר והחלל. התמרון בקרב כזה חוצה ממדים, ויכולות מממדים שונים מסייעות בו האחת לשנייה באמצעות כינוסן בזמן ובמרחב הרצויים למען ניצול נקודות התורפה של האויב. המאמר עוסק בשלוש גישות להתמודדות עם שאלת המהות הבסיסית של תפיסת הקרב הרב־ממדי: תמרון מסורתי אוגדתי מותאם, תמרון מבוזר של כוח רב־ממדי או תמרון קלאסי שמתווספים לו מאמצי מיסוך בגרסה חדשנית לפרשים. שיח זה הכרחי כדי שהצבא האמריקני יגיע לשדה הקרב העתידי עם תורת לחימה רלוונטית שתהפוך אותו לקטלני ויעיל יותר מיריביו.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
קריין: גור מורד
בעתיד יתמודדו הכוחות האמריקנים נגד יריבים שווי עצמה ב"קרבות רב־ממדיים" שיאתגרו את חופש הפעולה האמריקני בכל ממדי הלחימה: האוויר, היבשה, הים, הסב"ר והחלל. התמרון בקרב כזה חוצה ממדים, ויכולות מממדים שונים מסייעות בו האחת לשנייה באמצעות כינוסן בזמן ובמרחב הרצויים למען ניצול נקודות התורפה של האויב. המאמר עוסק בשלוש גישות להתמודדות עם שאלת המהות הבסיסית של תפיסת הקרב הרב־ממדי: תמרון מסורתי אוגדתי מותאם, תמרון מבוזר של כוח רב־ממדי או תמרון קלאסי שמתווספים לו מאמצי מיסוך בגרסה חדשנית לפרשים. שיח זה הכרחי כדי שהצבא האמריקני יגיע לשדה הקרב העתידי עם תורת לחימה רלוונטית שתהפוך אותו לקטלני ויעיל יותר מיריביו.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.
קריין: גור מורד
היתוך מידע, מכל סוג ובכל זירה לחימה, בצורה מהירה, איכותית ובאופן אשר יונגש לכוחות הלוחמים ולמפקדים, הינו הבסיס ליכולתו של צה"ל לנצח. לטענת מחברי המאמר, עליונות דיגיטלית אינה באה לידי ביטוי נגד יריב כלשהו בנקודת זמן או במרחב ספציפיים, אלא מאפשרת בניין כוח שישמר עליונות צבאית בכלל ממדי הפעולה מול מגוון יריבים, גם כאשר אלו ימשיכו להשתנות. מאמר זה יגדיר עליונות דיגיטלית כ"עליונות ההיתוך" ואת תרומתה לעיקרון תפיסת הרב־ממדיות של תר"ש תנופה. המאמר מספק תיאור של האתגרים הארגוניים, התרבותיים והטכנולוגיים למימוש התפיסה, ואת דרכי ההתמודדות עימם.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון עליונות צבאית ותר"ש תנופה (מס' 28-30), אוקטובר 2020
קריין: רועי וינברג
היתוך מידע, מכל סוג ובכל זירה לחימה, בצורה מהירה, איכותית ובאופן אשר יונגש לכוחות הלוחמים ולמפקדים, הינו הבסיס ליכולתו של צה"ל לנצח. לטענת מחברי המאמר, עליונות דיגיטלית אינה באה לידי ביטוי נגד יריב כלשהו בנקודת זמן או במרחב ספציפיים, אלא מאפשרת בניין כוח שישמר עליונות צבאית בכלל ממדי הפעולה מול מגוון יריבים, גם כאשר אלו ימשיכו להשתנות. מאמר זה יגדיר עליונות דיגיטלית כ"עליונות ההיתוך" ואת תרומתה לעיקרון תפיסת הרב־ממדיות של תר"ש תנופה. המאמר מספק תיאור של האתגרים הארגוניים, התרבותיים והטכנולוגיים למימוש התפיסה, ואת דרכי ההתמודדות עימם.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון עליונות צבאית ותר"ש תנופה (מס' 28-30), אוקטובר 2020
קריין: רועי וינברג
הטענה במאמר היא שלמרות העלייה בדיוק בהפעלת המערכות האוויריות בעזה ב"עופרת יצוקה" "עמוד ענן" "צוק איתן", ישנה עלייה בכמות המטרות המוכנות מראש והמבוססות מודיעין, וכלפי אויבים כמו חמאס וחזבאללה הפגיעה המערכתית, בלוחמים ומפקדים משמעותיים הולכת ומצטמצמת עם הזמן. המאמר טוען שלא רק ההצלחה האופרטיבית הולכת וקטנה אלא גם ברמה האסטרטגית דפוס המערכה באש שאותו צה"ל מיישם כבר עשור, יוצר בפועל נזק אסטרטגי כבר בתחילת העימות שקשה לתקנו בהמשך המערכה.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
קריין: גור מורד
הטענה במאמר היא שלמרות העלייה בדיוק בהפעלת המערכות האוויריות בעזה ב"עופרת יצוקה" "עמוד ענן" "צוק איתן", ישנה עלייה בכמות המטרות המוכנות מראש והמבוססות מודיעין, וכלפי אויבים כמו חמאס וחזבאללה הפגיעה המערכתית, בלוחמים ומפקדים משמעותיים הולכת ומצטמצמת עם הזמן. המאמר טוען שלא רק ההצלחה האופרטיבית הולכת וקטנה אלא גם ברמה האסטרטגית דפוס המערכה באש שאותו צה"ל מיישם כבר עשור, יוצר בפועל נזק אסטרטגי כבר בתחילת העימות שקשה לתקנו בהמשך המערכה.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
קריין: גור מורד
תהליכי פיתוח במרחב בניין הכוח מתאפיינים בקיומו של פער בין הכוונה ובין המימוש. בתהליך ההוצאה אל הפועל, שלב העיצוב והתכנון הארכיטקטוני מפנה את מקומו לשלב התכנון הטקטי. מאמר זה מבקש להאיר את נושא הארכיטקטורה והתקינה ככלי מפתח לפיתוח טכנולוגי רב־זרועי, תוך הצגת היתרונות והיישומים שלו בעולם האזרחי. ארכיטקטורה מערכתית היא מנוע לחדשנות ולהתמודדות עם בעיות מורכבות. על רקע זה מציע המאמר להקים גוף ארכיטקטורה מטכ"לי, שישכיל להפריד בין פיתוח תשתיתי ומשותף ובין הכוונת הזרועות לעשייה שמייחדת אותן. גוף כזה ייצור שפה כלל־צה"לית לפיתוח ותכנון, שתשרת את צה"ל שנים רבות. בהנחה שהוא יכיל כוח אדם מתאים, יעניק גוף זה ערך מוסף לתהליכי הפעלת הכוח ולאפקטיביות, למהירות ולרלוונטיות של תהליכי הפיתוח הצבאי ואימוץ טכנולוגיות חדשות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20-21 - טרנספורמציה צבאית, יולי 2019
קריין: רועי וינברג
תהליכי פיתוח במרחב בניין הכוח מתאפיינים בקיומו של פער בין הכוונה ובין המימוש. בתהליך ההוצאה אל הפועל, שלב העיצוב והתכנון הארכיטקטוני מפנה את מקומו לשלב התכנון הטקטי. מאמר זה מבקש להאיר את נושא הארכיטקטורה והתקינה ככלי מפתח לפיתוח טכנולוגי רב־זרועי, תוך הצגת היתרונות והיישומים שלו בעולם האזרחי. ארכיטקטורה מערכתית היא מנוע לחדשנות ולהתמודדות עם בעיות מורכבות. על רקע זה מציע המאמר להקים גוף ארכיטקטורה מטכ"לי, שישכיל להפריד בין פיתוח תשתיתי ומשותף ובין הכוונת הזרועות לעשייה שמייחדת אותן. גוף כזה ייצור שפה כלל־צה"לית לפיתוח ותכנון, שתשרת את צה"ל שנים רבות. בהנחה שהוא יכיל כוח אדם מתאים, יעניק גוף זה ערך מוסף לתהליכי הפעלת הכוח ולאפקטיביות, למהירות ולרלוונטיות של תהליכי הפיתוח הצבאי ואימוץ טכנולוגיות חדשות.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20-21 - טרנספורמציה צבאית, יולי 2019
קריין: רועי וינברג
סיפורו של צבא היבשה האמריקאי – מהכישלון בג'ונגלים של וייטנאם אל ההצלחה במדבריות עיראק – מתאר מורכבות של מהפכה. המהפכה התבצעה בשני שלבים.
שלב דוקטרינת ה"הגנה הפעילה" שאותה הוביל גנרל וויליאם דהפיו זכתה לביקורות מוחצות מבית ומחוץ. מאידך, לשלב השני שגיבש גנרל דון סטארי, דוקטרינת "קרב אוויר – יבשה" (ALB),נזקפת הזכות למהפכה כולה. לטענת הכותב, יש לראות את "הגנה פעילה" כשלב ראשון בתהליך אבולוציוני שעבר הצבא. בראייה הוליסטית, סטארי הצליח לעצב את דוקטרינת קרב אוויר – יבשה המשוכללת רק בזכות עמידתו על כתפי דהפיו הענק. הביקורות והוויכוחים הנוקבים שסבבו את הדוקטרינה היוו חלק בלתי נפרד מהמהפכה, ונתנו את התמריץ ההכרחי לקידומה ושיפורה, ולהולדת דוקטרינת ALB.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בגליון 16-17 – ביולי 2018
קריין: גיא ישראלי.
סיפורו של צבא היבשה האמריקאי – מהכישלון בג'ונגלים של וייטנאם אל ההצלחה במדבריות עיראק – מתאר מורכבות של מהפכה. המהפכה התבצעה בשני שלבים.
שלב דוקטרינת ה"הגנה הפעילה" שאותה הוביל גנרל וויליאם דהפיו זכתה לביקורות מוחצות מבית ומחוץ. מאידך, לשלב השני שגיבש גנרל דון סטארי, דוקטרינת "קרב אוויר – יבשה" (ALB),נזקפת הזכות למהפכה כולה. לטענת הכותב, יש לראות את "הגנה פעילה" כשלב ראשון בתהליך אבולוציוני שעבר הצבא. בראייה הוליסטית, סטארי הצליח לעצב את דוקטרינת קרב אוויר – יבשה המשוכללת רק בזכות עמידתו על כתפי דהפיו הענק. הביקורות והוויכוחים הנוקבים שסבבו את הדוקטרינה היוו חלק בלתי נפרד מהמהפכה, ונתנו את התמריץ ההכרחי לקידומה ושיפורה, ולהולדת דוקטרינת ALB.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בגליון 16-17 – ביולי 2018
קריין: גיא ישראלי.
במהלכה של מלחמת ששת הימים שותקו הכוחות האוויריים של צבאות ערב במסגרת מבצע מוקד. מבצע זה השפיע באופן דרמטי על המשך המלחמה והוא אף סייע במידה רבה להשגת ההכרעה. התקפה מקדימה כזו רלוונטית גם לימינו, אך היא אינה מספקת אל מול משרעת האיומים שעמם אנו נדרשים להתמודד האויב לומד את שיטות הלחימה של צה"ל ומתאים את עצמו בזריזות – אל מול החימושים המתקדמים של צה"ל הוא מציג אמצעים זולים המקדמים את מטרתו. במאמר זה נסקור מספר טכנולוגיות מתחום הבינה המלאכותית שהתפתחו משמעותית בתעשייה ובאקדמיה בשנים האחרונות לכדי יכולת מוכחת – מכונות היודעות לבצע החלטות מושכלות כבני האדם. נראה כיצד שילוב הדרגתי של מערכות קוגניטיביות המאפשרות למידה יכול לייעל ולהועיל. משימות המבוצעות על ידי אנשים יכולות להתבצע על ידי מכונות המביאות לשיפור הספקים, לקיצור מעגלי התקיפה ולהימנעות מטעויות אנוש בהחלטות המתבצעות תחת תנאי לחץ הלחימה והיעדר שינה. היישום של הטכנולוגיות הללו אינו מתאים לכל תחום והוא אינו מתאים לכל החלטה – אך בוודאי קיים בו פוטנציאל רב לשיפור עליונות עוצמתו האווירית של צה״ל.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
קריין: רועי וינברג
במהלכה של מלחמת ששת הימים שותקו הכוחות האוויריים של צבאות ערב במסגרת מבצע מוקד. מבצע זה השפיע באופן דרמטי על המשך המלחמה והוא אף סייע במידה רבה להשגת ההכרעה. התקפה מקדימה כזו רלוונטית גם לימינו, אך היא אינה מספקת אל מול משרעת האיומים שעמם אנו נדרשים להתמודד האויב לומד את שיטות הלחימה של צה"ל ומתאים את עצמו בזריזות – אל מול החימושים המתקדמים של צה"ל הוא מציג אמצעים זולים המקדמים את מטרתו. במאמר זה נסקור מספר טכנולוגיות מתחום הבינה המלאכותית שהתפתחו משמעותית בתעשייה ובאקדמיה בשנים האחרונות לכדי יכולת מוכחת – מכונות היודעות לבצע החלטות מושכלות כבני האדם. נראה כיצד שילוב הדרגתי של מערכות קוגניטיביות המאפשרות למידה יכול לייעל ולהועיל. משימות המבוצעות על ידי אנשים יכולות להתבצע על ידי מכונות המביאות לשיפור הספקים, לקיצור מעגלי התקיפה ולהימנעות מטעויות אנוש בהחלטות המתבצעות תחת תנאי לחץ הלחימה והיעדר שינה. היישום של הטכנולוגיות הללו אינו מתאים לכל תחום והוא אינו מתאים לכל החלטה – אך בוודאי קיים בו פוטנציאל רב לשיפור עליונות עוצמתו האווירית של צה״ל.
המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.
קריין: רועי וינברג
צה"ל מגייס לשורותיו לוחמות מזה מספר עשורים, אך ממשיך להבדיל בין תהליכי הגיוס והאיתור של הלוחמים והלוחמות. לכאורה, ניתן לטעון שזוהי תמונת ראי של הנורמות השכיחות בחברה הישראלית, אך כותבת המאמר מבקשת לבחון את ההבדלים הללו והאופן בו אלו משפיעים על הארגון ועל יכולתו להכריע את האויב בשדה הקרב העתידי. בניתוח ראשית הצירים, דוגמת חוק שיווי זכויות אישה (1951), כמו גם תפקיד צה"ל בחברה והשתנות שדה הקרב ומאפייני הלוחמים הנדרשים, היא מאפיינת את מקרה המבחן של הלוחמות בהגנה האווירית והתפתחות המערך בעשורים שמאז גיוסן לשורותיו, ומבקשת מצה"ל להפוך חזרה את הקערה – למיין ולגייס את הלוחמות, ולא לתת להן למיין אותו.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022
קריין: יעל יקל
צה"ל מגייס לשורותיו לוחמות מזה מספר עשורים, אך ממשיך להבדיל בין תהליכי הגיוס והאיתור של הלוחמים והלוחמות. לכאורה, ניתן לטעון שזוהי תמונת ראי של הנורמות השכיחות בחברה הישראלית, אך כותבת המאמר מבקשת לבחון את ההבדלים הללו והאופן בו אלו משפיעים על הארגון ועל יכולתו להכריע את האויב בשדה הקרב העתידי. בניתוח ראשית הצירים, דוגמת חוק שיווי זכויות אישה (1951), כמו גם תפקיד צה"ל בחברה והשתנות שדה הקרב ומאפייני הלוחמים הנדרשים, היא מאפיינת את מקרה המבחן של הלוחמות בהגנה האווירית והתפתחות המערך בעשורים שמאז גיוסן לשורותיו, ומבקשת מצה"ל להפוך חזרה את הקערה – למיין ולגייס את הלוחמות, ולא לתת להן למיין אותו.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022
קריין: יעל יקל
למרות שכל מלחמה שונה מקודמתה, צבאות נוטים לא להסתגל למציאות המשתנה, אלא לדבוק בתפיסות ודוקטרינות שהנחו אותם בעבר. המאמר הזה מתאר איך השתנות מתרחשת בצבא, ואת רמותיה השונות, תוך פירוט הגורמים שעשויים לעכב, למנוע, להטעות או להכשיל תהליכי למידה והשתנות מוצלחים. זאת בהסתמכות על הספרות הענפה בנוגע לתהליכי השתנות מוסדית, במיוחד בארגונים שמרניים כמו צבאות. המאמר מגלה לחצים פנימיים וחיצוניים שיכולים להניע או למנוע השתנות, ואיך המבנה של צבאות ותמריצים של בכירים מהווים חסם להסתגלות מהירה ומועילה למציאות משתנה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
קריין: גור מורד
למרות שכל מלחמה שונה מקודמתה, צבאות נוטים לא להסתגל למציאות המשתנה, אלא לדבוק בתפיסות ודוקטרינות שהנחו אותם בעבר. המאמר הזה מתאר איך השתנות מתרחשת בצבא, ואת רמותיה השונות, תוך פירוט הגורמים שעשויים לעכב, למנוע, להטעות או להכשיל תהליכי למידה והשתנות מוצלחים. זאת בהסתמכות על הספרות הענפה בנוגע לתהליכי השתנות מוסדית, במיוחד בארגונים שמרניים כמו צבאות. המאמר מגלה לחצים פנימיים וחיצוניים שיכולים להניע או למנוע השתנות, ואיך המבנה של צבאות ותמריצים של בכירים מהווים חסם להסתגלות מהירה ומועילה למציאות משתנה.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון המטה הכללי - חלק א', מס' 8, אוגוסט 2016.
קריין: גור מורד
"טרייסבוק" היא מקרה מבחן לפיתוח ולהטמעה של יוזמה דיגיטלית בארגון צבאי. למרות ההשקעה המרובה בתהליך הפיתוח וההטמעה של הפלטפורמה, היא נכשלה ביצירת שיח מודיעיני רשתי שלשמו פותחה, ומשמשת כיום בעיקר כמערכת התעדכנות, דיווחים ותיוגים. מאמר זה מבקש לספר על הרשת החברתית המודיעינית, ולהסביר מדוע לא עמדה המערכת בציפיות ממנה. לטענת כותבת המאמר, הכישלון של טרייסבוק אינו נובע רק מהממשק הטכני הלוקה בחסר, אלא בעיקר מנקודות ההתנגשות שיצרה הפלטפורמה בין האיסוף והמחקר בנוגע לשיטות העבודה המודיעיניות ובין הגדרות התפקידים המסורתיות. חוסר הרצון של הארגון להתמודד עם האתגרים ועם השינויים שהציפה הפלטפורמה החדישה, מהווה דוגמה לחיכוך בין מענה טכנולוגי לארגון שמרן, ולצורך בשיח ובהשתנות ארגוניים כמפתח להצלחת טרנספורמציה דיגיטלית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריינית: יעל יקל
"טרייסבוק" היא מקרה מבחן לפיתוח ולהטמעה של יוזמה דיגיטלית בארגון צבאי. למרות ההשקעה המרובה בתהליך הפיתוח וההטמעה של הפלטפורמה, היא נכשלה ביצירת שיח מודיעיני רשתי שלשמו פותחה, ומשמשת כיום בעיקר כמערכת התעדכנות, דיווחים ותיוגים. מאמר זה מבקש לספר על הרשת החברתית המודיעינית, ולהסביר מדוע לא עמדה המערכת בציפיות ממנה. לטענת כותבת המאמר, הכישלון של טרייסבוק אינו נובע רק מהממשק הטכני הלוקה בחסר, אלא בעיקר מנקודות ההתנגשות שיצרה הפלטפורמה בין האיסוף והמחקר בנוגע לשיטות העבודה המודיעיניות ובין הגדרות התפקידים המסורתיות. חוסר הרצון של הארגון להתמודד עם האתגרים ועם השינויים שהציפה הפלטפורמה החדישה, מהווה דוגמה לחיכוך בין מענה טכנולוגי לארגון שמרן, ולצורך בשיח ובהשתנות ארגוניים כמפתח להצלחת טרנספורמציה דיגיטלית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.
קריינית: יעל יקל
"גם הצד החזק יכול להפעיל אסטרטגיה של התשה – לפגיעה ברצון של האויב להלחם. כך פעלה ישראל אל מול הפת"ח בלנון בין השנים 1972-1970 .מאמץ המלחמה המתמשך הלם את יתרונה החומרי והאיכותי של ישראל והיה לכן נוח גם בהיבט צמצום הנפגעים לכוחותינו. יתרה מזו, בהעדר אופצייה הכרעתית, אסטרטגיה של פעולות קטנות היקף, אך כואבות, נותנת למדינה ישראל לגיטימציה פנימית וחיצונית. גם לנוכח האתגרים הנוכחיים, הטענה היא שהתשה מהווה מפתח לניצול חולשות היריב תוך הסתמכות לא רק על היכולת הצבאית, אלא גם, ובעיקר על כושר העמידה המרשים של החברה והכלכלה הישראלית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון ביטחון שוטף א', מס' 15, מרץ 2018.
קריינית: יעל יקל
"גם הצד החזק יכול להפעיל אסטרטגיה של התשה – לפגיעה ברצון של האויב להלחם. כך פעלה ישראל אל מול הפת"ח בלנון בין השנים 1972-1970 .מאמץ המלחמה המתמשך הלם את יתרונה החומרי והאיכותי של ישראל והיה לכן נוח גם בהיבט צמצום הנפגעים לכוחותינו. יתרה מזו, בהעדר אופצייה הכרעתית, אסטרטגיה של פעולות קטנות היקף, אך כואבות, נותנת למדינה ישראל לגיטימציה פנימית וחיצונית. גם לנוכח האתגרים הנוכחיים, הטענה היא שהתשה מהווה מפתח לניצול חולשות היריב תוך הסתמכות לא רק על היכולת הצבאית, אלא גם, ובעיקר על כושר העמידה המרשים של החברה והכלכלה הישראלית.
המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון ביטחון שוטף א', מס' 15, מרץ 2018.
קריינית: יעל יקל
לצבאות, בעיקר מערביים, יש נטייה ל"הקסמות" מטכנולוגיה צבאית עולה שאמורה לשנות את מאפייני הלחימה ולעיתים יש הטוענים שגם את טבעה. תחום הסייבר הוא ללא ספק תחום שהביא ל"הקסמות" כזו, בין היתר כי הפעולות בתחום זה חשאיות וחסויות, מה שמקשה על הצופה הביקורתי לבקרם. החשיבה בצה"ל לגבי השילוב של סייבר התקפי במלחמה עדיין לא מפותחת, והמלחמה באוקראינה מהווה הזדמנות טובה לדבר עליה. מלחמת רוסיה־אוקראינה מספקת הזדמנות למידה באשר לעוצמתם היחסית של מרכיבים שונים, ישנים וחדשים, שחלקם נתפסים כמשנים את פני תופעת המלחמה. למידה זו תאפשר לצה"ל, בראיה עתידית, "לנרמל" את מקומם של כל המלחמה החדשים בתרחיש של מלחמה כוללת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריינית: יעל יקל
לצבאות, בעיקר מערביים, יש נטייה ל"הקסמות" מטכנולוגיה צבאית עולה שאמורה לשנות את מאפייני הלחימה ולעיתים יש הטוענים שגם את טבעה. תחום הסייבר הוא ללא ספק תחום שהביא ל"הקסמות" כזו, בין היתר כי הפעולות בתחום זה חשאיות וחסויות, מה שמקשה על הצופה הביקורתי לבקרם. החשיבה בצה"ל לגבי השילוב של סייבר התקפי במלחמה עדיין לא מפותחת, והמלחמה באוקראינה מהווה הזדמנות טובה לדבר עליה. מלחמת רוסיה־אוקראינה מספקת הזדמנות למידה באשר לעוצמתם היחסית של מרכיבים שונים, ישנים וחדשים, שחלקם נתפסים כמשנים את פני תופעת המלחמה. למידה זו תאפשר לצה"ל, בראיה עתידית, "לנרמל" את מקומם של כל המלחמה החדשים בתרחיש של מלחמה כוללת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, מאי 2022.
קריינית: יעל יקל
בעשורים האחרונים ניכרות בצבאות העולם שתי מגמות, אשר במובנים מסוימים ניתן לראותן כהפוכות זו מזו: יותר צבאות – בעיקר ממדינות מערביות-דמוקרטיות – פותחים את תפקידי הלחימה לנשים; אולם התוצאה של פתיחת תפקידי הלחימה בפני נשים מתורגמת לאחוז קטן ושולי בלבד של נשים מסך כל הלוחמים. כותב מאמר זה מתחקה אחר תהליכי פתיחת מקצועות הלחימה לנשים בצבאות שונים, ומבקש לאפיין מודלים שהתגבשו לעצם פתיחת המקצועות ולאופן שילובן של הנשים הלכה למעשה. בחינה ביקורתית של הנעשה בעולם, לאור השתנות שדה הקרב בעשורים האחרונים ומאפייני הלחימה הנדרשים, מספקת לצה"ל כלים וחומר למחשבה נוסף על הפוטנציאל המערכתי של נשים במערך הלוחם והאופן בו נכון לממשו.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022.
קריין: גור מורד
בעשורים האחרונים ניכרות בצבאות העולם שתי מגמות, אשר במובנים מסוימים ניתן לראותן כהפוכות זו מזו: יותר צבאות – בעיקר ממדינות מערביות-דמוקרטיות – פותחים את תפקידי הלחימה לנשים; אולם התוצאה של פתיחת תפקידי הלחימה בפני נשים מתורגמת לאחוז קטן ושולי בלבד של נשים מסך כל הלוחמים. כותב מאמר זה מתחקה אחר תהליכי פתיחת מקצועות הלחימה לנשים בצבאות שונים, ומבקש לאפיין מודלים שהתגבשו לעצם פתיחת המקצועות ולאופן שילובן של הנשים הלכה למעשה. בחינה ביקורתית של הנעשה בעולם, לאור השתנות שדה הקרב בעשורים האחרונים ומאפייני הלחימה הנדרשים, מספקת לצה"ל כלים וחומר למחשבה נוסף על הפוטנציאל המערכתי של נשים במערך הלוחם והאופן בו נכון לממשו.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון מס' 36 - "נשים - הפוטנציאל המערכתי", יוני 2022.
קריין: גור מורד
בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה בשירות נשים במילואים שניתן להסביר, בין היתר, על ידי שילובן של נשים במגוון הולך וגדל של תפקידים במערך הסדיר, בד בבד עם מגמת העדפה של צה"ל לשילוב משרתים ומשרתות על בסיס מקצועי ומוטיבציוני, וחשיפה של יותר ויותר נשים לאפשרות שהייתה סגורה בפניהן בעבר. אין להתעלם מן האתגר שמהווה כניסתן של נשים למערך המילואים, אך היא טומנת בחובה ערך רב עבור הצבא והמדינה, והזדמנות אדירה עבור הנשים המשרתות ואוכלוסיית המשרתים כולה. לשירות מילואים של נשים יש פוטנציאל להיות מחולל שוויון של ממש בחברה הישראלית בכלל, וקפיצת מדרגה מקצועית ואיכותית באפקטיביות של צה"ל בפרט.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 36, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.
קריין: ישורון תורג'מן
בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה בשירות נשים במילואים שניתן להסביר, בין היתר, על ידי שילובן של נשים במגוון הולך וגדל של תפקידים במערך הסדיר, בד בבד עם מגמת העדפה של צה"ל לשילוב משרתים ומשרתות על בסיס מקצועי ומוטיבציוני, וחשיפה של יותר ויותר נשים לאפשרות שהייתה סגורה בפניהן בעבר. אין להתעלם מן האתגר שמהווה כניסתן של נשים למערך המילואים, אך היא טומנת בחובה ערך רב עבור הצבא והמדינה, והזדמנות אדירה עבור הנשים המשרתות ואוכלוסיית המשרתים כולה. לשירות מילואים של נשים יש פוטנציאל להיות מחולל שוויון של ממש בחברה הישראלית בכלל, וקפיצת מדרגה מקצועית ואיכותית באפקטיביות של צה"ל בפרט.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 36, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.
קריין: ישורון תורג'מן
פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון - ינואר 2022
קריין: אביב אילן
בעימותים הגדולים ברחבי העולם בעשור האחרון ישנה מגמת עלייה חדה בשילוב כלי טיס בלתי מאוישים בשדה הקרב. למרות זאת, בצה"ל ההתעוררות למיצוי טכנולוגיית הכטב"מ עבור כוחות היבשה, כחלק מתהליך בניין כוח סדור, החלה באיחור רב ובאופן חלקי. ישנה כעת הזדמנות, בטכנולוגיית הכטב"מ הקיימת בצה"ל, להובלת לוחמת היבשה לכדי מהפכה ביכולתה להתגבר ולהתמודד עם אתגרי שדה הקרב העכשוויים. אך כדי להקים אווירייה יבשתית עצמאית, הכפופה לכוח היבשתי ומופעלת על ידיו, נדרשת תפיסת הפעלה עדכנית ודינמית. כדי להטמיע את תפיסת לוחמת היבשה התלת־ממדית, המבוססת על אווירייה יבשתית עצמאית ולהוביל שינוי תרבותי עמוק בצה"ל נדרשות התאמות ארגוניות ובראשן הקמת חיל כטב"מ בזרוע היבשה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.
קריין: גיא ישראלי
בעימותים הגדולים ברחבי העולם בעשור האחרון ישנה מגמת עלייה חדה בשילוב כלי טיס בלתי מאוישים בשדה הקרב. למרות זאת, בצה"ל ההתעוררות למיצוי טכנולוגיית הכטב"מ עבור כוחות היבשה, כחלק מתהליך בניין כוח סדור, החלה באיחור רב ובאופן חלקי. ישנה כעת הזדמנות, בטכנולוגיית הכטב"מ הקיימת בצה"ל, להובלת לוחמת היבשה לכדי מהפכה ביכולתה להתגבר ולהתמודד עם אתגרי שדה הקרב העכשוויים. אך כדי להקים אווירייה יבשתית עצמאית, הכפופה לכוח היבשתי ומופעלת על ידיו, נדרשת תפיסת הפעלה עדכנית ודינמית. כדי להטמיע את תפיסת לוחמת היבשה התלת־ממדית, המבוססת על אווירייה יבשתית עצמאית ולהוביל שינוי תרבותי עמוק בצה"ל נדרשות התאמות ארגוניות ובראשן הקמת חיל כטב"מ בזרוע היבשה.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, אוגוסט 2022.
קריין: גיא ישראלי
בעשורים האחרונים, התאפיינה הפעלת התמרון היבשתי התאפיינה בתחושת חמיצות, והדרג המדיני העדיף שימוש באש מנגד על פני כוחות היבשה. בניסיון לפתור את "מבוכת התמרון" הזאת, יצאה זרוע היבשה בתהליך למידה והתחדשות שנקרא "יבשה באופק". בתהליך, המתואר מנקודת מבטו של מפקד הזרוע דאז, היה ניסיון להשתחרר מדפוסי הפעולה המסורתיים ולזהות את הפוטנציאל התפיסתי והטכנולוגי הבא. השימוש בגניאולוגיה, קרי דיון היסטורי ביקורתי, יצר תחושת משבר והגדרה של הבעיה ושל המענה הנדרש – מימוש הכרעה אופרטיבית של אויב נעלם בשטח הררי וסבוך המשגר מעומק שטחו המוגן לעבר העורף הישראלי. בתהליך התרחשה קפיצה פרדיגמטית שהביאה לגיבוש תפיסה חדשה ומעודכנת של תמרון משולב אמיתי – תשלובת יבשה, מודיעין ואוויר, על בסיס לוחמה רשתית, כוחות מיוחדים ועוד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', ינואר 2016.
קריין: ישורון תורג'מן
בעשורים האחרונים, התאפיינה הפעלת התמרון היבשתי התאפיינה בתחושת חמיצות, והדרג המדיני העדיף שימוש באש מנגד על פני כוחות היבשה. בניסיון לפתור את "מבוכת התמרון" הזאת, יצאה זרוע היבשה בתהליך למידה והתחדשות שנקרא "יבשה באופק". בתהליך, המתואר מנקודת מבטו של מפקד הזרוע דאז, היה ניסיון להשתחרר מדפוסי הפעולה המסורתיים ולזהות את הפוטנציאל התפיסתי והטכנולוגי הבא. השימוש בגניאולוגיה, קרי דיון היסטורי ביקורתי, יצר תחושת משבר והגדרה של הבעיה ושל המענה הנדרש – מימוש הכרעה אופרטיבית של אויב נעלם בשטח הררי וסבוך המשגר מעומק שטחו המוגן לעבר העורף הישראלי. בתהליך התרחשה קפיצה פרדיגמטית שהביאה לגיבוש תפיסה חדשה ומעודכנת של תמרון משולב אמיתי – תשלובת יבשה, מודיעין ואוויר, על בסיס לוחמה רשתית, כוחות מיוחדים ועוד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', ינואר 2016.
קריין: ישורון תורג'מן
מבצע "עלות השחר" היה מבצע מוצלח שבו פגע צה"ל ביעילות בגא"פ, תוך בידול החמאס ומניעת הסלמת העימות לזירות נוספות. המבצע אמנם שיפר את ההרתעה במרחב, אך הרתעה היא מושג חמקמק, ובלתי מדיד. יש לזכור שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה ולכן, מחשש שהצלחת המבצע "תעוור" אותנו ל"פילים שבחדר", ראוי לתת עליהם את הדעת. הראשון הוא ההבנה שה"לוקסוס" שבמערכות חד־זירתיות נגמר וצה"ל יידרש להתמודד מעתה עם מערכות רב־זירתיות. השני נוגע למוכנות כוחות היבשה ולנכונות להפעילם. על צה"ל להוסיף ולבנות את כוחו למערכות רב־זירתיות ולשוב לתפיסת התמרון ההכרעתי שישרת את אסטרטגית צה"ל, הן במערכה שכזו והן בכדי להרתיע מפתיחת זירה נוספת במהלך מערכה חד־זירתית..
פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון – אוגוסט 2022.
קריין: ישורון תורג'מן
מבצע "עלות השחר" היה מבצע מוצלח שבו פגע צה"ל ביעילות בגא"פ, תוך בידול החמאס ומניעת הסלמת העימות לזירות נוספות. המבצע אמנם שיפר את ההרתעה במרחב, אך הרתעה היא מושג חמקמק, ובלתי מדיד. יש לזכור שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה ולכן, מחשש שהצלחת המבצע "תעוור" אותנו ל"פילים שבחדר", ראוי לתת עליהם את הדעת. הראשון הוא ההבנה שה"לוקסוס" שבמערכות חד־זירתיות נגמר וצה"ל יידרש להתמודד מעתה עם מערכות רב־זירתיות. השני נוגע למוכנות כוחות היבשה ולנכונות להפעילם. על צה"ל להוסיף ולבנות את כוחו למערכות רב־זירתיות ולשוב לתפיסת התמרון ההכרעתי שישרת את אסטרטגית צה"ל, הן במערכה שכזו והן בכדי להרתיע מפתיחת זירה נוספת במהלך מערכה חד־זירתית..
פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון – אוגוסט 2022.
קריין: ישורון תורג'מן
בסרט "אהבה בשחקים" ישנן שתי סצנות המתארות הפעלה של כוח אווירי בפתיחת הסרט ובסיומו. שתי הסצנות מספקות זווית ראייה לאופן הקלאסי שבו הופעל כוח אווירי באותה התקופה בהמשך לכך בסרט "עין בשמים"מתאר את אתגרי ההפעלה העכשווית של כוח אווירי, הסצנות המתארות את הפעלת הכוח הופכות להיות מורכבות אף יותר דוגמת הסרטים אינה מובאת כאן לשם האנקדוטה בלבד. קולנוע הוא כלי מרכזי בעת המודרנית לביטוי רוח הזמן, אוסף הרעיונות, המוסכמות, הדעות והשקפות העולם המאפיינים את התקופה. ובהתאם לכך כל אחד מהסרטים מבטא את אופן הפעלת הכוח האווירי, את האתגרים ואת הדילמות האופייניות להפעלה זו בהתאם לתקופה שבה הוא צולם והופק.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', יוני 2017.
קריינית: יעל יקל
בסרט "אהבה בשחקים" ישנן שתי סצנות המתארות הפעלה של כוח אווירי בפתיחת הסרט ובסיומו. שתי הסצנות מספקות זווית ראייה לאופן הקלאסי שבו הופעל כוח אווירי באותה התקופה בהמשך לכך בסרט "עין בשמים"מתאר את אתגרי ההפעלה העכשווית של כוח אווירי, הסצנות המתארות את הפעלת הכוח הופכות להיות מורכבות אף יותר דוגמת הסרטים אינה מובאת כאן לשם האנקדוטה בלבד. קולנוע הוא כלי מרכזי בעת המודרנית לביטוי רוח הזמן, אוסף הרעיונות, המוסכמות, הדעות והשקפות העולם המאפיינים את התקופה. ובהתאם לכך כל אחד מהסרטים מבטא את אופן הפעלת הכוח האווירי, את האתגרים ואת הדילמות האופייניות להפעלה זו בהתאם לתקופה שבה הוא צולם והופק.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', יוני 2017.
קריינית: יעל יקל
הכוחות המיוחדים תמיד היו קטר מושך וקטליזטור לגיבוש ופיתוח שיטות לחימה, והטמעת טכנולוגיות ואמצעי לחימה חדשים. בעת המודרנית הכוחות המיוחדים של צה"ל, ובהם שייטת 13, נדרשים להתגבר על מגוון אתגרים ואילוצים, בהם ההתמודדות עם תפיסת A2/AD, תחרות הלמידה עם האויב והגבהת חומותיו, הצורך לפעול מתחת לסף המלחמה, הצורך "לשחק על מגרש יותר גדול" גיאוגרפית ובקצב המבצעים, והצורך לצמצם סיכונים לכוח הלוחם. לכן, נדרשים הכוחות המיוחדים של צה"ל לחזק את יכולתם לפעול בציוות כוחות מאויש ובלתי־מאויש. ההתקדמות בדרך פעולה זו צריכה להיות בצעדים מדודים ועקביים בכדי לפתח ידע ולרכוש אמון ביכולות אלו, ואין בה בכדי להזדכות על אתוס הלוחם והצורך בלוחמים בשייטת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 38, עוצמה ימית, פברואר 2022.
קריין: תומר כרמלי
הכוחות המיוחדים תמיד היו קטר מושך וקטליזטור לגיבוש ופיתוח שיטות לחימה, והטמעת טכנולוגיות ואמצעי לחימה חדשים. בעת המודרנית הכוחות המיוחדים של צה"ל, ובהם שייטת 13, נדרשים להתגבר על מגוון אתגרים ואילוצים, בהם ההתמודדות עם תפיסת A2/AD, תחרות הלמידה עם האויב והגבהת חומותיו, הצורך לפעול מתחת לסף המלחמה, הצורך "לשחק על מגרש יותר גדול" גיאוגרפית ובקצב המבצעים, והצורך לצמצם סיכונים לכוח הלוחם. לכן, נדרשים הכוחות המיוחדים של צה"ל לחזק את יכולתם לפעול בציוות כוחות מאויש ובלתי־מאויש. ההתקדמות בדרך פעולה זו צריכה להיות בצעדים מדודים ועקביים בכדי לפתח ידע ולרכוש אמון ביכולות אלו, ואין בה בכדי להזדכות על אתוס הלוחם והצורך בלוחמים בשייטת.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 38, עוצמה ימית, פברואר 2022.
קריין: תומר כרמלי
כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי לתהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה שמכל דור נשמרו כמאפיינים אשל המלחמה העכשווית. המאמר מתייחס בפרט מתייחס המאמר להשפעה של הגלובליזציה על המערכה הצבאית ולמשקל המשתנה של הטכנולוגיה בתפיסת המלחמה. לבסוף דן הכותב בסדר העולמי החדש שמאתגר את התפיסות הביטחוניות הקיימות ומציע מענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 2, שינוי והשתנות, יולי 2014.
קריין: אביב אילן
כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי לתהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה שמכל דור נשמרו כמאפיינים אשל המלחמה העכשווית. המאמר מתייחס בפרט מתייחס המאמר להשפעה של הגלובליזציה על המערכה הצבאית ולמשקל המשתנה של הטכנולוגיה בתפיסת המלחמה. לבסוף דן הכותב בסדר העולמי החדש שמאתגר את התפיסות הביטחוניות הקיימות ומציע מענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 2, שינוי והשתנות, יולי 2014.
קריין: אביב אילן
מסקירת ספרים בנושא נראה שישראל פיתחה יכולת לפעול כנגד איומים במעגל השלישי. מנגד, העובדה שצה"ל נדרש להיערך בעיקר לאיומי המעגל הראשון, הפכה את יכולתו לפעול ביעדים מרוחקים למוגבלת ולנחלתן של זרועות המודיעין, האוויר והים כמו גם כוחות מיוחדים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 35, שינוי והשתנות, ינואר 2022
קריין: גור מורד
מסקירת ספרים בנושא נראה שישראל פיתחה יכולת לפעול כנגד איומים במעגל השלישי. מנגד, העובדה שצה"ל נדרש להיערך בעיקר לאיומי המעגל הראשון, הפכה את יכולתו לפעול ביעדים מרוחקים למוגבלת ולנחלתן של זרועות המודיעין, האוויר והים כמו גם כוחות מיוחדים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 35, שינוי והשתנות, ינואר 2022
קריין: גור מורד
מאז הקמתו, החזיק חיל הים החזיק בתפיסה של לחימה מול ציים סדירים, והמונח "עליונות ימית" היה מוגדר ביחס ליכולת חה"י להתמודד עם אויב הייחוס דאז, צי הצבא הסורי. אירועי משבר כמו היפגעות אח"י חנית, חוללו שינוי פרדיגמטי בתפיסת חה"י, כתוצאה מחשיפת פער הרלוונטיות בין תפיסת חה"י לבין המציאות החדשה. במציאות זו, השגת עליונות ימית דורשת הכרה באיומים תת־-מדינתיים, בעיקר מערך הטילים היבשתי של חיזבאללה שמקרין על הזירה הימית, כאיום הייחוס. התהליך שבו גובשה ויושמה התפיסה החדשה כונה "מגדלור באופק", ובמסגרתו הותאמו מאמצי המודיעין, האש, התכנון והשליטה למציאות החדשה, יחד עם הגדרת המטה המבצעי כמוביל תוכניות התקיפה והאחראי להשגת עליונות ימית. ומענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 14, המטה הכללי חלק ג', דצמבר 2017.
קריין: רועי ווינברג
מאז הקמתו, החזיק חיל הים החזיק בתפיסה של לחימה מול ציים סדירים, והמונח "עליונות ימית" היה מוגדר ביחס ליכולת חה"י להתמודד עם אויב הייחוס דאז, צי הצבא הסורי. אירועי משבר כמו היפגעות אח"י חנית, חוללו שינוי פרדיגמטי בתפיסת חה"י, כתוצאה מחשיפת פער הרלוונטיות בין תפיסת חה"י לבין המציאות החדשה. במציאות זו, השגת עליונות ימית דורשת הכרה באיומים תת־-מדינתיים, בעיקר מערך הטילים היבשתי של חיזבאללה שמקרין על הזירה הימית, כאיום הייחוס. התהליך שבו גובשה ויושמה התפיסה החדשה כונה "מגדלור באופק", ובמסגרתו הותאמו מאמצי המודיעין, האש, התכנון והשליטה למציאות החדשה, יחד עם הגדרת המטה המבצעי כמוביל תוכניות התקיפה והאחראי להשגת עליונות ימית. ומענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 14, המטה הכללי חלק ג', דצמבר 2017.
קריין: רועי ווינברג
כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי תלהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה שמכל דור נשמרו כמאפיינים אשל המלחמה העכשיווית. המאמר מתייחס בפרט מתייחס המאמר להשפעה של הגלובליזציה על המערכה הצבאית ולמשקל המשתנה של הטכנולוגיה בתפיסת המלחמה. לבסוף דן הכותב בסדר העולמי החדש שמאתגר את התפיסות הביטחוניות הקיימות ומציע מענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 2, שינוי והשתנות, יולי 2014.
קריין: אביב אילן
כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי תלהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה שמכל דור נשמרו כמאפיינים אשל המלחמה העכשיווית. המאמר מתייחס בפרט מתייחס המאמר להשפעה של הגלובליזציה על המערכה הצבאית ולמשקל המשתנה של הטכנולוגיה בתפיסת המלחמה. לבסוף דן הכותב בסדר העולמי החדש שמאתגר את התפיסות הביטחוניות הקיימות ומציע מענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 2, שינוי והשתנות, יולי 2014.
קריין: אביב אילן
מאז היווסדה, ישראל התמודדה בשלוש סביבות אסטרטגיות שונות שהשלישית ביניהן היא יחסית חדשה. מטרת מאמר זה היא לסקור את מאפייני הסביבה האסטרטגית השלישית ולנתח את מקומו הייחודי של חיל האוויר בסביבה אסטרטגית זו. התנהלות ישראל בששת המבצעים "דין וחשבון", "ענבי זעם", "מלחמת לבנון השנייה", "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן", חושפת מכנה משותף רחב שראוי לכנותו "תפיסת הביטחון השנייה של ישראל.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 11-12, עוצמה אווירית - יובל למבצע "מוקד" במלחמת ששת הימים, יוני 2017.
קריין: רועי וינברג
מאז היווסדה, ישראל התמודדה בשלוש סביבות אסטרטגיות שונות שהשלישית ביניהן היא יחסית חדשה. מטרת מאמר זה היא לסקור את מאפייני הסביבה האסטרטגית השלישית ולנתח את מקומו הייחודי של חיל האוויר בסביבה אסטרטגית זו. התנהלות ישראל בששת המבצעים "דין וחשבון", "ענבי זעם", "מלחמת לבנון השנייה", "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן", חושפת מכנה משותף רחב שראוי לכנותו "תפיסת הביטחון השנייה של ישראל.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 11-12, עוצמה אווירית - יובל למבצע "מוקד" במלחמת ששת הימים, יוני 2017.
קריין: רועי וינברג
אירועי הטרור שהחלו בסוף 2015 והסתיימו במרץ 2016 ,כונו בצה"ל 'גודל השעה'. מאפייני הטרור בתקופה זו היו שונים מן המצופה ונדרש היה לזהות את השינוי ולהתארגן במהירות. הבעיה 'החדשה', היתה ההתמודדות עם טרור שאין לו יד מכוונת. האוגדה וחטיבותיה יצרו ארגז כלים חדש ליצירת מענה מיטבי לאתגר, באמצעות תהליכי למידה מואצים והשענות על לקחי עבר. האוגדה פיתחה תפיסה הכוללת פתרונות רב-מימדיים, בהתאם לניתוח ופילוח האוכלוסייה הפלסטינית. המענה שניתן הוביל לדעיכה משמעותית בפיגועים באזור ולייצוב המציאות הביטחונית באיו"ש.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 15, ביטחון שוטף חלק א, מרץ 2018.
קריינית: יעל יקל
אירועי הטרור שהחלו בסוף 2015 והסתיימו במרץ 2016 ,כונו בצה"ל 'גודל השעה'. מאפייני הטרור בתקופה זו היו שונים מן המצופה ונדרש היה לזהות את השינוי ולהתארגן במהירות. הבעיה 'החדשה', היתה ההתמודדות עם טרור שאין לו יד מכוונת. האוגדה וחטיבותיה יצרו ארגז כלים חדש ליצירת מענה מיטבי לאתגר, באמצעות תהליכי למידה מואצים והשענות על לקחי עבר. האוגדה פיתחה תפיסה הכוללת פתרונות רב-מימדיים, בהתאם לניתוח ופילוח האוכלוסייה הפלסטינית. המענה שניתן הוביל לדעיכה משמעותית בפיגועים באזור ולייצוב המציאות הביטחונית באיו"ש.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 15, ביטחון שוטף חלק א, מרץ 2018.
קריינית: יעל יקל
שדה הקרב משתנה כל הזמן. במלחמת יום הכיפורים, למרות שהיה בתחילה לצבאות ערב יתרון הפתעה ויתרון כמותי, המלחמה הסתיימה כשכוחות ישראליים ניצבים בקווי סיום לחמה בסמוך לבירות הערביות. מאז, ובעקבות תמורות דרמטיות נוספות שהתחוללו במזרח התיכון בארבעה העשורים שחלפו, השתנו מאפייני שדה הקרב. השינוי היה עמוק כל כך שאילץ את צה"ל לבחון היטב את מעשיו ולשנות את אופן פעולתו המבצעית בכל הממדים. השינוי משפיע על המערכת המבצעית ואפילו יותר על המערכת המוסדית המופקדת על בניין הכוח. עיקר השינוי התרחש בתחום לוחמת היבשה וממשיך להתעצם. 2 האבחנות העולות מהמאמר: חשיבותו של המרחב האווירי הקרוב לקרקע ומשמש את האויב כממד לחימה חדש. והשנייה היא שלצד האיום עומדת בפנינו הזדמנות
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 11-12, עוצמה אווירית - יובל למבצע "מוקד" במלחמת ששת הימים, יוני 2017.
קריין: רועי וינברג
שדה הקרב משתנה כל הזמן. במלחמת יום הכיפורים, למרות שהיה בתחילה לצבאות ערב יתרון הפתעה ויתרון כמותי, המלחמה הסתיימה כשכוחות ישראליים ניצבים בקווי סיום לחמה בסמוך לבירות הערביות. מאז, ובעקבות תמורות דרמטיות נוספות שהתחוללו במזרח התיכון בארבעה העשורים שחלפו, השתנו מאפייני שדה הקרב. השינוי היה עמוק כל כך שאילץ את צה"ל לבחון היטב את מעשיו ולשנות את אופן פעולתו המבצעית בכל הממדים. השינוי משפיע על המערכת המבצעית ואפילו יותר על המערכת המוסדית המופקדת על בניין הכוח. עיקר השינוי התרחש בתחום לוחמת היבשה וממשיך להתעצם. 2 האבחנות העולות מהמאמר: חשיבותו של המרחב האווירי הקרוב לקרקע ומשמש את האויב כממד לחימה חדש. והשנייה היא שלצד האיום עומדת בפנינו הזדמנות
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 11-12, עוצמה אווירית - יובל למבצע "מוקד" במלחמת ששת הימים, יוני 2017.
קריין: רועי וינברג
המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות בניסיון להשפיע על סדר היום המדיני והעולמי. דאע"ש השתמשה במרחב הסייבר לגייס תמיכה, כספים ולוחמים, להפיץ תעמולה ולבצע לחימה תודעתית נגד אויביה. עם זאת, מתקפת הקואליציה מתמקדת בממדים הפיזיים המסורתיים, ואף מספקת לארגון הטרור חומרי תעמולה אפקטיביים נגד מדינות המערב. תגובה ראויה לדאע"ש מוכרחת לכלול הכרה שהפצת השפעה דרך הרשת היא בין האיומים המרכזיים שאיתם יתמודד המערב יתמודד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 3, סייבר, דצמבר 2014.
קריין: גיא ישראלי
המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות בניסיון להשפיע על סדר היום המדיני והעולמי. דאע"ש השתמשה במרחב הסייבר לגייס תמיכה, כספים ולוחמים, להפיץ תעמולה ולבצע לחימה תודעתית נגד אויביה. עם זאת, מתקפת הקואליציה מתמקדת בממדים הפיזיים המסורתיים, ואף מספקת לארגון הטרור חומרי תעמולה אפקטיביים נגד מדינות המערב. תגובה ראויה לדאע"ש מוכרחת לכלול הכרה שהפצת השפעה דרך הרשת היא בין האיומים המרכזיים שאיתם יתמודד המערב יתמודד.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 3, סייבר, דצמבר 2014.
קריין: גיא ישראלי
המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות היחס הישראלי לכוחות שמירת שלום בכלל, ולכוח יוניפי"ל בגבול הלבנוני בפרט, מאופיין בביקורת ובאכזבה. יחד עם זאת, עיון בתפקוד יוניפי"ל מאז 2006 מגלה תמונה מגוונת יותר מהצפוי. על אף שחלק גדול מהביקורת הישראלית נגד יוניפי"ל מוצדק, הכוח הרב־לאומי ממלא תפקיד חיובי מכמה היבטים. מאמר זה ידון בתפיסות הישראליות לגבי תפקיד כוח יוניפי"ל וינסה להסביר מדוע במרבית המקרים אנו מתאכזבים מהביצוע. מן הראוי לציין שאמנם יש פגמים במנדט, בתרבות הארגונית ובהרכב של יוניפי"ל, אבל קיומו בשטח, על כל ליקוייו, יכול לקדם מציאות משופרת מול לבנון במידה וגורמים ישראליים יאמצו גישה דיפלומטית ריאליסטית הממצה את יתרונות הכוח הרב־לאומי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 24-25, דיפלומטיה צבאית, מרס 2020.
קריין: אביב אילן
המאבק של ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) מול מדינות המערב מתרחש בעיקרו בממד הסייבר וברשתות החברתיות היחס הישראלי לכוחות שמירת שלום בכלל, ולכוח יוניפי"ל בגבול הלבנוני בפרט, מאופיין בביקורת ובאכזבה. יחד עם זאת, עיון בתפקוד יוניפי"ל מאז 2006 מגלה תמונה מגוונת יותר מהצפוי. על אף שחלק גדול מהביקורת הישראלית נגד יוניפי"ל מוצדק, הכוח הרב־לאומי ממלא תפקיד חיובי מכמה היבטים. מאמר זה ידון בתפיסות הישראליות לגבי תפקיד כוח יוניפי"ל וינסה להסביר מדוע במרבית המקרים אנו מתאכזבים מהביצוע. מן הראוי לציין שאמנם יש פגמים במנדט, בתרבות הארגונית ובהרכב של יוניפי"ל, אבל קיומו בשטח, על כל ליקוייו, יכול לקדם מציאות משופרת מול לבנון במידה וגורמים ישראליים יאמצו גישה דיפלומטית ריאליסטית הממצה את יתרונות הכוח הרב־לאומי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 24-25, דיפלומטיה צבאית, מרס 2020.
קריין: אביב אילן
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", מרס 2022
קריין: רועי ווינברג
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", נובמבר 2022
קריין: אביב אילן
מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במילים פשוטות יותר – מה קודם למה? רצונן של הקצינות הלוחמות להשתחרר, או אולי חוסר הפתיחות והמוכוונות של המערכת להשאירן? בתשובות מתגלה עבור צה"ל "אוקיינוס כחול" של כח אדם פיקודי איכותי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 36, נשים - הפוטנציאל המערכתי, ספטמבר 2022.
קריינית: יעל יקל
מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במילים פשוטות יותר – מה קודם למה? רצונן של הקצינות הלוחמות להשתחרר, או אולי חוסר הפתיחות והמוכוונות של המערכת להשאירן? בתשובות מתגלה עבור צה"ל "אוקיינוס כחול" של כח אדם פיקודי איכותי.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 36, נשים - הפוטנציאל המערכתי, ספטמבר 2022.
קריינית: יעל יקל
מה היא עליונות צבאית רב-ממדית וכיצד ניתן להשיגה באופן ששובר את דפוס החשיבה הזרועית ב"סילואים"? המאמר עונה על השאלה באמצעות הצגת מספר הבחנות חדשות, בין עליונות גנרית (בבניין הכוח) לעליונות מצבית (בהפעלת הכוח) ובין עליונות טכנו-טקטית (המתבטאת במפגש בין פלטפורמות) לבין עליונות מערכתית (המתבטאת בזירת לחימה). לשימוש בהבחנות אלה מספר תרומות מחקריות לדיונים המתקיימים בימים אלה בנושא העליונות הצבאית הישראלית, לרבות בחינה מחודשת של אירועים מכוננים בהיסטוריה הצבאית. המחבר יוצק תוכן חדש למושג עליונות צבאית וממליץ לבנות עליונות גנרית בתחומים בהם יש לצה"ל יתרון כמו מודיעין, סייבר, ספקטרום ואוויר בצורה שתאפשר יצירת עליונות מצבית - מערכתית וטכנו-טקטית ביבשה במלחמה הקרובה..
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 28-30, עליונות צבאית ותר"ש תנופה ד, מאי 2021.
קריין: רועי ווינברג
מה היא עליונות צבאית רב-ממדית וכיצד ניתן להשיגה באופן ששובר את דפוס החשיבה הזרועית ב"סילואים"? המאמר עונה על השאלה באמצעות הצגת מספר הבחנות חדשות, בין עליונות גנרית (בבניין הכוח) לעליונות מצבית (בהפעלת הכוח) ובין עליונות טכנו-טקטית (המתבטאת במפגש בין פלטפורמות) לבין עליונות מערכתית (המתבטאת בזירת לחימה). לשימוש בהבחנות אלה מספר תרומות מחקריות לדיונים המתקיימים בימים אלה בנושא העליונות הצבאית הישראלית, לרבות בחינה מחודשת של אירועים מכוננים בהיסטוריה הצבאית. המחבר יוצק תוכן חדש למושג עליונות צבאית וממליץ לבנות עליונות גנרית בתחומים בהם יש לצה"ל יתרון כמו מודיעין, סייבר, ספקטרום ואוויר בצורה שתאפשר יצירת עליונות מצבית - מערכתית וטכנו-טקטית ביבשה במלחמה הקרובה..
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 28-30, עליונות צבאית ותר"ש תנופה ד, מאי 2021.
קריין: רועי ווינברג
הנ"מ הטקטי היה רכיב בלוחמת היבשה בעת שמטוסים ומסוקים איימו על הכוח המתמרן. צורך זה ירד עם ירידת האיום המדינתי לטובת הגנה אקטיבית מפני תמ"ס על העורף האזרחי והצבאי. לקחי המלחמות האחרונות מצביעים על חזרת הצורך להגן בממד האווירי על הכוחות המתמרנים. במערכות הבאות יידרש צה"ל ליכולות הגנ"א על הכוחות, שונה מבעבר אך נרחבת יותר וצמודה יותר. נדרשת בניית יכולת מחודשת של רכיב הגנ"א של חיל האוויר המשתלב ביחידות היבשה, או, לחילופין, לתת לזרוע היבשה את האחריות המוחלטת לפתח מערכות הגנה לכוחות, להקים יחידות בתחום זה ולהפעילן.
"רק מיצוי מלא של מיטב הפוטנציאל הטכנולוגי של זמננו באמצעות תפיסת לחימה רלוונטית יאפשרו לנו לשמר את היוזמה האסטרטגית ולהבטיח את המשך יציבות המדינה היהודים בשכונה הקשה הזו למשך דורות רבים" (אורטל, 2016, עמ' 142).
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, אוקטובר 2022.
קריין: אביב אילן
הנ"מ הטקטי היה רכיב בלוחמת היבשה בעת שמטוסים ומסוקים איימו על הכוח המתמרן. צורך זה ירד עם ירידת האיום המדינתי לטובת הגנה אקטיבית מפני תמ"ס על העורף האזרחי והצבאי. לקחי המלחמות האחרונות מצביעים על חזרת הצורך להגן בממד האווירי על הכוחות המתמרנים. במערכות הבאות יידרש צה"ל ליכולות הגנ"א על הכוחות, שונה מבעבר אך נרחבת יותר וצמודה יותר. נדרשת בניית יכולת מחודשת של רכיב הגנ"א של חיל האוויר המשתלב ביחידות היבשה, או, לחילופין, לתת לזרוע היבשה את האחריות המוחלטת לפתח מערכות הגנה לכוחות, להקים יחידות בתחום זה ולהפעילן.
"רק מיצוי מלא של מיטב הפוטנציאל הטכנולוגי של זמננו באמצעות תפיסת לחימה רלוונטית יאפשרו לנו לשמר את היוזמה האסטרטגית ולהבטיח את המשך יציבות המדינה היהודים בשכונה הקשה הזו למשך דורות רבים" (אורטל, 2016, עמ' 142).
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 37, הלוחמות החדשות, אוקטובר 2022.
קריין: אביב אילן
הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של השינוי, שכללו תהליכי ניסוי, רכש ושיתוף פעולה בקצב מהיר וגמיש במיוחד. היכולת פותחה תוך מיצוי טכנולוגיה שהייתה אז בחיתוליה, כדוגמת מחשב דיגיטלי במטוס. ההבנה כי מדובר בבעיה אסטרטגית, לצד סבלנות ארגונית וגמישות תהליכית לאורך כמעט עשור, אפשרו לפתח וליישם מהפכה בלוחמת האוויר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20 -21 , בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.
קריין: גור מורד
הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של השינוי, שכללו תהליכי ניסוי, רכש ושיתוף פעולה בקצב מהיר וגמיש במיוחד. היכולת פותחה תוך מיצוי טכנולוגיה שהייתה אז בחיתוליה, כדוגמת מחשב דיגיטלי במטוס. ההבנה כי מדובר בבעיה אסטרטגית, לצד סבלנות ארגונית וגמישות תהליכית לאורך כמעט עשור, אפשרו לפתח וליישם מהפכה בלוחמת האוויר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20 -21 , בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.
קריין: גור מורד
הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של השינוי, שכללו תהליכי ניסוי, רכש ושיתוף פעולה בקצב מהיר וגמיש במיוחד. היכולת פותחה תוך מיצוי טכנולוגיה שהייתה אז בחיתוליה, כדוגמת מחשב דיגיטלי במטוס. ההבנה כי מדובר בבעיה אסטרטגית, לצד סבלנות ארגונית וגמישות תהליכית לאורך כמעט עשור, אפשרו לפתח וליישם מהפכה בלוחמת האוויר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20 -21 , בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.
קריין: גור מורד
הפתעה מודיעינית וכישלון מבצעי במלחמת יום הכיפורים בהתמודדות עם מערך הטק"א הביאו את חיל האוויר למהפכה תפיסתית ולבניית יכולת מערכתית, שהופעלו כעבור תשע שנים במלחמת "שלום הגליל" במסגרת מבצע "ערצב 19 ,"בו הושמד מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון. מאמר זה מסביר את מרכיבי השינויים בבניין הכוח: ארגון הפו"ש, שיפור התמונה המודיעינית, אימון ותרגול מערכתי, פיתוח אמל"ח חדשני ועוד. המאמר מציג את מפתחות ההצלחה של השינוי, שכללו תהליכי ניסוי, רכש ושיתוף פעולה בקצב מהיר וגמיש במיוחד. היכולת פותחה תוך מיצוי טכנולוגיה שהייתה אז בחיתוליה, כדוגמת מחשב דיגיטלי במטוס. ההבנה כי מדובר בבעיה אסטרטגית, לצד סבלנות ארגונית וגמישות תהליכית לאורך כמעט עשור, אפשרו לפתח וליישם מהפכה בלוחמת האוויר.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20 -21 , בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 2019.
קריין: גור מורד
מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפיע על הקברניט באופן המיטבי. נוסף על כך, מציג המאמר את אפקטיביות השימוש במודל ובמרכיביו השונים (שיח ישיר, שיח בתוך הפרדיגמה ומחוץ לה, תמרון באמצעות רשת קשרים או פעולה) באמצעות שלושה מקרי בוחן צבאיים ואזרחיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 33 , מצביאות, יולי 2021.
קריינית: יעל יקל
מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפיע על הקברניט באופן המיטבי. נוסף על כך, מציג המאמר את אפקטיביות השימוש במודל ובמרכיביו השונים (שיח ישיר, שיח בתוך הפרדיגמה ומחוץ לה, תמרון באמצעות רשת קשרים או פעולה) באמצעות שלושה מקרי בוחן צבאיים ואזרחיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 33 , מצביאות, יולי 2021.
קריינית: יעל יקל
מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפיע על הקברניט באופן המיטבי. נוסף על כך, מציג המאמר את אפקטיביות השימוש במודל ובמרכיביו השונים (שיח ישיר, שיח בתוך הפרדיגמה ומחוץ לה, תמרון באמצעות רשת קשרים או פעולה) באמצעות שלושה מקרי בוחן צבאיים ואזרחיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 33 , מצביאות, יולי 2021.
קריינית: יעל יקל
מהי מערכת היחסים המצופה בין המצביא לבין הדרג המדיני? לדעת תא"ל רומן גופמן, מפקד אוגדת הבשן, על הדרג הביטחוני מוטלת אחריות רחבה יותר מאשר הסתפקות במילוי המשימות שהגדיר לו הדרג המדיני. המצביא צריך לסגל ראייה אסטרטגית, להשפיע על המדיניות המתגבשת אצל הקברניט ולתמרן גם בנסיבות שבהן לא הוגדרה מדיניות ברורה. באמצעות מודל מפורט - מודל 'מרחב השיח' - מציע תא"ל גופמן מספר דרכי פעולה שבעזרתן יכול המצביא להשפיע על הקברניט באופן המיטבי. נוסף על כך, מציג המאמר את אפקטיביות השימוש במודל ובמרכיביו השונים (שיח ישיר, שיח בתוך הפרדיגמה ומחוץ לה, תמרון באמצעות רשת קשרים או פעולה) באמצעות שלושה מקרי בוחן צבאיים ואזרחיים.
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 33 , מצביאות, יולי 2021.
קריינית: יעל יקל
המשבר שמתקיים כיום במערך המילואים היבשתי הוא עמוק ומהותי, ונוגע לארבעה נדבכים שהסערה האחרונה רק "מתיישבת" עליהם: פיחות מתמשך בכשירותם ומקצועיותם, ערעור שגוי בתפיסת נחיצותם, אתגרים גדולים ביכולת וברצון המשרתים לאזן בין חייהם כאזרחים ושירות המילואים, וכן ראיית הצבא הסדיר, גם היא שגויה, את מערך המילואים כ"ילדי חוץ" שכשירותם נמוכה והם יותר בחזקת בעיה, מאשר פתרון. ועדיין, צה"ל לא יוכל להכריע במלחמה הבאה ללא כוחות המילואים. האתגר הרב־זירתי, עשוי לחזק את תחושת הנחיצות בקרב משרתי המילואים. הקדשת משאבים לאימונם במיקוד משימתי, תחזק את כשירותם ותחושת המסוגלות שלהם, כמו גם את תחושת המשמעות לשירות המילואים, החיוני לביטחון הלאומי.
"רק מיצוי מלא של מיטב הפוטנציאל הטכנולוגי של זמננו באמצעות תפיסת לחימה רלוונטית יאפשרו לנו לשמר את היוזמה האסטרטגית ולהבטיח את המשך יציבות המדינה היהודים בשכונה הקשה הזו למשך דורות רבים" (אורטל, 2016, עמ' 142).
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 41, 75 שנות מילואים, אפריל 2023.
קריין: גור מורד
המשבר שמתקיים כיום במערך המילואים היבשתי הוא עמוק ומהותי, ונוגע לארבעה נדבכים שהסערה האחרונה רק "מתיישבת" עליהם: פיחות מתמשך בכשירותם ומקצועיותם, ערעור שגוי בתפיסת נחיצותם, אתגרים גדולים ביכולת וברצון המשרתים לאזן בין חייהם כאזרחים ושירות המילואים, וכן ראיית הצבא הסדיר, גם היא שגויה, את מערך המילואים כ"ילדי חוץ" שכשירותם נמוכה והם יותר בחזקת בעיה, מאשר פתרון. ועדיין, צה"ל לא יוכל להכריע במלחמה הבאה ללא כוחות המילואים. האתגר הרב־זירתי, עשוי לחזק את תחושת הנחיצות בקרב משרתי המילואים. הקדשת משאבים לאימונם במיקוד משימתי, תחזק את כשירותם ותחושת המסוגלות שלהם, כמו גם את תחושת המשמעות לשירות המילואים, החיוני לביטחון הלאומי.
"רק מיצוי מלא של מיטב הפוטנציאל הטכנולוגי של זמננו באמצעות תפיסת לחימה רלוונטית יאפשרו לנו לשמר את היוזמה האסטרטגית ולהבטיח את המשך יציבות המדינה היהודים בשכונה הקשה הזו למשך דורות רבים" (אורטל, 2016, עמ' 142).
המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 41, 75 שנות מילואים, אפריל 2023.
קריין: גור מורד
מאמר זה עוסק בעוצמה ימית ובבניין כוח ימי. המאמר מציג שלוש טענות באשר להגדרת העוצמה הימית הרצויה והאפשרית למדינה ותהליך בניין צי שאמור להיגזר ממנה באופן שיממש עוצמה זו באופן מיטבי. הראשון הוא הדגשת הצורך בקיום דיון לאומי פתוח ומרובה משתתפים בהגדרת העוצמה הימית הרצויה והאפשרית למדינה. השני הוא התובנה שלצי משימות ייחודיות בחשיבות לאומית קריטית ולכן אין הכרח שהכוח הימי יבנה על מנת שיגיע למיצוי שיא בסנכרון זמן ומרחב עם שאר מערכי הכוח המדינתיים. השלישי הוא הדגשת הצורך להתחיל דיון על בניין צי בתהליך בירור מדויק ומפוכח של מטרות ומשימות ובאמצעים היעילים ביותר להשגתן, ורק לאחר מכן הצטיידות יעילה לצורך מימוש מטרות אלו.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: אביב אילן
מאמר זה עוסק בעוצמה ימית ובבניין כוח ימי. המאמר מציג שלוש טענות באשר להגדרת העוצמה הימית הרצויה והאפשרית למדינה ותהליך בניין צי שאמור להיגזר ממנה באופן שיממש עוצמה זו באופן מיטבי. הראשון הוא הדגשת הצורך בקיום דיון לאומי פתוח ומרובה משתתפים בהגדרת העוצמה הימית הרצויה והאפשרית למדינה. השני הוא התובנה שלצי משימות ייחודיות בחשיבות לאומית קריטית ולכן אין הכרח שהכוח הימי יבנה על מנת שיגיע למיצוי שיא בסנכרון זמן ומרחב עם שאר מערכי הכוח המדינתיים. השלישי הוא הדגשת הצורך להתחיל דיון על בניין צי בתהליך בירור מדויק ומפוכח של מטרות ומשימות ובאמצעים היעילים ביותר להשגתן, ורק לאחר מכן הצטיידות יעילה לצורך מימוש מטרות אלו.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: אביב אילן
מאמר זה עוסק באתגרים הלאומים של מדינת ישראל במרחב הימי ומקומה של זרוע הים בהשגתם. בשנים האחרונות המרחב הימי של ישראל עובר תמורות רבות. עירוב שימושים, החל מפעילות צי סוחר (ספנות), פעילות ספורט ימי ופנאי, דיג, תגליות גז טבעי, חקלאות ימית, תשתיות (כגון קווי תקשורת), התפלה ועוד. לפיכך נדרש עיצוב מחדש של המרחב הימי החל מהתאמת החקיקה והתקנות עבור בהתאמת התנועה בו ובשיפור יכולות ניטור באמצעות מערכות מבוססות נתונים ובינה מלאכותית ועד למענה מותאם מבצעי לשמירה על הביטחון והבטחת קיום ושגשוג פעילות הכלכלית המשקית במרחב הימי. כך תוכל ישראל להתמודד בהצלחה עם האתגר המשילות במרחב ימי הנמצא בעירוב שימושים לרוב.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: אביב אילן
מאמר זה עוסק באתגרים הלאומים של מדינת ישראל במרחב הימי ומקומה של זרוע הים בהשגתם. בשנים האחרונות המרחב הימי של ישראל עובר תמורות רבות. עירוב שימושים, החל מפעילות צי סוחר (ספנות), פעילות ספורט ימי ופנאי, דיג, תגליות גז טבעי, חקלאות ימית, תשתיות (כגון קווי תקשורת), התפלה ועוד. לפיכך נדרש עיצוב מחדש של המרחב הימי החל מהתאמת החקיקה והתקנות עבור בהתאמת התנועה בו ובשיפור יכולות ניטור באמצעות מערכות מבוססות נתונים ובינה מלאכותית ועד למענה מותאם מבצעי לשמירה על הביטחון והבטחת קיום ושגשוג פעילות הכלכלית המשקית במרחב הימי. כך תוכל ישראל להתמודד בהצלחה עם האתגר המשילות במרחב ימי הנמצא בעירוב שימושים לרוב.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: אביב אילן
במסגרת מלחמה עתידית בלבנון, בה צה"ל יתמקד בהכרעת חזבאללה, ישנה אפשרות שאיראן תפעל באופן קינטי ישיר – ירי טק"ק וכטמ"מים על ישראל, כדי להסיט את צה"ל מהכרעה של בן חסותה. במצב כזה, יתכן שצה"ל יידרש לפעול ישירות נגד איראן. המאמר מציע כי הגישה המרכזית לשם כך תהיה תקיפה של מטרות ערך (מטרות שלטוניות) במטרה לכפות על איראן את הפסקת הירי על ישראל ולשמר את מרחב הפעולה הצבאי בלבנון נגד חזבאללה. גישה זו גם תמנע שחיקה שאינה חיונית של יכולות צה"ל ובה בעת תהווה ביטוי לעוצמה הצבאית של ישראל גם בעיני יתר השחקנים באזור ומחוצה לו.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב זירתיות. מאי 2023
קריין: גור מורד
במסגרת מלחמה עתידית בלבנון, בה צה"ל יתמקד בהכרעת חזבאללה, ישנה אפשרות שאיראן תפעל באופן קינטי ישיר – ירי טק"ק וכטמ"מים על ישראל, כדי להסיט את צה"ל מהכרעה של בן חסותה. במצב כזה, יתכן שצה"ל יידרש לפעול ישירות נגד איראן. המאמר מציע כי הגישה המרכזית לשם כך תהיה תקיפה של מטרות ערך (מטרות שלטוניות) במטרה לכפות על איראן את הפסקת הירי על ישראל ולשמר את מרחב הפעולה הצבאי בלבנון נגד חזבאללה. גישה זו גם תמנע שחיקה שאינה חיונית של יכולות צה"ל ובה בעת תהווה ביטוי לעוצמה הצבאית של ישראל גם בעיני יתר השחקנים באזור ומחוצה לו.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב זירתיות. מאי 2023
קריין: גור מורד
מאמר זה משרטט שלוש דילמות הצפויות ללוות את המעבר למזרח תיכון גרעיני על סמך שורה של תקדימים היסטוריים. הראשונה, נקודת המעבר ממדיניות של מניעה למדיניות של הרתעה. השנייה, סוג ההרתעה שתידרש לישראל בזירה הגרעינית החדשה. השלישית, אופן ההתמודדות עם הטרור בתנאים של איום גרעיני. אף שחלון ההזדמנות לפעולת מנע צבאית עשוי להיוותר פתוח גם לאחר השגת יכולת גרעינית צבאית בידי האויב, יש צורך לרענן את תפיסת ההרתעה של ישראל נגד יריבים גרעיניים שלא בהכרח יאמצו את תכתיבי מאזן האימה. כמו־כן יש להביא בחשבון את הקושי בשמירה על חופש פעולה צבאי נגד ארגוני טרור הפועלים בחסות מטריית הגנה גרעינית.
מתוך "בין הקטבים"- גיליון 39- איראן ורב זירתיות. מאי 2023
קריין: גור מורד
מאמר זה משרטט שלוש דילמות הצפויות ללוות את המעבר למזרח תיכון גרעיני על סמך שורה של תקדימים היסטוריים. הראשונה, נקודת המעבר ממדיניות של מניעה למדיניות של הרתעה. השנייה, סוג ההרתעה שתידרש לישראל בזירה הגרעינית החדשה. השלישית, אופן ההתמודדות עם הטרור בתנאים של איום גרעיני. אף שחלון ההזדמנות לפעולת מנע צבאית עשוי להיוותר פתוח גם לאחר השגת יכולת גרעינית צבאית בידי האויב, יש צורך לרענן את תפיסת ההרתעה של ישראל נגד יריבים גרעיניים שלא בהכרח יאמצו את תכתיבי מאזן האימה. כמו־כן יש להביא בחשבון את הקושי בשמירה על חופש פעולה צבאי נגד ארגוני טרור הפועלים בחסות מטריית הגנה גרעינית.
מתוך "בין הקטבים"- גיליון 39- איראן ורב זירתיות. מאי 2023
קריין: גור מורד
המאמר מראה כי ישראל מצויה מאז העשור השני של המאה ה־21 במהלכה של "פניה לים" שעיקרה הקדשת תשומת לב ומשאבים בהיקף נרחב יותר לתווך הימי, לרבות היבטיו הביטחוניים, בין היתר, נוכח התלות החדשה בגז מן הים ותמונת האיומים העדכנית. המאמר בוחן את המנועים המרכזיים לפניה זו, וקודמותיה: שינויים פיסיים בעלי משמעויות אסטרטגית, איומים והזדמנויות העולות מן המרחב הימי, מחויבות אידאולוגית והתפתחויות גלובליות בתחומי הלוגיסטיקה, הספנות, והמשפט הבינלאומי. נדרשת רגישות מיוחדת לשינויים בתחומים אלה, בכדי לוודא שישראל מתאימה עצמה להיסטים הבלתי נמנעים בכולם. במיוחד נוכח העובדה כי בעבר הכלי הצבאי הימי לא העניק מענה מלא לאתגרים צבאיים שהופיעו במרחב זה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: גיא ישראלי
המאמר מראה כי ישראל מצויה מאז העשור השני של המאה ה־21 במהלכה של "פניה לים" שעיקרה הקדשת תשומת לב ומשאבים בהיקף נרחב יותר לתווך הימי, לרבות היבטיו הביטחוניים, בין היתר, נוכח התלות החדשה בגז מן הים ותמונת האיומים העדכנית. המאמר בוחן את המנועים המרכזיים לפניה זו, וקודמותיה: שינויים פיסיים בעלי משמעויות אסטרטגית, איומים והזדמנויות העולות מן המרחב הימי, מחויבות אידאולוגית והתפתחויות גלובליות בתחומי הלוגיסטיקה, הספנות, והמשפט הבינלאומי. נדרשת רגישות מיוחדת לשינויים בתחומים אלה, בכדי לוודא שישראל מתאימה עצמה להיסטים הבלתי נמנעים בכולם. במיוחד נוכח העובדה כי בעבר הכלי הצבאי הימי לא העניק מענה מלא לאתגרים צבאיים שהופיעו במרחב זה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: גיא ישראלי
המשגה לא נכונה, המלווה באבחנה שגויה בכל הקשור לאופי הלוחמה הימית בת זמננו, היא עובדה שלא ניתן להתעלם מקיומה בזרוע הים. הנושא בעייתי במיוחד נוכח הדיונים שהזרוע מקיימת מול המטה הכללי בכל הקשור לתיקוף תפקידיה, או לתפקידים חדשים אותם היא מעוניינת למלא. כדי להתמודד עם הבעיה נדרש להבין ולהפנים כי אופי הלוחמה הימית בתקופתנו השתנתה לבלי הכר, וכי גם תפקידי ציי המלחמה השתנו ביחס לתפקידם המסורתי. המאמר יפתח בהבהרת נושא ההמשגה, יסקור את השינויים באופי הלוחמה הימית בת זמננו ואת הביטוי ששינויים אלה מוצאים בתפקידי הציים ובאסטרטגיות הימיות שלהן, וכן יציג דוגמאות לבעיות ההמשגה בזרוע הים וימליץ כיצד להתמודד אתן.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: גיא ישראלי
המשגה לא נכונה, המלווה באבחנה שגויה בכל הקשור לאופי הלוחמה הימית בת זמננו, היא עובדה שלא ניתן להתעלם מקיומה בזרוע הים. הנושא בעייתי במיוחד נוכח הדיונים שהזרוע מקיימת מול המטה הכללי בכל הקשור לתיקוף תפקידיה, או לתפקידים חדשים אותם היא מעוניינת למלא. כדי להתמודד עם הבעיה נדרש להבין ולהפנים כי אופי הלוחמה הימית בתקופתנו השתנתה לבלי הכר, וכי גם תפקידי ציי המלחמה השתנו ביחס לתפקידם המסורתי. המאמר יפתח בהבהרת נושא ההמשגה, יסקור את השינויים באופי הלוחמה הימית בת זמננו ואת הביטוי ששינויים אלה מוצאים בתפקידי הציים ובאסטרטגיות הימיות שלהן, וכן יציג דוגמאות לבעיות ההמשגה בזרוע הים וימליץ כיצד להתמודד אתן.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: גיא ישראלי
הצוללת מהווה את אחת הפלטפורמות הימיות המשמעותיות ביותר בעידן המודרני וכפלטפורמה הרלוונטית למגוון רחב של משימות מבצעיות בתקופות של שלום ובמלחמה. עיקרון החשאיות הוא זה העומד בבסיס תפיסת ההפעלה של הצוללת – התגלות הצוללת בידי כוחות זרים או אויב יובילו לעיתים רבות לשיבוש משימתה ובמקרים קיצוניים יותר, אף יאיימו על שרידותה. בהקשר האזורי, התפתחויות טכנולוגיות בתחום הלחימה כנגד צוללות (נצ"ל) בשילוב שינויים גיאואסטרטגיים, יוצרים סביבה אופרטיבית מאתגרת יותר מאשר בעבר; על מנת לייצר מענה לאתגרים אלו, צה"ל וזרוע הים יידרשו לשינוי תפיסתי ברמה האסטרטגית, הטכנולוגית, הדוקטרינרית והטקטית.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: גיא ישראלי
הצוללת מהווה את אחת הפלטפורמות הימיות המשמעותיות ביותר בעידן המודרני וכפלטפורמה הרלוונטית למגוון רחב של משימות מבצעיות בתקופות של שלום ובמלחמה. עיקרון החשאיות הוא זה העומד בבסיס תפיסת ההפעלה של הצוללת – התגלות הצוללת בידי כוחות זרים או אויב יובילו לעיתים רבות לשיבוש משימתה ובמקרים קיצוניים יותר, אף יאיימו על שרידותה. בהקשר האזורי, התפתחויות טכנולוגיות בתחום הלחימה כנגד צוללות (נצ"ל) בשילוב שינויים גיאואסטרטגיים, יוצרים סביבה אופרטיבית מאתגרת יותר מאשר בעבר; על מנת לייצר מענה לאתגרים אלו, צה"ל וזרוע הים יידרשו לשינוי תפיסתי ברמה האסטרטגית, הטכנולוגית, הדוקטרינרית והטקטית.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: גיא ישראלי
איראן היא ללא ספק האתגר האסטרטגי המשמעותי ביותר לישראל בשנים האחרונות. במאמר זה נבחן אם המדיניות הישראלית מול איראן הוכיחה את עצמה, ומהן האפשרויות העומדות בפניה. הגישה הביקורתית המוצעת במאמר אינה מתעלמת מהאיום ואינה קוראת לישיבה בחיבוק ידיים או לייאוש, אלא מדגישה את הצורך בגישה ריאליסטית וביעדים ריאליים, גם אם אינם אופטימליים, מפני שהחלופות עלולות להיות גרועות יותר. הבנה נכונה של התהליכים המתחוללים באיראן עשויה להביא למסקנה שהזמן פועל לרעת המשטר שם, והוא יהיה חייב לשנות את מדיניותו אם ברצונו לשרוד. מכאן, שהשילוב של איפוק, אימוץ דיפלומטיה רציונלית, ריאליסטית ובלתי מתלהמת, ופעילות צבאית במישורים הכרחיים בלבד, ישרת טוב יותר את ביטחון ישראל.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
קריינית: יעל יקל
איראן היא ללא ספק האתגר האסטרטגי המשמעותי ביותר לישראל בשנים האחרונות. במאמר זה נבחן אם המדיניות הישראלית מול איראן הוכיחה את עצמה, ומהן האפשרויות העומדות בפניה. הגישה הביקורתית המוצעת במאמר אינה מתעלמת מהאיום ואינה קוראת לישיבה בחיבוק ידיים או לייאוש, אלא מדגישה את הצורך בגישה ריאליסטית וביעדים ריאליים, גם אם אינם אופטימליים, מפני שהחלופות עלולות להיות גרועות יותר. הבנה נכונה של התהליכים המתחוללים באיראן עשויה להביא למסקנה שהזמן פועל לרעת המשטר שם, והוא יהיה חייב לשנות את מדיניותו אם ברצונו לשרוד. מכאן, שהשילוב של איפוק, אימוץ דיפלומטיה רציונלית, ריאליסטית ובלתי מתלהמת, ופעילות צבאית במישורים הכרחיים בלבד, ישרת טוב יותר את ביטחון ישראל.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
קריינית: יעל יקל
צה"ל עומד בפתחו של אתגר בקנה מידה היסטורי. הוא נדרש לצמוח ממקום של צבא מקומי המגן על גבולות המדינה, לצבא בעמדה של כוח אזורי המשתתף בבלימת מעצמה אזורית ואגרסיבית – איראן. אתגר בהיקף כזה אינו יכול לקבל מענה של תוספת משאבים בלבד. נדרשת לנו בחינה ביקורתית ומעמיקה של הנחות היסוד לביטחון הלאומי וארגון מחדש של צה"ל. בתמצית, כדי לאפשר למודיעין ולחיל האוויר, ביחד עם מרכיבי הגנ"א, סב"ר וצי, להעביר את מרכז הכובד שלהם למעגלים הרחוקים, נדרש לפתח כוח טריטוריאלי, יבשתי בעיקרו, פחות תלותי והרבה יותר אפקטיבי. משימתו תהיה להכריע את צבאות הטרור בגבולות, בסיוע מודיעין אוויר מוגבל יותר, כחלק מההתמודדות ארוכת־הטווח עם איראן.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
קריינית: יעל יקל
צה"ל עומד בפתחו של אתגר בקנה מידה היסטורי. הוא נדרש לצמוח ממקום של צבא מקומי המגן על גבולות המדינה, לצבא בעמדה של כוח אזורי המשתתף בבלימת מעצמה אזורית ואגרסיבית – איראן. אתגר בהיקף כזה אינו יכול לקבל מענה של תוספת משאבים בלבד. נדרשת לנו בחינה ביקורתית ומעמיקה של הנחות היסוד לביטחון הלאומי וארגון מחדש של צה"ל. בתמצית, כדי לאפשר למודיעין ולחיל האוויר, ביחד עם מרכיבי הגנ"א, סב"ר וצי, להעביר את מרכז הכובד שלהם למעגלים הרחוקים, נדרש לפתח כוח טריטוריאלי, יבשתי בעיקרו, פחות תלותי והרבה יותר אפקטיבי. משימתו תהיה להכריע את צבאות הטרור בגבולות, בסיוע מודיעין אוויר מוגבל יותר, כחלק מההתמודדות ארוכת־הטווח עם איראן.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
קריינית: יעל יקל
מאמר זה עוסק בבחינת בניין הכוח של העוצמה הצבאית הימית הישראלית. המאמר מציג צמד טענות מרכזיות: הראשונה הינה שבניין הכוח של זרוע הים סובל מ'התמכרות' לפלטפורמות עיקריות, מערכות לחימה וחימושים, באופן המעיב על היכולת לממש את מלוא הפוטנציאל של הממד הימי. הטענה השנייה הינה שכדי לשפר את תהליך בניין הכוח הימי, יש לאמץ מתודולוגיה אשר תשקלל היבטים שלא זכו עד כה להתייחסות מספקת – מהיעדים הלאומיים של ישראל והאסטרטגיה הלאומית הימית שלה ועד לאסטרטגיה הצבאית של הזרוע. כך, לצד ההתמקדות במשימות מסורתיות, על הזרוע לאמץ גם משימות חדשות אשר יהלמו בצורה טובה יותר את החשיבות הגדולה מבעבר של הממד הימי בביטחון הלאומי הישראלי.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריינית: על יקל
מאמר זה עוסק בבחינת בניין הכוח של העוצמה הצבאית הימית הישראלית. המאמר מציג צמד טענות מרכזיות: הראשונה הינה שבניין הכוח של זרוע הים סובל מ'התמכרות' לפלטפורמות עיקריות, מערכות לחימה וחימושים, באופן המעיב על היכולת לממש את מלוא הפוטנציאל של הממד הימי. הטענה השנייה הינה שכדי לשפר את תהליך בניין הכוח הימי, יש לאמץ מתודולוגיה אשר תשקלל היבטים שלא זכו עד כה להתייחסות מספקת – מהיעדים הלאומיים של ישראל והאסטרטגיה הלאומית הימית שלה ועד לאסטרטגיה הצבאית של הזרוע. כך, לצד ההתמקדות במשימות מסורתיות, על הזרוע לאמץ גם משימות חדשות אשר יהלמו בצורה טובה יותר את החשיבות הגדולה מבעבר של הממד הימי בביטחון הלאומי הישראלי.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריינית: על יקל
עליונות ימית, חופש השיט במרחב הימי הישראלי וההגנה על חופי המדינה. אלו המשימות עליהן היתה אמונה זרוע הים בעשרות השנים מאז הקמתה. במאמר זה נסקור את התהליך שעברה זרוע הים בפרויקט ספינות "סער 6", את המענה אליו נדרשות הספינות החדשות. האתגר והמורכבות בתכנון, בניית ומבצוע הפלטפורמה אינם טמונים רק ביכולות ההנדסיות והטכנולוגיות, כי אם גם בהון האנושי עצמו. התובנות המרכזיות שנלמדו כחלק מהתהליך הן עד כמה חשובים האנשים בשטח, הנדסת מערכת "על כל המגרש", הקמת מנהלת ייעודית, זרוע הים כאינטגרטור וכמהנדס מערכת, תעשיות כחול לבן, יחסי העבודה עם המספנה הבונה כמו גם חשיבותה של קהילת השליחים והמשפחות במדינה זרה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריינית: יעל יקל
עליונות ימית, חופש השיט במרחב הימי הישראלי וההגנה על חופי המדינה. אלו המשימות עליהן היתה אמונה זרוע הים בעשרות השנים מאז הקמתה. במאמר זה נסקור את התהליך שעברה זרוע הים בפרויקט ספינות "סער 6", את המענה אליו נדרשות הספינות החדשות. האתגר והמורכבות בתכנון, בניית ומבצוע הפלטפורמה אינם טמונים רק ביכולות ההנדסיות והטכנולוגיות, כי אם גם בהון האנושי עצמו. התובנות המרכזיות שנלמדו כחלק מהתהליך הן עד כמה חשובים האנשים בשטח, הנדסת מערכת "על כל המגרש", הקמת מנהלת ייעודית, זרוע הים כאינטגרטור וכמהנדס מערכת, תעשיות כחול לבן, יחסי העבודה עם המספנה הבונה כמו גם חשיבותה של קהילת השליחים והמשפחות במדינה זרה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריינית: יעל יקל
מלחמת יום הכיפורים היא שם נרדף לקריסת הנחות יסוד. ידוע לכול שהנחות יסוד יש לבחון מעת לעת. אך האם ייתכן שהנחות יסוד שגויות, ובפרט כאלה הדומות מאוד להנחות משנת 1973, משמשות שוב את החשיבה האסטרטגית והאופרטיבית שלנו היום? הייתכן שווריאציות על המחשבה האסטרטגית ועל הצורה האופרטיבית שגיבשו המצרים אז, חזרו להיות רלוונטיים? מאמר זה יציע בחינה השוואתית של תפיסת האויב והנחות היסוד שלנו אז והיום, ויצביע על קווי דמיון. למרבה הצער, שוני אחד שבולט בין אז להיום הוא מצב כוח המחץ היבשתי, שפיצה אז על הכשלון התפיסתי, על הכשלון המודיעיני ועל הכשלון האווירי, אך כושרו לחזור על כך היום נתון בספק.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40 - יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023
קריינית: יעל יקל
מלחמת יום הכיפורים היא שם נרדף לקריסת הנחות יסוד. ידוע לכול שהנחות יסוד יש לבחון מעת לעת. אך האם ייתכן שהנחות יסוד שגויות, ובפרט כאלה הדומות מאוד להנחות משנת 1973, משמשות שוב את החשיבה האסטרטגית והאופרטיבית שלנו היום? הייתכן שווריאציות על המחשבה האסטרטגית ועל הצורה האופרטיבית שגיבשו המצרים אז, חזרו להיות רלוונטיים? מאמר זה יציע בחינה השוואתית של תפיסת האויב והנחות היסוד שלנו אז והיום, ויצביע על קווי דמיון. למרבה הצער, שוני אחד שבולט בין אז להיום הוא מצב כוח המחץ היבשתי, שפיצה אז על הכשלון התפיסתי, על הכשלון המודיעיני ועל הכשלון האווירי, אך כושרו לחזור על כך היום נתון בספק.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40 - יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023
קריינית: יעל יקל
תיאום ציפיות הוא עניין מהותי ומרכיב מרכזי בתפיסת תוצאות מלחמה. תחושת ניצחון, תחושת מפלה או הרגשת "חמיצות" בסיומו של עימות צבאי מושפעים מאוד מתיאום הציפיות המוקדם בין צה"ל ובין אזרחי המדינה. מאמר זה, העוסק בתרחיש מלחמה עתידית בלבנון, מבקש להמחיש את הצורך בתיאום ציפיות בנוגע לכל מרכיבי המלחמה, כמו מספר חללי צה"ל הצפוי, ואת חיוניותו לשימור החוסן הלאומי תוך כדי עימות מהסוג של מלחמה כוללת שאזרחי ישראל לא חוו עשרות שנים. צה"ל יכול וצריך לנצח במלחמה כזו, והוא יעשה זאת בהצלחה בתנאי שתהיה הבנה של מה ייחשב כניצחון – בהיבטים של פגיעה באויב, של משך המלחמה ושל המחיר הצפוי בה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
קריינית: יעל יקל
תיאום ציפיות הוא עניין מהותי ומרכיב מרכזי בתפיסת תוצאות מלחמה. תחושת ניצחון, תחושת מפלה או הרגשת "חמיצות" בסיומו של עימות צבאי מושפעים מאוד מתיאום הציפיות המוקדם בין צה"ל ובין אזרחי המדינה. מאמר זה, העוסק בתרחיש מלחמה עתידית בלבנון, מבקש להמחיש את הצורך בתיאום ציפיות בנוגע לכל מרכיבי המלחמה, כמו מספר חללי צה"ל הצפוי, ואת חיוניותו לשימור החוסן הלאומי תוך כדי עימות מהסוג של מלחמה כוללת שאזרחי ישראל לא חוו עשרות שנים. צה"ל יכול וצריך לנצח במלחמה כזו, והוא יעשה זאת בהצלחה בתנאי שתהיה הבנה של מה ייחשב כניצחון – בהיבטים של פגיעה באויב, של משך המלחמה ושל המחיר הצפוי בה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
קריינית: יעל יקל
מאמר זה עוסק באסטרטגיה הצבאית של ישראל להתמודדות עם איראן. האסטרטגיה הנוכחית, המתמקדת במניעה ובהכלה, נולדה בראשית שנות ה־90' של המאה הקודמת. מאז ועד היום, על אף השינויים הרבים בסביבתה של ישראל, במעמדה האזורי, במדיניותה של איראן ובעוצמת האיום מצידה, ישראל דבקה באסטרטגיה שלה, על אף שאין היא משרתת את האינטרסים שלה. כדי להיחלץ מהמבוי הסתום שאנו מצויים בו ביחס לאיראן, מציע המאמר אסטרטגיה צבאית חלופית, של הסדרה והידברות. אסטרטגיה צבאית של הסדרה והידברות תשרת את ישראל באמצעות צמצום הסיכון למיסקלקולציה ולמלחמה וייתכן שתאפשר גם בניית מנגנונים לשיח בסוגיות נוספות כגון המדיניות האזורית של איראן ותוכנית הטילים שלה, במסגרת משטר ביטחון חדש בין המדינות.
מלנכוליה: "מצב שבו האני אינו מודע לאובדן, או אינו מודע לכל היבטיו...הרתיעה הבלתי מודעת מוויתור על המושא האבוד או חוסר היכולת להתאבל עליו מצמיחים אסטרטגיות מגוּונות של הכחשת האובדן או הכחשת השפעתו ההרסנית של האובדן על האני" (פרויד, 2002, עמ' 11).
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39- איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
קריין: ישורון תורג'מן
מאמר זה עוסק באסטרטגיה הצבאית של ישראל להתמודדות עם איראן. האסטרטגיה הנוכחית, המתמקדת במניעה ובהכלה, נולדה בראשית שנות ה־90' של המאה הקודמת. מאז ועד היום, על אף השינויים הרבים בסביבתה של ישראל, במעמדה האזורי, במדיניותה של איראן ובעוצמת האיום מצידה, ישראל דבקה באסטרטגיה שלה, על אף שאין היא משרתת את האינטרסים שלה. כדי להיחלץ מהמבוי הסתום שאנו מצויים בו ביחס לאיראן, מציע המאמר אסטרטגיה צבאית חלופית, של הסדרה והידברות. אסטרטגיה צבאית של הסדרה והידברות תשרת את ישראל באמצעות צמצום הסיכון למיסקלקולציה ולמלחמה וייתכן שתאפשר גם בניית מנגנונים לשיח בסוגיות נוספות כגון המדיניות האזורית של איראן ותוכנית הטילים שלה, במסגרת משטר ביטחון חדש בין המדינות.
מלנכוליה: "מצב שבו האני אינו מודע לאובדן, או אינו מודע לכל היבטיו...הרתיעה הבלתי מודעת מוויתור על המושא האבוד או חוסר היכולת להתאבל עליו מצמיחים אסטרטגיות מגוּונות של הכחשת האובדן או הכחשת השפעתו ההרסנית של האובדן על האני" (פרויד, 2002, עמ' 11).
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39- איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
קריין: ישורון תורג'מן
"אין הכרח שיימצא קשר כלשהו בין העבודה שיש לעשותה לבין גודל המנגנון המופקד על מילואה" מזכיר לנו כותב המאמר, מתוך דבריו של סא"ל (לימים האלוף) שלמה גזית, משנת 1959, בהסבירו את חוק פרקינסון. אין מחלוקת על עולם הבעיה במלחמה הבאה. האתגר לכוחות ביטחון הפנים לצד האיום על העורף מביא איתו מורכבות רבה לצד הלחימה בחזית ובעומק שטח האויב. כותב המאמר מתייחס למאמרים שפורסמו לאחרונה והציעו מספר פתרונות מדגמים שונים המתייחסים להקמת כוח חדש מסוג משמר לאומי, ומבקש לקרוא תיגר על המהירות בה אנחנו מציעים פתרונות בדמות התארגנויות חדשות, מלהיבות ו"חדשניות", שלא תמיד תורמות לבניין והפעלת הכוח באופן המיטבי לארגון הקיים.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34 - בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריין: ישורון תורג'מן
"אין הכרח שיימצא קשר כלשהו בין העבודה שיש לעשותה לבין גודל המנגנון המופקד על מילואה" מזכיר לנו כותב המאמר, מתוך דבריו של סא"ל (לימים האלוף) שלמה גזית, משנת 1959, בהסבירו את חוק פרקינסון. אין מחלוקת על עולם הבעיה במלחמה הבאה. האתגר לכוחות ביטחון הפנים לצד האיום על העורף מביא איתו מורכבות רבה לצד הלחימה בחזית ובעומק שטח האויב. כותב המאמר מתייחס למאמרים שפורסמו לאחרונה והציעו מספר פתרונות מדגמים שונים המתייחסים להקמת כוח חדש מסוג משמר לאומי, ומבקש לקרוא תיגר על המהירות בה אנחנו מציעים פתרונות בדמות התארגנויות חדשות, מלהיבות ו"חדשניות", שלא תמיד תורמות לבניין והפעלת הכוח באופן המיטבי לארגון הקיים.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34 - בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריין: ישורון תורג'מן
המאמר מציע אסטרטגיה צבאית של סבבי לחימה יזומים נגד חמאס בעזה. המאמר מנתח באופן ביקורתי את מערכת היחסים בין ישראל לחמאס לאורך העשורים האחרונים ובכלל זאת את הקושי של ישראל לכפות על חמאס את סיום העימות האלים בין הצדדים, בין אם באופן צבאי ובין אם באמצעות הסדרה. קיפאון זה והמחיר שנגבה כתוצאה מכך לתושבי ישראל מצריך לדעת הכותב שינוי במדיניות הפעלת הכוח של צה"ל שעשוי להוביל לשינוי בגישתו של חמאס. כך, לנוכח הסכנה הממשית לשלטן חמאס בעזה אשר תיגרם כתוצאה מתקיפות צה"ל והשחיקה המתמשכת בכוחו ישתנה מאזן ההרתעה בין הצדדים ועימו גם מאזן השיקולים של חמאס ביחס להמשך מאבקו בישראל.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34 - בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריין: ישורון תורג'מן
המאמר מציע אסטרטגיה צבאית של סבבי לחימה יזומים נגד חמאס בעזה. המאמר מנתח באופן ביקורתי את מערכת היחסים בין ישראל לחמאס לאורך העשורים האחרונים ובכלל זאת את הקושי של ישראל לכפות על חמאס את סיום העימות האלים בין הצדדים, בין אם באופן צבאי ובין אם באמצעות הסדרה. קיפאון זה והמחיר שנגבה כתוצאה מכך לתושבי ישראל מצריך לדעת הכותב שינוי במדיניות הפעלת הכוח של צה"ל שעשוי להוביל לשינוי בגישתו של חמאס. כך, לנוכח הסכנה הממשית לשלטן חמאס בעזה אשר תיגרם כתוצאה מתקיפות צה"ל והשחיקה המתמשכת בכוחו ישתנה מאזן ההרתעה בין הצדדים ועימו גם מאזן השיקולים של חמאס ביחס להמשך מאבקו בישראל.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34 - בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריין: ישורון תורג'מן
הספר "חופשת קיץ" שכתב יוסי ברגר על חוויותיו כסמג"ד צנחנים במילואים במלחמת לבנון השנייה ידבר לכל מילואימניק ומילואימניקית. הוא ממחיש את העוצמה שיש בכוחות המילואים של צה"ל, שבגרותם וניסיונם הם מכפיל כוח, ומוטב שיקראו בו מפקדי הצבא הבכירים, שכן הם יהיו אלה שיפקדו עליהם ביום פקודה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 41 - 75 שנות מילואים. פברואר 2023
קריין: רועי וינברג
הספר "חופשת קיץ" שכתב יוסי ברגר על חוויותיו כסמג"ד צנחנים במילואים במלחמת לבנון השנייה ידבר לכל מילואימניק ומילואימניקית. הוא ממחיש את העוצמה שיש בכוחות המילואים של צה"ל, שבגרותם וניסיונם הם מכפיל כוח, ומוטב שיקראו בו מפקדי הצבא הבכירים, שכן הם יהיו אלה שיפקדו עליהם ביום פקודה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 41 - 75 שנות מילואים. פברואר 2023
קריין: רועי וינברג
סקירת הספר "המרחב הימי אסטרטגיה ימית ומה שביניהם" מאת תא"ל (בדימוס) פרופסור שאול חורב (הוצאת מערכות, 2021, 528 עמ').
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: רועי וינברג
סקירת הספר "המרחב הימי אסטרטגיה ימית ומה שביניהם" מאת תא"ל (בדימוס) פרופסור שאול חורב (הוצאת מערכות, 2021, 528 עמ').
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: רועי וינברג
ההזמדנויות לפיתוח שיתוף הפעולה הימי בעקבות ההחלטה ארה"ב להעברת האחריות על ישראל מתחום הפיקוד האירופי לפיקוד המרכז האמריקאי.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: רועי וינברג
ההזמדנויות לפיתוח שיתוף הפעולה הימי בעקבות ההחלטה ארה"ב להעברת האחריות על ישראל מתחום הפיקוד האירופי לפיקוד המרכז האמריקאי.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: רועי וינברג
איראן הינה מעצמה אזורית בהתהוות אשר שוללת את קיומה של מדינת ישראל, חותרת ליכולת גרעין צבאית, מקיימת תהליכי בניין כוח קונבנציונאליים חסרי תקדים וממשיכה את התפשטותה ואת התבססותה באזור. מצרף תהליכים אלו עלול להוביל לאיום משמעותי על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל ולפגוע באופן ישיר באינטרסים הלאומיים שלה. מול אלה, על ישראל לאמץ תפיסת תחרות אסטרטגית במרחבים נבחרים, תוך מיקוד וסנכרון לאומי, בהסתכלות מרחיקת רואי ובתהליכים ארוכי טווח. תפיסת העליונות בתחרות האסטרטגית מול איראן הינה תוצר של עבודת עומק משותפת בשנתיים האחרונות, בהובלת מטה איראן באגף אסטרטגיה ומעגל שלישי בשיתוף המוסד.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
קריין: רועי וינברג
איראן הינה מעצמה אזורית בהתהוות אשר שוללת את קיומה של מדינת ישראל, חותרת ליכולת גרעין צבאית, מקיימת תהליכי בניין כוח קונבנציונאליים חסרי תקדים וממשיכה את התפשטותה ואת התבססותה באזור. מצרף תהליכים אלו עלול להוביל לאיום משמעותי על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל ולפגוע באופן ישיר באינטרסים הלאומיים שלה. מול אלה, על ישראל לאמץ תפיסת תחרות אסטרטגית במרחבים נבחרים, תוך מיקוד וסנכרון לאומי, בהסתכלות מרחיקת רואי ובתהליכים ארוכי טווח. תפיסת העליונות בתחרות האסטרטגית מול איראן הינה תוצר של עבודת עומק משותפת בשנתיים האחרונות, בהובלת מטה איראן באגף אסטרטגיה ומעגל שלישי בשיתוף המוסד.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
קריין: רועי וינברג
המערכה המדממת באוקראינה מבטאת הפעלת כוח רוסי מול כוח אוקראיני נתמך מערב, היא ניטשת כבר כחצי שנה ביבשה, בים, באוויר, בסייבר, תקשורת ובמודיעין. אף מבלי להידרש למכלול האירועים בשדות הקרב ומסביבם, ניתן כבר היום, להציג מספר הערכות ותצפיות, באשר למערכה האווירית והפעלת אש מנגד. המעצמות והמדינות המעורבות בלחימה ומסביבה, עסוקות היום בניתוח מהלכי הקרבות, ובהפקת לקחים. אין ספק, כי רוסיה תיישם חלק מלקחים אלו לרבות מאמץ שתעשה בתקופה הקרובה להאיץ את מהפיכת הדיוק שהייתה בחיתוליה עם פתיחת הקרבות. מכאן שההצטיידות כיום ובשנים הקרובות של צבאות העולם תשקף את לקחי הלחימה באוקראינה ובו־זמנית תתאים עצמה לחידושים ולמגמות שהתעצבו לאחרונה – טכנית וטקטית כאחד.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022
קריין: אביב אילן
המערכה המדממת באוקראינה מבטאת הפעלת כוח רוסי מול כוח אוקראיני נתמך מערב, היא ניטשת כבר כחצי שנה ביבשה, בים, באוויר, בסייבר, תקשורת ובמודיעין. אף מבלי להידרש למכלול האירועים בשדות הקרב ומסביבם, ניתן כבר היום, להציג מספר הערכות ותצפיות, באשר למערכה האווירית והפעלת אש מנגד. המעצמות והמדינות המעורבות בלחימה ומסביבה, עסוקות היום בניתוח מהלכי הקרבות, ובהפקת לקחים. אין ספק, כי רוסיה תיישם חלק מלקחים אלו לרבות מאמץ שתעשה בתקופה הקרובה להאיץ את מהפיכת הדיוק שהייתה בחיתוליה עם פתיחת הקרבות. מכאן שההצטיידות כיום ובשנים הקרובות של צבאות העולם תשקף את לקחי הלחימה באוקראינה ובו־זמנית תתאים עצמה לחידושים ולמגמות שהתעצבו לאחרונה – טכנית וטקטית כאחד.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022
קריין: אביב אילן
ההשתנות במרחב הימי מחייבת מתן מענה לאתגרים הביטחוניים ולהגנה על נכסיה האסטרטגיים של מדינת ישראל במעגל הראשון ובמעגלים הרחוקים. המציאות המתהווה מחייבת מבט מחודש על תפקידה של זרוע הים בעיצוב תפיסה מערכתית למרחב הימי ועל תפקידה האופרטיבי בהפעלת כוח רב־ממדי ובין־ארגוני ממנו. המרחב הימי מהווה עומק ביטחוני־אסטרטגי חיוני לביטחון מדינת ישראל, בין היתר כמענה לאתגר המבצעי הנובע משטחה הגיאוגרפי המצומצם שלה. זרוע הים נדרשת להמשיך ולבנות את עצמה כמעצב מערכתי ואופרטור ימי, ולמצות את הפוטנציאל הגלום במרחב הימי כעומק ביטחוני – אסטרטגי למדינת ישראל.
"שינויים במאזן הכוחות הבין־לאומי יובילו בהכרח לשינויים במדיניות הביטחון הלאומי בכל מדינה. אלה יובילו לשינויים במדיניות הלאומית ובהתאם לשינויים בתפיסה האסטרטגית של הזרוע" (הנטינגטון,2021, עמ' 15).
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: תומר כרמלי
ההשתנות במרחב הימי מחייבת מתן מענה לאתגרים הביטחוניים ולהגנה על נכסיה האסטרטגיים של מדינת ישראל במעגל הראשון ובמעגלים הרחוקים. המציאות המתהווה מחייבת מבט מחודש על תפקידה של זרוע הים בעיצוב תפיסה מערכתית למרחב הימי ועל תפקידה האופרטיבי בהפעלת כוח רב־ממדי ובין־ארגוני ממנו. המרחב הימי מהווה עומק ביטחוני־אסטרטגי חיוני לביטחון מדינת ישראל, בין היתר כמענה לאתגר המבצעי הנובע משטחה הגיאוגרפי המצומצם שלה. זרוע הים נדרשת להמשיך ולבנות את עצמה כמעצב מערכתי ואופרטור ימי, ולמצות את הפוטנציאל הגלום במרחב הימי כעומק ביטחוני – אסטרטגי למדינת ישראל.
"שינויים במאזן הכוחות הבין־לאומי יובילו בהכרח לשינויים במדיניות הביטחון הלאומי בכל מדינה. אלה יובילו לשינויים במדיניות הלאומית ובהתאם לשינויים בתפיסה האסטרטגית של הזרוע" (הנטינגטון,2021, עמ' 15).
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: תומר כרמלי
״צה״ל הוא צבא הגנה בייעודו, אך יוזם והתקפי באופיו, וניצחון כל מהותו״
(רא"ל אביב כוכבי, מתוך פקודת יום של הרמטכ״ל בסיום מבצע ״שומר החומות״, 24.5.21)
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריין: רועי וינברג
״צה״ל הוא צבא הגנה בייעודו, אך יוזם והתקפי באופיו, וניצחון כל מהותו״
(רא"ל אביב כוכבי, מתוך פקודת יום של הרמטכ״ל בסיום מבצע ״שומר החומות״, 24.5.21)
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריין: רועי וינברג
מבצע "שומר החומות" היה מבצע הרתעתי בו הפעיל צה"ל חלק קטן מיכולתו ועוצמתו, אך הכוח שהופעל הדגים את יכולתו לרשום הישגים מול צבא טרור כאשר הוא מרכז מאמץ ומביא לידי ביטוי את עדיפותו ביחס לאויב. שומה עליו לדעת לעשות כן גם ביבשה. מאמר זה מבקש להציע תפיסת מימוש עדכנית של עקרונות ריכוז המאמץ ומיצוי הכוח ברמה הטקטית, המכונה "צפיפות טקטית": הפעלת כוחות מרוכזת, מכונסת וחזקה דיו שתוכל לממש ולמצות את היכולות והעוצמות הרב־ממדיות של צה"ל בלחימה. פעולה בצפיפות טקטית תציב מול האויב כוחות יבשה חזקים בהיקפם, בציודם ובחימושם, ותהפוך את התמרון, לחלופה ריאלית, שמחיריה לא גבוהים יחסית. בקיצור, נבוא חזקים.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריין: רועי וינברג
מבצע "שומר החומות" היה מבצע הרתעתי בו הפעיל צה"ל חלק קטן מיכולתו ועוצמתו, אך הכוח שהופעל הדגים את יכולתו לרשום הישגים מול צבא טרור כאשר הוא מרכז מאמץ ומביא לידי ביטוי את עדיפותו ביחס לאויב. שומה עליו לדעת לעשות כן גם ביבשה. מאמר זה מבקש להציע תפיסת מימוש עדכנית של עקרונות ריכוז המאמץ ומיצוי הכוח ברמה הטקטית, המכונה "צפיפות טקטית": הפעלת כוחות מרוכזת, מכונסת וחזקה דיו שתוכל לממש ולמצות את היכולות והעוצמות הרב־ממדיות של צה"ל בלחימה. פעולה בצפיפות טקטית תציב מול האויב כוחות יבשה חזקים בהיקפם, בציודם ובחימושם, ותהפוך את התמרון, לחלופה ריאלית, שמחיריה לא גבוהים יחסית. בקיצור, נבוא חזקים.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריין: רועי וינברג
בעוד מוקדם לסכם את השלכות מבצע "שומר החומות", סיום תקופת הלחימה מספק לנו כבר עתה מספר תובנות באשר להיבטים תפיסתיים וארגוניים בצה"ל. מאמר זה עושה שימוש בשלושה דימויים - רנטגן, חזרה גנרלית ומנוע - לצורך תיאור וניתוח צה"ל כמי ש - א) דבק בדפוס מבצעי ההרתעה, חרף הכרתו במגבלותיו, כחלק מהגיון הכלתי המאפיין את הפעלת הכוח הצבאי בעידן הניו-ליברלי; ב) צפוי להתקשות לממש את ייעודו בתרחיש של מלחמה בתכלית הרתעתית בזירה הצפונית; ג) נדרש לפתח מודעות לתפקידו החדש במסגרת הביטחון הלאומי של ישראל כמעצמה אזורית - כצבא הפועל יותר ויותר ב"מעגלים רחוקים".
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריין: גור מורד
בעוד מוקדם לסכם את השלכות מבצע "שומר החומות", סיום תקופת הלחימה מספק לנו כבר עתה מספר תובנות באשר להיבטים תפיסתיים וארגוניים בצה"ל. מאמר זה עושה שימוש בשלושה דימויים - רנטגן, חזרה גנרלית ומנוע - לצורך תיאור וניתוח צה"ל כמי ש - א) דבק בדפוס מבצעי ההרתעה, חרף הכרתו במגבלותיו, כחלק מהגיון הכלתי המאפיין את הפעלת הכוח הצבאי בעידן הניו-ליברלי; ב) צפוי להתקשות לממש את ייעודו בתרחיש של מלחמה בתכלית הרתעתית בזירה הצפונית; ג) נדרש לפתח מודעות לתפקידו החדש במסגרת הביטחון הלאומי של ישראל כמעצמה אזורית - כצבא הפועל יותר ויותר ב"מעגלים רחוקים".
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריין: גור מורד
בחינה ביקורתית של דרך הפעלתו של 'נשק הפתעה'. 'נשק הפתעה' הוא מושג חשוב לצורך בניין כוח והפעלתו. יש לדון בו בשגרה בהקשר סכנת חשיפתו בפעולות בט"ש ומב"ם מוגבלות, אך דיון זה לא חוסך דיון מעמיק על הפעלתו תוך כדי לחימה, בהקשר האסטרטגי הייחודי לכל אירוע. מאמר זה מציע כי לדיון יש שני רבדים – האם העיתוי האסטרטגי נכון, ומה התנאים האופרטיביים להפעלה מיטבית.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריין: גור מורד
בחינה ביקורתית של דרך הפעלתו של 'נשק הפתעה'. 'נשק הפתעה' הוא מושג חשוב לצורך בניין כוח והפעלתו. יש לדון בו בשגרה בהקשר סכנת חשיפתו בפעולות בט"ש ומב"ם מוגבלות, אך דיון זה לא חוסך דיון מעמיק על הפעלתו תוך כדי לחימה, בהקשר האסטרטגי הייחודי לכל אירוע. מאמר זה מציע כי לדיון יש שני רבדים – האם העיתוי האסטרטגי נכון, ומה התנאים האופרטיביים להפעלה מיטבית.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריין: גור מורד
נוכח התגברות האיומים הימיים על מדינת ישראל, והתהליך אשר הפך את הכלכלה הישראלית לתלויה יותר ויותר במרחב הימי, המסקנה המתבקשת היא שחיזוק חיל הים הינו ציווי אסטרטגי למדינת ישראל. ״צי של שליטה ימית״ הינו למעשה ״צי מים ירוקים״, כלומר חיל ים אשר פועל במרחב מימי החופים של המדינה, אשר נמתח מקו החוף ועד למרחב הימי הסמוך לו, אשר מחזיק במספר אלמנטים של ״צי מים כחולים״, כלומר יכולות אסטרטגיות, הן בקרבת השטח היבשתי של המדינה והן ברחבי העולם. על ישראל להצטייד בצי לשליטה ימית. כלכלתה של מדינת ישראל מסוגלת לתמוך מהלך שכזה, והאינטרס הלאומי החיוני דורש את זה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: גיא ישראלי
נוכח התגברות האיומים הימיים על מדינת ישראל, והתהליך אשר הפך את הכלכלה הישראלית לתלויה יותר ויותר במרחב הימי, המסקנה המתבקשת היא שחיזוק חיל הים הינו ציווי אסטרטגי למדינת ישראל. ״צי של שליטה ימית״ הינו למעשה ״צי מים ירוקים״, כלומר חיל ים אשר פועל במרחב מימי החופים של המדינה, אשר נמתח מקו החוף ועד למרחב הימי הסמוך לו, אשר מחזיק במספר אלמנטים של ״צי מים כחולים״, כלומר יכולות אסטרטגיות, הן בקרבת השטח היבשתי של המדינה והן ברחבי העולם. על ישראל להצטייד בצי לשליטה ימית. כלכלתה של מדינת ישראל מסוגלת לתמוך מהלך שכזה, והאינטרס הלאומי החיוני דורש את זה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית. נובמבר 2022
קריין: גיא ישראלי
סקירת ספרו של מרטין ון קרפלד - ספר בנושא פיקוד במלחמה.
מתוך סקירות ספרות - מרכז דדו.
קריינית: יעל יקל
סקירת ספרו של מרטין ון קרפלד - ספר בנושא פיקוד במלחמה.
מתוך סקירות ספרות - מרכז דדו.
קריינית: יעל יקל
בשנים האחרונות התעצמה חשיבותו של התווך הימי עבור כלכלת מדינת ישראל. בצד זאת, הלחימה הימית משנה את אופיה בשל 'נדידת האויב ליבשה' וכניסתם של איומים חדשים ואיראן הפכה לאיום המרכזי של מדינת ישראל. השתלבותן של שלוש מגמות אלו, מייצרת סיכונים והזדמנויות ביטחוניים במרחב הימי. על מנת שיוכל חיל הים לאתגרי העתיד, הוא נדרש להשתנות, להתפתח ולהתאים את עצמו. השתנות זו תאפשר למדינת ישראל לעמוד איתנה נוכח האיומים המתפתחים ותשפר את מצבה האסטרטגי על ידי ניצול מושכל של התווך הימי. עיקרו של התהליך אותו נדרש חיל הים לעבור הוא התפתחותו מ'צי מים חומים' ל'צי מים ירוקים'. המאמר יציג את הקווים לדמותו של תהליך זה, את היכולות הנדרשות מהחיל בעתיד ואת המשמעויות על בניין הכוח.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית
קריין: רועי וינברג
בשנים האחרונות התעצמה חשיבותו של התווך הימי עבור כלכלת מדינת ישראל. בצד זאת, הלחימה הימית משנה את אופיה בשל 'נדידת האויב ליבשה' וכניסתם של איומים חדשים ואיראן הפכה לאיום המרכזי של מדינת ישראל. השתלבותן של שלוש מגמות אלו, מייצרת סיכונים והזדמנויות ביטחוניים במרחב הימי. על מנת שיוכל חיל הים לאתגרי העתיד, הוא נדרש להשתנות, להתפתח ולהתאים את עצמו. השתנות זו תאפשר למדינת ישראל לעמוד איתנה נוכח האיומים המתפתחים ותשפר את מצבה האסטרטגי על ידי ניצול מושכל של התווך הימי. עיקרו של התהליך אותו נדרש חיל הים לעבור הוא התפתחותו מ'צי מים חומים' ל'צי מים ירוקים'. המאמר יציג את הקווים לדמותו של תהליך זה, את היכולות הנדרשות מהחיל בעתיד ואת המשמעויות על בניין הכוח.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית
קריין: רועי וינברג
מאמר זה פותח בתיאור לחימתן של מחלקות השריון בשלביה הראשונים של מלחמת יוה"כ בחזית רמה"ג כמקרה בוחן ל'מצוינות הטקטית' הנדרשת מכוח יבשתי הפועל בתפיסת פיקוד משימה. בראי המלחמה הבאה, מזוהים ההדרכה והאימון היבשתי כרכיב מרכזי במענה לצורך הישן־חדש של תמרון איכותי מוכוון פו"ש משימה. לאור זאת, מוצעת אסטרטגיה עדכנית הכוללת יצירת תו תקן לכל אימון לצד כינונה של מערכת אימונים כוללת הנשענת על תשתית מתקני אימון מאפשרת. מאחר ואי־יציבות וחוסר וודאות הינם מרכיב אינהרנטי בהערכת המצב לשנים הקרובות, מוצע מודל כשירות גמיש ודיפרנציאלי המתמקד במפקדים ובמכפילי כוח כשכבת 'אנטי שבירות' של מערכת האימונים בפני תנודות המציאות לצד אימוני המסגרות המלאות.
"אנחנו היינו הרבה יותר מאומנים מכם, אולי יותר מופתעים, אבל הרבה יותר מאומנים" (אור, 2023)
מתוך "בין הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023
קריינית: יעל יקל
מאמר זה פותח בתיאור לחימתן של מחלקות השריון בשלביה הראשונים של מלחמת יוה"כ בחזית רמה"ג כמקרה בוחן ל'מצוינות הטקטית' הנדרשת מכוח יבשתי הפועל בתפיסת פיקוד משימה. בראי המלחמה הבאה, מזוהים ההדרכה והאימון היבשתי כרכיב מרכזי במענה לצורך הישן־חדש של תמרון איכותי מוכוון פו"ש משימה. לאור זאת, מוצעת אסטרטגיה עדכנית הכוללת יצירת תו תקן לכל אימון לצד כינונה של מערכת אימונים כוללת הנשענת על תשתית מתקני אימון מאפשרת. מאחר ואי־יציבות וחוסר וודאות הינם מרכיב אינהרנטי בהערכת המצב לשנים הקרובות, מוצע מודל כשירות גמיש ודיפרנציאלי המתמקד במפקדים ובמכפילי כוח כשכבת 'אנטי שבירות' של מערכת האימונים בפני תנודות המציאות לצד אימוני המסגרות המלאות.
"אנחנו היינו הרבה יותר מאומנים מכם, אולי יותר מופתעים, אבל הרבה יותר מאומנים" (אור, 2023)
מתוך "בין הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023
קריינית: יעל יקל
מאמר בנושא כוח לטיפול באיומי פנים. המאמר סוקר מודלים שונים מהעולם וממליץ כיצד נכון שמדינת ישראל תבנה את כוח ההגנה הפנימי שלה
מתוך "בין הקטבים" - גיליון גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריינית: יעל יקל
מאמר בנושא כוח לטיפול באיומי פנים. המאמר סוקר מודלים שונים מהעולם וממליץ כיצד נכון שמדינת ישראל תבנה את כוח ההגנה הפנימי שלה
מתוך "בין הקטבים" - גיליון גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
קריינית: יעל יקל
המאמר מתאר את הצורך בהקמת מערך השפעה בצה"ל שישמש עוגן מקצועי, ארגוני ותורתי למאמץ ההשפעה. הקשיים שצה"ל חווה בעשרים השנים האחרונות ולהנחיל את נרטיב הניצחון, הובילו בשנים האחרונות לרפורמה ביכולת של צה"ל להתמודד באפקטיביות במסגרת המערכה על התודעה. מאמץ ההשפעה יסייע, יאפשר וישלים את המאמצים צבאיים נוספים (הקינטיים), יגביר את ההרתעה והחשש של היריבים מפני עימותים עתידיים ויסייע להפוך את ההכרעה הצבאית להישג מדיני. כדי לממש זאת, נדרש להקים מערך השפעה מקצועי הכולל יכולות התקפיות והגנתיות, ומפקדה שתכליתה לשלב את כלל הגורמים העוסקים בתחום. זאת במטרה להכווין פעולה אפקטיבית מול קהלים נבחרים, לעצב, לתכנן ולפקד על המבצעים של כלל יחידות מבצעי המידע להשפעה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה
קריינית: יעל יקל
המאמר מתאר את הצורך בהקמת מערך השפעה בצה"ל שישמש עוגן מקצועי, ארגוני ותורתי למאמץ ההשפעה. הקשיים שצה"ל חווה בעשרים השנים האחרונות ולהנחיל את נרטיב הניצחון, הובילו בשנים האחרונות לרפורמה ביכולת של צה"ל להתמודד באפקטיביות במסגרת המערכה על התודעה. מאמץ ההשפעה יסייע, יאפשר וישלים את המאמצים צבאיים נוספים (הקינטיים), יגביר את ההרתעה והחשש של היריבים מפני עימותים עתידיים ויסייע להפוך את ההכרעה הצבאית להישג מדיני. כדי לממש זאת, נדרש להקים מערך השפעה מקצועי הכולל יכולות התקפיות והגנתיות, ומפקדה שתכליתה לשלב את כלל הגורמים העוסקים בתחום. זאת במטרה להכווין פעולה אפקטיבית מול קהלים נבחרים, לעצב, לתכנן ולפקד על המבצעים של כלל יחידות מבצעי המידע להשפעה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה
קריינית: יעל יקל
לחימתה הקשה והמוצלחת של חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים מוכרת לכל. במאמר זה עוסק מי ששימש כמפקד החטיבה, באחד ההבדלים המשמעותיים בין האתגר המבצעי אז והיום בדרג הטקטי – היכולת לזהות את האויב כתנאי להשמדתו. לטענתו, אתגר איום הנ"ט של החזבאללה במלחמה עתידית בלבנון – בעיקר טווח טילים מעל 5 ק"מ – גורם לכך שדרג הגדוד מתקשה לזהותם, לפגוע בהם, ונדרש לתיאומים עם יחידות שכנות כדי לעשות כן. הוא מציע כי בנוסף למאמץ לשלב סנסורים חדשים ושיטות פעולה למיצויים ברמת הגדוד, גם דרג החטיבה ישולב במאמץ ההתמודדות מול הנ"ט, באמצעות התמחות מודיעינית, וניצול יכולת מפקדת החטיבה להפעיל אש.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023
קריין: גור מורד
לחימתה הקשה והמוצלחת של חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים מוכרת לכל. במאמר זה עוסק מי ששימש כמפקד החטיבה, באחד ההבדלים המשמעותיים בין האתגר המבצעי אז והיום בדרג הטקטי – היכולת לזהות את האויב כתנאי להשמדתו. לטענתו, אתגר איום הנ"ט של החזבאללה במלחמה עתידית בלבנון – בעיקר טווח טילים מעל 5 ק"מ – גורם לכך שדרג הגדוד מתקשה לזהותם, לפגוע בהם, ונדרש לתיאומים עם יחידות שכנות כדי לעשות כן. הוא מציע כי בנוסף למאמץ לשלב סנסורים חדשים ושיטות פעולה למיצויים ברמת הגדוד, גם דרג החטיבה ישולב במאמץ ההתמודדות מול הנ"ט, באמצעות התמחות מודיעינית, וניצול יכולת מפקדת החטיבה להפעיל אש.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023
קריין: גור מורד
ישנו ויכוח ער על מרכיבים בסיסיים בלוחמת התמרון, שאותו ביקש המחבר לבחון תוך עיסוק באתגר גדול יותר – האופן שבו מומשגת השגת הניצחון בתורת הלחימה ובתפיסות לוחמה עתידיות. לאחר בחינת החולשות בתפיסות המבצעיות הזרועיות ובין-זרועיות וסוגיית "מנגנוני הבסה" כאבני הבניין עבור תפיסות מבצעיות שניתן להעמיד במבחן המציאות, הציג המחבר שיטת חקירה מעודכנת כאמצעי לשיפור מאמצי ההתפתחות של כוחות ארה"ב. לוחמת תמרון נותרה גישה רבת ערך לעימות עתידי על קשת העימותים, אך ראשית יש לזנוח את התיוג הפשטני מדי של שחיקה לעומת תמרון ולאמץ גישה הוליסטית יותר הכוללת את יחסי הגומלין ההדדיים בין מקורות העוצמה הקרבית כדי לנחול ניצחון הלוחמה המודרנית.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022
קריין: גור מורד
ישנו ויכוח ער על מרכיבים בסיסיים בלוחמת התמרון, שאותו ביקש המחבר לבחון תוך עיסוק באתגר גדול יותר – האופן שבו מומשגת השגת הניצחון בתורת הלחימה ובתפיסות לוחמה עתידיות. לאחר בחינת החולשות בתפיסות המבצעיות הזרועיות ובין-זרועיות וסוגיית "מנגנוני הבסה" כאבני הבניין עבור תפיסות מבצעיות שניתן להעמיד במבחן המציאות, הציג המחבר שיטת חקירה מעודכנת כאמצעי לשיפור מאמצי ההתפתחות של כוחות ארה"ב. לוחמת תמרון נותרה גישה רבת ערך לעימות עתידי על קשת העימותים, אך ראשית יש לזנוח את התיוג הפשטני מדי של שחיקה לעומת תמרון ולאמץ גישה הוליסטית יותר הכוללת את יחסי הגומלין ההדדיים בין מקורות העוצמה הקרבית כדי לנחול ניצחון הלוחמה המודרנית.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022
קריין: גור מורד
מטרת המאמר הינה לעמת את הטיעון שבספר "התועלת שבכוח" עם ההבחנות מהשנה החולפת של "המבצע המיוחד" של רוסיה כנגד אוקראינה. עד כה הפיקה רוסיה תועלת מועטה משימוש בכוח, מאחר שהיא לא השיגה את מטרותיה הצבאיות, וביצועיה הגרועים החלישו אותה בהתמודדותה עם המערב וייתכן שגם באזורים אחרים. אוקראינה מנגד, הפיקה תועלת רבה מהשימוש שעשתה בכוח, כשהדפה את רוסיה וחיזקה את מעמדה כאומה וכמדינה ריבונית בעלת אוריינטציה מערבית. המלחמה היא דוגמה נוספת לשינוי באופי המלחמה ממלחמה תעשייתית למלחמה בין האנשים, אם רק מבדילים את הסכסוך מהעימות ומכירים בכך שהם מתנהלים במקביל, כשהראשון מספק את ההקשר לעימות.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022
קריין: ישורון תורג'מן
מטרת המאמר הינה לעמת את הטיעון שבספר "התועלת שבכוח" עם ההבחנות מהשנה החולפת של "המבצע המיוחד" של רוסיה כנגד אוקראינה. עד כה הפיקה רוסיה תועלת מועטה משימוש בכוח, מאחר שהיא לא השיגה את מטרותיה הצבאיות, וביצועיה הגרועים החלישו אותה בהתמודדותה עם המערב וייתכן שגם באזורים אחרים. אוקראינה מנגד, הפיקה תועלת רבה מהשימוש שעשתה בכוח, כשהדפה את רוסיה וחיזקה את מעמדה כאומה וכמדינה ריבונית בעלת אוריינטציה מערבית. המלחמה היא דוגמה נוספת לשינוי באופי המלחמה ממלחמה תעשייתית למלחמה בין האנשים, אם רק מבדילים את הסכסוך מהעימות ומכירים בכך שהם מתנהלים במקביל, כשהראשון מספק את ההקשר לעימות.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022
קריין: ישורון תורג'מן
אלמלא המחדל המדיני, ייתכן שמלחמת יום הכיפורים הייתה נמנעת. אלמלא המחדל המודיעיני, היה צה"ל מגיע אליה בגיוס מלא של מילואים ומוכנות משופרת. ואולם המחדל השלישי, הצבאי במהותו – בניין הכוח, תוכניות המערכה ופריסת הכוחות ערב המלחמה – חמור לא פחות. הוא נבע מיהירות, מזלזול באויב, מקושי להטמיע לקחים מעל לרמה הטקטית, ובעיקר משיח לקוי בין הדרגים ומהעדר ראייה מתכללת בדרג המדיני ובפיקוד הבכיר של צה"ל. בחינה של התהליכים ושל ההחלטות בשנים שלאחר המלחמה ובימינו, מעלה חשש שליקויים בסיסיים אלה לא תוקנו. הדבר קריטי במיוחד בימים של עיצוב תוכנית רב־שנתית חדשה לצה"ל ולנוכח האתגר המורכב של מערכה רב־זירתית.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פרבואר 2023
קריין: ישורון תורג'מן
אלמלא המחדל המדיני, ייתכן שמלחמת יום הכיפורים הייתה נמנעת. אלמלא המחדל המודיעיני, היה צה"ל מגיע אליה בגיוס מלא של מילואים ומוכנות משופרת. ואולם המחדל השלישי, הצבאי במהותו – בניין הכוח, תוכניות המערכה ופריסת הכוחות ערב המלחמה – חמור לא פחות. הוא נבע מיהירות, מזלזול באויב, מקושי להטמיע לקחים מעל לרמה הטקטית, ובעיקר משיח לקוי בין הדרגים ומהעדר ראייה מתכללת בדרג המדיני ובפיקוד הבכיר של צה"ל. בחינה של התהליכים ושל ההחלטות בשנים שלאחר המלחמה ובימינו, מעלה חשש שליקויים בסיסיים אלה לא תוקנו. הדבר קריטי במיוחד בימים של עיצוב תוכנית רב־שנתית חדשה לצה"ל ולנוכח האתגר המורכב של מערכה רב־זירתית.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים. פרבואר 2023
קריין: ישורון תורג'מן
טבעה הפרדוקסלי והמבלבל של האסטרטגיה מוביל לכך שקל מאוד לטעות בענייני מלחמה ושלום, וקשה מאוד להיות צודק. זהו הלקח הראשון של המלחמה באוקראינה. פוטין התנגש חזיתית עם טבעה הפרדוקסלי של האסטרטגיה. בריתות צבאיות כמו ברית נאט״ו זקוקות לאויב משותף, ומכיוון שרוסיה תקפה את אוקראינה, ברית נאט״ו התלכדה מחדש. רוסיה יכולה אמנם להמשיך ולהפסיד קרבות רבים, אך עדיין להמשיך ולהילחם. מנגד, ניצחון אמיתי היא לא תשיג. ההיסטוריה הצבאית הרוסית עוד מתקופת נפוליאון ועד למלחמת העולם השנייה מלמדת, כי במלחמות שהתארכו למעלה משנה, הרוסים הצליחו להשיג ניצחון רק כאשר מעצמות אחרות התערבו לטובתם. לצערם של הרוסים, זה לא המקרה הפעם.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022
קריין: רועי וינברג
טבעה הפרדוקסלי והמבלבל של האסטרטגיה מוביל לכך שקל מאוד לטעות בענייני מלחמה ושלום, וקשה מאוד להיות צודק. זהו הלקח הראשון של המלחמה באוקראינה. פוטין התנגש חזיתית עם טבעה הפרדוקסלי של האסטרטגיה. בריתות צבאיות כמו ברית נאט״ו זקוקות לאויב משותף, ומכיוון שרוסיה תקפה את אוקראינה, ברית נאט״ו התלכדה מחדש. רוסיה יכולה אמנם להמשיך ולהפסיד קרבות רבים, אך עדיין להמשיך ולהילחם. מנגד, ניצחון אמיתי היא לא תשיג. ההיסטוריה הצבאית הרוסית עוד מתקופת נפוליאון ועד למלחמת העולם השנייה מלמדת, כי במלחמות שהתארכו למעלה משנה, הרוסים הצליחו להשיג ניצחון רק כאשר מעצמות אחרות התערבו לטובתם. לצערם של הרוסים, זה לא המקרה הפעם.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022
קריין: רועי וינברג
המלחמה שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה, מהווה אתגר לכלל שרותי המודיעין בעולם. הם נדרשים להפגין את יכולותיהם במתן התרעה, בהבנת תמונת המצב והנחלת משמעויותיה למקבלי ההחלטות, בהכנת שדה הקרב מההיבט המודיעיני, בדיון עם מקבלי ההחלטות על המשמעויות של מהלכיהם הבאים, באיתור יעדים והפיכתם למטרות לתקיפה, בהפעלת יכולותיהם בתחום הסייבר, בהשתלבות במערכה על התודעה, באיסוף מידע ובמניעת מידע מהאויב. המודיעין ממלא תפקיד חשוב במלחמה באוקראינה ועל המודיעין הישראלי ללמוד את הלקחים לטוב ולרע של תפקוד המודיעין של הגורמים המעורבים. לשם שינוי, יש לנו הזדמנות ללמוד מניסיונם של אחרים ולא להיות מרחב הניסויים של העולם המערבי בכל הקשור לתפיסות ואמצעי מודיעין חדשים.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה נובמבר 2022.
קריין: גיא ישראלי
המלחמה שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה, מהווה אתגר לכלל שרותי המודיעין בעולם. הם נדרשים להפגין את יכולותיהם במתן התרעה, בהבנת תמונת המצב והנחלת משמעויותיה למקבלי ההחלטות, בהכנת שדה הקרב מההיבט המודיעיני, בדיון עם מקבלי ההחלטות על המשמעויות של מהלכיהם הבאים, באיתור יעדים והפיכתם למטרות לתקיפה, בהפעלת יכולותיהם בתחום הסייבר, בהשתלבות במערכה על התודעה, באיסוף מידע ובמניעת מידע מהאויב. המודיעין ממלא תפקיד חשוב במלחמה באוקראינה ועל המודיעין הישראלי ללמוד את הלקחים לטוב ולרע של תפקוד המודיעין של הגורמים המעורבים. לשם שינוי, יש לנו הזדמנות ללמוד מניסיונם של אחרים ולא להיות מרחב הניסויים של העולם המערבי בכל הקשור לתפיסות ואמצעי מודיעין חדשים.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה נובמבר 2022.
קריין: גיא ישראלי
התמונות של כלי הטיס האיראני המופעל מרחוק (כטמ"ם) "שאהד־136", עם כיתוב ברוסית עליו, תוקף מטרות באוקראינה מסמלות את הצלחתה של הבחירה האסטרטגית האיראנית לפני יותר מעשור, להיכנס ל"מועדון הדיוק". הרוסים היו אומנם הראשונים להבין עוד בשנות ה־80 של המאה הקודמת את ההשלכות המהפכניות של החימוש המדויק, אבל החמיצו עשרות שנים של התפתחות בתחום. עקב התמשכות המלחמה הם נותרו עם כמות מצומצמת של חימוש מדויק שנדרש לניהול מערכה מתמשכת של תקיפות ונאלצו לפנות לאיראנים לסיוע. ההיענות המהירה של איראן הדגימה את היתרונות שהיא יכולה להפיק מההתקדמות הגדולה שעשתה בתחום זה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39- איראן ורב זירתיות מרץ 2023
קריין: גור מורד
התמונות של כלי הטיס האיראני המופעל מרחוק (כטמ"ם) "שאהד־136", עם כיתוב ברוסית עליו, תוקף מטרות באוקראינה מסמלות את הצלחתה של הבחירה האסטרטגית האיראנית לפני יותר מעשור, להיכנס ל"מועדון הדיוק". הרוסים היו אומנם הראשונים להבין עוד בשנות ה־80 של המאה הקודמת את ההשלכות המהפכניות של החימוש המדויק, אבל החמיצו עשרות שנים של התפתחות בתחום. עקב התמשכות המלחמה הם נותרו עם כמות מצומצמת של חימוש מדויק שנדרש לניהול מערכה מתמשכת של תקיפות ונאלצו לפנות לאיראנים לסיוע. ההיענות המהירה של איראן הדגימה את היתרונות שהיא יכולה להפיק מההתקדמות הגדולה שעשתה בתחום זה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39- איראן ורב זירתיות מרץ 2023
קריין: גור מורד
מטרת מאמר זה להציג את עיקרי התובנות שאפשר להפיק מהמלחמה הנוכחית באוקראינה בכלל ובהתמקדות בלחימה בתווך היבשתי בפרט. המערכה בתווך היבשתי אינה עומדת בפני עצמה אולם היא המערכה העיקרית, שעל ־ פי תוצאותיה תוכרע תוצאת המלחמה, ואילו המערכות באוויר, בים, בסייבר ובמאבק הכלכלי והמדיני הבינלאומי משפיעות אך משניות לה ועיקר תרומתן היא באופן שבו הן מסייעות להכרעת המערכה ביבשה. יתר על כן, כפי שיוסבר להלן, התנהלות המערכה היבשתית הושפעה מאד מהערכות ־ המצב וההחלטות של הדרג המדיני בטרם המלחמה. לכן, בלי הבנת השיקולים המדיניים נתקשה להבין חלק מהאירועים שהתרחשו בלחימה של כוחות היבשה ולהפיק ממנה תובנות מועילות.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה
קריינית: יעל יקל
מטרת מאמר זה להציג את עיקרי התובנות שאפשר להפיק מהמלחמה הנוכחית באוקראינה בכלל ובהתמקדות בלחימה בתווך היבשתי בפרט. המערכה בתווך היבשתי אינה עומדת בפני עצמה אולם היא המערכה העיקרית, שעל ־ פי תוצאותיה תוכרע תוצאת המלחמה, ואילו המערכות באוויר, בים, בסייבר ובמאבק הכלכלי והמדיני הבינלאומי משפיעות אך משניות לה ועיקר תרומתן היא באופן שבו הן מסייעות להכרעת המערכה ביבשה. יתר על כן, כפי שיוסבר להלן, התנהלות המערכה היבשתית הושפעה מאד מהערכות ־ המצב וההחלטות של הדרג המדיני בטרם המלחמה. לכן, בלי הבנת השיקולים המדיניים נתקשה להבין חלק מהאירועים שהתרחשו בלחימה של כוחות היבשה ולהפיק ממנה תובנות מועילות.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה
קריינית: יעל יקל
המאמר טוען כי ניסיונות העבר להתאים את מרכיבי תפיסת הביטחון - הרתעה, התרעה והכרעה לצרכי הביטחון של ישראל, כשלו עקב אי התאמה משמעותית לאופי העימותים שלנו, שהם ארוכים מטבעם, רגישים במיוחד להפתעות ועוד. לאחר הדיון בניסיונות אלו, מוצעים המרכיבים הבאים: 1). אורך נשימה לאומי וצבאי לעימותים מתמשכים; 2). גמישות - התאוששות מהירה מהפתעות שהתרחשו בתחילת הלחימה, תוך כדי המשכה; 3). הוכחת יתרון יחסי בהתמודדות מול איומים חדשים שפיתח האויב, ואתגור האויב באמצעות פיתוח יכולות שהוא לא התכונן אליהן; 4). הרתעה באמצעות הוכחת אורך נשימה, התאוששות מהפתעות והוכחת יתרון יחסי מול אתגרים חדשים, בשונה מהרתעה קלאסית מבוססת ענישה או מניעה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: גור מורד
המאמר טוען כי ניסיונות העבר להתאים את מרכיבי תפיסת הביטחון - הרתעה, התרעה והכרעה לצרכי הביטחון של ישראל, כשלו עקב אי התאמה משמעותית לאופי העימותים שלנו, שהם ארוכים מטבעם, רגישים במיוחד להפתעות ועוד. לאחר הדיון בניסיונות אלו, מוצעים המרכיבים הבאים: 1). אורך נשימה לאומי וצבאי לעימותים מתמשכים; 2). גמישות - התאוששות מהירה מהפתעות שהתרחשו בתחילת הלחימה, תוך כדי המשכה; 3). הוכחת יתרון יחסי בהתמודדות מול איומים חדשים שפיתח האויב, ואתגור האויב באמצעות פיתוח יכולות שהוא לא התכונן אליהן; 4). הרתעה באמצעות הוכחת אורך נשימה, התאוששות מהפתעות והוכחת יתרון יחסי מול אתגרים חדשים, בשונה מהרתעה קלאסית מבוססת ענישה או מניעה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: גור מורד
מאמר זה יציע כי במפקדות הבכירות בצה"ל התפתחה תחושת שליטה גבוהה במציאות. התחושה התפתחה מתוך עשייה מבצעית בעיקר במב"ם ובסבבים בעזה, עשייה שהתבססה על התפתחות של יכולות טכנולוגיות בעיקר במודיעין (ובו – בעיקר בסייבר), בתקיפה מדויקת, במערכות שליטה ובקרה, במערכות הגנ"א ובמערכות הגנה בגבולות. תחושת השליטה במציאות נסמכה על עליונות מודיעינית, מבצעית וטכנולוגית בהקשרי תקיפת מטרות, סיכול פח"ע ותיחום הסלמה שהוכיחה עצמה פעם אחר פעם. תחושה זו נמתחה, בטעות, גם לכדי תחושת עליונות באשר להבנת המניעים היסודיים, האינטרסים הייחודיים והשיקולים בהפעלת הכוח של מנהיגי האויב. התפתחות תחושת השליטה במציאות יכולה להסביר היבטים בהפתעת שבעה באוקטובר ובקשיים לתת לה מענה מיידי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: גור מורד
מאמר זה יציע כי במפקדות הבכירות בצה"ל התפתחה תחושת שליטה גבוהה במציאות. התחושה התפתחה מתוך עשייה מבצעית בעיקר במב"ם ובסבבים בעזה, עשייה שהתבססה על התפתחות של יכולות טכנולוגיות בעיקר במודיעין (ובו – בעיקר בסייבר), בתקיפה מדויקת, במערכות שליטה ובקרה, במערכות הגנ"א ובמערכות הגנה בגבולות. תחושת השליטה במציאות נסמכה על עליונות מודיעינית, מבצעית וטכנולוגית בהקשרי תקיפת מטרות, סיכול פח"ע ותיחום הסלמה שהוכיחה עצמה פעם אחר פעם. תחושה זו נמתחה, בטעות, גם לכדי תחושת עליונות באשר להבנת המניעים היסודיים, האינטרסים הייחודיים והשיקולים בהפעלת הכוח של מנהיגי האויב. התפתחות תחושת השליטה במציאות יכולה להסביר היבטים בהפתעת שבעה באוקטובר ובקשיים לתת לה מענה מיידי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: גור מורד
מאמר זה עוסק במעבר מהמב"ם, המערכות שבין המלחמות, למלחמת "חרבות ברזל". המאמר בוחן כיצד השפיע עשור של פעולות במב"ם – הכשלים שנוצרו בשל המב"ם, אבל גם התרומה של הפעילות במב"ם – על מוכנות צה"ל למלחמה הנוכחית. המאמר מתמקד במרכיב ההרתעה במב"ם, כמרכיב המרכזי שמשפיע על הסלמות ועל הידרדרות למלחמה. המאמר גם מזהה את הצורך בהמשגה חדשה של המב"ם, כמערכות על פני רצף שנע בין המלחמה להסדרה, ואת החובה לברר מהי התכלית המדינית לפעולות המב"ם. לסיכום מציע המאמר מסגרת תפיסתית חדשה למב"ם, כאסטרטגיה מתמשכת לזמני שגרה, המשלבת מניעה, הגנה והרתעה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריינית: יעל יקל
מאמר זה עוסק במעבר מהמב"ם, המערכות שבין המלחמות, למלחמת "חרבות ברזל". המאמר בוחן כיצד השפיע עשור של פעולות במב"ם – הכשלים שנוצרו בשל המב"ם, אבל גם התרומה של הפעילות במב"ם – על מוכנות צה"ל למלחמה הנוכחית. המאמר מתמקד במרכיב ההרתעה במב"ם, כמרכיב המרכזי שמשפיע על הסלמות ועל הידרדרות למלחמה. המאמר גם מזהה את הצורך בהמשגה חדשה של המב"ם, כמערכות על פני רצף שנע בין המלחמה להסדרה, ואת החובה לברר מהי התכלית המדינית לפעולות המב"ם. לסיכום מציע המאמר מסגרת תפיסתית חדשה למב"ם, כאסטרטגיה מתמשכת לזמני שגרה, המשלבת מניעה, הגנה והרתעה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריינית: יעל יקל
כשמדובר במלחמה טוטלית, כמו מלחמת יום הכיפורים, ישנה חשיבות מיוחדת לפיקוד העליון, שכן המבחן העליון בתרחיש כזה הוא היכולת לגייס את כל המשאבים הלאומיים ולהפעילם באופן מיטבי. הלקחים העיקריים מהמלחמה נוגעים כולם להיבט האנושי, שלא השתנה לאורך ההיסטוריה, ולכן הוא רלוונטי גם כעבור חמישים שנים, וגם כאשר המציאות השתנתה כמעט לחלוטין. אומנות המלחמה מחייבת בקיאות מקצועית, הכרה מעמיקה של יכולות (שלנו ושל האויב). המפקדים חייבים להיות מנוסים אך גם בעלי דמיון, גמישות מחשבתית, קשיחות מנטלית, כולל ההבנה ש"זה מה יש ועם זה ננצח", חשיבה ביקורתית ונכונות לקחת סיכון מחושב. זה שאינו מוכן לקחת סיכון, לא ינצח.
.מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים
קריינית: יעל יקל
כשמדובר במלחמה טוטלית, כמו מלחמת יום הכיפורים, ישנה חשיבות מיוחדת לפיקוד העליון, שכן המבחן העליון בתרחיש כזה הוא היכולת לגייס את כל המשאבים הלאומיים ולהפעילם באופן מיטבי. הלקחים העיקריים מהמלחמה נוגעים כולם להיבט האנושי, שלא השתנה לאורך ההיסטוריה, ולכן הוא רלוונטי גם כעבור חמישים שנים, וגם כאשר המציאות השתנתה כמעט לחלוטין. אומנות המלחמה מחייבת בקיאות מקצועית, הכרה מעמיקה של יכולות (שלנו ושל האויב). המפקדים חייבים להיות מנוסים אך גם בעלי דמיון, גמישות מחשבתית, קשיחות מנטלית, כולל ההבנה ש"זה מה יש ועם זה ננצח", חשיבה ביקורתית ונכונות לקחת סיכון מחושב. זה שאינו מוכן לקחת סיכון, לא ינצח.
.מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים
קריינית: יעל יקל
בשנה הנוכחית עומדות להתקבל החלטות משמעותיות מאוד בבניין הכוח הצה"לי, שיושפעו הן מאירועי השבעה באוקטובר והן מצורכי המלחמה המתמשכת, שטרם הסתיימה ועלולה להתרחב בכל רגע נתון. המאמר סוקר טעויות עבר והיסטים תרבותיים, שהביאו במקרים קודמים להחלטות יקרות ולא בהכרח מוצדקות, בכל הנוגע לבניין הכוח בצה"ל לאחר אירועי לחימה משמעותיים – בעיקר אירועים שתחילתם בכישלון, כדוגמת מלחמת יום הכיפורים. בתנאים המיוחדים והקשים במיוחד, של מלחמת "חרבות ברזל", הצורך ללמוד מטעויות ולהימנע מהיסטים – קריטי, במיוחד לאור העובדה שהאתגר שאליו צריך צה"ל להתכונן – עימות רב־זירתי עם "ציר ההתנגדות" האיראני – שונה מכל מה שהכרנו בעבר.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: ישורון תורג׳מן
בשנה הנוכחית עומדות להתקבל החלטות משמעותיות מאוד בבניין הכוח הצה"לי, שיושפעו הן מאירועי השבעה באוקטובר והן מצורכי המלחמה המתמשכת, שטרם הסתיימה ועלולה להתרחב בכל רגע נתון. המאמר סוקר טעויות עבר והיסטים תרבותיים, שהביאו במקרים קודמים להחלטות יקרות ולא בהכרח מוצדקות, בכל הנוגע לבניין הכוח בצה"ל לאחר אירועי לחימה משמעותיים – בעיקר אירועים שתחילתם בכישלון, כדוגמת מלחמת יום הכיפורים. בתנאים המיוחדים והקשים במיוחד, של מלחמת "חרבות ברזל", הצורך ללמוד מטעויות ולהימנע מהיסטים – קריטי, במיוחד לאור העובדה שהאתגר שאליו צריך צה"ל להתכונן – עימות רב־זירתי עם "ציר ההתנגדות" האיראני – שונה מכל מה שהכרנו בעבר.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: ישורון תורג׳מן
ההפתעה האסטרטגית ממתקפת חמאס ב 7 לאוקטובר הלמה בתודעה הציבורית וערערה את האמון בתפיסת הביטחון של ישראל. ביקורת חשובה נשמעת מאז על גישת ההרתעה שיושמה מול ארגוני ההתנגדות ברצועת עזה ובלבנון ועל ההתמכרות לשקט אסטרטגי בהווה והתעלמות מתמשכת מהתפתחות סיכונים משמעותיים בעתיד. המסקנה המתבקשת בעיני המבקרים היא שהיה נדרש, בעבר ובוודאי מעתה, לפעול נמרצות להכרעת היריב, כפתרון האופטימלי לנטרול האיום האסטרטגי המתעצם. המאמר מבקש להציב זווית מאזנת יותר באשר לדוקטרינת ההרתעה ולטעון שתפיסת ההרתעה הישראלית נגד יריבים אסימטריים לא הוגדרה כראוי, לא נבנתה כראוי וודאי שלא ניתן היה ליישמה כראוי. הקריאה להחליפה בעקרונות המקצועיים והברורים של גישת ההכרעה – מעוותת מיסודה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: ישורון תורג׳מן
ההפתעה האסטרטגית ממתקפת חמאס ב 7 לאוקטובר הלמה בתודעה הציבורית וערערה את האמון בתפיסת הביטחון של ישראל. ביקורת חשובה נשמעת מאז על גישת ההרתעה שיושמה מול ארגוני ההתנגדות ברצועת עזה ובלבנון ועל ההתמכרות לשקט אסטרטגי בהווה והתעלמות מתמשכת מהתפתחות סיכונים משמעותיים בעתיד. המסקנה המתבקשת בעיני המבקרים היא שהיה נדרש, בעבר ובוודאי מעתה, לפעול נמרצות להכרעת היריב, כפתרון האופטימלי לנטרול האיום האסטרטגי המתעצם. המאמר מבקש להציב זווית מאזנת יותר באשר לדוקטרינת ההרתעה ולטעון שתפיסת ההרתעה הישראלית נגד יריבים אסימטריים לא הוגדרה כראוי, לא נבנתה כראוי וודאי שלא ניתן היה ליישמה כראוי. הקריאה להחליפה בעקרונות המקצועיים והברורים של גישת ההכרעה – מעוותת מיסודה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: ישורון תורג׳מן
חיל־האוויר הפעיל ביום השני של מלחמת יום הכיפורים את שתי התוכניות האופרטיביות המרכזיות שלו לתקיפת מערכי הטק"א בסוריה ובמצרים, אך העליונות האווירית לא הושגה. בהמשך המלחמה פעל חיל־האוויר להשגת חופש פעולה ועליונות אווירית בשתי החזיתות והצליח בכך באופן חלקי. הרוב המכריע של הפעילות נגד מערכי הטק"א נעשה בזיקה למהלכים העיקריים בקרב היבשתי ובמטרה לתקוף את הסוללות שפגעו ביכולת החיל לתת סיוע אווירי התקפי לכוחות היבשה. בהסתכלות לעתיד יש לקחים רלוונטיים ממקרה מבחן זה, ובהם חובתו של חיל־האוויר לפתח את הכלים ואת המנגנונים להתאמת התכנון המבצעי שלו לא רק לתכלית האסטרטגית של צה"ל אלא גם למהלכים העיקריים בקרב היבשתי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים.
קריין: ישורון תורג׳מן
חיל־האוויר הפעיל ביום השני של מלחמת יום הכיפורים את שתי התוכניות האופרטיביות המרכזיות שלו לתקיפת מערכי הטק"א בסוריה ובמצרים, אך העליונות האווירית לא הושגה. בהמשך המלחמה פעל חיל־האוויר להשגת חופש פעולה ועליונות אווירית בשתי החזיתות והצליח בכך באופן חלקי. הרוב המכריע של הפעילות נגד מערכי הטק"א נעשה בזיקה למהלכים העיקריים בקרב היבשתי ובמטרה לתקוף את הסוללות שפגעו ביכולת החיל לתת סיוע אווירי התקפי לכוחות היבשה. בהסתכלות לעתיד יש לקחים רלוונטיים ממקרה מבחן זה, ובהם חובתו של חיל־האוויר לפתח את הכלים ואת המנגנונים להתאמת התכנון המבצעי שלו לא רק לתכלית האסטרטגית של צה"ל אלא גם למהלכים העיקריים בקרב היבשתי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים.
קריין: ישורון תורג׳מן
מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במילים פשוטות יותר – מה קודם למה? רצונן של הקצינות הלוחמות להשתחרר, או אולי חוסר הפתיחות והמוכוונות של המערכת להשאירן? בתשובות מתגלה עבור צה"ל "אוקיינוס כחול" של כח אדם פיקודי איכותי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 36- נשים- הפוטנציאל המערכתי.
קריין: רועי וינברג
מאז בג״ץ אליס מילר (1995) נמצא אחוז הנשים בתפקידים קרביים בצה"ל במגמת עלייה, אולם בבחינת האדוות של אלו אל דרג הפיקוד הבכיר - ישנו פער ארגוני ומקצועי המעיד על קושי מערכתי בשימור כח אדם איכותי, שהושקעו בו משאבים רבים בראשית הצירים. אובדן הון אנושי זה מצוי בלב האינטרס המערכתי הצה"לי. במאמר נבחן המנגנון המגדרי המאפיין את צה"ל ב־2022, על רקע מחקר עמדות המשקף את רמת נכונותן של הלוחמות להישאר בארגון. במילים פשוטות יותר – מה קודם למה? רצונן של הקצינות הלוחמות להשתחרר, או אולי חוסר הפתיחות והמוכוונות של המערכת להשאירן? בתשובות מתגלה עבור צה"ל "אוקיינוס כחול" של כח אדם פיקודי איכותי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 36- נשים- הפוטנציאל המערכתי.
קריין: רועי וינברג
בשלושת העשורים האחרונים הפכה ההכלה למרכיב חשוב בהתנהגות הביטחונית של ישראל. הסיבות לנטייה להכלה הן מגוונות: שיקולים של מדיניות חוץ, שיקולי פנים ורצון להימנע משליטה על אוכלוסיה עוינת, לצד התפתחות של יכולות טכנולוגיות נגד אש תלולת מסלול מול יכולות היריב לפגוע בעורף. גם שינויים בקצונה של צה"ל ובתפיסת המלחמה משפיעים על העדפת ההכלה. אבל ההכלה מאפשרת ליריב זמן להתחמש ומכרסמת בהרתעה. מדיניות האיפוק גם מנרמלת את השימוש בכוח על ידי יריביה של ישראל ומאפשרת הגדלת כמות של אלימות לאורך זמן.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: רועי וינברג
בשלושת העשורים האחרונים הפכה ההכלה למרכיב חשוב בהתנהגות הביטחונית של ישראל. הסיבות לנטייה להכלה הן מגוונות: שיקולים של מדיניות חוץ, שיקולי פנים ורצון להימנע משליטה על אוכלוסיה עוינת, לצד התפתחות של יכולות טכנולוגיות נגד אש תלולת מסלול מול יכולות היריב לפגוע בעורף. גם שינויים בקצונה של צה"ל ובתפיסת המלחמה משפיעים על העדפת ההכלה. אבל ההכלה מאפשרת ליריב זמן להתחמש ומכרסמת בהרתעה. מדיניות האיפוק גם מנרמלת את השימוש בכוח על ידי יריביה של ישראל ומאפשרת הגדלת כמות של אלימות לאורך זמן.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: רועי וינברג
מלחמת השבעה באוקטובר חושפת את פער הרלוונטיות של תפיסת הביטחון הישראלית מול האיום של רשת צבאות הטרור הדתיים של איראן. המאמר מציע מענה בגישה של מניעת יכולות, אשר בשונה מהמב"ם, אינה מחויבת להישארות מתחת לרף המלחמה, אלא להסרת האיום אל מתחת לרף נסבל. המניעה תמומש באמצעות ורסטיליות אופרטיבית – מערכה תחבולנית המיועדת למנוע הסתנכרנות של האויבים ולצמצם אילוצים על חופש הפעולה הישראלי. במעגל הקרוב, הגישה תתבטא באסטרטגיית "כיסוח דשא" (ובמלחמת־מנע במידת הצורך), ובמעגלים רחוקים תיושם בפעולות מודיעין, אוויר ומיוחדים, תוך הכרח לפעול במסגרת בריתות אזוריות ובין־לאומיות. גישה זו מחייבת שינויים בדפוסי קבלת ההחלטות המדינית והצבאית ועדכונים במאפייני המוכנות ובניין הכוח.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: רועי וינברג
מלחמת השבעה באוקטובר חושפת את פער הרלוונטיות של תפיסת הביטחון הישראלית מול האיום של רשת צבאות הטרור הדתיים של איראן. המאמר מציע מענה בגישה של מניעת יכולות, אשר בשונה מהמב"ם, אינה מחויבת להישארות מתחת לרף המלחמה, אלא להסרת האיום אל מתחת לרף נסבל. המניעה תמומש באמצעות ורסטיליות אופרטיבית – מערכה תחבולנית המיועדת למנוע הסתנכרנות של האויבים ולצמצם אילוצים על חופש הפעולה הישראלי. במעגל הקרוב, הגישה תתבטא באסטרטגיית "כיסוח דשא" (ובמלחמת־מנע במידת הצורך), ובמעגלים רחוקים תיושם בפעולות מודיעין, אוויר ומיוחדים, תוך הכרח לפעול במסגרת בריתות אזוריות ובין־לאומיות. גישה זו מחייבת שינויים בדפוסי קבלת ההחלטות המדינית והצבאית ועדכונים במאפייני המוכנות ובניין הכוח.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריין: רועי וינברג
המלחמה באוקראינה מהווה מקרה מבחן לניתוח המועילות של השימוש בסנקציות כ"נשק כלכלי". לצורך כך, חלקו הראשון של מאמר זה מנתח את הנחות היסוד העומדות מאחורי שימוש בסנקציות נגד רוסיה ומצביע על כך שבניגוד לצפיות המוקדמות מהן, הסנקציות אינן משיגות את יעדיהן, מובילות לנזק אגבי גבוה ואף מגלמות פוטנציאל להפיכת מלחמה מקומית לעימות בין מעצמתי עולמי. חלקו השני של המאמר בוחן את המועילות של חלופות אפשרויות לסנקציות, החל מהרחבת הסיוע לאוקראינה ועד למלחמה מוגבלת בין נאט"ו לרוסיה. למסקנות המאמר רלוונטיות גם לצה"ל – הפעלת כוח צבאי הינה לעיתים החלופה המועילה והאנושית ביותר לצורך השגת שלום וביטחון, גם בעידן של "מלחמות חדשות".
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה.
קריין: רועי וינברג
המלחמה באוקראינה מהווה מקרה מבחן לניתוח המועילות של השימוש בסנקציות כ"נשק כלכלי". לצורך כך, חלקו הראשון של מאמר זה מנתח את הנחות היסוד העומדות מאחורי שימוש בסנקציות נגד רוסיה ומצביע על כך שבניגוד לצפיות המוקדמות מהן, הסנקציות אינן משיגות את יעדיהן, מובילות לנזק אגבי גבוה ואף מגלמות פוטנציאל להפיכת מלחמה מקומית לעימות בין מעצמתי עולמי. חלקו השני של המאמר בוחן את המועילות של חלופות אפשרויות לסנקציות, החל מהרחבת הסיוע לאוקראינה ועד למלחמה מוגבלת בין נאט"ו לרוסיה. למסקנות המאמר רלוונטיות גם לצה"ל – הפעלת כוח צבאי הינה לעיתים החלופה המועילה והאנושית ביותר לצורך השגת שלום וביטחון, גם בעידן של "מלחמות חדשות".
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה.
קריין: רועי וינברג
מדוע ישראל מזניחה כבר שלושה עשורים את כוחות היבשה שלה – אחד הכלים המרכזיים בארגז הכלים של הביטחון הלאומי. בספרו חקר תא"ל (מיל') גיא חזות כיצד הופר האיזון בבניין הכוח של צה"ל ובהפעלתו, עד שנוצרו בפועל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. חזות ניתח בספר את התהליך וקבע כי מלחמת "חרבות ברזל" הורידה מסדר היום שני ספקות: אם יש צורך בתמרון יבשתי, ואם יש צורך במערך המילואים. עתה נותרה השאלה כיצד מחזירים את האיזון ובונים צבא יבשה מיומן, יעיל ומקצועי ובעיקר רלוונטי לאתגרי ההווה והעתיד.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריין: גור מורד
מדוע ישראל מזניחה כבר שלושה עשורים את כוחות היבשה שלה – אחד הכלים המרכזיים בארגז הכלים של הביטחון הלאומי. בספרו חקר תא"ל (מיל') גיא חזות כיצד הופר האיזון בבניין הכוח של צה"ל ובהפעלתו, עד שנוצרו בפועל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. חזות ניתח בספר את התהליך וקבע כי מלחמת "חרבות ברזל" הורידה מסדר היום שני ספקות: אם יש צורך בתמרון יבשתי, ואם יש צורך במערך המילואים. עתה נותרה השאלה כיצד מחזירים את האיזון ובונים צבא יבשה מיומן, יעיל ומקצועי ובעיקר רלוונטי לאתגרי ההווה והעתיד.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריין: גור מורד
לצד לחימת כוחות צה"ל ברצועת עזה, נדרש להתכונן למלחמה בצפון, אם תבוא. העובדה שהתמרון היבשתי הוכח כמענה מבצעי נכון לאתגר בחזית הדרום אין בה כדי ללמד שהוא בהכרח המענה המתאים למערכה בצפון. אבל להתכונן צריך, ולשאול שאלות קשות, ובהן מה היה מצב הכשירות של הכוחות והיכן מימוש עיקרון קיצור משך הלחימה? במסגרת הלמידה וההכנות יש לשוב וללמוד מהספרים שנכתבו על הלחימה בלבנון, ובהם אתי מלבנון, הכולל בתוכו עצות ותובנות למפקדים רלוונטיות ללחימה בעזה ולבנון: חשיבות הקרקע, עצמאות הכוחות, בקיאות בספרות המקצועית, פיקוד משימה (ופיקוד מלפנים) ותחבולה. אלו עיקר הלקחים שיש ללמוד מהספר ומהמלחמה ברצועת עזה כדי להצליח במלחמה בלבנון.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריינית: יעל יקל
לצד לחימת כוחות צה"ל ברצועת עזה, נדרש להתכונן למלחמה בצפון, אם תבוא. העובדה שהתמרון היבשתי הוכח כמענה מבצעי נכון לאתגר בחזית הדרום אין בה כדי ללמד שהוא בהכרח המענה המתאים למערכה בצפון. אבל להתכונן צריך, ולשאול שאלות קשות, ובהן מה היה מצב הכשירות של הכוחות והיכן מימוש עיקרון קיצור משך הלחימה? במסגרת הלמידה וההכנות יש לשוב וללמוד מהספרים שנכתבו על הלחימה בלבנון, ובהם אתי מלבנון, הכולל בתוכו עצות ותובנות למפקדים רלוונטיות ללחימה בעזה ולבנון: חשיבות הקרקע, עצמאות הכוחות, בקיאות בספרות המקצועית, פיקוד משימה (ופיקוד מלפנים) ותחבולה. אלו עיקר הלקחים שיש ללמוד מהספר ומהמלחמה ברצועת עזה כדי להצליח במלחמה בלבנון.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
קריינית: יעל יקל
המאמר מביע חשש שההיקף העצום של המידע על מלחמת יום הכיפורים, יחד עם המרכיב הרגשי הרחב הנלווה לעיסוק בה, גורמים לקושי ללמוד ממנה באופן ענייני. לצורך ההמחשה מוצגים שני תחומים שבהם נוצרה הטיה של הלמידה: 1) ערבוב של כשלים לכאורה בבניין הכוח הבסיסי בתקופה שבין המלחמות, שאטען שלא היו, יחד עם כשלים אחרים, מפריע לעסוק בכשלים המרכזיים – החלטות בהפעלת הכוח מפרוץ הלחימה. 2) עיסוק במאפייני אישיותם של המפקדים הבכירים מפריע להתמקד במנגנוני קבלת ההחלטות שהביאו להחלטות חפוזות ושגויות. מסיבות דומות של היקף מידע ומרכיב רגשי משמעותי, צפויה להתפתח בעיה דומה בהקשר למלחמת "חרבות ברזל". בסיום המאמר יוצעו לקחים ללמידה מהמלחמה ההיא ומהמלחמה הנוכחית.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריין: ישורון תורג׳מן
המאמר מביע חשש שההיקף העצום של המידע על מלחמת יום הכיפורים, יחד עם המרכיב הרגשי הרחב הנלווה לעיסוק בה, גורמים לקושי ללמוד ממנה באופן ענייני. לצורך ההמחשה מוצגים שני תחומים שבהם נוצרה הטיה של הלמידה: 1) ערבוב של כשלים לכאורה בבניין הכוח הבסיסי בתקופה שבין המלחמות, שאטען שלא היו, יחד עם כשלים אחרים, מפריע לעסוק בכשלים המרכזיים – החלטות בהפעלת הכוח מפרוץ הלחימה. 2) עיסוק במאפייני אישיותם של המפקדים הבכירים מפריע להתמקד במנגנוני קבלת ההחלטות שהביאו להחלטות חפוזות ושגויות. מסיבות דומות של היקף מידע ומרכיב רגשי משמעותי, צפויה להתפתח בעיה דומה בהקשר למלחמת "חרבות ברזל". בסיום המאמר יוצעו לקחים ללמידה מהמלחמה ההיא ומהמלחמה הנוכחית.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריין: ישורון תורג׳מן
מאמר זה מצביע על הצורך לאמץ מחדש את עיקרון העיצוב המרחבי אשר היה בעבר חלק מתפיסת הביטחון הלאומי, כמחליף לעקרון ההכלה, לאור השינויים בסדר העולמי והאזורי ובעקבות מלחמת חרבות ברזל. המאמר סוקר את תפיסת ההכלה כנדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל בשנים 2010-2024, ומצביע על האופן שזו השתלבה בסדר העולמי הליברלי. בהמשך מנתח המאמר את השינויים המתרחשים בזירה הפנים ישראלית, הביטחונית והגלובלית, בטענה כי אלו סודקים את תפיסת ההכלה ומחייבים חשיבה מחודשת על העקרונות העומדים בבסיסה. לבסוף, מציע המאמר לאמץ עיקרון אסטרטגי חדש - עיצוב מרחבי אזורי – שיעמוד במוקד תפיסת הביטחון הלאומי החדשה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריינית: יעל יקל
מאמר זה מצביע על הצורך לאמץ מחדש את עיקרון העיצוב המרחבי אשר היה בעבר חלק מתפיסת הביטחון הלאומי, כמחליף לעקרון ההכלה, לאור השינויים בסדר העולמי והאזורי ובעקבות מלחמת חרבות ברזל. המאמר סוקר את תפיסת ההכלה כנדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל בשנים 2010-2024, ומצביע על האופן שזו השתלבה בסדר העולמי הליברלי. בהמשך מנתח המאמר את השינויים המתרחשים בזירה הפנים ישראלית, הביטחונית והגלובלית, בטענה כי אלו סודקים את תפיסת ההכלה ומחייבים חשיבה מחודשת על העקרונות העומדים בבסיסה. לבסוף, מציע המאמר לאמץ עיקרון אסטרטגי חדש - עיצוב מרחבי אזורי – שיעמוד במוקד תפיסת הביטחון הלאומי החדשה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריינית: יעל יקל
לקריאת מאמרו של גל פרל יש ללחוץ כאן
מראיינת: קים בר מרואיין: גל פרל הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה
לקריאת מאמרו של גל פרל יש ללחוץ כאן
מראיינת: קים בר מרואיין: גל פרל הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה
זמין להאזנה - פודקאסט חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש תחום המחקר במרכז דדו ומפקד המרכז לשעבר תת-אלוף במילואים ד"ר מאיר פינקל, על מאמרו "תחושת השליטה במציאות כחלק מן התרבות הארגונית של צה"ל. בחלקו הראשון של הפודקאסט נשמע מה הוביל את מאיר לכתוב את המאמר, מהן התופעות שהוא זיהה בצה"ל טרום המלחמה ומה המצב כיום, ונדון בתהליכי קבלת ההחלטות ועל האומץ להביע דעה.
לקריאת מאמרו של מאיר פינקל לחצו כאן
מראיינת: קים בר מרואיין: מאיר פינקל הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה
זמין להאזנה - פודקאסט חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש תחום המחקר במרכז דדו ומפקד המרכז לשעבר תת-אלוף במילואים ד"ר מאיר פינקל, על מאמרו "תחושת השליטה במציאות כחלק מן התרבות הארגונית של צה"ל. בחלקו הראשון של הפודקאסט נשמע מה הוביל את מאיר לכתוב את המאמר, מהן התופעות שהוא זיהה בצה"ל טרום המלחמה ומה המצב כיום, ונדון בתהליכי קבלת ההחלטות ועל האומץ להביע דעה.
לקריאת מאמרו של מאיר פינקל לחצו כאן
מראיינת: קים בר מרואיין: מאיר פינקל הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה
במיקוד במאפייניה הייחודיים של המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, מאמר זה בוחן מבט השוואתי למלחמת אוקטובר 1973. המבט משווה בשבעה ממדים, ואמור להסביר את קווי המתאר השונים שעושים את המלחמה הנוכחית למורכבת ביותר. ההשוואה מתבקשת מתוך נקודת הפתיחה למלחמה בהפתעה מודיעינית ומתוך עומק המשבר שהתהווה בעקבות שתי המלחמות. ההשוואה מתבקשת גם מתוך נימה ביקורתית שעולה בשיח הישראלי בתהייה איך המלחמה הקשה באוקטובר 1973 הסתיימה בשלושה שבועות ומדוע המלחמה הנוכחית נמשכת כמעט שנה וחצי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריין: גור מורד
במיקוד במאפייניה הייחודיים של המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, מאמר זה בוחן מבט השוואתי למלחמת אוקטובר 1973. המבט משווה בשבעה ממדים, ואמור להסביר את קווי המתאר השונים שעושים את המלחמה הנוכחית למורכבת ביותר. ההשוואה מתבקשת מתוך נקודת הפתיחה למלחמה בהפתעה מודיעינית ומתוך עומק המשבר שהתהווה בעקבות שתי המלחמות. ההשוואה מתבקשת גם מתוך נימה ביקורתית שעולה בשיח הישראלי בתהייה איך המלחמה הקשה באוקטובר 1973 הסתיימה בשלושה שבועות ומדוע המלחמה הנוכחית נמשכת כמעט שנה וחצי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריין: גור מורד
מלחמת "חרבות ברזל" נמשכת כבר מעל שנה. זוהי המלחמה הארוכה ביותר שבה לחם צה"ל מאז מלחמת העצמאות. מלחמה רב־זירתית, שראשיתה במתקפת פתע רצחנית שביצעה חמאס ב־7 באוקטובר 2023, והמשכה בתמרון קרקעי ברצועת עזה, במאמצי סיכול טרור באיו"ש, בקרב הגנה בגבול הצפון שהפך באחרונה למתקפה רב־זרועית הכוללת תקיפות עצימות באש מנגד ותמרון קרקעי, וכן עימות ישיר עם איראן ושלוחותיה, לצד פעולות חשאיות בזירות נוספות.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריין: גור מורד
מלחמת "חרבות ברזל" נמשכת כבר מעל שנה. זוהי המלחמה הארוכה ביותר שבה לחם צה"ל מאז מלחמת העצמאות. מלחמה רב־זירתית, שראשיתה במתקפת פתע רצחנית שביצעה חמאס ב־7 באוקטובר 2023, והמשכה בתמרון קרקעי ברצועת עזה, במאמצי סיכול טרור באיו"ש, בקרב הגנה בגבול הצפון שהפך באחרונה למתקפה רב־זרועית הכוללת תקיפות עצימות באש מנגד ותמרון קרקעי, וכן עימות ישיר עם איראן ושלוחותיה, לצד פעולות חשאיות בזירות נוספות.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריין: גור מורד
גיליון זה של כתב העת בין הקטבים מתפרסם בסמוך לשינוי משמעותי באופייה של מלחמת "חרבות ברזל". בעזה ובזירה הצפונית הלחימה העצימה מפנה את מקומה להתבססות של מצב לחימה חדש, המגלם לכאורה מציאות ביטחונית משופרת עבור ישראל. המלחמות המודרניות אינן מסתיימות לרוב כאשר צד אחד הובס באופן מוחלט וסופי, ואילו הצד שכנגד השיג את כל יעדיו. המלחמה החלה בכישלון קשה ונורא, ואל לנו להתבשם בהצלחות. עלינו להוסיף ולהישיר מבט לכשל זה, ללמוד אותו לאשורו ולהפיק ממנו לקחים. ועדיין, כשבוחנים את לחימת צה"ל במשך קרוב לחמש מאות ימי מלחמה, הרי שהושגו הישגים משמעותיים וחלקם אף דרמטיים. לפני המלחמה עסק הפיקוד הבכיר של צה"ל בדילמה, אם נדרש להיערך לאיום במעגל השלישי או שמא עלינו להתמקד במעגל הראשון. המענה לאיום במעגל השלישי בא לידי ביטוי בעיקר ביכולות של חיל האוויר ושל המודיעין בשילוב מערך ההגנ"א ויכולות נוספות, ואילו המענה לאיומי המעגל הראשון התבטא בעיקר בתמרון הרב־חילי והרב־זרועי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריין: גור מורד
גיליון זה של כתב העת בין הקטבים מתפרסם בסמוך לשינוי משמעותי באופייה של מלחמת "חרבות ברזל". בעזה ובזירה הצפונית הלחימה העצימה מפנה את מקומה להתבססות של מצב לחימה חדש, המגלם לכאורה מציאות ביטחונית משופרת עבור ישראל. המלחמות המודרניות אינן מסתיימות לרוב כאשר צד אחד הובס באופן מוחלט וסופי, ואילו הצד שכנגד השיג את כל יעדיו. המלחמה החלה בכישלון קשה ונורא, ואל לנו להתבשם בהצלחות. עלינו להוסיף ולהישיר מבט לכשל זה, ללמוד אותו לאשורו ולהפיק ממנו לקחים. ועדיין, כשבוחנים את לחימת צה"ל במשך קרוב לחמש מאות ימי מלחמה, הרי שהושגו הישגים משמעותיים וחלקם אף דרמטיים. לפני המלחמה עסק הפיקוד הבכיר של צה"ל בדילמה, אם נדרש להיערך לאיום במעגל השלישי או שמא עלינו להתמקד במעגל הראשון. המענה לאיום במעגל השלישי בא לידי ביטוי בעיקר ביכולות של חיל האוויר ושל המודיעין בשילוב מערך ההגנ"א ויכולות נוספות, ואילו המענה לאיומי המעגל הראשון התבטא בעיקר בתמרון הרב־חילי והרב־זרועי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריין: גור מורד
מערכי ההגנ"א הנוכחיים והעתידיים שונים מאלו שהכרנו בעבר, במשך למעלה מ־100 שנים, והם אכן הצליחו לאחרונה לכופף גם את כנף הכטב"ם, את טילי התקיפה ואת המסוקים. משחקי החתול והעכבר בין ההגנה האווירית לכלי הטיס, צברו תנופה בשנים האחרונות והתרחבו לתחומים חדשים. לא עוד מיקוד ביירוט פלטפורמות אוויריות (ע"ע נגד מטוסים – נ"מ) כי אם דרישה הולכת וגוברת לטיפול יעיל בחימושים, בכטב"מים, ברקטות, בטילים ועוד. הלחימה במזה"ת, באוקראינה ואף ב"חרבות ברזל", אימתה אבחנה זו ואכן יש לצפות לעיצוב שונה וחדש של שדה המערכה האווירי כבר בעתיד הקרוב.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריינית: יעל יקל
מערכי ההגנ"א הנוכחיים והעתידיים שונים מאלו שהכרנו בעבר, במשך למעלה מ־100 שנים, והם אכן הצליחו לאחרונה לכופף גם את כנף הכטב"ם, את טילי התקיפה ואת המסוקים. משחקי החתול והעכבר בין ההגנה האווירית לכלי הטיס, צברו תנופה בשנים האחרונות והתרחבו לתחומים חדשים. לא עוד מיקוד ביירוט פלטפורמות אוויריות (ע"ע נגד מטוסים – נ"מ) כי אם דרישה הולכת וגוברת לטיפול יעיל בחימושים, בכטב"מים, ברקטות, בטילים ועוד. הלחימה במזה"ת, באוקראינה ואף ב"חרבות ברזל", אימתה אבחנה זו ואכן יש לצפות לעיצוב שונה וחדש של שדה המערכה האווירי כבר בעתיד הקרוב.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריינית: יעל יקל
אחד הלקחים המרכזים של ועדת אגרנט בהקשרי עבודת המודיעין היה יצירת פלורליזם מובנה בקהילת המודיעין הישראלית, כדי לצמצם את האפשרות של כישלון התרעה מפני מלחמה. המאמר מציג גנאלוגיה של העיסוק בפלורליזם תוך התייחסות לאתגרי המודיעין שהשתנו לאורך השנים; דן בביקורת על הפלורליזם על גווניה השונים ומציע כי בשונה ממה שנטען בעבר, יש לרעיון הפלורליזם הצלחות ביצירת מגוון דעות המובא לדיון אצל מקבל ההחלטות; דן בהשפעות אפשריות של שתי מגמות מתמשכות על רעיון הפלורליזם – עליית מרכזיות המודיעין למטרות (ובהקשר זה גם המב"ם), ותהליכים באמ"ן לשילוב הולך ומתהדק בין האיסוף והמחקר. לסיכום מציע המאמר שיפורים במנגנון הפלורליזם הקהילתי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים.
קריין: גיא ישראלי
אחד הלקחים המרכזים של ועדת אגרנט בהקשרי עבודת המודיעין היה יצירת פלורליזם מובנה בקהילת המודיעין הישראלית, כדי לצמצם את האפשרות של כישלון התרעה מפני מלחמה. המאמר מציג גנאלוגיה של העיסוק בפלורליזם תוך התייחסות לאתגרי המודיעין שהשתנו לאורך השנים; דן בביקורת על הפלורליזם על גווניה השונים ומציע כי בשונה ממה שנטען בעבר, יש לרעיון הפלורליזם הצלחות ביצירת מגוון דעות המובא לדיון אצל מקבל ההחלטות; דן בהשפעות אפשריות של שתי מגמות מתמשכות על רעיון הפלורליזם – עליית מרכזיות המודיעין למטרות (ובהקשר זה גם המב"ם), ותהליכים באמ"ן לשילוב הולך ומתהדק בין האיסוף והמחקר. לסיכום מציע המאמר שיפורים במנגנון הפלורליזם הקהילתי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 40- יובל למלחמת יום הכיפורים.
קריין: גיא ישראלי
מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" קיים עיסוק הולך וגובר בשאלת תפיסת הביטחון של ישראל – האם היא קיימת בכלל, ואם כן, מה היא? אורי בר־יוסף, שחתום מתחילת המלחמה על מספר פרסומים שבבסיסם הרעיון כי תפיסת הביטחון של ישראל קרסה (בר־יוסף, ינואר–פברואר 2024), איגד את משנתו לכדי ספר "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפיסת הביטחון של ישראל" (הוצאת כנרת־זמורה־דביר, 2024). גב הספר מבטיח לקורא כי אֵם כל הבעיות של מדינת ישראל מאז שנות השישים, היא הסירוב העיקש של מנהיגיה ואזרחיה להגיע להסדר עם הפלסטינים ולשבור את ה"סטאטוס קוו" של השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. עוד הוא אומר שהפתרון היחיד שראוי להתייחס אליו בתפיסת הביטחון הוא החזרת השטחים וכפועל יוצא מכך סיום הסכסוך.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריין: רועי ויינברג
מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" קיים עיסוק הולך וגובר בשאלת תפיסת הביטחון של ישראל – האם היא קיימת בכלל, ואם כן, מה היא? אורי בר־יוסף, שחתום מתחילת המלחמה על מספר פרסומים שבבסיסם הרעיון כי תפיסת הביטחון של ישראל קרסה (בר־יוסף, ינואר–פברואר 2024), איגד את משנתו לכדי ספר "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפיסת הביטחון של ישראל" (הוצאת כנרת־זמורה־דביר, 2024). גב הספר מבטיח לקורא כי אֵם כל הבעיות של מדינת ישראל מאז שנות השישים, היא הסירוב העיקש של מנהיגיה ואזרחיה להגיע להסדר עם הפלסטינים ולשבור את ה"סטאטוס קוו" של השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. עוד הוא אומר שהפתרון היחיד שראוי להתייחס אליו בתפיסת הביטחון הוא החזרת השטחים וכפועל יוצא מכך סיום הסכסוך.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
קריין: רועי ויינברג
המאמר "הבנדיט, קווים לדמותו" מבקש לנתח את דמותם של "הבנדיטים" – אותם בעלי התעוזה המחשבתית והמבצעית שאינם חוששים לאתגר את הממסד ואת המוסכמות ופועלים בדרך שפורצת גבולות ולעתים אף חוקים. המאמר סוקר כדוגמה שש דמויות – כולן מיחידות שניתן להגדירן כ"מיוחדות" – שממחישות בביוגרפיה שלהן את פועלם של הבנדיטים ואת תרומתם למערכות וליחידות צבאיות. הטענה המרכזית במאמר היא כי למרות האתגרים שבנדיטים מציבים בפני המערכת, היתרונות שבהם עולים על החסרונות והעדרם מסוכן יותר מהימצאותם. המטרה היא לעורר דיון בשאלה אם וכיצד אפשר להחזיר את הבנדיטים להוויה הצבאית־ביטחונית.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.
קריין: גור מורד
המאמר "הבנדיט, קווים לדמותו" מבקש לנתח את דמותם של "הבנדיטים" – אותם בעלי התעוזה המחשבתית והמבצעית שאינם חוששים לאתגר את הממסד ואת המוסכמות ופועלים בדרך שפורצת גבולות ולעתים אף חוקים. המאמר סוקר כדוגמה שש דמויות – כולן מיחידות שניתן להגדירן כ"מיוחדות" – שממחישות בביוגרפיה שלהן את פועלם של הבנדיטים ואת תרומתם למערכות וליחידות צבאיות. הטענה המרכזית במאמר היא כי למרות האתגרים שבנדיטים מציבים בפני המערכת, היתרונות שבהם עולים על החסרונות והעדרם מסוכן יותר מהימצאותם. המטרה היא לעורר דיון בשאלה אם וכיצד אפשר להחזיר את הבנדיטים להוויה הצבאית־ביטחונית.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.
קריין: גור מורד
המאמר דן בהכוונת בניין הכוח של צה"ל במצב הנוכחי. הוא טוען כי בשל אי־הוודאות הרבה בנוגע לתרחיש מלחמה עתידית ולהגדרת האויב העיקרי שמולו נבנה כוחו של צה"ל, יש סכנה של מיקוד יתר בתרחיש שנתפס לכאורה הברור ביותר – איראן. במאמר מוצגת התקופה שלפני מלחמת לבנון השנייה, בה שררה אי־וודאות בהקשר הכוונת בניין הכוח, תוך מיקודו בלחימה ב"מעגל פנימי", והבעיות נבעו מכך. בהמשך נדונות המלצות ועדת נגל למיקוד בניין הכוח במלחמה רחבת היקף מול איראן. בסיום נמליץ כי תרחיש הייחוס לבניין הכוח של צה"ל במעגל ראשון יהיה מרחיב יותר, ויכלול, לצורך ההמחשה, את כיבוש לבנון והכרעת חזבאללה, גם אם כיום הדבר אינו נראה הכרחי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.
קריין: רועי ויינברג
המאמר דן בהכוונת בניין הכוח של צה"ל במצב הנוכחי. הוא טוען כי בשל אי־הוודאות הרבה בנוגע לתרחיש מלחמה עתידית ולהגדרת האויב העיקרי שמולו נבנה כוחו של צה"ל, יש סכנה של מיקוד יתר בתרחיש שנתפס לכאורה הברור ביותר – איראן. במאמר מוצגת התקופה שלפני מלחמת לבנון השנייה, בה שררה אי־וודאות בהקשר הכוונת בניין הכוח, תוך מיקודו בלחימה ב"מעגל פנימי", והבעיות נבעו מכך. בהמשך נדונות המלצות ועדת נגל למיקוד בניין הכוח במלחמה רחבת היקף מול איראן. בסיום נמליץ כי תרחיש הייחוס לבניין הכוח של צה"ל במעגל ראשון יהיה מרחיב יותר, ויכלול, לצורך ההמחשה, את כיבוש לבנון והכרעת חזבאללה, גם אם כיום הדבר אינו נראה הכרחי.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.
קריין: רועי ויינברג
המאמר עוסק בחשיבות האמון בין מפקדים לפקודים במצבי קרב על רקע מלחמת "חרבות ברזל", ומנתח כיצד אמון נבנה, נשחק או נשמר. סוגיית האמון היא מרכזית ומשמעותית ביכולת המפקד להוביל את פקודיו ולהניע אותם, והיא מתעצמת במצבי קיצון הכוללים לחץ זמן, חוסר ודאות וסיכון חיים. מהמאמר עולה החשיבות של מקצועיות המפקד ושל יכולתו להביא לתוצאות רצויות, של דאגתו לפקודיו ושל הזדהותו עם קשייהם. יש יתרונות ברורים לאמון שנבנה בעת שגרה, ואפשר להסתמך עליו בעת חירום. עם זאת, מהמחקר עולה שהמפקדים והפקודים מצליחים לייצר אמון במהירות יחסית ואף לפעול יחד במצבים שבהם רמת האמון נמוכה, כאשר המשימה המשותפת ברורה ונתפסת כחשובה דיה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.
קריינית: יעל יקל
המאמר עוסק בחשיבות האמון בין מפקדים לפקודים במצבי קרב על רקע מלחמת "חרבות ברזל", ומנתח כיצד אמון נבנה, נשחק או נשמר. סוגיית האמון היא מרכזית ומשמעותית ביכולת המפקד להוביל את פקודיו ולהניע אותם, והיא מתעצמת במצבי קיצון הכוללים לחץ זמן, חוסר ודאות וסיכון חיים. מהמאמר עולה החשיבות של מקצועיות המפקד ושל יכולתו להביא לתוצאות רצויות, של דאגתו לפקודיו ושל הזדהותו עם קשייהם. יש יתרונות ברורים לאמון שנבנה בעת שגרה, ואפשר להסתמך עליו בעת חירום. עם זאת, מהמחקר עולה שהמפקדים והפקודים מצליחים לייצר אמון במהירות יחסית ואף לפעול יחד במצבים שבהם רמת האמון נמוכה, כאשר המשימה המשותפת ברורה ונתפסת כחשובה דיה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.
קריינית: יעל יקל
האם צה"ל הצליח לתרגם במלחמה את מימוש עקרון התחבולה מהרמה הטקטית לרמה האופרטיבית באופן שפירק את המערכת היריבה וקיצר את משך המלחמה? נוכח האפשרות שצה"ל יידרש לתמרון בלבנון, עלינו ללמוד היטב את המערכה ברצועת עזה, כדי לשפר את מוכנות הכוחות למערכה הבאה, אם תיפתח.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.
קריין: ישורון תורג'מן
האם צה"ל הצליח לתרגם במלחמה את מימוש עקרון התחבולה מהרמה הטקטית לרמה האופרטיבית באופן שפירק את המערכת היריבה וקיצר את משך המלחמה? נוכח האפשרות שצה"ל יידרש לתמרון בלבנון, עלינו ללמוד היטב את המערכה ברצועת עזה, כדי לשפר את מוכנות הכוחות למערכה הבאה, אם תיפתח.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 45- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.
קריין: ישורון תורג'מן
המחקר בוחן את הביטויים והמאפיינים של השחיקה המבצעית בקרב חיילי מילואים במלחמת 'חרבות ברזל' באמצעות ניתוח ראיונות עומק. הוא מנתח את הגורמים המרכזיים שהשפיעו על התפתחות השחיקה, ומציע פרקטיקות יישומיות להתמודדות עימה ולצמצום הופעתה. המחקר מזהה עשרה ביטויים מרכזיים של שחיקה במלחמה – חלקם מייצגים את ראשיתה של התופעה ואחרים את שלביה המתקדמים. הגורמים לשחיקה נותחו על פי שישה צירים מרכזיים: עומס יתר, שליטה, תגמול, שייכות, הוגנות וערכים. מהמחקר עולה חשיבותם של טיפוח מנהיגות קרבית, יצירת ודאות בעולם של חוסר ודאות, שיתוף וקבלה של עצות לביסוס תחושת שליטה, הענקת תמיכה במעגלי שייכות רחבים והצורך הקריטי בזמנים למנוחה פיזית ונפשית.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.
קריין: רועי ויינברג
המחקר בוחן את הביטויים והמאפיינים של השחיקה המבצעית בקרב חיילי מילואים במלחמת 'חרבות ברזל' באמצעות ניתוח ראיונות עומק. הוא מנתח את הגורמים המרכזיים שהשפיעו על התפתחות השחיקה, ומציע פרקטיקות יישומיות להתמודדות עימה ולצמצום הופעתה. המחקר מזהה עשרה ביטויים מרכזיים של שחיקה במלחמה – חלקם מייצגים את ראשיתה של התופעה ואחרים את שלביה המתקדמים. הגורמים לשחיקה נותחו על פי שישה צירים מרכזיים: עומס יתר, שליטה, תגמול, שייכות, הוגנות וערכים. מהמחקר עולה חשיבותם של טיפוח מנהיגות קרבית, יצירת ודאות בעולם של חוסר ודאות, שיתוף וקבלה של עצות לביסוס תחושת שליטה, הענקת תמיכה במעגלי שייכות רחבים והצורך הקריטי בזמנים למנוחה פיזית ונפשית.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.
קריין: רועי ויינברג
מאמרו של אבירם הלוי מציג את ההקשר המערכתי שבתוכו צמחה תופעת הבנדיטיות בצה״ל, ומתוכו השפיעה עמוקות על צה״ל במעלה השנים. עם זאת, הנושא של הובלת שינוי בסביבת המטה בצה״ל לא זכה עד כה לפיתוח מספק. מנגנוני החשיבה המסורבלים הקיימים כיום בצה״ל משבשים את היכולת לייצר ׳בנדיטיות במטה׳ שתחולל חשיבה ופעולות אסטרטגיות חדשניות. כדי לקדם בנדיטיות מסוג זה ראוי לאמץ את עקרונות המנהיגות האדפטיבית ואת הכלים המקדמים אי־נחת ממוסדת לטובת הנעת שינוי. רושם המלחמה עשוי להוביל לשינוי חיובי בנושא זה, אך כדי להתמודד עם האתגר יש לסגל גישה תוצאתית ולא תהליכית במטה, ולאמץ מתודולוגיה מותאמת לניהול הדיונים במטכ״ל.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 46- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.
קריין: גור מורד
מאמרו של אבירם הלוי מציג את ההקשר המערכתי שבתוכו צמחה תופעת הבנדיטיות בצה״ל, ומתוכו השפיעה עמוקות על צה״ל במעלה השנים. עם זאת, הנושא של הובלת שינוי בסביבת המטה בצה״ל לא זכה עד כה לפיתוח מספק. מנגנוני החשיבה המסורבלים הקיימים כיום בצה״ל משבשים את היכולת לייצר ׳בנדיטיות במטה׳ שתחולל חשיבה ופעולות אסטרטגיות חדשניות. כדי לקדם בנדיטיות מסוג זה ראוי לאמץ את עקרונות המנהיגות האדפטיבית ואת הכלים המקדמים אי־נחת ממוסדת לטובת הנעת שינוי. רושם המלחמה עשוי להוביל לשינוי חיובי בנושא זה, אך כדי להתמודד עם האתגר יש לסגל גישה תוצאתית ולא תהליכית במטה, ולאמץ מתודולוגיה מותאמת לניהול הדיונים במטכ״ל.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 46- מלחמת ״חרבות ברזל״ ד׳.
קריין: גור מורד
מערך המילואים ממלא תפקיד מכריע ביכולתו של צה"ל לעמוד במשימותיו במלחמת "חרבות ברזל". היקף המתנדבים והמתגייסים לשירות מילואים וזמן השירות הרב הם חסרי תקדים. זאת למרות התהיות הרבות שעלו לפני המלחמה, בצבא ובציבור, על נחיצות מערך המילואים, כשירותו המבצעית והמוטיבציה לשירות בקרב משרתיו. נראה בעליל שחששות אלו התבדו. המחקר בוחן את מקור הפער בין ההערכות והתדמית על כשירות מערך המילואים – בעיקר בזרוע היבשה – לפני המלחמה לבין הביצועים והמועילות שלו בפועל, ינתח את הסיבות לכך ויטען שהמלחמה הפגישה את מערך המילואים עם נקודות החוזק שלו. לבסוף יובאו המלצות לדרכי פעולה בהטמעת לקחי המלחמה לקראת האתגרים הצפויים למערך המילואים בעתיד הקרוב.
"היו לנו כאלו בעיות, חשבנו לא נגיע. נסענו לכיוון הלא נכון באופן די מפתיע. בין כל המישורים והדרכים אפשר היה לגווע. שנים ללא תקווה כי לא ידענו איך כדאי לנסוע. אך... בכל זאת הגענו למרות הכל"
(סנדרסון, 1973).
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.
קריינית: יעל יקל
מערך המילואים ממלא תפקיד מכריע ביכולתו של צה"ל לעמוד במשימותיו במלחמת "חרבות ברזל". היקף המתנדבים והמתגייסים לשירות מילואים וזמן השירות הרב הם חסרי תקדים. זאת למרות התהיות הרבות שעלו לפני המלחמה, בצבא ובציבור, על נחיצות מערך המילואים, כשירותו המבצעית והמוטיבציה לשירות בקרב משרתיו. נראה בעליל שחששות אלו התבדו. המחקר בוחן את מקור הפער בין ההערכות והתדמית על כשירות מערך המילואים – בעיקר בזרוע היבשה – לפני המלחמה לבין הביצועים והמועילות שלו בפועל, ינתח את הסיבות לכך ויטען שהמלחמה הפגישה את מערך המילואים עם נקודות החוזק שלו. לבסוף יובאו המלצות לדרכי פעולה בהטמעת לקחי המלחמה לקראת האתגרים הצפויים למערך המילואים בעתיד הקרוב.
"היו לנו כאלו בעיות, חשבנו לא נגיע. נסענו לכיוון הלא נכון באופן די מפתיע. בין כל המישורים והדרכים אפשר היה לגווע. שנים ללא תקווה כי לא ידענו איך כדאי לנסוע. אך... בכל זאת הגענו למרות הכל"
(סנדרסון, 1973).
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 44- מלחמת ״חרבות ברזל״ ג׳ - אדם וחברה.
קריינית: יעל יקל
זמין להאזנה פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש הענף לפיתוח ידע במרכז דדו , סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס על מאמרו אשר נכתב בשיתוף עם תת-אלוף ד"ר אייל פכט, מפקד המרכז. המחקר, שכותרתו "מדיניות תעשייתית ביטחונית והאסטרטגיה הישראלית במלחמת חרבות ברזל" עוסק בסוגיות הנסובות סביב רעיון המדינות התעשייתית-ביטחונית, בין היתר בראייה מוכוונת יעדי על ביטחוניים ובבחינה של האתגרים אשר מקשים על אימוץ מדיניות זו בישראל. נדון בדוגמאות והקשרים היסטוריים היכולים להוות מקרי מבחן לשילוב המדיניות במציאות הישראלית ונשאל מדוע היא נחוצה לנו דווקא עכשיו בעקבות אירועי ה-7.10. האזנה מועילה.
לקריאת מאמרו של סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס לחצו כאן
מראיינת- רס"ן קים בר מרואיין- סא"ל איתי חימיניס
זמין להאזנה פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש הענף לפיתוח ידע במרכז דדו , סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס על מאמרו אשר נכתב בשיתוף עם תת-אלוף ד"ר אייל פכט, מפקד המרכז. המחקר, שכותרתו "מדיניות תעשייתית ביטחונית והאסטרטגיה הישראלית במלחמת חרבות ברזל" עוסק בסוגיות הנסובות סביב רעיון המדינות התעשייתית-ביטחונית, בין היתר בראייה מוכוונת יעדי על ביטחוניים ובבחינה של האתגרים אשר מקשים על אימוץ מדיניות זו בישראל. נדון בדוגמאות והקשרים היסטוריים היכולים להוות מקרי מבחן לשילוב המדיניות במציאות הישראלית ונשאל מדוע היא נחוצה לנו דווקא עכשיו בעקבות אירועי ה-7.10. האזנה מועילה.
לקריאת מאמרו של סגן-אלוף ד"ר איתי רנן חימיניס לחצו כאן
מראיינת- רס"ן קים בר מרואיין- סא"ל איתי חימיניס
זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם מר נבו שפיגל, חוקר במכון "מולד" על מאמרו. במאמר שכותרתו "דלות מושג ההרתעה הישראלי", עוסק נבו בניתוח ביקורתי של מושג ההרתעה כפי שהוא נתפס בישראל בשנים אשר קדמו למלחמת "חרבות ברזל". נבחן את חשיבות המושג בתפישת הביטחון הישראלית וכיצד התובנות אשר רווחו טרם המלחמה השפיעו על טיב היחסים בין ישראל וארגון החמאס ועל אירועי ה7-באוקטובר, נסתכל על המושג בראייה פילוסופית עם השוואה לעולם החוק הפלילי, נשווה בין הרתעה קונבנציונאלית לא-קונבנציונאלית ונשאל אם האם עדיין יש מקום למושג ההרתעה בתפיסת הביטחון הישראלית. האזנה מועילה!
לקריאת מאמרו של נבו שפיגל לחצו כאן
מראיינת- רס"ן קים בר מרואיין- נבו שפיגל
זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם מר נבו שפיגל, חוקר במכון "מולד" על מאמרו. במאמר שכותרתו "דלות מושג ההרתעה הישראלי", עוסק נבו בניתוח ביקורתי של מושג ההרתעה כפי שהוא נתפס בישראל בשנים אשר קדמו למלחמת "חרבות ברזל". נבחן את חשיבות המושג בתפישת הביטחון הישראלית וכיצד התובנות אשר רווחו טרם המלחמה השפיעו על טיב היחסים בין ישראל וארגון החמאס ועל אירועי ה7-באוקטובר, נסתכל על המושג בראייה פילוסופית עם השוואה לעולם החוק הפלילי, נשווה בין הרתעה קונבנציונאלית לא-קונבנציונאלית ונשאל אם האם עדיין יש מקום למושג ההרתעה בתפיסת הביטחון הישראלית. האזנה מועילה!
לקריאת מאמרו של נבו שפיגל לחצו כאן
מראיינת- רס"ן קים בר מרואיין- נבו שפיגל
זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר דנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, על מחקרה שכותרתו "התפתחות ההרתעה הישראלית בעידן הנוכחי". המחקר עוסק בסוגיית ההרתעה הישראלית וכיצד עליה להשתנות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". נדון בהקשרים ההיסטוריים אשר עיצבו את תאוריית ההרתעה הישראלית ובשינויים האזוריים והגלובליים אשר השפיעו על התפתחותה, נעסוק בדילמה שבין שמירה על סטטוס קוו באמצעות "המערכה שבין המלחמות" לבין עיצוב מחדש של המרחב, גם במחיר מלחמה, ונשאל האם ההרתעה הישראלית באמת כשלה מול ארגון החמאס. האזנה מועילה!
מראיינת- רס"ן קים בר מרואיינת- ד"ר דנה פרייזלר-סווירי
זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר דנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, על מחקרה שכותרתו "התפתחות ההרתעה הישראלית בעידן הנוכחי". המחקר עוסק בסוגיית ההרתעה הישראלית וכיצד עליה להשתנות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". נדון בהקשרים ההיסטוריים אשר עיצבו את תאוריית ההרתעה הישראלית ובשינויים האזוריים והגלובליים אשר השפיעו על התפתחותה, נעסוק בדילמה שבין שמירה על סטטוס קוו באמצעות "המערכה שבין המלחמות" לבין עיצוב מחדש של המרחב, גם במחיר מלחמה, ונשאל האם ההרתעה הישראלית באמת כשלה מול ארגון החמאס. האזנה מועילה!
מראיינת- רס"ן קים בר מרואיינת- ד"ר דנה פרייזלר-סווירי
זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה ובמכון ירושלים לאסטרטגיה, על מאמרו. במאמר שכותרתו "טורקיה, מיריב לאויב?", מציג חי את השינויים ביחסי ישראל-טורקיה לאורך השנים ומזהיר מהתפתחויות אפשריות ביחסים בין שתי המדינות. בפרק, נדבר על ההתקרבות של טורקיה תחת ממשל ארדואן לאסלאם הפוליטי, נסקור את הרבדים השונים של החברה הטורקית, נבחן את מעמדה הבין לאומי של טורקיה בדגש על יחסיה עם האיחוד האירופי ונשאל כיצד יחסיה של טורקיה לישראל השתנו לאחר אירועי ה-7.10. האזנה מועילה!
מראיינת- רס"ן קים בר מרואיין- ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק
זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה ובמכון ירושלים לאסטרטגיה, על מאמרו. במאמר שכותרתו "טורקיה, מיריב לאויב?", מציג חי את השינויים ביחסי ישראל-טורקיה לאורך השנים ומזהיר מהתפתחויות אפשריות ביחסים בין שתי המדינות. בפרק, נדבר על ההתקרבות של טורקיה תחת ממשל ארדואן לאסלאם הפוליטי, נסקור את הרבדים השונים של החברה הטורקית, נבחן את מעמדה הבין לאומי של טורקיה בדגש על יחסיה עם האיחוד האירופי ונשאל כיצד יחסיה של טורקיה לישראל השתנו לאחר אירועי ה-7.10. האזנה מועילה!
מראיינת- רס"ן קים בר מרואיין- ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק
זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר שי יגר, חוקרת במרכז דדו, על מאמרה. במאמר שכותרתו "מצפון תיפתח הרעה: שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית; איראן וסוריה, והקשר לישראל", מציגה שי את הקשר ודנה בטיבו ובסכנותיו האפשריות לישראל. בפרק נדבר על ההיסטוריה של הקשר בין קוריאה הצפונית לציר השיעי בראשות איראן ובשינויים שהוא עבר לאורך השנים ועל מה שלמדנו עליו במלחמת "חרבות ברזל"; נבחן כיצד צפון קוריאה רואה את ישראל ומדוע חשוב להכיר את הקשר הצפון קוריאני-איראני ונשאל כיצד ישראל יכולה לפעול נגדו. האזנה מועילה!
מראיינת- רס"ן קים בר מרואיינת- ד"ר שי יגר
זמין להאזנה, פרק חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ד"ר שי יגר, חוקרת במרכז דדו, על מאמרה. במאמר שכותרתו "מצפון תיפתח הרעה: שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית; איראן וסוריה, והקשר לישראל", מציגה שי את הקשר ודנה בטיבו ובסכנותיו האפשריות לישראל. בפרק נדבר על ההיסטוריה של הקשר בין קוריאה הצפונית לציר השיעי בראשות איראן ובשינויים שהוא עבר לאורך השנים ועל מה שלמדנו עליו במלחמת "חרבות ברזל"; נבחן כיצד צפון קוריאה רואה את ישראל ומדוע חשוב להכיר את הקשר הצפון קוריאני-איראני ונשאל כיצד ישראל יכולה לפעול נגדו. האזנה מועילה!
מראיינת- רס"ן קים בר מרואיינת- ד"ר שי יגר
